משכן העדות ואהל מועד

נ. בן יעקב
משכן העדות ואהל מועד
פתיחה^[1]א)
מאמר זה מחלק בין שני לשונות עיקריים שנקראו בהם המשכן - 'משכן' ו'אהל'. ללמד שמשכן הוא כנגד העדות והקשר הקבוע בין הקב"ה וישראל (תורה), ואהל הוא כנגד ההתוועדות והקשר המתחדש, שאינו קבוע (קרבנות).
♦
תקציר
השמות שנקרא בהם המשכן לפי סדר קדימתן, הם: מקדש, משכן, אהל מועד, משכן העדות, משכן אהל מועד ואהל העדות^[2]ב).
ביאור שם משכן: בתחילה נצטווה משה לעשות מקדש לתכלית "ושכנתי בתוכם", א"כ הבית הוא משכן לה'. (אמנם בשם משכן ה' נקרא רק בויקרא יז ד). אלא שבתחילת פ' פקודי נקרא המשכן בשם משכן העדות (שמות לח כא), כלומר משכן ללוחות העדות - עדות על הברית שבין ה' לישראל^[3]ג). ובאמת, מיד בתחילה אחר שנאמר "תבנית המשכן", נאמר ציווי עשיית הארון שבו יניח העדות, א"כ, אף שסתם 'משכן' נמשך אחר 'ושכנתי בתוכם', מ"מ מתפרש (למפרע) אף אלוחות הברית הכתובים באצבע אלוקים (ובזה מתקיים 'ושכנתי בתוכם'). ואותן לוחות שהם תמצית תושב"כ שנכתבה בסוף מ' שנה, שאף היא הושמה אצל הארון, עליו נאמר 'הנה ארון הברית אדון כל הארץ' (יהושע ג, יא), נמצא - ארון הברית בו מונחים הלוחות והתורה, כשכינת ה'.
ביאור אהל מועד. אמנם בתחילה נזכר שם זה בלא הסבר, אך בהמשך פורש משמעותו: "באהל מועד אשר אועד לך שמה" (שמות ל, ו), (ומועד פי' מזומן וכן אועד פי' אזדמן, א"נ אפשר שאינו ענין לזמן אלא להתקשרות, ואהל מועד הוא מקום התקשרות) נמצא ה'משכן' לה' ולעדות הברית, ו'אהל' להתועדות ה' עם ישראל.
והנה בפרשת פקודי מצינו שנקרא מקום הארון כ'משכן' ומקום הכלים כ'אהל מועד' (עי' לקמן גא). וכמבואר לעיל, משכן העדות בייחוד מקום נקרא על מקום הארון, שם אכן שוכנים לוחות העדות. אבל אהל מועד בייחוד מקום נקרא על מקום הכלים שם אכן מתוועדים (בקרבנות, ועי' לקמן הא)^[4]ד).
♦
א.
סדר שמותיו
א. משה ובני ישראל ענו שירה על הים ואמרו "מכון לשבתך פעלת ה' מקדש ה' כוננו ידך" (שמות טו, יז).
ב. לאחר מכן בהר סיני ציוה ה' למשה "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו" (שם כה, ז-ח). ומכאן והילך נקרא משכן [ולא מקדש. פעם הבאה שנקרא בשם 'מקדש' הוא בתזריע אצל יולדת: "ואל המקדש לא תבוא" (ויקרא יב, ד)]^[5]ה).
ג. ובשם זה נקרא בכל ציווי עשיית הבנין (- משכן חצר וכלים) |19| עד פ' תצוה: "ויקחו אליך שמן זית זך ... באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדת יערך אתו אהרן ובניו" (שמות כז, כ). כאן הוזכר לראשונה אהל מועד^[6]ו).
ד. ובשם זה נקרא מכאן ואילך. בציווי הבגדים: "והיו על אהרן ועל בניו בבאם אל אהל מועד" (שם כח, מג). בפרשת קרבנות המילואים, וכן בפ' מחצית השקל, ובציווי הכיור, ובציווי שמן המשחה והקטורת בכולן הוזכר אהל מועד |17| בלבד. ושם אצל קטורת נתפרש טעם קריאתו בשם אהל מועד, "ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך" (שמות ל, לו).
ה. ואף אח"כ כשציוה ה' למשה על בצלאל ואהליאב נאמר "ועשו את כל אשר צויתך. את אהל מועד" (שמות לא, ו-ז), ולא הוזכר משכן.
ו. ולאחר מעשה העגל נזכר שנטה משה אהלו מחוץ למחנה ונקרא לו בשם אהל מועד.
ז. רק בפרשת ויקהל לאחר כפרת מעשה העגל, כשציוה משה לישראל נזכר שוב משכן |3| וכשנתנדבו הוזכר "למלאכת אהל מועד" (שם לה, כא).
ח. שם בעשיית בנין המשכן הוזכר משכן |12|, ואח"כ בעשיית הכלים אצל הכיור הוזכר אהל מועד |1|, ואח"כ בעשיית החצר (אצל יתדות) הוזכר משכן (שם לח , כ) |1|.
ט. אח"כ (פרשת פקודי) מנה הזהב כסף ונחשת ומה עשו בהם (אצל נחשת הוזכר שעשו ממנו את אדני פתח אהל מועד ואת כל יתדות המשכן, עי' לקמן בז), ושם נזכר לראשונה משכן העדת "אלה פקודי המשכן משכן העדת אשר פקד על פי משה" (שם כא) [נזכר עוד משכן העדות בפרשת במדבר |3| ובהעלותך |1|].
י. אח"כ נתפרש עשיית הבגדים ובסופם נאמר לראשונה משכן אהל מועד: "ותכל כל עבדת משכן אהל מועד" (שם לט, לב), ומכאן ואילך הוזכר עד סוף הפרשה עוד ד' פעמים: "ויביאו את המשכן וכו' ואת כל כלי עבדת המשכן לאהל מועד" (שם לג), "באחד לחדש תקים את משכן אהל מועד" (שם מ, ב) ,"ונתתה את מזבח העלה לפני פתח משכן אהל מועד" (שם ו), "ואת מזבח העלה שם פתח משכן אהל מועד" (שם כט).
יא. בחומש ויקרא הוזכר אהל מועד |42|, מלבד פעם אחת משכן אצל משיחת המשכן וכליו. ופעם אחת לראשונה משכן ה': "ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן לה' לפני משכן ה" (ויקרא יז, ד). וכן הוזכר משכן ה' בבמדבר עוד ה' פעמים - קרח |2| חקת |1| מטות |2|^[7]ז).
יב. בחומש במדבר. בבהעלותך הוזכר לראשונה אהל העדות: "וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדת" (במדבר ט, טו), ואח"כ הוזכר עוד |3| בקרח (אצל הנחת המטה) "באהל העדת" "אהל העדות", ושם אח"כ "את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך ואתה ובניך אתך לפני אהל העדת" (שם יח, ב).
יג. בחומש דברים לא נזכר המשכן, רק בוילך נאמר "ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד. וירא ה' באהל בעמוד ענן ויעמד עמוד הענן על פתח האהל" (דברים לא, יד-טו).
♦
ב.
בין משכן לאהל
א. כמבואר לעיל, משכן ענינו מקום לעדות^[8]ח), כלומר הלוחות והתורה שנתן הקב"ה לישראל להיות ברית קבוע ביניהם, ואהל ענינו להתועדות וקשר מתחדש. וכך מצינו מפורש בדברי הימים (ב' א,ג) "כי שם היה אהל מועד האלהים", ובזה יש לדמות עשיית הקרבנות להתועדות, שהקרבנות הם העבודה והקשר לפניו ובזה מתקיים "ונועדתי לכם שמה", ואתי שפיר שעיקר העבודה נקבעה ע"ש אהל מועד (כדלקמן), שהקרבנות מכלל ענין האהל מועד.
ב. בזה יתיישב שלראשונה בענין עבודת המנורה בשמן זית, נקרא המשכן אהל מועד (אג), ואח"כ בענין עשיית הבגדים שבהם יעבדו נאמר "בבאם אל אהל מועד" (שמות כח, מג), וכן בכל עשיית קרבנות המילואים נקרא בשם אהל מועד, עד אחר כפרת העגל כדלעיל (או).
ג. ולעולם עשיית הקרבנות על המזבח אשר פתח אהל מועד (עי' גא), וכל מעשה הקרבנות ואכילתם בפתח אהל מועד [מלבד פ"א שהובא לעיל (איא), ואף הוא ככפל לשון אחר שהוזכר אהל מועד], וכיור לעולם בין אהל מועד ובין המזבח, ואף בספר הקרבנות - חומש ויקרא, לא נזכר אלא אהל מועד, מלבד ב"פ כדלעיל (איא).
ד. ויש להוסיף, דממשות הבית נקרא בשם 'משכן', וקרשים לעולם נקראו 'קרשי המשכן' |14|, וכל מקום שנזכר 'צד' |1| 'צלע' |8| 'ירך' |6| 'מקצעות' |2| או 'קרקע' |1|, נזכר בסמיכות למשכן ולא לאהל מועד. ולכך בתוך שנאמר "ויתן את השלחן באהל מועד" (שם מ, כב) (עי' מש"כ לקמן גא), כדי להעמיד מקומו, היה צריך ליחסו למשכן - "על ירך המשכן צפנה מחוץ לפרכת". וכן הוא אצל מנורה שם^[9]ט).
ה. ובזה אתי שפיר מה שנקראו יתדות |3| וחצר |1| ע"ש משכן (אח ואט), ורק בויקרא שנאמר ציווי אכילת הקרבנות בחצר, הוסמך לאהל מועד |2|.
ו. ויש לברר מה שמצינו מסך הפתח, לפעמים מיוחס לפתח המשכן |3| ולפעמים לפתח האהל |4| ^[10]י).
ז. ובזה ידוקדק כל אשר הוזכר בפרשת פקודי, א. כל משכן הוזכר אצל עשיית הבנין וממשותו. ב. כל אהל הוזכר אצל עבודה, כנ"ל. ג. מסך הפתח יוחס אל המשכן, מלבד פ"א (עי' הערה י’). ד. עוד מצינו שנקרא בשם משכן אהל מועד.
ח. צריך לברר מה שמצינו פעמים "עבודת אהל מועד" ופעמים "עבודת המשכן"^[11]יא).
♦
ג.
בין משכן לאהל; חילוקי מקומות
א. בפרשת פקודי מצינו חילוק מקומות להדיא בין משכן לאהל, מקום הארון יוחד בשם משכן, ומקום הכלים (שלחן מנורה ומזבח הזהב) יוחד בשם אהל מועד: "ויבא את הארן אל המשכן" וכו', "ויתן את השלחן באהל מועד, וישם את המנרה באהל מועד, וישם את מזבח הזהב באהל מועד. ואת מזבח העלה שם פתח משכן אהל מועד" וגו', "וישם את הכיור בין אהל מועד ובין המזבח" וגו' (שם מ, כא-ל). נמצא כל כלי עבודה ביחס לאהל מועד וארון שהוא עדות קבוע ביחס למשכן.
ועוד מצינו חילוק שמות בין מקום הארון למקום שאר כלים:
ב. בפ' תרומה מבואר שמקום הארון נקרא קדש הקדשים ומקום השלחן והמנורה קדש: "והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים: ונתת את הכפרת על ארון העדת בקדש הקדשים" (שם כו, לג).
ומה שנאמר בקרח "בקדש הקדשים תאכלנו כל זכר יאכל אתו קדש יהיה לך" (במדבר יח, י), רש"י פי': באהל מועד (וצ"ל שאינו קה"ק שבפ' תרומה, אלא מקום הקדוש משאר מקומות). ורמב"ן פירשו: בקדושת קדשי קדשים.
ג. בפ' אחרי^[12]יב) נקרא מקום הארון כקדש "ואל יבא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת" (ויקרא טז, ב), וביחס לזה מקום השלחן מתואר כאהל מועד, "וכפר על הקדש… וכן יעשה לאהל מועד השכן אתם בתוך טמאתם" (שם טז), וכן עוד ג' פעמים אותה השוואה בפרשה, ובסוף "וכפר את מקדש הקדש ואת אהל מועד" (שם לג).
ד. בפ' במדבר: "זאת עבדת בני קהת באהל מועד קדש הקדשים: ובא אהרן ובניו בנסע המחנה והורדו את פרכת המסך וכסו בה את ארן העדת" וכו' (במדבר ד, ד-ה). ואח"כ: "וכלה אהרן ובניו לכסת את הקדש ואת כל כלי הקדש בנסע המחנה ואחרי כן יבאו בני קהת לשאת ולא יגעו אל הקדש ומתו אלה משא בני קהת באהל מועד. ופקדת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור וקטרת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה פקדת כל המשכן וכל אשר בו בקדש ובכליו. וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר. אל תכריתו את שבט משפחת הקהתי מתוך הלוים. וזאת עשו להם וחיו ולא ימתו בגשתם את קדש הקדשים אהרן ובניו יבאו ושמו אותם איש איש על עבדתו ואל משאו. ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו" (שם טו-כ).
כלומר, בתחילה כלל בשם אהל מועד את קדש הקדשים, ובהמשך כלל את כל הכלים בשם כלי הקדש ולבסוף סיים "ולא ימתו בגשתם את קדש הקדשים", משמע שכל כלי הקדש נכללים בשם 'קדש הקדשים' כפי שהוא בפתיחה, א"כ בינתיים לא האריך וקראו בקיצור לשון קדש. ואולי היה אפשר לפרש שבשם קה"ק נקרא רק מקום הארון כפי שהוא בפרשת תרומה והפסוק שבראש הפרשה יתפרש כדלהלן: "באהל מועד ובקדש הקדשים", כלומר שם אהל מועד מלבד קוה"ק, ובסיפא דפרשה פירש שאין חיוב מיתה אלא בכניסה לקה"ק, ובאמת אף כל הכלים על אהרן ובניו להכינם למסע, וע"ז נאמר "כבלע את הקדש", שבשם קדש כלל בו הארון והכלים, וצל"ע^[13]יג).
♦
ד.
אהל מועד
א. מצינו ג' דרגות של מקומות שנקראו בשם אהל מועד. א. כל הבית. ב. מקום הכלים. ג. מקום הארון.
א. כל הבית:
* "וקדשתי את אהל מועד ואת המזבח ואת אהרן ואת בניו אקדש לכהן לי" (שמות כט, מד).
* "ונתת אתו על עבדת אהל מועד" (שם ל, טז) [בפשטות אינו לעבודת מקום פרטי].
* "ומשחת בו את אהל מועד ואת ארון העדת: ואת השלחן ואת כל כליו" וגו' (שם כו-כז).
* "את אהל מועד ואת הארן לעדת" (שם לא, ז).
* "ומשמרת בני גרשון באהל מועד המשכן והאהל מכסהו ומסך פתח אהל. מועד" (במדבר ד, כח).
ב. מקום הכלים:
* "באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדת" (שמות כז, כא).
* "בבאם אל אהל מועד או בגשתם אל המזבח לשרת בקדש" (שם כח, מג) [אין הדרך להכנס לקה"ק, אלא למקום הכלים].
* "וכפר את מקדש הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח יכפר" (ויקרא טז, לג).
* [וכן כל 'פתח אהל מועד' או 'לפני אהל מועד', אפשר שהוא פרטי על מקום הכלים].
ג. מקום הארון:
* "והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה" (במדבר יז, יט).
ב. ובכל מקום שנקרא בשם אהל סתם, לעולם הוא אחר שנקרא קודם לכן בפרשה בשם אהל מועד^[14]יד).
ג. אהל מועד, כמבואר לעיל, ענינו מקום התועדות וקשר עם ה'. ולפי"ז מבואר מה שנקרא אוהל שנטה משה מחוץ למחנה בשם אוהל מועד (או), כמו שפירש הכתוב "ומשה יקח את האהל וכו' וקרא לו אהל מועד והיה כל מבקש ה' יצא אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה" (שמות לג, ז). כלומר, שם אפשר למלא דרישת ה', לשמוע דברי אלוקים חיים מפי משה.
והיינו, שמקום משכן התורה ראוי להקרא בשם קבוע כ'משכן', אבל מקום שבו לומדים ציווי ה', ובזה 'מתועד' עם דבר ה', ראוי להקרא בשם 'אהל מועד'.
ד. ומצינו אף ש'משכן של תורה' שבמקרא - נדרש בחז"ל בתיבת אהל:
"ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וקרא לו אהל מועד והיה כל מבקש ה' יצא אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה" (שמות לג, ז). [רש"י: "וקרא לו. והיה קורא לו אהל מועד, הוא בית ועד למבקשי תורה"]. וישכן באהלי שם (בראשית ט, כז). איש תם יושב אהלים (שם כה, כז). ויששכר באהליך (דברים לג, יח). יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל (שמות לג, יא). [אמר לו הקדוש ברוך הוא יהושע כל כך חביבין עליך דברי תורה לא ימוש ספר התורה הזה מפיך]. אדם כי ימות באהל (במדבר יט, יד). [שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה]. מה טובו אהליך יעקב משכנתיך ישראל (שם כד, ה). [מה טובו אהל שילה ובית עולמים בישובן, שמקריבין בהן קרבנות לכפר עליכם. משכנתיך. אף כשהן חרבין, לפי שהן משכון עליהן וחרבנן כפרה על הנפשות]. ואנכי ה' אלהיך מארץ מצרים עד אושיבך באהלים כימי מועד (הושע יב, י). [עוד אושיבך באהלים. אכרית מתוכך סוחרי מרמה ואושיבך באהלים אעמיד מתוכך תלמידים עוסקי' בתורה. כימי מועד. כימי מועד הראשון שהיה יעקב איש תם יושב אוהלים. ענינו שאין תורה מתקימת בבית אלא באהל, ולעתיד לבוא 'ועל לבם אכתבנה'].
♦
ה.
מקום התועדות ה' עם משה
א. נאמר בקרא "ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך" (שמות ל,לו).
ב. אמנם "לפני העדות" שנאמר בעוד ב' מקומות במקרא היינו בקודש הקדשים במקום הארון:
א. אצל צנצנת המן: "ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן והנח אתו לפני ה' למשמרת לדרתיכם. כאשר צוה ה' אל משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת" (שם טז, לג-לד). כן משמע מקרא, וכן משמע ממדרש^[15]טו). ב. אצל מטות הנשיאים. "והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה. וינח משה את המטת לפני ה' באהל העדת. ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים. ויצא משה את כל המטת מלפני ה' אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו. ויאמר ה' אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות" (במדבר יז, יט-כה). וכאן לא משמע לפרש "אהל מועד לפני העדות" (שבציווי) ו"אהל העדות" (שבקיום) שלא על מקום הארון, ואף אונקלוס פי' "משכנא דסהדותא", וכך משמע ממדרש שבהוריות^[16]טז) ומ"מ פורש "שאהל מועד לפני העדות" הוא ע"ש "אשר אועד לכם שמה" א"כ מקום הוועד היה באהל מועד, ולא בקודש.
ג. אך מקרא דלעיל "באהל מועד אשר אועד לך שמה" משמע דמקום הוועד הוא במקום השלחן והמנורה (דבהכרח הקטורת על מזבח הזהב היה), ואפשר לפרש שנקרא שמו אהל מועד על שם מקומו של משה, שם נעשה הוועד, אע"פ שהדיבור יוצא מבין הכרובים. ומאידך הא דכתיב (לעיל מיניה ל, ו) על מזבח הזהב "ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על ארן העדת לפני הכפרת אשר על העדת אשר אועד לך שמה", סיפא דקרא "אשר אועד לך שמה" יכל להתפרש לב' אופנים, אם על ארון העדת או על מקום נתינת המזבח, ולפי האמור (ל,לו), יתפרש על מקום מזבח.
ד. וקצת משמע כן מהא דכתיב "ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארן העדת מבין שני הכרבים וידבר אליו" (במדבר ז, פט), וכן איתא להדיא בפסיקתא (ספרי קסב): "ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו. יכול מאהל מועד ממש ת"ל ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל וגו' ומה ת"ל מאהל מועד מגיד הכתוב שהיה משה נכנס ועומד באהל מועד והקול יורד משמי שמים לבין שני הכרובים ומשה היה שומע את הקול מדבר אליו מבפנים לכך נאמר ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וגו'^[17]יז).
ה. אך אינו כפי התורת כהנים שהביא רמב"ן (ויקרא א,א) וז"ל: "ואחרי הקריאה בא משה באהל לפני ולפנים כמו שדרשו (תו"כ אחרי טז,א) 'אהרן בבל יבא ואין משה בבל יבא'" ע"כ. ועיין רש"י שמות כט,מב. וצ"ע.
ו. ומה שנאמר פעמיים במקרא "אשר אועד לכם שמה" (שמות כט,מב; במדבר יז,יט), אולי אפשר לדרוש כדלעיל (בא) דקאי אקרבנות שמקריבין לפניו ישראל, א"נ לכם – בשבילכם, ובמדרש: "לכם בזכותכם"^[18]יח), לא עיינתי.
♦
ו.
ארון העדות
ארון שבו לוחות העדות נקרא בכמה שמות:
א. בתחילה נקרא שמו ארון סתם.
ב. אח"כ ארון העדות^[19]יט) (נזכר בלשון זה בשמות |9| במדבר |2| וביהושע |1|).
ג. ארון ברית ה' (במדבר והלאה |27|).
ד. ארון ברית ה' אלקיכם (סוף דברים |1| ע"י משה, ובתחילת יהושע |1| ע"י הכהנים).
ה. ארון הברית (ביהושע בלבד |11|).
ו. ארון ה' (מיהושע והלאה |37|).
ז. ארון בית האלקים (שופטים |1| שמואל |1| ובד"ה |2|).
ח. ארון האלקים (בשמואל בלבד |44|).
ט. ארון אד' ה', ארון ברית אד' (במלכים אצל שלמה |1|).
י. ארון הקדש (בד"ה אצל יאשיהו |1|).
הרי שבכל ספר נקרא בשם נוסף, וראוי לפרש דבר דבר על אופנו^[20]כ).
♦ ♦ ♦
________________
ואולי אפשר לפרש ש'משכן העדות' אינו רק להורות שבו שוכן העדות (- לחות העדות) אלא שכל כיסוי מקום העדות בכלל העדות הוא. שהלוחות עצמן כיון שניתנו עדות הן על הברית, וממילא ארון שנקבע להיות הלוחות מונחים בו, מעתה נעשה מכלל העדות - מעיד על קשר כורתי הברית, ולכך נקראת הפרכת המבדילה בין הקודש לקה"ק "פרכת העדות", שאף היא מעידה על היות המקום שמאחוריה מקום העדות, וכל המשכן נעשה מעיד ונקרא שמו "משכן העדות". ואולי לכך לא מצינו 'משכן הברית'.
"ולקחת את כסף הכיפורים וכו' ונתת אתו על עבדת אהל מועד" (שמות ל,טז). "ותכל כל עבדת משכן אהל מועד" (לט, לב). "ואת כל כלי עבדת משכן אהל מועד" (לט,מ). "לעבד את עבדת המשכן" (במדבר ג,ז). "לעבד את עבדת המשכן". (ג,ח). "לעבד את עבדת אהל מועד" (ד,ל). "לעבד את עבדת אהל מועד" (ז,ה). "לצבא צבא בעבדת אהל מועד" (ח,כד). "לעבד את עבדת משכן" ה' (טז,ט). "משמרת אהל מועד לכל עבדת האהל" (יח,ד). "לעבד את עבדת אהל מועד" (יח,ו). "עבדתם אשר הם עבדים את עבדת אהל מועד" (יח,כא). "ועבד הלוי הוא את עבדת אהל מועד" (יח,כג). "נתונים לכל עבודת משכן בית האלקים" (דה"י א ו,לג).
א. "את אהל מועד ואת הארן לעדת ואת הכפרת אשר עליו ואת כל כלי האהל" (שמות לא,ז). ב. :ויביאו את המשכן אל משה את האהל ואת כל כליו קרסיו קרשיו בריחו ועמדיו ואדניו" (לט לג). [כאן אפשר שפירושו אהל המאהיל על המשכן, כפי שנתפרש בציווי הראשון "יריעת עזים לאהל על המשכן" אע"פ שבבמדבר (ד,כה) נאמר על יריעות אלו אהל מועד "ונשאו את יריעת המשכן ואת אהל מועד מכסהו ומכסה התחש"]. ג." וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בקר: כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה. ולפי העלות הענן מעל האהל ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן שם יחנו בני ישראל" (במדבר ט,טו). ד. "ויאמר ה' אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך. וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך. ויצא משה וידבר אל העם את דברי ה' ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל. וירד ה' בענן וידבר אליו ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו. וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עלהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה" (יא,טז). ה. "ויאמר ה' פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם. וירד ה' בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם. ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם ה' במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו. לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא. פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת ה' יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה: ויחר אף ה' בם וילך: והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת" (יב,ד). ו. "וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך ואתה ובניך אתך לפני אהל העדת. ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימתו גם הם גם אתם. ונלוו עליך ושמרו את משמרת אהל מועד לכל עבדת האהל וזר לא יקרב אליכם" (יח,ב). ז. "ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד. וירא ה' באהל בעמוד ענן ויעמד עמוד הענן על פתח האהל" (דברים לא,יד).
א. בויקרא לא נזכר אלא פעם אחת (טז, ב) חסר "ארן".
ב. בשופטים לא נזכר אלא פעם אחת (כ, כז) "ארון ברית האלקים".
ג. כשנטלוהו ממקומו, נקרא בשם "נורא".
ביהושע (ג, יא), כשעברו הירדן:"'הנה ארון הברית אדון כל הארץ עבר לפניכם בירדן".
בשמואל (א' ד, ד), כשלקחוהו למלחמה: "וישאו משם את ארון ברית ה' צבאות ישב הכרבים".
בשמואל (ב' ו, ב), כשהעלהו דוד: "להעלות משם את ארון האלהים אשר נקרא שם שם ה' צבקות ישב הכרבים עליו". וכעי"ז, בדה"י (א' יג, ו): "להעלות משם את ארון האלהים ה' יושב הכרובים אשר נקרא שם".

---

הערות שוליים

1. ↑ . א.ה. רעיון מאמר זה נולד לאחר קריאת מאמרו של הרב י. מדן 'עניני המשכן', שם כתב (בעיקר) לפרש החילוק שבין יריעות המשכן ליריעות האהל, ללמד על שני הנהגות של הקב"ה עם ישראל, על דרך משל ה'רועה' וה'מלך' שבשיר השירים. עי' הערה ד’, שהיא מתוך דבריו שם.
2. ↑ . המשכן נקרא גם 'מעון' בשמואל ובתהילים, אך נראה לי שהוא לשון מושאל ממ"ש (דברים כו, טו) "ממעון קדשך מן השמים", "למה תבעטו בזבחי ובמנחתי אשר צויתי מעון" (שמואל א' ב, כט), "והבטת צר מעון" (שם ב, לב), "אהבתי מעון ביתך ומקום משכן כבודך" (תהילים כו, ח), "היה לי לצור מעון לבוא תמיד" (שם עא, ג). עי' ב"ב (קסו.) וברש"י. וישל"ע.
3. ↑ . עדות על נתינתם, כשטר כתובה המעיד על קשר ברית כך הלוחות עדות על הברית.
4. ↑ . ועוד שמבין שני הכרובים שעל ארון העדות יוצא הקול להתועד עם משה, בדומה ליריעות התחתונות שנקראו יריעות המשכן, ושעליהן יריעות האהל.
5. ↑ . והוזכר כן עוד, בויקרא ח' פעמים, ובמדבר ד' פעמים. והנה בנביאים נקרא בלשון 'מקדש' פעמים מועטות, ודרך כלל נקרא בית ה' או הר ה', אבל ביחזקאל נקרא כן פעמים רבות |29|. [כנגד הפסוק הנ"ל "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", נאמר שם (לז, כו) "ונתתי את מקדשי בתוכם לעולם והיה משכני עליהם"].
6. ↑ . באמת בציווי העשייה נאמר שיעשה יריעות המשכן ויריעות האהל (לאהיל על יריעות המשכן) ובבמדבר (ד,כה) נקראו יריעות אלו אהל מועד כמ"ש "ונשאו את יריעת המשכן ואת אהל מועד מכסהו ומכסה התחש".
7. ↑ . לא מצינו 'אהלי' וכדו' אבל מצינו 'משכני' ו'מקדשי'.
8. ↑ . הנה בציווי עשיית הארון נאמר "ונתת אל הארן את העדת אשר אתן אליך" והן הלוחות שנקראו (שמות לא,יח) "לחת העדת" (ובדברים ט,ט) לא קראו משה אלא "לוחת הברית" ג"פ, ואפשר שהוא להדגיש מ"ש שם (כח,סט) "אלה דברי הברית אשר צוה ה' את משה לכרת את בני ישראל בארץ מואב מלבד הברית אשר כרת אתם בחרב"), ולכך נקרא "ארון העדות" [עי' לקמן וא] ואף ס"ת שבו פרשת שירה נאמר "למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל", "וענתה השירה הזאת לפניו לעד", וענינו, שבתחילה בארון ניתן 'לוחות העדות' הם העדות על הברית שבין הקב"ה לישראל, ובסוף המ' שנה שנכתבה התורה ובסופה השירה, היא העדות לעונש לעובר על הברית הנ"ל, ושני עדויות יש כאן.
9. ↑ . ואף שמצינו יחוס לאהל, בהזכרת חניית משה ואהרן: "והחנים לפני המשכן קדמה, לפני אהל מועד מזרחה, משה ואהרן ובניו" (במדבר ג, לח), אף הוא ככפל לשון אחר שהוזכר משכן.
10. ↑ . פ' תרומה - מסך לפתח האהל. ויקהל - מסך הפתח לפתח המשכן. מסך לפתח האהל. פקודי - מסך פתח האהל. מסך הפתח למשכן. מסך הפתח למשכן. נשא - מסך פתח אהל מועד.
11. ↑ . ואלו מקומותיהם (ב' הראשונים - בעשיית המשכן, השלישי - בכלי הקודש שבהם עובדים לפני ה', והשאר - בעבודת הלוים ומשמרתם).
12. ↑ . פרשת אחרי. ואל יבא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת .. בזאת יבא אהרן אל הקדש ... והזה אתו על הכפרת ולפני הכפרת: וכפר על הקדש מטמאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם וכן יעשה לאהל מועד השכן אתם בתוך טמאתם: וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל: ויצא אל המזבח אשר לפני ה' וכפר עליו ... וטהרו וקדשו מטמאת בני ישראל: וכלה מכפר את הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח והקריב ... ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבאו אל הקדש והניחם שם: ..ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם לכפר בקדש יוציא אל מחוץ למחנה ... וכפר את מקדש הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח יכפר ועל הכהנים ועל כל עם הקהל יכפר.
13. ↑ . עוד צל"ע בשינוי הלשון בפ' בהעלותך: "והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן: ונסע דגל מחנה ראובן לצבאתם ועל צבאו אליצור בן שדיאור: ועל צבא מטה בני שמעון שלמיאל בן צורי שדי: ועל צבא מטה בני גד אליסף בן דעואל: ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם".
14. ↑ . ובכל מקום שנקרא בשם אהל סתם, לעולם הוא אחר שנקרא קודם לכן בפרשה בשם אהל מועד.
15. ↑ . "ותן שמה - תניא, משנגנז ארון נגנז צנצנת המן, דאתיא שמה שמה מארון כתיב הכא ותן שמה וכתיב בארון (שמות ל) אועד לך שמה, מה ארון נגנז אף צנצנת נגנז" (יומא נב:).
16. ↑ . "לפני העדות למשמרת - תניא, משנגנז ארון נגנזה צנצנת המן ומקלו של אהרן מנה"מ אמר ר' אלעזר אתיא משמרת משמרת מצנצנת המן" (הוריות יב.).
17. ↑ . וכן הוא ברש"י שמות פרק כה: "מעל הכפורת - ובמקום אחר הוא אומר מאהל מועד לאמר, זה המשכן מחוץ לפרכת, נמצאו שני כתובים מכחישים זה את זה, בא הכתוב השלישי והכריע ביניהם ובבא משה אל אהל מועד וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת וגו', משה היה נכנס למשכן וכיון שבא בתוך הפתח, קול יורד מן השמים לבין הכרובים, ומשם יוצא ונשמע למשה באהל מועד". ובאבן עזרא שם: "ונועדתי לא אבין איך יכחיש זה הפסוק, פסוק 'וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר' (ויקרא א, א), כי אהל מועד שם כולל את המשכן ואת כל אשר בו, ואין צורך למכריע".
18. ↑ . ובאבן עזרא שמות כט: "הנה פי' טעם למה נקרא אוהל מועד. לכם. לישראל, וככה קריאת העדה. לדבר אליך לבדך שם, ויפת אמר אשר אועד לכם, למשה ולאהרן לפעמים. ורמז לדבר אליך למשה תמיד. ועדותו ונועדתי שמה לבני ישראל. משמע דלאב"ע מועד לכם, היינו בקריאת העדה להתאסף שם". וכן פי' בבמדבר (טז, ב) "קראי מועד - שהיו נקראים אל אהל מועד".
19. ↑ . ומצינו נקרא סתם בלשון עדות: "ויניחהו לפני העדת" (שמות טז, לד).
20. ↑ . עוד יש להעיר: