סקירת הספר שולחן מלכים - ביאור מקיף על משנה תורה לרמב״ם הלכות מלכים ומלחמות פרק א

הערות שוליים

1. ↑ שמות הרבנים שהשתתפו בכתיבת הספר מפורט בתחילת הספר, כמו גם שמות הרבנים חברי המערכת והעורכים.
2. ↑ והחיבור המקיף כולו הוא רק חלק ממערכת הלימוד והכתיבה הענפה במרכז תורה ומדינה.
3. ↑ העורכים מציינים בהקדמתם (עמוד 16) כי העבודה על פרקים ב-ג כבר מצויה בעיצומה.
4. ↑ חלק מהנושאים הרבים שנדונו בספר: מינוי מלך: מצווה או רשות; החייבים במצוות מינוי מלך; מחיית עמלק: חובת הציבור, היחיד או המלך; חובות המלך והעם במצוות בניית המקדש; העמדת שלטון שאינו מלוכני; סדר קיום מצוות מינוי מלך, מחיית עמלק ובניין מקדש; הליך מינוי מלך; הלכות בית הדין הגדול במינוי מלך; מינוי מלך על ידי בית דין ונביא – לכתחילה ובדיעבד; הסכמת העם למינוי מלך; מינוי שלטון על ידי העם; דיני ייחוס במלך ובשאר שררות; גדר שררה; מינוי אישה לשררה; תוקף משיחת המלך בשמן המשחה; פרטי הלכות המשיחה; ירושה במלכות ובשאר שררות; מכירת שררה או נתינתה; מינוי אדם שאינו ירא שמים; סילוק ממשרה; סילוק מלך רשע; מעמד מלך רשע; סילוק מלך שאין העם רוצה בו; סמכות מלך שמרדו בו; זכיית דוד בכתר המלוכה; הבטחה שלא תיכרת המלוכה מזרעו; אופן המלכת זרע דוד אחר שפסקה המלוכה; העמדת מלך משאר השבטים; העמדת מלך כהן; חובת המלך להילחם; תוקף מלכותו של מלך שאינו מבית דוד; דרכי הכרעת מחלוקת על זהות המלך; משיחה בשמן שאינו שמן המשחה.
5. ↑ יעויין לדוגמא בדיון על הלכות משיחה, על בסיס תחילת הלכה ז ברמב"ם, בעמודים 176-188, ועל בסיס הלכות י-יב, בעמודים 311-340.
6. ↑ יעויין למשל בדיון על הלכות מינוי לשררה, והפסולים לה, על בסיס הלכה ד ברמב"ם, בעמ' 122-144.
7. ↑ כדוגמת האנציקלופדיות ההלכתיות בעבר, כגון פחד יצחק, שדי חמד וכדו', או במתכונת האנציקלופדיה התלמודית בדורותינו.
8. ↑ כדוגמת ספר שמירת שבת כהלכתה והספרים הרבים שחוברו במתכונתו או במתכונת דומה.
9. ↑ כלשון העורכים בהקדמתם, בעמודים 12-15: "בשונה מהלכות ברכות והלכות שבת, הלכות נזקי ממון והלכות מקוואות, ושכמותן רובו-ככולו של ספר משנה תורה, הרי שבהלכות מלכים ומלחמות לא הייתה לפני הרמב"ם משנה סדורה, מסכת ערוכה והלכות מקובצות. הרמב"ם עצמו, הוא זה שיצר יצירה מיוחדת זו. כדרכו, הוא עשה זאת באופן שיטתי ומסודר, ולא בכדי הפך חיבורו, לימים, לאבן הראשה לדורות בלימוד הלכות אלה. מיצירתו ניתן לשאוב עצה ותושייה גם לימינו אלה, המודרניים - "הפוך בה והפוך בה דכולא בה"... ברם מימיו ועד ימינו נכתבו לא פחות מאלפי התייחסויות למשנת הרמב"ם: משנה חולקת ומשנה מסכמת, נסיונות הצבעה על מקורות הרמב"ם, דיונים ופלפולים בהבנת עומק דבריו, שאלות ותשובות ומשא ומתן בדבריו, ועוד ועוד. בשל כך, הלכות מלכים הקדומות טעונות ההדרה חדשה, כזו שתשוב ותממש את חזון הרמב"ם, ותעמיד לנגד עיני הלומד את מה שנאמר - מאז ועד עתה - בעניינן ההלכתי של מלוכה ומדינה. הגיעה העת להחזיר עטרה ליושנה... הרי"מ חרל"פ עמד על החשיבות שבחשיפת מלוא מקורי הרמב"ם, והבהיר שמשימה זו אינה רק אמצעי-תועלתני, אלא זו כשלעצמה תכלית ומטרה... לדידו, איתור המקורות אינו רק מתן מענה לשאלה על מה נסמך הרמב"ם ועל מה התבסס, אלא עניין עמוק בהרבה: בדרך זו מתחדש החיבור אל מקור התורה, שכן פסיקת הרמב"ם הופכת להיות חוליה בשרשרת "ממשה עד משה": "הגבורה", משה, תנאים, אמוראים, ראשונים, אחרונים. ומה נפלא הדבר, שככל שכך אכן נעשה, חיבור "הצינורות" מביא בעקבותיו "השפעה" מעליון לתחתון.בנקודה זו ניצב מפעלנו שלפניכם. בשעה טובה ומוצלחת, שמחים אנחנו להעמיד לפני קהל המעיינים את הכרך הראשון בסדרת שולחן מלכים. חיבור זה מבקש לגשר על קרוב לאלף שנות עיסוק תורני ברמב"ם, הלכות מלכים ומלחמות. המעיין יוכל למצוא על נקלה את מה שנכתב בנידון, על ידי פרשני הרמב"ם, ש'על הדף' ושאינם 'על הדף', את מה שנידון בעניינו בספרות הפרשנות התלמודית, בספרי השו"ת, בספרות תנ"כית ובספרות הגותית - הן במישרין הן בעקיפין, הן ראשונים הן אחרונים. יתקיים בו, במעיין שרוצה להחכים בהלכות שלטון, הנהגה, מלכות ועוד, 'ניתי ספר ונחזי'. עתה, שהכל גלוי לפניו, יוכל המעיין להבין ולהשכיל, ללמוד וללמד, להסתייע ולהיעזר מאוד בספר זה, ואף להוסיף את ה"אות" שלו. לשון אחר: מי שירצה לקרוא לחיבור שלפנינו 'אנציקלופדיה להלכות מלכים ומלחמות', באמת לא יטעה".
10. ↑ בהקשר זה, ראויים המחברים שליט"א לשבח את ההתגברות על הנטייה הרווחת לפסוק תמיד כדעת הרמב"ם בנושאים אלו, כי רק הוא כתב ספר הלכתי מסודר בנושאים אלו, ואין זה המקום להאריך בכך. אדרבה, ניתן מקום לכל השיטות בצורה בהירה ומסודרת.כמו כן, ראוי לשבח את המאמץ הבולט של המחברים שליט"א להתמקד בדיונים ההלכתיים בנושאים אלו, גם כאשר יש להם השלכות השקפתיות כבדות משקל. כך שאין מדובר בספר מגזרי כלל.
11. ↑ בצורה של "יש אומרים", תוך זיהוי בעלי כל שיטה בהערות, במתכונת הדומה לזו של האנציקלופדיה התלמודית, אך בהרחבה בהערות, במתכונת הדומה לזו של ספר פתחי חושן, למשל.
12. ↑ להלן רשימה של הבדלי גרסא בעלי השלכה הלכתית (בספר צוינו הבדלי גרסאות נוספים): עמ' 29, הערה 1 ועמ' 106, הערה 16 – למנות מלך מישראל/בישראל; עמ' 69 הערה 2 ועמ' 79 הערה 29 –העמדת מלך על פי בית דין של שבעים או של שבעים ואחד; עמ' 104, הערה 9 – כל משימות שאתה משים לא יהיו אלא מקרב אחיך / שאתה משים עליך לא יהיו אלא (ונפקא מינה למינוי גר לשררה על גרים אחרים); עמ' 145, הערה 2 והערה 4 - שני חילופי גירסא הנוגעים לגדרי פסול אשה למלכות ולמשימות אחרות בישראל; עמ' 158, הערה 25 - הבדל בחילוק ההלכות הנוגע לפסול בעל אומנות בזויה לשררה שאינה מלכות; עמ' 173, הערה 5 – שהמלכות ירושה או שהמלכות ירושה להם (לבית דוד); עמ' 175, הערה 18 – כיון שנמשח דוד... והרי המלכות לו ולבניו הזכרים הכשרים עד עולם (לעומת השמטת המלה 'הכשרים' בדפוס וילנא); עמ' 311, הערה 3 – בירור משמעות הגירסא "מלך ירושלים מזרע דוד" לעומת גרסת הדפוסים; עמ' 327, הערה 1 – שייכות ההלכה "ואין מושחין מלך בן מלך" למלכי בית דוד).בנוסף, דיון מקיף על הגרסא בספרי לגבי פסול אשה לשררה, נמצא בעמ' 150-151, הערה 22.
13. ↑ וכלשון מורינו הגאון רבי יעקב אריאל שליט"א, נשיא מרכז תורה ומדינה, במכתב הברכה שלו בראש הספר: "אי אפשר שלא להתפעל מעבודת הנמלים החרוצה שעשו רבני 'מרכז תורה ומדינה' שבניצן, בעמלם הרב לחפש בכל אתר ואתר, אפילו זה הסמוי מעיני הלומדים הרגילים. כל הסבר או רעיון וחידוש שת"ח התייחס בו לדברי הרמב"ם, הובא לספר זה. כל הסבר תומצת בקיצור נמרץ, ועם זאת ברור ומסודר".
14. ↑ יש לציין לספר אחד שנשמט מעיני המחברים, הנוגע במיוחד דווקא לפרק א', בו עוסק הספר הנוכחי. כוונתי לספרו של הרב הגאון ראובן יוסף האס שליט"א, המליכו ולא ממני (במהדורתו החדשה נקרא הספר 'על סף הגאולה'), העוסק במישרין, ובהרחבה רבה, בחלק מהסוגיות הנדונות בספר (בייחוד בסוגיא שבעמוד 99, הערה 86, על הצורך בבית דין בהעמדת שלטון שאינו מלוכני ובסוגיות בעמודים 248-263 לגבי מינויו, מעמדו וסילוקו של מלך רשע).
15. ↑ אכן, ייתכן מאוד שהדבר יושלם בסוף הסדרה, אבל לענ"ד עדיף לכלול מפתח בכל כרך, ולחבר בסוף הסדרה מפתח עניינים כולל.