הערות על מאמרו של הרב שלמה זלמן כהן "מצות הקהל או מצות שמחת בית השואבה הי מינייהו קדים" (גיליון ע’ עמוד רע"ד)
ירחונכם מופלא ביותר, אין גומרין עליו את ההלל, כל מדור קובע ברכה לעצמו, ועל מאמרו הבהיר והמקיף של הגרש"ז כהן שליט"א ממודיעין עילית עיר התורה, חיכו ממתקים וכולו מחמדים, ורציתי להעיר איזה נקודה שהתעוררתי בעת שלמדתי בימי החג את מאמרו והיה לנו ממש שמחת יום טוב, דדן בנושא חדש ומרתק, מה קודם, מצות הקהל או מצות שמחת בית השואבה, ואפשר לומר שמצות הקהל קודם, כיון דאחרי קריאת פרשת המלך איכא קדיש, והוי ביה מעלה טפי משמחת בית השואבה, וגם דיתכן דזה מגלה דמצות הקהל מקודשת טפי.ובתוספות במגילה דף כג א' ד"ה כיון כתבו דנראה לפי שבימי החכמים לא היו אומרים קדיש בין אותן שקראו קודם המפטיר והמפטיר ולכך היה המפטיר מסיים, אבל אחר שנסדר הש"ס ותקנו לומר קדיש בין אותם שקראו ראשונה והמפטיר כמו שתקנו לומר ברוך ה' לעולם אמן ואמן ויראו עינינו אחר השכיבנו שלא היו אומרים בימי התנאים והם תקנוהו להודיע שתפלת ערבית רשות והכי נמי תקנו לומר קדיש בין השבעה למפטיר להודיע שאינו ממנין השבעה.
ובשו"ת אגרות משה או"ח חלק ראשון סימן קא כתב דליכא למימר דכוונתם דבזמן הש"ס לא היו אומרים כלל קדיש ורק אח"כ תקנו להפסיק בין שביעי למפטיר להודיע שאינו ממנין הז', דהם גם בר"ח ובב' וה' שאין מפטירין נמי אומרים קדיש אף שא"צ להפסיק כלום. אלא ודאי שעיקר הקדיש אחר קריאת התורה תקנו חז"ל אך שהיו אומרים אחר ההפטרה שנגמרה כל הקריאה בכל פרטיה.
ועיין ברמב"ם פי"ב מתפלה ה"כ שיש מקומות שגם עתה נוהגין לומר הקדיש אחר ההפטרה. וא"כ חזינן מפורש שהקדיש הוא מעצם הדין ולא רק להפסיק המפטיר מהראשונים וכוונת התוס' והרא"ש הוא שאחר סדור הש"ס תקנו רק שהקדיש יאמרו אחר הז' קודם המפטיר כדי להפסיק ולהודיע שאינו ממנין השבעה. וא"כ יקשה, כיון שהמפטיר צריך ג"כ לקדיש במה נפטר עתה אחרי ששינו מנהג הש"ס.
וצריך לומר כיון שההפטרה היא טפלה לקריאת התורה, שבלא קריאת התורה ליכא הפטרה, והשם מוכיח ע"ז שהיא בטלה להקריאה שהיא העיקר. ואף קריאתו בתורה היא רק טפלה, דהא רק מפני כבוד התורה קורא. ולכן נבטלו לעיקר הקריאה ונפטרו בקדיש שעל העיקר.
ואחתום בברכה ליושבי האוצר ולכל העוסקים באורה זו תורה
משה אהרון פרלמוטר
בני ברק
♦ ♦ ♦