הערות על מאמרו של הרב אוריאל בנר "האם מותר לצער עצמו ולהישאר ער בליל שבועות" (עמוד י"ט)

הערה א'

בענין מה שהתבאר בעמ' ל"א, בענין לימוד במהלך כל ליל השבת (כצ"ל), ראוי לציין לדברי מהר"ח פלאגי בתשובותיו (לב חיים חלק ב' סימן ק"פ) שעמד בזה, האם מותר ללמוד בליל שבת במשך כל הלילה או שמבטל על ידי זה עונג שבת, והעלה לאסור.
והנה כתב רבינו אברהם אבן עזרא על הפסוק והיו נכונים ליום השלישי (שמות י"ט, י"א) בזה"ל: "אולי לא יישן אדם בהם בלילה, שישמעו קול ה' בבקר, כדרך כהן גדול ביום הכפורים", ע"כ. ומשמע שמותר לבטל את השינה בליל שבת, שהרי מתן תורה היה בשבת, כדקתני בשבת פ"ו ע"ב. אמנם שם דחה זאת, דמכל מקום התם שאני, שזו קדושה רבה ויתירה שאינה כשבת רגילה [ומלבד זאת ידועים דברי המדרש שאכן ישנו בני ישראל בלילה זה, וגם בדעת ראב"ע יש לפרש כן בפשיטות, והיינו שהיה זה ציווי שלא לישן בלילה זה, אך למעשה ישנו, ואכמ"ל].
ביקרא דאורייתא
אלישע חן
♦

הערה ב'

בגליון טז של 'האוצר' עסק הרב אוריאל בנר בשאלה האם בלימוד במהלך כל ליל חג השבועות יש בעיה של ביטול שמחת יום טוב. אחד מהכיוונים שהעלה הרב בנר במאמרו המקיף הוא שאין בכך ביטול שמחת החג, משום שהלימוד עצמו הוא משמח.
אביא כמה מקורות לכיוון זה, בנוסף למקורות היפים שהביא הרב בנר, ולבסוף אעיר הערה נוספת:
א. על הרב יצחק זאב יאדלר, בעל 'תפארת ציון' מסופר: "בליל שבועות היה ניעור כל הלילה, וציין שלכאורה אין זה עונג יו"ט, אבל השמחה שיש לישראל העוסקים בתורה כבשעת נתינתה גדולה יותר" (בטוב ירושלים, ר' בנציון יאדלר, ירושלים תשנ"ד, עמ' שיא). כך הביא גם הרב אביגדר נבנצאל (ירושלים במועדיה, שבועות, שו"ת, סדר הלילה), והביא כך גם בשם הרב ז'ולטי, וכתב שלפי"ז ילמד בליל שבועות גם אם בכך יפגעו סדר הארוחות ושמחת החג המשפחתית, שהרי גם הלימוד הוא מכלל השמחה.
ב. כמדומני שסברא דומה מובאת, בהקשר אחר, בדברי כמה מהמפרשים לסוגיא בביצה טו, ע"א, ובפסחים סח, ע"ב. בסוגיא שם מובא שרבי אליעזר סבר "שמחת יום טוב רשות". יש להבין מה יעשה רבי אליעזר עם מצוות 'ושמחת בחגך'? לדעת רבים ההסבר הוא כך: ר' אליעזר סבר שבלימוד עצמו יש שמחה, ובה מקיימים את מצוות 'ושמחת בחגך'. זו דעת המהרש"א (פסחים, חידושי אגדות ד"ה הכל) והשאגת אריה (סימן סט), וכעין זה מובא גם במנחת שלמה לגרש"ז אוירבאך (ביצה טו, ע"א), וראה רלב"ג נחמיה ח, י (וראה שדי חמד, חלק דברי חכמים, סימן פ"ד, במכתבו של ה'בנין שלמה', וראה חידושי הרא"ה ביצה, ובעל המאור פסחים, ושפת אמת ביצה ד"ה רבי אליעזר אומר). כך הוא גם במאירי ביצה (ד"ה כתוב): "ר' אליעזר מיהא היאך מתיר, והלא הוא בעצמו אמר ביו"ט של סוכות 'ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה'...?! ...יש לתרצה בשאין יושב ושונה, הא כל שיושב ושונה כבר הוא שמח בגדולה הימנה...". כך מצאתי עתה גם בביאור מהר"י אבוהב לטור (או"ח סי' רמב, ד"ה הכל מודים): "שמי שיהיה שמח בלימוד ובזה יהיה לו שמחה בחג - יקיים מצוות הלימוד...". הסברות הנ"ל הובאו ברובן כדי לבאר את שיטת ר' אליעזר, שלא נפסקה להלכה, אך כאמור יש להן מקום גם לפי שיטת ר' יהושע.
ג. עוד יש להעיר לענ"ד לדברי שו"ע הרב (סי' רפח, א), שהביא שרשאי אדם להתאחר בשבת מלאכול עד אחרי ו' שעות מחמת שמתענג בקריאה ותפילה.
ד. לסיום אעיר כי בהאוצר סיון ה'תשע"ז עסקתי במנהג אמירת 'תיקון' בליל שבועות, ולאחר שהבאתי את המקורות לכך הערתי שם האם אין בכך בעיה מצד שיישן במהלך היום, ולא יקיים 'חציו לה' במהלך היום. בין היתר הבאתי שלדעת העולת שבת ההלכה היא שבשבת ועצרת 'כולו לכם' כדעת ר' אליעזר, הובאו דבריו במג"א (רמב, א), וכן פסקו החכמת שלמה (שם) והא"ר (שם ס"ק ו'), וראה הגהות ר"ב פרנקל שהביא כעי"ז מהריטב"א והלבוש, וראה שו"ת דברי יציב (ליקוטים והשמטות סימן מא, ס"ק יא) שתירץ את קושיית המג"א על העולת שבת. ועיין מחזיק ברכה (רמב, ב) שהביא בשם זרע בירך שסבר כעולת שבת. אמנם ודאי שרוב הפוסקים חלקו על העולת שבת.
שמחתי להעיר בשולי מאמרו המקיף של הרב בנר, ויישר כוחו
שמואל ישמח
♦

הערה ג'

בהקשר למאמרו הנפלא של הרב אוריאל בנר שליט"א בעניין האם ראוי להיות ער בליל שבועות, ובין הדברים גם הוזכר המנהג שיש שנהגו להיות ערים בליל הושענא רבא, ויש לציין שלגבי הו"ר יש לשים לב, שלא יגרם מכך שהוא ער, שיעבור וישן מחוץ לסוכה. ובהקשר לעניין שינה מחוץ לסוכה בליל הו"ר, יש לציין, שלכאורה לפי דעת תנא אחד לא יותר מנהג זה להיות ערים בליל הו"ר, והיא דעת רבי אליעזר, שאדם חייב לאכול בסוכה י"ד סעודות אחת ביום ואחת בלילה (סוכה כ"ז א'), וטעמו מבואר שם בגמ', ש"תשבו כעין תדורו מה דירה אחת ביום ואחת בלילה אף סוכה אחת ביום ואחת בלילה". ומבואר בספר החיים להגר"ש קלוגר זצ"ל (תרכ"ז ס"א) שלדעת ר"א, שבעינן שצורת ההתנהגות בסוכה תהיה כהתנהגות הרגילה של האדם בביתו, וכיון שכן, חייב אדם כל לילה לישון בסוכה, כדרך שאדם רגיל מתנהג בביתו, וא"כ לפ"ז יוצא שלר"א אסור לאדם להיות ער בליל הו"ר, כיון שבד"כ אדם ישן כל לילה ואינו ניעור בלילה. ואין נראה לומר, שנימא שגם בהנהגה בביתו יש לילות שאדם ער, כליל שבועות, וע"כ יוכל גם להיות ער באחת מלילות הסוכות, שהרי גם יש ימים שאדם צם ולא אוכל כלל גם בביתו, ואעפ"כ לא הותר לר"א שיום אחד לא יאכל ב' סעודות בסוכתו, כיון שאזלינן אחר ההנהגה הרגילה ברוב השנה, וה"נ לעניין להיות ניעור בליל הו"ר, שאין להיות ער לדעת ר"א בן עזריה.
ובמאמרו דן גם לגבי אלו שנוהגים להיות ערים בליל שבת, ויש לציין שלאותם הנוהגים כן, אז אפשר שגם יהיה מנהגם כן בליל יו"ט, אבל גם א"כ הוא, הרי שלגבי ליל יו"ט הראשון של סוכות יש לחשב האם כדאי לנהוג כך, לדעת "גדול אחד מגדולי הדור אשר בצרפת" שהו"ד בריטב"א (סוכה שם), שס"ל שכמו שבלילה הראשונה של סוכות יש חיוב לאכול בסוכה, ה"נ יש חיוב לישון בסוכה. אמנם הריטב"א כתב ע"ז "אלא ודאי דהא ליתא כלל", אבל עכ"פ יש דעה שכזו, ויש מקום לקחת גם את זה במערכת כלל השיקולים שיש לאדם לקחת כשעליו לשום דרכיו מה יביא לו תועלת רוחנית גדולה יותר, האם להיות ניעור בלילה, או שלא להיות ניעור בלילה. אכן, עדיין יכולים גם לישון בליל א' של סוכות, וגם ללמוד כל הלילה, שיל"ד לדעת אותו גדול, כמה צריך לישון בליל א' של סוכות כדי לקיים חובת השינה בסוכה, האם סגי שישן שיעור כזה שמחייב שינה בסוכה, ואז הדבר יהיה תלוי בפלוגתא האם שינת עראי מותרת מדאורייתא מחוץ לסוכה, ואז יצטרך לישון לכה"פ שינה יותר ממהלך מאה אמה, שזה השיעור של שינת עראי (כמבואר סוכה כ"ו ב'), ולדעה שאין עראי לסוכה, אז יצא בשינה כ"ש בסוכה, או"ד שלדעת אותו גדול בעינן שישן כדרך שבנ"א ישן בשאר לילות השנה, ואז לא יוכל להיות ניעור כל הלילה.
אהרון הכהן פרידמן
♦