הערה על מאמרו של הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ "איוב וזמנו" (עמוד שפ"ב)
הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ הביא ראיות לרוב על כך שספר איוב הינו קדום ביותר, ונטה לומר שהיה בזמן האבות. על אף שהעלה אפשרות שאולי חי בתקופה מאוחרת במעט – ימי ישראל במצרים – ברצוני לבסס דווקא את שיטה זו האחרונה: א. השיטה המתארת בצורה המפורטת ביותר את זמנו היא השיטה המופיעה בסדר עולם שהביא (פ"ג)[2], שאיוב נולד בירידת ישראל למצריםוכשעלו – מת (רד"ו שנים[3]). כשם שהזכיר, שיטה זו מופיעה גם בגמ' דידן. ב. רוב השיטות בחז"ל כלולות בתוך רד"ו שנים אלו (וכדלהלן). ג. שיטה זו נתמכת במימרא סתמית, שמשה הוא שכתב את ספר איוב (הגמ' עומדת על סיוע). ד. שיטה זו מופיעה בסתמא במקום אחר (סוטה לה.), שאיוב מת בעת כניסת המרגלים לארץ. ה. גם הגמ' האומרת שאיוב היה מיועצי פרעה, ונענש בייסורים מפני שלא מנע את גזירותיו (סוטה יא. סנהדרין קו.), קרובה מאוד לתיארוך זה. שהרי לאחר ייסוריו חי ק"מ שנה, ותחילת הגזירות במצרים היו קי"ו שנים לפני צאתם ממצרים (סדר עולם, שם). ו. בכמה מקומות בחז"ל מייחסים את הפסוק "הירא את דבר ה' מעבדי פרעה" לאיוב (שמות רבה יב, ב ועוד). ז. מלבד רש"י וראב"ע שהביא, הנוקטים כאפשרות זו, גם רס"ג והרמב"ן סוברים כך (ולא כדבריו שסוברים שהיה בזמן האבות), שהרי שניהם מדייקים מכך שאיוב ורעיו היו מבני בניו של אברהם אבינו (וכדלהלן).כאמור, כאשר מגדירים את שנים אלו כשנות חייו, ניתן לזהות שכמה מהדעות בחז"ל כלולות בזמן זה (יעקב, שבטים, מעבדי פרעה, משה, מרגלים). גם האומר בימי אברהם מביא ראיה מעוץ בכורו של נחור אחי אברהם. ואם דרשתו אינה ג"ש בעלמא, אלא הוא מבין את הדברים ע"פ הקשרם, נראה שאיוב חי בארץ שנקראה ע"ש עוץ בכורו של נחור. כלומר, חי ב' דורות אחרי אברהם: עוץ דור אחד אחרי אברהם, ואיוב דור אחד אחריו (וכך ביארו רס"ג והרמב"ן, ללא קשר למ"ד זה)ג). ובכך יוצא שרוב השיטות בחז"ל סוברות כך.
זה המקום לציין שמ"ד שלא היה ולא נברא - השיטה היחידה שאומרהּ הוזכר כ'ההוא מרבנן' (ולא בשמו) - נדחתה. והיא היחידה שנדחתה.[4]
אלאור כהן
תגובת המחבר
יפה מאד!שני הערות קטנות:
א. את הרס"ג אכן הבאתי שהוא כדעת הראב"ע ורש"י ולא להיפך, והרמב"ן נ"ל שסבר כמו שכתבתי בדבריו.
ב. הראיה משמות רבה טעונה בדיקה, כי שמו"ר התחבר בימי הגאונים, ויש לבדוק היכן המקור בדברי חז"ל, וכיצד כתובים הדברים במקור.
♦ ♦ ♦