בני ברק
תשובות מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל - בדיני מלאכת בורר בשבת[2]
א. האוכל בשבת חצי תפוז לאלתר וחציו לאחר זמן, האם יוכל כעת לקלף את כולו או רק חציו.תשובה: יתכן שמותר.
ב. המשנ"ב מסתפק בתפוחים חמוצים ומתוקים אי הוו ב' מינים, כיום יש ב' סוגי מתוקים מה דינם.
תשובה: צ"ע.
ג. האם מותר לברור סמוך לסעודה לכל הסועדים, אף שאחד מהם יתחיל לאכול רק עוד חצי שעה, דמ"מ יצטרף לסעודת כולם שמתחילה לאלתר.
תשובה: יתכן שמותר.
ד. ברר לאלתר לצורך עוף שאין מזונותיו עליו האם חוץ מהאיסור דרבנן גם עבר גם על בורר דאורייתא, דאי"ז דרך אכילה כיון שאכילתו לא שייכת אליו.
תשובה: יתכן, (א.ה. ע' לשון משנ"ב שכא, מד. ובכס"מ כא, יח שהוא מקור דבריו).
ה. ברמ"א התיר בסוג דג אחד לברור את הגדולות מהקטנות ואסר לברור ב' סוגי דגים, מה הדין כשהם ב' סוגים ואחד חתוך לחתיכות גדולות והשני לקטנות והוא בוררן כי הוא מעוניין בגדלותם ולא מחמת הסוג.
תשובה: צ"ע.
ו. מקובל מהחזו"א זיע"א דלאלתר הוא חצי שעה, וצ"ב דהלשון ברמב"ם ובפוסקים הוא "מיד" ולא כתבו "סמוך".
תשובה: יתכן דחצי שעה נחשב לאלתר (א.ה. משמע שלא שמע כן בשם החזו"א).
ז. שכיח ב' מינים מעורבים, שאחד מהן פסולת לראובן, אך זה אוכל לשמעון, האם מותר לשמעון לברור לראובן, דאצל שמעון זה אוכל, או שכיוון שזה צלחת של ראובן ומתקן לראובן פסולת מתוך אוכל זה אסור אף לשמעון.
תשובה: יתכן שמותר.
ח. בנ"ל את"ל דמותר לשמעון, האם מותר גם לראובן להוציא הפסולת שלו כדי לתת לשמעון לאכול.
תשובה: יתכן שמותר.
ט. כשיש אותו סוג דג וחלק מחתיכותיו נתבשלו בטעם מסוים, וחלק מחתיכותיו נתבשלו עם טעם אחר, כגון מתוק ומלוח. האם זה כספיקו דהמשנ"ב בתפוחים מתוקים וחמוצים או ששם שאני, דהם ב' גידולים ויצירות.
תשובה: יש להסתפק.
י. עבר וברר לאחר זמן, האם יהני שיאכל לאלתר, שעי"ז יתברר שלא עבר איסור.
תשובה: צ"ע.
יא. עבר וזרק עצם מהדג האם יהני כעת למצוץ העצם לתקן האיסור מלמפרע.
תשובה: אולי (א.ה. ע' חפץ חיים כלל ו' לענין שמיעת לשוה"ר דמהני לתקן ע"י שילמד זכות).
יב. כשיש אוכל מעורב בריבוי פסולת, האם מותר להוציא חלק מהפסולת (דהאוכל לא נתקן בכך).
תשובה: לא (א.ה. עביה"ל שמ, א).
יג. בנ"ל אמאי והרי לא נתקן האוכל.
תשובה: אין כאן ח[י]וב אבל יש שיעור לכאו' (א.ה. אולי כוונתו שהוה כחצי שיעור).
יד. לחזו"א לא מהני להוציא עם הפסולת מעט אוכל כי מתקן את שאר האוכל הנשאר בכלי, והבנתי דכשבורר אוכל מתוך פסולת ללאחר זמן מהני לקחתו עם מעט פסולת, דאז אינו נתקן, האם זה נכון.
תשובה: לכאו' מותר.
טו. האם מותר לקלוף הרבה ביצים להרבה אנשים בשבת, שאחד מהם אוכל לאלתר מטעם שהכל מעורב היטב, ונמצא שמכל ביצה אוכלים חלק לאלתר והותר לקלפה.
תשובה: יש ליזהר.
טז. טלית קטן שתחת החולצה שנפסלה בשבת האם המוציאה מבין בגדיו הוה בורר.
תשובה: לא.
יז. המשנ"ב כתב דהבורר לאלתר ואח"כ עלה בדעתו שקשה לאכול הכל ושייר ללאחר זמן אין בזה איסור, האם זה רק במשייר כי קשה לו כעת לגמור, או אף כשמשייר, כי החליט פתאום שצריך חלק דווקא ללאחר זמן.
תשובה: אין נ"מ.
יח. במין אחד אין בורר, אך צלי ומבושל הוו ב' מינים, מה הדין במין אחד שחתיכה אחת מאוסה, כגון שאחר אכל בפיו את חלקה, האם זה כצלי ומבושל דאין להוציאה.
תשובה: יתכן. אח"כ כתב תשובה: צ"ע.
יט. הבורר אוכל מתוך פסולת בידו סמוך לסעודה, אך יש צד שיהיה עיכוב והסעודה תתאחר, האם אסור מספק שמא אינו לאלתר, או דאף זה דרך אכילה מחמת הצד שיהיה לאלתר.
תשובה: אולי מספק מותר, וצ"ע.
כ. בנ"ל אם בורר אוכל קפוא הרבה זמן קודם הסעודה, כיון שהפשרתו נמשכת זמן רב, האם נחשב לאלתר, כיון שזה הזמן שנצרך כדי שיוכל לאוכלו בסעודה.
תשובה: מסתבר שמותר.
כא. מרן (שליט"א) [זיע"א] כתב לי דיתכן שהבורר חתיכות דג, כגון ראש וזנב שמעוניין רק בחתיכה מסוימת, והם מין דג אחד, זה תלוי בפלוגתא דחלמון וחלבון שבוררם לאוכל במשנ"ב שיט, נח. האם זה דווקא משום ששני החלקים משונים בטעמיהם, דומיא דחלמון וחלבון או אפילו בטעם שווה כיון שהם ב' חלקים ומעוניין רק באחד.
תשובה: שמשונים בדבר זה מזה.
כב. מרן (שליט"א) [זיע"א] כתב לי דיתכן שמותר להוריד מבננה את החלק הרקוב שבה, דלא מצינו בורר אלא בב' גושים נפרדים ולא בגוש אחד, והקשו ממש"כ בדרך אמונה בציון ההלכה דהמפריש מלחם משנה מעט תרו"מ בשעה שבוצע בשבת יחתוך מעט יותר מהתרו"מ.
תשובה: הקדושה עושה אותו לשם אחר.
כג. להנ"ל האם בפסח אסור להוציא ממצה כפולה את הכפל בלבד, כי איסור חמץ עושה אותו לאחר.
תשובה: יוציא קצת יותר.
כד. בנ"ל האם מותר לברור מצות שבורות מתוך שלימות, או שדין שלימה מחשיבם לב' סוגים.
תשובה: אולי ראוי ליזהר.
כה. הבורר כלי מתוך כלים כדי שיהיה כעת מסודר במקומו ולא יהיה בלגן, האם הוה לאלתר אף שישתמש בו רק לאחר זמן.
תשובה: קשה להתיר.
כו. בנ"ל מה הדין כשעושה כן כי רוצה כעת לשוטפו שלא יישאר בביתו לכלוך האם נחשב לאלתר.
תשובה: אולי. אח"כ כתב תשובה: יתכן.
כז. האם שייך בבורר חשש תערובת בב' חפצים בלבד, או בב' חתיכות אוכל בלבד, בגונא שצמודים זה לזה.
תשובה: יקח מה שרוצה עתה.
כח. שערה ארוכה שנמצאה בצלחת בשבת, רובה הגמור אינה באוכל ורק מקצתה בתוך האוכל, האם יש איסור בורר בהוצאתה מפני המקצת המעורב באוכל, או שדנים לפי כולה שניכרת ואין מעורבת באוכל ומותר להוציאה.
תשובה: יתכן שמותר.
כט. כשצריך בשבת צלחת תפוח חתוך אחת, וחשב שכדי למלאותה צריך לקלף ב' תפוחין, וכשקילפן ראה שמשני תפוחין חתוכין מתמלאות ב' צלחות ואין בכוחו לאכול אלא אחת, האם מה שקילפן לא לאלתר זה איסור בשוגג, או שכיוון שחשב שבשביל צלחת אחת הוא צריך לקלף ב' תפוחין זה ודאי דרך אכילה ואי"ז איסור.
תשובה: מותר.
ל. אמאי בורר אוכל מתוך פסולת שלא לאלתר זה איסור דאורייתא, ולא אמרינן הואיל ואי מקלעי ליה אורחין לאלתר דיחשב דמתחילה ברר לאלתר וכדאמרינן במבשל ביו"ט לצורך חול.
תשובה: לא מצוי שיבוא לאלתר (א.ה. כן מבואר במשנ"ב תקכז, ג).
לא. כד שתיה שיש בו גוש קרח גדול וסביבו יש מים, האם נחשבין למעורבין דאסור לברור רק את המים ללאחר זמן.
תשובה: אולי. אח"כ כתב תשובה: צ"ע.
לב. בקבוק עם פה צר שיש בו מים עם קרחים קטנים מעורבין, האם יש לאסור לשפוך ממנו המים לשתותם בשבת, דזה נחשב ברירה בכלי כי ביד אי אפשר להוציא המים מבין הקרחים ופי הבקבוק מסננם. ואת"ל דאסור, האם יש להקל כשאין מקפיד שיצא מעט קרח אף שעיקר דעתו להוציא רק המים.
תשובה: אם מכוין לזה יש ליזהר.
לג. כשהותר בשבת לברור במסננת דבר שרובם שותים בלא סינון, יל"ע בגונא שמסנן לצורך רחיצה, ולרחיצה רובן רוחצין בלא סינון, אך זה דבר שרובן מסננין לשתיה וכעת זה ממילא ראוי לשתיה האם זה מותר כי כוונתו לרחיצה.
תשובה: יתכן שמותר.
♦ ♦ ♦