הערה על מאמרו של הרב משה בנימין גורטלר "בעניין ד' צומות בבית שני" (עמוד ל"ב)

הרב משה בנימין גורטלר שליט"א ביאר את דין ד' צומות בזמן בית שני, והביא מטורי אבן שהקשה למה לא שלחו שלוחין בטבת ותמוז מפני השמחה שהיה בהם במקום התעניות, ולכאורה פשוט הוא שלא היו ימים טובים כמו הרגלים, וכמו שלא שלחו באב מפני חמשה עשר באב, משא"כ משום תשעה באב הוצרכו לשלוח, שהוא היה יום גדול נגד חומר הצום שיש זו.
ומה שכתב לתמוה מדברי הרמב"ם, שגרס "אף" על אייר, אין ראיה כל כך ממנו, שהרי בפירושו על המשניות הוא לומד דבבית שני התענו בתשעה באב.
גם הביא להקשות למה לא הזכירה הגמרא בר"ה שנגזר על אבותינו בתשעה באב שלא יכנסו לארץ, ויש לומר כיון שטעם זה אינו עיקר, דהרי ודאי אחרי שנגזר על אבותינו לא נהגו בו איזה תענית, אלא רק אחר חורבן בית הראשון.
דוד אריה שלזינגר
מח"ס "ארץ דשא" על מ"ב

תגובת המחבר

בעניין ההערות של הגאון רבי דוד אריה שלזינגר שליט"א על מאמרי בענין ד' צומות בבית שני.
כתבתי בפנים שהטורי אבן תירץ שמשום ימי ששון ושמחה לא שלחו שלוחים, כי אין בזה ברכה אלא איסור הספד ותענית.
אך מה שהעיר הכותב דהוא פשוט, וכמו שלא שלחו שליחים על ט"ו באב, אינו דומה כלל, דדין ימי ששון ושמחה של הד' צומות הוא מדברי קבלה, ולגבי ט"ו באב לא נאמר אלא דלא היו ימים טובים, אך לא הוי כלל כימי הששון ושמחה של ד' צומות.
ומה שכתב לישב את דברי הרמב"ם עפ"י דבריו בפי' המשנה, דצמו בט' באב בבית שני. יועיל לעיין במאמר כי זאת כתבתי שם בהמשך בישוב דברי הרמב"ם.
ומה שכתב לבאר מדוע לא הזכירה הגמ' בר"ה שנגזרה גזרת מרגלים בת"ב. גם אני חשבתי לומר כך, ולא כתבתי זאת בפנים. ועיקר הדברים נסובו על כך שודאי לא מסתבר לומר שגזרת מרגלים ביום זה היא הטעם העיקרי שמדרבנן קבעוהו כיום צום, מדלא הזכירה זאת הגמ' שם.
אך עכ"פ ודאי הוא שתוס' בר"ה, שהקשו דגם בשבעה עשר בתמוז ארעו חמשה דברים, לא סברו כן, דהחמשה דברים לכאורה ארעו קודם יז בתמוז שנבקע העיר ונקבע כצום.
אגב. ברצוני גם להוסיף תוספת למאמר: דקשה דהרמב"ם ביד החזקה בה' תענית לא כתב כלל ענין זה, שבזמן של לא שלום ולא שמד רצו מתענין רצו אין מתענין, ואת החילוק בזה בין ת"ב לשאר צומות. רק כתב הוא בסוף ה' תענית שלעתיד לבוא יהיו ימי ששון ושמחה. וי"ל דהרמב"ם דפי' כפי' בפיהמ"ש א"ש די"ל דכל החלוקה הזאת של לא שלום ולא שמד הי' בבית שני, אך לאחר החורבן אין חלוקה זו, וחשיב כל הזמן כשעת שמד, עד שיבנה הבית. ולפי"ז יוצא דד' צומות בזמן הזה הם מדברי קבלה, ומה שלא שלחו שלוחים על עשרה בטבת וי"ז בתמוז לאחר החורבן י"ל דלא הוסיפו שלוחים יותר ממה שהי' בזמן הבית.
בכבוד ובברכה
משה בנימין גורטלר