תשובה בדין דופן עקומה[2]
ב-ב' מנחם-אב תשע"ח הסתלק לבית עולמו הגאון הרב שריה דבליצקי זצ"ל. אישיות תורנית מיוחדת זו האירה פניה לכל אדם והשיבה הלכה לכל שואל. בשל כך, כאשר נכנסנו לגור בדירה שהמבנה שלה עורר אצלי מקום לספק בדין סוכתה, מצאתי לנכון לשואלו בנדון, ותשובת הרב מתפרסמת בזה [יצויין שעיקר מכתבי עסק בנושא נוסף: כיצד נכון לנהוג באמירת "שבע ברכות" כאשר מדובר בסעודה שנערכת לשני חתנים יחד. דנתי בנושא באורך, כהערה על המובא בנדו"ז בספרו של הגרש"ד זצ"ל - "שובע שמחות". ביחס לנושא זה השיב הרב בקצרה, כמובא להלן, שבע"ה ובל"נ לכשתודפס "מהדורא ג' נכניס ונתקן בספר היוצא להלכה מדין זה". לצד זה שאלתיו כאמור בדינה של הסוכה, ושאלתי ותשובתו מתפרסמים אם כן להלן].יהא פרסומה של תשובתו ההלכתית לעילוי נשמתו הגדולה, ויהיו שפתותיו דובבות בקבר.
נרי' גוטל
שאלה
נפשי בשאלתי איוותה לידע דעתו הרמה. זה עתה נכנסנו בשעטו"מ לדירתנו, ובעקבות זאת נתקלנו במספר שאלות, מהן א' הנוגעת לדין הסוכה.בקומה העליונה של בניין זה נבנתה לכל דירה מרפסת ארוכה אשר בחציה האחד מקורה בתקרה גמורה, ובחציה השני אין היא מקורה אלא בקורות (רצועות) בטון המופסקות ברווח אויר ביניהן. הקורות מונחות באורכן לרוחבה של המרפסת, וכל אחת מהן (אורכה 1.15 מ') רוחבה כ-13 סמ', כאשר כל רוחב אויר שביניהן ם
הוא כ-38 סמ'. ונמצא כי רוחב כל קורה פחות מב' טפחים אף לשיעור הגר"ח נאה, ובין כל קורה יש ד' טפחים (להגר"ח נאה מעט יותר, ולהחזו"א - כמעט). כאלה ישנם 5 רווחי-אויר וביניהם 4 קורות הנ"ל, ובסופן קירוי גמור של 70 סמ' (נמצא שאם הכל מצטרף להכשר סוכה, הרי זו סוכה גדולה של 2.42 מ', ובצירוף 'דופן עקומה' -לדינה- 3.12 מ').
והנה לענ"ד אין מקום לספק בכשרותה של סוכה זו, ואף תחת הקורות הנ"ל היא כשרה לכל דבר (דלא כתחת ה"דופן עקומה"); דאף אם היתה הקורה רחבה ד' טפחים שהוא שיעור הפוסל באמצעה של סוכה, הלוא גם בזה אין הפסול אלא רק כשמופסקת בכך הסוכה לשתים, ולא נשארו דפנות וסכך במקו"א בשיעור הכשר, ובזה אמרו ששיעור חשוב מהווה הפסק הניכר ופוסל. ברם במקרה דנן הלוא בכל מקרה מובטחות ב' דפנות נגדיות (אלה שבמקום האויר שבין קורה לקורה – ונסמנו בציור להלן מס' 1, 2) ולכשאמרינן "דופן עקומה" אזי אותה דופן מתקיימת לגבי החלק הראשון, וכשהוא כשר אזי דופן זו תקיפה גם לכל שאר החלקים (בין אם משום המשכם את החלק הכשר, ובין אם משום שגם לגבי כל חלק מהם נקרא זה "דופן עקומה" - מה שאינו גורע מהכשר החלק הראשון, כמבואר במשנ"ב תרל"ב ס"ק ט"ו ושעה"צ שם ס"ק י”ד) ונמצאו ג' דפנות לכל חלק. לפי"ז גם אם היו בכאן ד' טפחים גם אז היתה סוכה זו כשירה.
על אחת כו"כ במקרה דנן כאשר אין כאן אלא קורה הקטנה מב' טפחים (בה לכו"ע – אף לאוסרים לישן ולאכול מתחת לפסל בן ג"ט, מודו כו"ע בהכשרו הגמור, גם לשינה ולאכילה תחתיו) שהיא אינה פסולה ואף מצטרפת להכשר סוכה. ולפי"ז יש כאן חלק סוכה הכשר לכל דבר, ושיעורו כאמור 2.42 מ' (למעלה מד' אמות) ובצירוף "דופן עקומה" (שאין ישנים ואוכלים תחתיה) מגיעה עד למעלה מ-3 מ'.
אם אכן כך הדבר, אוסיף לשאול בשתים:
ראשית, לדעת אלה מהפוסקים המחמירים ומצריכים להכשרת "דופן עקומה" הגעתה ונגיעתה בסכך עצמו; האם כוונתם לפסול רק כשמצוי רווח-אויר ביניהם, או גם כשהדופן עצמו ממשיכה ועולה לגובה ונוגעת בסכך. כך- שנית - שאלה כללית: מכיון שבכל ימות השנה מקום זה מקורה, ומרפסת סגורה בנויה ומקורה ודאי חייבת במזוזה כל ימות השנה, מה דינה בימי החג, האם נפטרה ממזוזה בימים אלה, ואם כן הוא אזי האם צריך להורידה ולשוב ולקובעה (בברכה?) אחר החג משום תעשה ולא מן העשוי. לפי שראיתי בספר המאסף "סוכת שלם" (סי' מ"ז ס"ק ב') דעות רבות ושונות בזה, וחפצתי לידע דעתו הרמה, הלכה למעשה.
ואחתום בתודה וברכה רבה לבריות גופא ונהורא מעליא ברפואת גוף ונפש,להפצת תורה והרבצתה לעדרים, ובברכת כוח"ט
נריה משה גוטל
ירושלם
♦
תשובה
י"ג כסליו תשמ"ולמעכ"ת נ"י שלו' וברכה.
בסליחה רבה על מכתבו מחדש אלול שלא עניתי בזמנו, אחשוב לתקן כעת בתשובת המשקל.
א. מודה אודות הכתיבה בענין ז' ברכות לשני חתנים, אני כעת לא אטפל בנושא זה אבל אני מניח את מכתבו בתוך עותק של שובע שמחות ובל"נ כשנדפיס מהדורא ג' נכניס ונתקן בספר היוצא להלכה מדין זה.
ב. בענין הסוכה - הסוכה כשרה למהדרין. וזה שהדופן פתאום עולה על הסכך אינו מעלה ולא מוריד כי דל כל עליה כזאת וישאר כךגם כן כשר כי אומרים על הסכך כשר חבוט רמי והוי כאילו מונח אצל הדופן עקומה ממש ואין כאן חשש של תרי הילכתא כי אין כאן הלכה יוצאת מחברתה אלא כל אחת לעצמה וזה מותר לכו"ע וכמבואר בשו"ת רעק"א סי' י"ב ונראה דיש להשתדל שלא יהיה שום הפסק בין הסכך לדופן עקומה אחר שנאמר חבוט רמי ולא כך כי זה אולי כן תרי הילכתא שאחת קשורה בשניה חבוט רמי ולבוד.
ודרך אגב, מ"ש המשנ"ב בסי' תרל"ב ס"ק ד' דאמרינן בדופן עקומה גם לבוד וכוונתו לבוד בגובה כל זה במחכ"ת אינו, דהוא העתיק זה מביכורי יעקב שכתב כן להדיא וכן פמ"ג מסתפק בזה לקולא. והבכורי יעקב ופמ"ג ראו בשעת מעשה רק הר"ן בסוגיא דאיצטבא ששם אפשר ללמוד בדבריו כך אבל הם לא ראו את הר"ן בסוגיא דלבוד מן הצד דשם כתב להדיא דלא אמרינן לבוד ודופן עקומה. ועיין כל זה ברעק"א סי' י"ב שהביא שני הר"ן. והיוצא מרעק"א דדופן עקומה ולבוד ברוחב כן אומרים להר"ן והחילוק, דבגובה אי אפשר לומר ד"ע בלי לבוד ומן הצד ברוחב כן אפשר.
ובענין המזוזה לא צריך לעשות שום דבר מיוחד.
[חתימה]
♦ ♦ ♦