הערות הקוראים
הערה על מאמרו של הרב אהרן פרענקיל-תאומים "רצועות תפילין אדומות לא יעשה מפני הגנאי ודבר אחר" (עמוד נ"ח)
הרב אהרן פרענקיל-תאומים כתב לבאר את הטעם השני של רש"י למה אין לצבוע צד הב' של רצועות בצבע אדום, ויש להתעמק גם בפירוש הראשון - שיאמרו עליו שהוא גרדן, דהיינו שהוא מוכה שחין, והיינו שיבזוהו וכדומה.וקצת דוחק, הרי מוכה שחין יכולים לראות סימנים גם על פניו, וכאן נמצא שיאמרו שגופו מלא פצעים, ואף שרואים גב ידו שהוא נקי, וכן כשמגלה ידו להניח תפילין לא רואים כלום.
עוד יש לדייק מלשון הרמב"ם, שכתב "שמא תהפך הרצועה", והיינו דודאי אם יראו רצועות שכולן אדומות לא מסתבר לומר שהם מפצעיו, וכל שכן לפירוש השני קשה לומר שכולן נטבלו בדם, אלא חיישינן שבעת הנחתן יתהפך חלק מרצועה.
והנה הש"ע כתב בסוף סימן ל"ח שמצורע אסור להניח תפילין, והקשו למה כתב הלכתא למשיחא, וי"ל שזה נוגע גם בזמן הזה למוכה שחין, שלא יניח תפילין משום בזיון המצוה.
דוד אריה שלזינגר
מח"ס "ארץ דשא" על מ"ב
♦
המחבר: אפשר לומר שלכן צריך שתי סיבות, שלפעמים לא שייך טעם אשתו נידה, בבחור, ופעמים לא שייך הטעם השני, אם רואים שבגדיו נקיים וכו'.
ועוד, רש"י כותב גרדן ואינו כותב "מוכה שחין".
המעיר: י"ל למה נקט רש"י "אשתו", הרי גם בבחור יש לחוש לפנויה וכדומה, כי בדרך זנות מקפידים שלא יהיה דם. ומה שכתב דאם בגדיו נקיים לא יאמרו, לא הבנתי, הרי אין הכוונה שיאמרו אתמול בעל, אלא פעם אחת בעל ומזה נצטבעו הרצועות.
גרדן היינו שגורד את גופו ויוצא דם, וזה מצוי במוכה שחין.
המחבר: בגדיו נקיים כתבתי לגבי הטעם של חטטים על פי מה ששאלת, והחשד ע"פ מסקנתי הוא לא חשד אמת אלא הסיטואציה שזה מעורר, והבן.
♦