הערה על מאמרו של הרב אלאור כהן "פירוש ה'עולם הבא' בדברי חז"ל" (עמוד שע"ד)

ישר כח על המאמר בירחון האוצר, מאד ניכרת ההשקעה באיסוף המקורות וההבנה בהם וכו'.
ומ"מ לענ"ד לא ניתן לומר הכרעה בזה, כפי שמבין מי שקורא מאמרו, ולענ"ד הראיות אינן חזקות דיין כדי להכריע. לאו דוקא מספר הראיות קובע, ותלוי כמה משקל לתת לכל מקור, יש לעיתים מדרשים וכו' פחות "חשובים" וכמו שכתב הרמב"ן בויכוח, ואכמ"ל.
ועכ"פ יש בחז"ל משמעות לכאן ומשמעות לכאן, ועד שיבואו הדברים ננקוט בידינו מחלוקת רבותינו הרמב"ם והרמב"ן.
ואדרבה ישראל אם אינן נביאים וכו', ורובם ככולם מקובל אצלם ההבנה כרמב"ם, ובקושי רק חלק מלומדי תורה שמעו על שיטת הרמב"ן, וכנראה גם בתקופת הרמב"ם כך היה מקובל הביטוי בעם. וגם בתפילה בשבת נקבע ונהוג הנוסח "אין ערוך לך" וכו', שמשמעותו הפשוטה שעוה"ב אינו קשור לתחיית המתים.
גם לא נראה לי שיש לנו כל כך נפק"מ השקפתית מזה [ורק לידיעת האמת], שהרי כולם מסכימים שיש עולם הנשמות, גן עדן וגיהנום, ושיש תחיית המתים, ומה כעת כ"כ נפקא מינה לנו בהשקפה אם יש עוד עולם אחרי תחיית המתים שנקרא עולם הבא? הרי עדיין האומה בצער איום על שהמשיח לא הגיע עדיין.
כל טוב, חזקו ואמצו
עמיחי כנרתי
♦

תשובת המחבר

שלום עליכם ותודה על התגובה!
מתוך שאלותיך נראה שלא הבהרתי את דברי מספיק, שהרי במאמר עצמו ניסיתי לענות על שאלות אלו. לכן אנסה לחדד ולבאר את דברי יותר.
ראשית, לא זכיתי להבין את כוונתו שהראיות אינן חזקות, שהרי הבאתי מקורות רבים (עשרות), שחלק לא מבוטל מהן אינו משתמע לשתי פנים כלל. וגם אם לא יקבלו את תירוציי במקורות המסייעים לרמב"ם, עדיין יהיה מדובר בעשרות רבות של מקורות כנגד 3-4 מקורות [וביחס כזה קשה לומר שמספר הראיות אינו משמעותי. ואשמח לפחות לקריאת כיוון כיצד יש ליישב מקורות שמזכירים במפורש את תחיית המתים. בפרט אשמח למצוא יישוב לדברי הרמב"ם עצמו בברכת א-להי נשמה (שהובאה במאמר) ובברכת הרואה קברי ישראל (שלא הובאה במאמר): "ברוך... ועתיד להקים אתכם לחיי העולם הבא בדין, בא"י מחיה המתים" (ברכות י, י). והגר"י קאפח כתב שם: "ואין מדובר כאן לדעת רבינו ולשטתו בחיי העולם הבא כלל"].
בנוסף, מי שנכנס לסוגיה בחכמינו הראשונים והאחרונים יווכח שכבר קְדמוּני ראשונים ואחרונים רבים והכריעו כשיטת הרמב"ן (ראה למשל ברבינו דוד וביד רמ"ה בתחילת פרק חלק; תפארת ישראל למהר"ל, פרק טו; דרך ה' לרמח"ל א' ג, יא; וביתר אריכות בשל"ה תולדות אדם, בית דוד, רנז ועוד). ולא מסתבר שבכגון דא אומרים 'אם לא נביאים הם...'. ושוב, לא זכיתי להבין כיצד ניתן לומר שלא ניתן להכריע לאחר מקורות כל כך רבים בנושא? ואין להקשות מנוסח "אין ערוך לך": א. שאולי יש 2 שלבים לעולם הבא, כשם שרמזתי במאמר. ב. אין לנוסח זה מקור בחז"ל (וברמב"ם).
שנית, לגבי הנפק"מ ההשקפתית: איה"נ שאין מחלוקת בקיומם של ג"ע וגיהנם, ימות המשיח או תחיית המתים, וכו"ע מאמינים בקיום כולם, אך בכ"ז יש נפק"מ: לו יצוייר שכאשר מקיפים את כל המקורות העוסקים בג"ע וגיהנם, מבחינים ש90% מהמקורות עוסקים בג"ע ורק 10% בגיהנם (לדוגמה. לא בדקתי זאת). למרות שאין מחלוקת בקיומם, אני רואה כאן נפק"מ גדולה: איפה צריך להתמקד, בשכר או בעונש? שאלה זו נכונה גם לאדם כלפי עצמו וגם לרבנים ומרביצי תורה. אותה נפק"מ הייתה גם אם היה מדובר ב50%-50% (או 45%-55%), שלכאורה משמע שיש להתמקד בשניהם בשווה. וכן על זו הדרך...
כך גם בנידון דידן: א. המושג 'העולם הבא' מופיע יותר מכל המושגים האחרים שהזכרתי במאמר גם יחד. זהו מושג מאוד דומיננטי בחז"ל. ממילא, כעין האמור לעיל, ניתן ללמוד מכך כמה מושג זה אמור להעסיק אותנו ביחס למושגים האחרים. אם פירושו הוא ג"ע, מושג זה אמור להעסיק אותנו הרבה יותר מתחיית המתים, ולהיפך. ולפיכך, תהיה גם נפק"מ מעשית: כאשר מדברים על שכר הצדיקים, האם מדברים על "ויתן לך... מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש" (ככל הברכות בבראשית ובכל התורה כולה ["ואספת דגנך..." וכד']) ועל נהרות אפרסמון (וכד' כבחז"ל) או שמדברים רק על לימוד תורה, מתיבתא דרקיעא, היכלות ודביקות (כסגנון המצוי יותר היום)? ועיי' בזוהר המובא בהערה במאמר, שמשמע שיש עניין לתורה לתת שכר גשמי דווקא! ב. נפק"מ נוספת היא בהסתכלות על המושגים הללו עצמן: האם תחיית המתים היא התכלית וג"ע היא מעין 'חדר המתנה' שבו הנשמות מחכות עד מתן שכרן לעתיד לבוא? (כשם שכתב בדרך ה' שהבאתי לעיל) או שמתן השכר הוא בג"ע וגיהנם ותחיית המתים היא בונוס?
נ.ב. רק אדייק את דבריי: לא אמרתי שהעולם הבא הוא עולם אחרי תחיית המתים, כמובא בשאלתך. אלא שהעולם הבא הוא הוא תחיית המתים. אך איה"נ שהדברים מסתברים (וכאמור גם מעט רמזתי שיש אפשרות כזו).
אלאור
♦ ♦ ♦