כולל בנין אב ירושלים
"הזהיר בנר" כיצד?
ידועים דברי חז"ל בגמ' (שבת כג:): "א"ר הונא הרגיל בנר הווין ליה בנים תלמידי חכמים". והיינו נר שבת ונר חנוכה כפירש"י שם. והנה מזה זמן נתפרסם (קובץ הזכרון לרבי יצחק הוטנר עמ' תלה, הוצאת מוריה) קונטרס "סוד הדלקת נרות חנוכה" מכת"י, המיוחס לרבי יצחק סגי נהור בנו של הראב"ד מאשר קבל מאליהו הנביא ז"ל, ואלו דבריו: "ומ"ש רז"ל הזהיר בנר חנוכה הויין ליה בנים זכרים שיהיו ת"ח והרי כ"ע מדליקין נרות חנוכה ואין כולם ולא רובם זוכין לבנים זכרים ושיהיו ת"ח, אין לתמוה מזה, שהאמת הוא חכמים הם אמת ודבריהם אמת וכפי מה שכל העולם מדליקין נרות חנוכה שרובא דרובא יוצאים ידי חובתן, אבל מיעוטא דמיעוטא זהירין להדליק כפי כל פרטי המצות והדקדוקים שהזהיר בהדלקתן בכל פרטיה ודיקדוקיה יקנה וישיג בכח המצוה ובסגולתה בנים זכרים". ע"כ. ושם מנה עשרה תנאים לקיום ענין הזהירות בנר.ובאמת, דרוב ככל התנאים שם, כיום נזכרים ונעשים בלאו הכי, כמו שיעור חלל הכלי ושיעור השמן ומקום ההדלקה, חוץ משני פרטים, אשר בהם אבוא לדון בס"ד: התנאי הראשון. באיזה כלי ראוי להדליק, דשם מנה ט"ו כלים הראויים להדלקה וכל הקודם קודם מהם משובח: זהב, כסף, מתכת ממין הנחושת וכו' זכוכית אבנים ועוד.
וע"ע בס' סדר היום לר"מ בן מכיר (סדר חנוכה דף רלה) שכתב: "ובענין הנרות שידליקו בהם כל א' יעשה אותן כפי כוחו וכל מהדר אותם ביותר ה"ז משובח, ומי שידו משגת לעשות אותם מכסף יעשה אותם כי אין ההוצאה בהם כ"כ [א"ה, צ"ע, ואולי ביחס לזהב מיירי ועי' להלן] וה' יודע כמה דאגתי על ענין זה ולא עלה בידי לקוצר ההשגה אבל בטחתי בחסד אלקים שיגמור בידי לעשות כוונתי, ולפחות מי שאין בידו לעשות כל הח' נרות כסף יעשה א' מהם כסף ויהיה אותה שמחדש בכל לילה זכר לנס". ע"כ. ויל"ע למה לא הזכיר זהב דעדיף טפי. ואולי כי זה לא היה באפשר אצלם כלל, משא"כ בכסף, כדמוכח מלישניה שאין ההוצאה בו כ"כ, ואכתי צ"ע.
והנה כהיום הזה מצוי הרבה שגם המדליקים בחנוכיית כסף או זהב מניחים בה בזיכי זכוכית, והעירו בפוסקים דלכאורה מפסידים בזה דרגת ההידור מדרגה ראשונה לדרגה שמינית (או תשיעית). ומה"ט יש שנהגו להניח בחנוכיית הכסף בזיכי כסף מיוחדים דאז מדליקים ממש בשל כסף. וכעת שמעתי גדולה מזו (מידידי ר"י תופיק שליט"א) שהורה אחד מגדולי הדור שליט"א שאף הצינוריות תומכי הפתילות יהיו מכסף לרוצים לקיים ההידור הזה. ובאמת שאם נכון הוא, אז י"ל גם בהיפך ולקולא, דיוכל לקנות חנוכית פח או זכוכית וכיו"ב ויניח בתוכה בזיכי כסף, ובאפס דמים הרויח ההידור.
וראה בשו"ת שבט הלוי (ח"ח סימן קנז) בתשובה למארי דאתרין הג"ר מתתיהו דייטש שליט"א שנסתפק בדבר, ותלה נדון זה באם נ"ח בעי כלי או לאו, וסו"ד העלה דקרוב לומר דהזכוכית הזה בטל לעיקר המנורה, שהיא כסף או זהב.
ולכאורה י"ל עוד, דהא בסו"ד רבי יצחק הנ"ל, בתנאי הראשון, נכתב בהדיא דהכלי שאינו יכול לעמוד על שוליו אינו ראוי להדלקה, א"כ נמצא חומרו קולו, דמאחר שכפי הנודע בזיכי זכוכית האלו (בפרט הדקים) אינם יכולים לעמוד בלא סמיכה אם לא שיניחם בחנוכיה, א"כ הרי הם בטלים אליה והרי הוא מדליק בחנוכיית הכסף. ומצאתי בס' פסקי תשובות (תרעג אות ט הערה 43) שכ' דיש עוד חסרון בכוסיות הללו, שע"פ רוב אין הן יכולים לעמוד בפנ"ע ולכמה פוס' בעינן עומד. ע"כ. ולדברינו י"ל אדרבא, אי"ז עוד חסרון אלא מעלה, דאז נמצא שמדליק הוא בחנוכיה עצמה ומרויח גם הידור דשל כסף וזהב ודוק.
שו"ר בקובץ מבית לוי (י, עמ' יג בהערה) שכתב סברא כזו. ועוד הוסיף ע"פ מאי דתנן בכלים (פי"ג מ"ו) בעץ המשמש את המתכת דמבואר שם דהרי הוא כבטל לעיקר הכלי. וכ"ה מדנפשיה בשו"ת שבט הקהתי (ח"ג סי' רא) שיישב בכך מנהג העולם. וכן צידד גם בס' שלמי תודה חנוכה (סי' י אות ג).
אמנם, ראיתי בקובץ מוריה (שסט עמ' קעב) להה"כ שליט"א (מח"ס בירורי חיים) שהאריך בזה ופקפק שם בסברא זו, דמאחר דנעשו מתחילה להכניסם בכלי אחר חשיבי שפיר כלי יעו"ש דכ"כ גם בשד"ח, וע"כ הסיק דיש לחבר את הבזיכים בדבק לחנוכיה ואזי בטלים אליה וחשיב כמדליק בשל כסף. ועי'.
פרט נוסף שיש לעמוד עליו, הוא הנזכר שם בתנאי הששי על שיעור כמות הפתילה, דצריך שתחזיק עשירית משיעור חלל הכלי לא פחות ולא יותר. והנה זה ודאי אינו מצוי ברוב ככל בזיכים שבימינו, ויש להתבונן באמת בגוף תנאי זה על מה ולמה יש לעשות כן. ואם קבלה היא נקבל אך נראה מדבריו שם שאין זה בגדר סוד ה' ליראיו. ויש להוסיף בזה, דהלא בזמן המקדש עצמו היה עובי הפתילות משתנה לפי כמות השמן, אם בלילות החורף או הקיץ, עי' תוס' מנחות (פט ד"ה ושיערו) וא"כ מוכח שאין הכרח דוקא בעשירית החלל (וע"ע בשד"ח מערכת חנוכה אות ב).
ולפענ"ד אחר העיון בד' מהר"י הנזכר נ"ל שלא נתכוין אלא לציור שפתח בו, והיינו שהכלי מחזיק עשרה רבעי הדרהם ובתוכו נותן תשעה רבעים שמן, שהוא השיעור המחוייב והמוכרח להדלקה, כמש"כ שם ומעתה צריך שתהא פתילה בגודל עשירית החלל, דאז ידלק בזמן הנצרך ולא יכבה מקודם, אבל אה"נ אם נותן כמות רבה, שגם בפתילה עבה ידלק כזמן הרצוי אין צורך שיהא דוקא עישור הנר. כנלע"ד בכוונתו הגם דדחוק הוא קצת, ואשמח אם המעיינים יתנו ליבם לפרש דבר זה, אשר הוא לתועלת רבה להרויח בזה הבטחת חז"ל לזכות לבנים ת"ח.
♦ ♦ ♦