מח"ס "בית מתתיהו"
ירושלים
מצוה להיות מעשרה ראשונים לתפילה - לעומת מצוות אחרות
בס"ד, חשוון תשע"ט.אורך ימים ושנות חיים למעלת כבודו יד"נ הרה"ג המפורסם רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א, מח"ס גם אני אודך.
ע"ד חקירותיך בענייני עשרה ראשונים.
♦
א. י' ראשונים או ליכנס לביה"כ בציצית ותפילין
ברכות מ"ז ע"ב: "וא"ר יהושע בן לוי, לעולם ישכים אדם לבית הכנסת כדי שיזכה וימנה עם עשרה הראשונים, שאפי' מאה באים אחריו קיבל עליו שכר כולם, שכר כולם ס"ד, אלא אימא נותנין לו שכר כנגד כולן" עי"ש. והבן איש חי, בספרו בן יהוידע (ברכות שם), עמד על השאלה מה בא ריב"ל לרבות בתיבת לעולם דנקט, וכתב בתירוץ ב', א"נ דאפי' אם עי"ז בטל ממצוה אחרת שהיא לבישת ציצית ותפילין בבית בכדי שיכנס לביהכ"נ בציצית ותפילין, ויאמר פסוק ואני ברוב חסדך, כנזכר בזוה"ק, ואם ישכים לא יוכל לקיימה, אפ"ה ישכים להיות מי' ראשונים יעו"ש. הרי שס"ל להבא"ח במאי דאמר ריב"ל לעולם ישכים אדם לביהכנ"ס, דאע"פ שיפסיד מעלת ליכנס לביהכנ"ס מעוטף בטו"ת, וכדאיתא בזוה"ק, אפ"ה עדיף מעלת עשרה ראשונים מהך הידור ליכנס מעוטף בטו"ת, וזהו דקאמר ריב"ל לעולם.אולם, בבא"ח (שנ"ר פר' וירא ס"ה) כתב: "בזוה"ק הפליג מאד בשבח המגיע ליוצא מביתו מעוטף בציצית ומוכתר בתפילין והולך לביהכנ"ס", והוסיף הבא"ח: "ומצוה זו קודמת למצות עשרה ראשונים" עי"ש. הרי שנקט הבא"ח, דלא כמש"כ איהו בבן יהוידע, שמעלת י' ראשונים עדיף על מעלת ליכנס מעוטף בטלית. וכבר עמד בסתירה זו בקובץ זכור לאברהם (תשנ"א עמ' של"ב) יעו"ש, והניף ידו בס' ויען שמואל (חי"ז עמ' תשכ"ז). ובשו"ת שערי יושר להגה"ח רבי אשר חנניה זצ"ל (ח"ג או"ח ס' כ"ו) במכתבו למעלת כבודו בזה, כתב שודאי הבא"ח בבן יהוידע לא כתב להלכה שעדיף י' ראשונים ממעלת להיות מעוטף בטו"ת, ובספרו בא"ח כתב דבריו להלכה עי"ש.
ואמנם בשו"ת חקל יצחק (ס"ה) מסיק שמעלת י' ראשונים עדיף ממעלת ליכנס בטו"ת עי"ש, וכן בס' הליכות שלמה (תפילה פ"ד הערה 3), בשם הגרש"ז זצ"ל, כתבו דעדיף מעלת י' ראשונים שהוא מגמ'[2].
אכן, אם נימא שמעלת ליכנס מעוטף בטו"ת לביהכנ"ס עדיף ממעלת י' ראשונים, מה בא ריב"ל בתיבת לעולם ישכים? ובשו"ע (או"ח ס' צ' ס' י"ד) כתב: "ישכים אדם לביהכנ"ס כדי שימנה עם הי' ראשונים", והשמיט הא דאריב"ל "לעולם" ישכים, ובשו"ת מנחת אשר (ח"ג ס"ג) כתב דס"ל לשו"ע דליכא נפק"מ לדינא בתיבת לעולם עי"ש, ולמש"כ הבא"ח בבן יהוידע דקמ"ל בתיבת לעולם דעדיף י' ראשונים ממעלת ליכנס בטו"ת לביהכנ"ס, י"ל שס"ל לשו"ע שעדיף מעלת ליכנס מעוטף בטו"ת לביהכנ"ס מי' ראשונים, ולהכי השמיט את תיבת "לעולם" בשו"ע. ועי' עוד בזה בס' ארצות החיים (ס' כ"ה ס"ק י"ח), ובס' כף החיים [פלאג'י] (ס"י אות כ"ה) ובארוכה בס' ומשחרי ימצאונני (ח"א עמ' רל"א) יעו"ש.
♦
ב. י' ראשונים או ברוב עם
ובאופ"א אפ"ל בכ"ז מה קמ"ל בתיבת "לעולם" ישכים וכו' דקאמר ריב"ל, דהנה בס' דעת נוטה למרן רשכבה"ג הגר"ח קנייבסקי (ח"א תשו' ע"ט) נשאל, אם יש לאדם מנין שיש בו רוב עם, ויש מנין שאין בו רוב עם אבל יכול לבוא שם מעשרה ראשונים מאי יעדיף, והשיב מרן אולי רוב עם, ובהערה 73 שם ביארו, שס"ל למרן די"ל דרוב עם עדיף משום דמקרא יליף לה, א"כ חמיר טפי, ועוד שעשרה ראשונים הוי בגדר הידור בעלמא ודלא כדרגת רוב עם עי"ש (וכן השיב מרן בס' שאלת רב ח"א עמ' קפ"ט שרוב עם עדיף מי' ראשונים, וכן בס' אשיחה ח"ב עמ' רס"ו). וא"כ י"ל דהא דקאמר ריב"ל לעולם ישכים להיות מי' ראשונים, אף אם יש לו ביהכנ"ס אחר שיש בו רוב עם. ועפמש"כ בשו"ת חבצלת השרון (או"ח ס"כ) אכן י"ל כן להלכה, שנשאל אם לעשות כמה מניינים קטנים לתפילה, או מנין אחד גדול משום ברוב עם, וכתב דלא מצינו ברוב עם אלא כשאחד מוציא את כולם, כמבו' בברכות נ"ג ובשו"ע או"ח ס' רצ"ח, אבל כשכ"א מברך ומתפלל לעצמו אע"פ שיש רבים אי"ז ברוב עם עי"ש, וע"ע מש"כ ע"ד בבית מתתיהו (ח"א ס"ד אות ד') עי"ש.ובס' ומשחרי ימצאונני (ח"א עמ' שצ") כתב עפמש"כ בשו"ת צבי תפארת (ס' נ"ג), דאם יש עשרה תו ל"ש בריבוי עם יותר מעשרה ואין נפק"מ ביותר מעשרה לברוב עם, וא"כ יהא עדיף מעלת י' ראשונים מברוב עם עי"ש. אולם בבית מתתיהו (ח"א ס"ד או"ד) הארכנו בדברי הצבי תפארת, והבאנו משו"ת לבושי מרדכי (יו"ד מה"ת ס' מ"ה או"ג) שהשיג ע"ד שודאי איכא ברוב עם ביותר מעשרה עי"ש.
ואשר עפ"ז י"ל דהשו"ע, שהשמיט הא דקאמר ריב"ל "לעולם ישכים", ס"ל דאם יש לו ביהכנ"ס שיש בו ברוב עם ה"ז עדיף ממעלת י' ראשונים, וכמו שס"ל להגרח"ק הנ"ל, וכן כתב בתשובה למעלת כבודו בשו"ת ודרשת וחקרת (חלק ה' סימן ט"ז), שמעלת ברוב עם עדיף, שיש להדר על כבוד שמים ולא על שכר עצמו עי"ש, וכן מסיק בשו"ת דברי בניהו (חכ"א ס"ט בתשובה למעלת כבודו), וכ"כ לו בשו"ת אבני דרך (ח"ח ס' ס"ח) עי"ש. וע"ע בספר מאיר עוז (ח"ד ס' צ' ס' י"ד), דרוב עם הוי מעלה בעצם התפילה, ואילו מעלת י' ראשונים הוי משום השכר שיש. ויעוי"ע בספר גם אני אודך תשובות הגרמ"ר שעיו (חלק א' סימן כ"א).
♦
ג. י' ראשונים או קביעות מקום בתפילה
ולכאו' י"ל עוד במאי דקאמר ריב"ל לעולם ישכים מה בא לרבות בתיבת "לעולם", דהנה בס' שאלת רב (ח"א עמ' קפ"ח) נשאל מרן הגר"ח קנייבסקי, מי שיש לו מקום קבוע לתפילה ויש לו ביהכנ"ס אחר שיהא מעשרה ראשונים, איזה עדיף, והשיב מרן מסתבר שיתפלל במנין הקבוע לו, וא"כ י"ל דזהו דקאמר ריב"ל לעולם ישכים להיות מעשרה ראשונים, אף אם ישכים ולא יהא לו מקום קבוע לתפילתו עדיפה מעלת י' ראשונים ממעלת קביעות מקום לתפילה, וכמש"כ בס' אבני ישפה (תפילה פ"ז אות כ"ז), דכיון שמותר לשנות מקום הקבוע לצורך, וכאן הוי צורך לשנות מקום קביעותו בתפילה, בכדי שיוכל להמנות בין עשרה הראשונים עי"ש.ועפ"ז י"ל ג"כ במאי דהשמיט השו"ע תיבת לעולם ישכים להיות מי' ראשונים, דס"ל דמעלת קביעות מקום לתפילתו עדיף ממעלת י' ראשונים, דעיקר מעלת קביעות מקום לתפילה מבו' במאירי ברכות ו' ע"ב שהוא משום כוונה בתפילה טפי עי"ש. וכן בשו"ת שערי חיים (ח"ג סימן ע' אות ט'), כתב למעלת כבודו בטעם קביעות מקום לתפילתו דזהו משום הכוונה בתפילה ולהכי עדיף מי' ראשונים עי"ש. וע"ע בספר גם אני אודך תשובות הגר"ח רוטר (סימן כ' אות ט'). ובספר ומשחרי ימצאונני (ח"א עמ' ש"צ) כתב לבאר בטעם שס"ל להגרח"ק, שקביעות מקום לתפילה עדיף מי' ראשונים, דס"ל כמש"כ בספרו ארחות יושר (ערך תפילה) שקביעות מקום הוי חיוב וכמו שנפסק בשו"ע או"ח ס' צ' ס' י"ט ואסור לשנותו כ"א לצורך מיוחד יעו"ש, ובכף החיים (ס' צ' ס"ק קי"ז) כתב שדין קביעות מקום לתפילה זהו משום שתפילה במקום קרבן צריך שיהא דוגמת קרבן בכוונה עי"ש, וא"כ י"ל שה"ז עדיף מי' ראשונים, ועמש"כ בזה ס' הדרת מלך (מערכת ל' עמ' צ"א, בתשובה למעלת כבודו), ובמש"כ בשו"ת מחקרי ארץ (ח"ו ס' נ"ג) בעניין קביעות מקום או לשמוע ברכת כהנים מה עדיף, ובספרו מחקרי ארץ בר"כ (פ"ז ס"ב) עי"ש.
אמנם יש לעיין בזה, דהא הרמב"ם פ"ח מתפילה ה"א, כתב: "לעולם ישכים אדם ויעריב לביהכנ"ס, שאין תפילתו של אדם נשמעת אלא בביהכנ"ס", ומקורו מברכות ח' ע"א עי"ש, והרמב"ם השמיט הך דינא דצריך להיות מעשרה ראשונים כמבואר בברכות מ"ז, ועמד בזה בס' בן ידיד (על הרמב"ם שם), וכתב דה"ז כלול במש"כ הרמב"ם ישכים ויעריב דהיינו שיהא מי' ראשונים עי"ש. אולם ה"ז דחוק דהיכן נזכר בישכים ויעריב שיהא מי' ראשונים[3]. ולפו"ר י"ל דהרמב"ם ס"ל דאי"ז אלא עצה טובה והנהגה טובה בכדי שיקבל שכר, ולהכי השמיט זאת, דאי"ז דין וחיוב. וכ"כ בשו"ת מנחת אשר (ח"ג ס"ג או"ב), שהרמב"ם השמיט עניין י' ראשונים, משום דס"ל שהוי רק הנהגה ממדת חסידות והרמב"ם כותב הלכתא פסיקתא ולא משנת חסידים עי"ש, וכן תירץ הגר"ב זילבר זצ"ל בעל אז נדברו בביאור מקור חיים (על אורחות חיים להרא"ש אות כ"ו) עי"ש. וכיו"ב השיב מרן הגר"ח קנייבסקי בספרי מועדי הגר"ח (ח"ב תשו' תפ"ז) בטעם שהשמיט הרמב"ם מצות אכילת עיו"כ, שס"ל שהוי רק עצה טובה שיהא לו כח לצום, ועי' כעי"ז בס' מנחת אשר יו"כ (ס' י"ג או"ב). וכ"כ לי הגר"ח קנייבסקי בטעם שהשמיט הרמב"ם תפילת הדרך וכמשה"ק הב"י או"ח ס' ק"י, שס"ל לרמב"ם שאינה חיוב, וכ"כ בס' פשט ועיון (ברכות כט.).
והרמב"ם בפ"ה מתפילה ה"ו כתב: "תקון המקום כיצד וכו', וקובע מקום לתפילתו תמיד", משמע דהוא חיוב, דלא כמעלת י' ראשונים שהשמיטו, ואשר עפ"ז י"ל דלהרמב"ם שפיר עדיף קביעות מקום לתפילה שהוי דין בעצם ממעלת י' ראשונים שהוי בגדר הנהגה טובה ומידת חסידות.
♦
ד. י' ראשונים או שכר פסיעות
וראיתי בס' דברי שלמה (ח"א ברכות מ"ז) דכתב הגר"ש בן שמעון, לבאר את דברי ריב"ל בתיבת "לעולם" ישכים, דר"ל שיש להיות מעשרה ראשונים לעולם, אפי' אם בכדי לקיים מצוה זו יצטרך לנסוע ברכב, ועי"ז מפסיד שכר פסיעות, וכמבו' בשו"ת תורה לשמה סי' מ' דאין שכר פסיעות בזה[4], מ"מ עדיף שיסע ברכב ולא יהא לו שכר פסיעות, דמצוה להיות מי' ראשונים עדיף על שכר פסיעות עי"ש. ועפ"ז י"ל בהא דהשמיט השו"ע תיבת לעולם ישכים לביהכנ"ס, דס"ל דשכר פסיעות עדיף על מעלת י' ראשונים, וכמו שהוכיח בס' ומשחרי ימצאונני ח"א עמ' שע"ח מגמ' סוטה כ"ב ע"א במקור הדין דשכר פסיעות יעו"ש.אולם, בס' מאיר עוז (ח"ד ס' צ' ס' י"ד), הביא ממרן הגר"ח קנייבסקי שי' ראשונים עדיף משכר פסיעות עי"ש, וי"ל שאזיל לשיטתו במה שהביא בשו"ת רבבות אפרים (ח"א ס' ס"ח), בטעם שרוב הפוסקים השמיטו שכר פסיעות, והשיב ע"ז הגר"ח קנייבסקי שם, מה שהפוסקים השמיטוהו שאינה חיוב רק סברא ועצה טובה עי"ש. אולם, להשו"ע דפסק דינא דעשרה ראשונים כנ"ל, יהא עדיף י' ראשונים משכר פסיעות. ובשו"ת מנחת אשר (ח"ג ס"ג אות ו'), כתב שעדיף להיות מי' ראשונים, שנוטל שכר כולם וזה מעלה יתירה, משא"כ בשכר פסיעות שאינו אלא נוטל שכר על טירחתו. ועי' בקובץ ויען שמואל (חי"ז עמ' תשכ"ז), ובקובץ זכור לאברהם (תשנ"א עמ' של"ב).
♦
ה. י' ראשונים או תיקון חצות
ובאופ"א אולי י"ל בזה, ע"פ מה שנשאלתי מהרה"ג רבי מרדכי חיים (מו"ל גליון פנינים), אם עדיף מעלת י' ראשונים, או לומר תיקון חצות, והיינו מי שיאמר תיקון חצות בלילה, ולא יוכל להשכים בבוקר להיות מעשרה ראשונים, מאי עדיף. וא"כ י"ל דזהו הא דקאמר ריב"ל לעולם ישכים לביהכנ"ס להיות מעשרה ראשונים, דעדיף מעלת י' ראשונים מלומר תיקון חצות. ואין לתמוה דל"ש לפרש כן בדברי ריב"ל, דהא תיקון חצות לא הוזכר בגמ' בבלי[5], דהא גם עניין ליכנס מעוטף בטו"ת לא הוזכר בגמ' ומקורו בזוהר, ואפ"ה פירש הבא"ח, מאי דקאמר ריב"ל לעולם ישכים שעדיף י' ראשונים מליכנס מעוטף בטו"ת אף שעיקרה בזוה"ק, א"כ ה"ה י"ל הא דקאמר ריב"ל לעולם ישכים לביהכנ"ס, שמעלת י' ראשונים עדיף מתיקון חצות.וכן יש לפסוק, משום שמעלת י' ראשונים שהוזכרה בגמ' וכמש"כ בס' ומשחרי ימצאונני (עמ' ת"ט), ומשא"כ תיקון חצות שלא הוזכרה בגמ' עי"ש, ויעו"ש בעמ' תי"א שכן ס"ל להגר"מ שטרנבוך שתיקון חצות שאינה אלא ממדת חסידות, וי' ראשונים שהוזכרה בגמ' עדיף על תיקון חצות עי"ש.
אולם, בשו"ת דבריך יאיר (ח"ו ס"א) כתב שי' ראשונים הוי רק מעלה בעלמא, ואילו תיקון חצות הוי טפי חיוב, דאף י"ל שתיקון חצות עדיף מסליחות עי"ש. והן אמנם שבברכי יוסף (או"ח ס' תקפ"א ס"ג) כתב שתיקון חצות עדיף מסליחות, וכ"כ הבן איש חי (שנ"ר וישלח ס"ז) והכף החיים (ס"א אות י"ז), אולם בס' נימוקי או"ח (ס' תקפ"א) כתב שסליחות עדיף מתיקון חצות עי"ש[6].
ועפ"ז י"ל במאי דהשמיט השו"ע תיבת לעולם דקאמר ריב"ל, דס"ל לשו"ע שתיקון חצות עדיף ממעלת י' ראשונים, וכמו שהשיב מרן הגר"ח קנייבסקי בס' ומשחרי ימצאונני (ח"א עמ' תקס"א) דתיקון חצות עדיף מי' ראשונים, ומשום שהיא מצוה הבאה לידו תחילה עי"ש. ובס' ומשחרי ימצאונני (ח"א עמ' ת"י) כתב לדון עוד לדעת המקובלים שתיקון חצות בגדר חיוב א"כ יהא עדיף תיקון חצות עי"ש, ואולם בס' דעת נוטה (ח"א תשו' א') השיב מרן, קימת חצות אינה חיוב עי"ש[7].
ושו"ר בס' ומשחרי ימצאונני (כרך ב' עמ' קי"ז), דביאר מאי דקאמר ריב"ל לעולם ישכים להיות מי' ראשונים, די"ל דעדיף עשרה ראשונים ממעלת לחבר יום ולילה בתורה ובתפילה שעיקרה מדברי הזוה"ק, וי' ראשונים מדינא דגמ', ושכ"כ בשו"ת מבשרת ציון (ח"א ס' כ"ט), וכן השיב הגר"ח קנייבסקי עי"ש.
♦
ו. י' ראשונים או שמיעת ברכת כהנים
והלום ראיתי בס' דברי שלמה (ח"א ברכות מ"ז) מש"כ הגר"ש בן שמעון ביאור אחר בהא דקאמר ריב"ל לעולם ישכים לביהכנ"ס להיות מי' ראשונים, דאף אם ישכים להיות מי' ראשונים, ועי"ז יפסיד לשמוע ברכת כהנים, כשיכול לילך לביהכנ"ס אחר שיש בו כהן וישמע בר"כ, מ"מ לעולם ישכים להיות מי' ראשונים, אף שיפסיד שמיעת בר"כ עי"ש, והו"ד גם בס' אריג פז (פל"ב) ובס' ויען שמואל (חי"ז עמ' תשכ"ח) עי"ש.ועפ"ז י"ל במה שהשמיט השו"ע לעולם ישכים לביהכנ"ס, דס"ל דשמיעת בר"כ עדיף ממעלת י' ראשונים, דלהחרדים המובא בביהו"ל (ס' קכ"ח) איכא מ"ע לישראל לשמוע בר"כ מה"ת, והארכנו בזה בבית מתתיהו (ח"א ס' י"ד אות ב' ובח"ב ס' כ"ד) עי"ש. ואף אם נימא דליכא מצוה לישראל להתברך, מ"מ עיקר בר"כ דאורייתא וודאי שעדיף ממעלת י' ראשונים. וכן ראיתי בתשובות הגר"ש דבליצקי זצ"ל למעלת כבודו, והו"ד בקובץ פעמי יעקב (אלול תשע"ו עמ' ק"ז), שבר"כ עדיף מי' ראשונים שהיא מה"ת עי"ש. וכן מסיק בשו"ת ברכת יהודה (ח"ד ס' י"ב) בתשובה למעלת כבודו, וכ"כ בספר גם אני אודך תשובות הג"ר יקותיאל ליברמן (סימן ל"ו), ובשו"ת מחקרי ארץ (ח"ג ס' ל"ב בתשובה למעלת כבודו), וע"ע בשו"ת ישכיל עבדי (ח"ה או"ח ס"ד) שי' ראשונים הוי מנהג חסידות, א"כ עדיף שמיעת בר"כ, ובספר מחקרי ארץ בר"כ (פ"ז ס"ב) עי"ש.
אולם, יש להעיר ע"ד ממש"כ בס' חרדים (פמ"ב או"ב) דמצוה להימנות מעשרה ראשונים של ביהכנ"ס, הרי שס"ל שהוי בגדר מ"ע ממש [ועמש"כ ע"ד בס' ומשחרי ימצאונני (ח"א עמ' ע"ז)], וא"כ יל"ד למש"כ בשו"ת חת"ס (או"ח ס' קס"ז) שבר"כ לרוב פוסקים ליכא מ"ע לישראל לשמוע בר"כ, א"כ יהא עדיף מעלת י' ראשונים שהיא בגדר מ"ע וכמש"כ החרדים הנ"ל, ואם נימא דליכא מ"ע לישראל להתברך יהא עדיף י' ראשונים, וכן מסיק בשו"ת דברי בניהו (חט"ו ס"ג בתשובה למעלת כבודו) שעדיף י' ראשונים משמיעת ברכת כהנים עי"ש, וכ"כ בספר גם אני אודך על ברכת כהנים (סימן מ"א), בשם בעל האבני ישפה זצ"ל.
אולם י"ל בזה עפמש"נ בבית מתתיהו (ח"ב סו"ס כ"ד) דהשיב מרן הגר"ח קנייבסקי בעניין תיקון חצות או שמיעת בר"כ, והשיב בר"כ דאורייתא, ואף שס"ל להגרח"ק דאין הלכה כהחרדים, וליכא מ"ע לישראל להתברך וכדעת החזו"א המובא שם, מ"מ כיון שעצם בר"כ מה"ת לכהנים, גם לישראל עדיף שמיעת בר"כ שעיקרה מדאורייתא. ומצאתי אחז"ר בס' ומשחרי ימצאונני (ח"א עמ' תקס"ד) דשאל למרן הגרח"ק, דלהחזו"א דלא ס"ל כהחרדים, וליכא מ"ע לישראל לשמיעת בר"כ, א"כ אולי יהא עדיף להיות מי' ראשונים מלשמוע בר"כ, והשיב מרן בזה"ל אע"פ שאין מחוייב מ"מ יש כאן מצוה דאורייתא יעו"ש, והיינו כש"נ בבי"מ שם, דעיקר בר"כ עיקרו מה"ת ושפיר עדיף על תיקון חצות וה"ה על י' ראשונים. וכן מסיק בתשובה למעלת כבודו בשו"ת ודרשת וחקרת (ח"ה ס' ט"ו) שעדיף שמיעת ברכת כהנים מי' ראשונים, וכ"כ בספר גם אני אודך תשובות בעל המשנת יוסף (סימן ד') עי"ש, וכ"כ בשו"ת והרים הכהן (ח"ד ס"ו בתשובה למעלת כבודו) עי"ש ובספר מכתבי קהילות יעקב (ס' ל"ד בתשובה למעלת כבודו), וכן בשו"ת דברי אור (ח"ד ס' י"ט בתשובה למעלת כבודו), ובארוכה בספר גם אני אודך ברכת כהנים (סימן מ"א).
♦
ז. י' ראשונים או ישיבה בסוכה
ובאופ"א אפ"ל בזה, ע"פ מה שהסתפק ידידי הרה"ג רבי גמליאל הכהן רבינוביץ, אם בחג הסוכות שיושב בסוכה ומקיים מ"ע בכל רגע, אם עדיף על מעלת י' ראשונים, וישאר בסוכה בכדי לקיים מ"ע אף שיפסיד י' ראשונים, או"ד ילך להשכים להיות מי' ראשונים בביהכנ"ס אף שיתבטל ממצות סוכה. וא"כ י"ל דזהו קאמר ריב"ל לעולם ישכים לביהכנ"ס להיות מי' ראשונים, אף בחג הסוכות שיושב בביתו בסוכה ומקיים מ"ע בכל רגע, מ"מ ישכים לילך להיות בביהכנ"ס לעשרה ראשונים.ובביאור הדברים י"ל דכיון שעיקר מצוות סוכה הוא תשבו כעין תדורו היינו שהסוכה תהא כמו ביתו, וכמו בכל השנה הולך ומשכים להיות מי' ראשונים, אף בסוכה ילך להשכים, ואין מבטל בזה מצות סוכה כלל, דתשבו כעין תדורו ומקיים מצות סוכה אף במה שהולך לביהכנ"ס להשכים להיות מי' ראשונים, ומש"ה קאמר ריב"ל לעולם ישכים להיות מי' ראשונים אף אם עי"ז ילך מהסוכה בחג הסוכות, מ"מ כיון שתשבו כעין תדורו ובכל השנה עושה כן, גם בסוכות ישכים ואין מבטל בהכי ממצות סוכה וכש"נ.
ומצאתי למו"ר בשו"ת משנת יוסף (חי"ג סו"ס ר"ב, בתשובה למעלת כבודו), דכתב בשאלה זו, דמסתבר דבתשבו כעין תדורו נכלל גם עניין זה של עשרה ראשונים שהוא הידור במצוות התפילה, וכמו שמתנהג בביתו כן צריך להתנהג בסוכה עי"ש, וכן השיב ע"ז מרן הגר"ח קנייבסקי בס' שאלת רב (ח"א עמ' שפ"ו) עי"ש.
ועוד יש לבאר שאף כשהולך להיות מי' ראשונים נחשב כמקיים מצות סוכה, וכיו"ב השיב לי מרן הגר"ח קנייבסקי בס' מועדי הגר"ח (ח"א תשו' ת"ק), שבהולך לצורך הוי כיושב בסוכה עי"ש[8], ולכן בודאי שלעולם עדיף לצאת מהסוכה להיות מעשרה ראשונים.
♦
ח. י' ראשונים או כבוד רבו ואביו
ולכאו' י"ל עוד במאי אתי לרבות ריב"ל, עפמש"כ בשו"ת אור לציון (ח"ב פמ"ה ס' כ"ב), שאע"פ שמצוה להיות מי' ראשונים, מ"מ אם נזדמן יחד עם מי שחייב לכבדו יש לו לכבדו ליכנס ראשון ולוותר על מעלה זו די' ראשונים, משום כבוד אביו או רבו שהוא חיוב גמור לכבדם יעו"ש. וא"כ י"ל איפכא במאי דקאמר ריב"ל לעולם ישכים ליכנס לביהכנ"ס להיות מי' ראשונים, דאע"פ שראה רבו שהגיע עשירי אין חייב לכבדו בזה. וזה עפמש"כ השערי תשובה (או"ח ס' תרנ"ח ס"ק י"ב, משיו"ר כנה"ג ס' תר"ס), דאין חייב ליתן אתרוג לרבו כשאין לו, דמה שצונו ה' מצוה מה"ת אין חולקין כבוד לרב דיותר קרוב אדם עצמו לעשות המצוה שצוונו הקב"ה עי"ש. ונקט דבריו להלכה מו"ר מרן הגר"ח קנייבסקי בספרי מועדי הגר"ח (ח"ב תשו' קס"ט) לגבי מה דשאלתיו אם לרבו אין כזית מצה אם צריך ליתן לו כשאין לו בעצמו, והשיב ע"ז אין חולקין כבוד לרב ומצוה דגופיה עדיפא כמש"כ השע"ת ס' תרנ"ח עי"ש. והערוך לנר בס' ביכורי יעקב (סו"ס תרנ"ו) כתב עפי"ד הכנה"ג הנ"ל, דה"ה באביו א"צ לנהוג כבוד בזה, ואין חייב לכבד אביו משל עצמו אלא משל אביו עי"ש.ובדעת האורל"צ י"ל דאזיל לשיטתו דלא ס"ל כהשע"ת הנ"ל, וכמובא בס' משנת כהן כיבוד אב (ס' ר"מ ס"ה בביהו"ל), דס"ל להאורל"צ זצ"ל, שאם יש לו אתרוג מהודר ולאביו אין, יתן לאביו משום כיבוד אב[9]. וכן בס' מור וקציעה (ס' תר"ס) הביא לדברי הכנה"ג דא"צ ליתן לרבו המצוה, והשיג עליו, והוכיח שמכבדים גדול במצוה מהא דמגילה ל"ב ע"א, עשרה שקראו בתורה, הגדול גולל בתורה ונוטל שכר כולם, דהיכא דאיכא גדול רחמנא זכי ליה במצוה כמו בשאר גדולה ודבר כבוד, שמצווין לכבדו עי"ש. וכתב בס' עולת כהן להגאון רבי חנוך כהן (לולב ס' ל"ז אות ה'), לתרץ דברי הכנה"ג מקושיית המו"ק, דאף שס"ל דאין דין לכבד במצוה, מ"מ היכא שהוא כבוד בעצם, רק יש בו גם מצוה ברור שאף לכנה"ג צריך לכבד בכבוד המוטל עליו אף שעי"ז מפסיד המצוה, דמה שגדול גולל וגדול מזמן - אינו שמחמת כבודו מקדימים אותו למצוות, אלא משום שבהנך יש כבוד בעצם, דכשיש מצוה של ציבור, כשבוחרים אחד מהציבור לעשות מצוה הוא כבוד, ובכה"ג שעצם הפעולה מכובדת צריך לכבד את הרב אף שיש בזה ג"כ מצוה. אולם, בגוונא של הכנה"ג שאי"ז מצוה של ציבור, ומה שנותן את האתרוג לרב אינו כבוד בעצם, אלא כבוד במה שנותן לו מצוה, אין הוא חייב בזה לכבד את הרב ליתן מצוה משלו. וכתב העולת כהן שם להוכיח יסוד זה מדברי האורל"צ הנ"ל, שיש לכבד הרב בכניסה לביהכנ"ס אף שיפסיד י' ראשונים עי"ש. וע"ע מש"כ בזה אם צריך לכבד רבו אף שיפסיד י' ראשונים, בשו"ת אבני דרך (ח"ט ס' ח') בשם הגר"א נבנצל שצריך לכבד הרב, ובס' ומשחרי ימצאונני (ח"א עמ' תכ"ב), ובשו"ת דברי בניהו (חי"ד ס"ב) ובס' התפילה והלכותיה (ח"א פ"ו ס"ב).
וכן יש לפרש עוד בדברי ריב"ל, ע"פ מש"כ בס' ומשחרי ימצאונני (ח"א עמ' תכ"ה), דיש לכבד הכהן בכניסה לביהכנ"ס, להיות מי' ראשונים אף שהוא עצמו יפסיד מעלת י' ראשונים, ומשום מצות וקדשתו לכבד הכהן. ולהנ"ל י"ל דהכי קאמר ריב"ל "לעולם" ישכים לביהכנ"ס להיות מי' ראשונים, וא"צ לכבד הכהן בזה, ע"פ מה שהארכנו בבית מתתיהו (ח"ג ס"ח אות ג') שדין וקדשתו ל"ה אלא לכבד הכהן קודם, ולא לדחותו כשעי"ז מפסיד מזמנו ושאר דברים, דבזה א"צ להפסיד עבור הכהן ורק להקדימו צריך לכבד הכהן, וה"ה דליכא דינא לכבד הכהן בכניסה לביהכנ"ס כשעי"ז מפסיד שכר עשרה ראשונים שנוטל שכר כולם, וישכים הוא להיות מי' ראשונים קודם הכהן.
♦
ט. י' ראשונים או הכנסת אורחים
ואולי י"ל בזה עוד מאי אתי לרבות בתיבת לעולם, עפמש"כ בס' ומשחרי ימצאונני (ח"א עמ' ת"ג), אם מצות הכנסת אורחים עדיפי על מעלת י' ראשונים, והביא לסוגיא בשבת קכ"ז ע"א בפלוגתא דר' יוחנן ור' דימא מנהרדעא, דר"י אמר גדולה הכנסת אורחים כהשכמת ביהמ"ד, ורב דימי אמר יותר מהשכמת ביהמ"ד, וכתב שנקט לשון השכמה, דלאו דווקא לימוד בביהמ"ד נדחה מפני הכנסת אורחים, אלא אף המעלה להשכים לביהכנ"ס להיות מי' ראשונים נדחית משום הכנסת אורחים, והביא מס' אם למקרא ולמסורת (אות תכ"ה) דהכנסת אורחים גדול מהשכמת בית המדרש להיות מי' ראשונים עי"ש. ועפ"ז י"ל איפכא דס"ל לריב"ל "לעולם" ישכים להיות מעשרה ראשונים אף אם נזדמן לו אורחים.אולם, בס' תפילה כהלכתה (פ"ח הערה נ') בשם הגרש"ז בעל המנחת שלמה זצ"ל, כתב לעניין הכנסת אורחים או תפילה בציבור, דאם האורח עלול ליפגע והוא באמת אורח (ולא כ"א נקרא אורח) מסתבר דהכנסת אורחים חשיב טפי מתפילה בציבור, אך אם אינו ממהר וברור לו שלא יפגע יאמר לו בכבוד שצריך לילך להתפלל וימתין עד שישוב עי"ש. וע"ע בס' אשי ישראל (פי"ב ס' ל'), שו"ת אבני דרך (ח"ט ס"ו) ובשו"ת משנת יוסף (חי"ג ס' ט"ו).
♦
י. לעבור בפני המתפלל בכדי להיות מעשרה ראשונים
ולכאו' י"ל בזה עוד, עפמש"כ בס' ומשחרי ימצאונני (ח"א עמ' ק"י) דאין לעבור בפני המתפלל בכדי להיות מי' ראשונים, וא"כ י"ל איפכא דהכי קאמר ריב"ל לעולם ישכים לביהכנ"ס, אף אם עי"ז יצטרך לעבור בפני המתפלל, מ"מ מעלת עשרה ראשונים היא בכלל דבר מצוה דיהא שרי לעבור בפני המתפלל בכדי לקיימה, ובפרט לדעת האשל אברהם מבוטשאטש (ס' ק"ב) שמתיר לעבור בפני המתפלל בכדי לשמוע קדיש ולענות אמן עי"ש. ועוד יותר כתב לי הגר"י ליברמן בעל המשנת יוסף שמותר לעבור בפני המתפלל ליקח כובע לתפילה. ועמש"כ בזה בס' וישמע משה (ח"ד עמ' נ"ז), אולם בקובץ המאור (תשרי חשוון תשע"ט עמ' ק"ה) בשם הגר"א נבנצאל כתב שלא יעבור בפני המתפלל ליקח כובע לתפילה עי"ש.ובספר הליכות שבט הלוי (סדר היום פי"ג ס"ט), ראיתי דס"ל דמותר לעבור בפני המתפלל ללוי ליטול ידי הכהנים, כיון שהמנהג שהלוי נוטל ידי הכהנים הוא מנהג מקובל של מצוה מותר לעבור לצורך זה[10] עי"ש, הרי דשרי אף לעבור בפני המתפלל לצורך מנהג שנהגו, וכ"ש עפ"ז שיהא שרי לעבור בפני המתפלל להיות מי' ראשונים שהוי מדינא דגמ' ובגדר מ"ע (לדעת חלק מהפוסקים).
♦ ♦ ♦