האם הסנדק יושב על כסא אליהו או על כסא אחר

הערות שוליים

1. ↑ א). הגרס' שלפנינו כאן 'התקינו חכמים' דמשמע שהוא תקנת חז"ל. אולם בטושו"ע כ' בלשון 'המנהג' וכן הוא באבודרהם ועוד. ובאו"ז ובעוד ראשונים מובא בלשון 'נהוג רבנן למעבד'.
2. ↑ ב). לר' ניסים גאון ע"מ 276 (וראיתי מי שציין שכ"כ בסידור ר' עמרם גאון, ולא מצאתי).
3. ↑ ג). מילה סי' תק"ה. ז"ל: "לעשות כסא כבוד למלאך הברית... ואחת קתידרא לבעל הברית".
4. ↑ ד). סימן ק"ז. וראיתי שיש מי שהבינו מהאו"ז הנ"ל להפך, שמשמע מדבריו שמכינים כסא אחד. והנני להביא כאן את לשון האו"ז שם "וצריך לחפש אחר יהודי טוב לעשותו בעל ברית כדי שיבוא אליהו ז"ל וישב על הקתדרא אצלו בשעת המילה, כמש"כ ר' שרירא גאון ז"ל מנהג ישראל להעמיד קתדרא מכוסה במעיל אצל בעל הברית משום כבודו של אליהו ז"ל". עכ"ל. והנה ממש"כ 'אצלו' היה מקום לטעון דר"ל שאליהו יושב על כסא בעל הברית. אלא שכידוע בלשון חז"ל מילת 'אצלו' משמשת כביטוי ל'על ידו'. כמו "ושמו אצל המזבח", שנותן את הדשן סמוך למזבח. ובס"ד מצאתי שכ"כ המלבי"ם (ויקרא א' ס"י פ"ו) שייסד כן והביא את הפס' הנ"ל. וא"כ אדרבא ר"ל שאליהו בא לכסא שמניחים סמוך לסנדק. וכעת מצאתי שכבר בשולחן גבוה (סי' רס"ה אות י"ב) ביאר כן בכוונת האו"ז, שהביא ללשון האו"ז הנ"ל וכתב: "כלומר כיון שנהגו לעשות כסא לאליהו סמוך לכסא של סנדק כדלקמן וכו'".
5. ↑ ה) שבת סי' קי"ג. ז"ל: "מה שנהגו לתקן ב' קתדראות לברית מילה לפי שאחת מתוקן לאליהו".
6. ↑ ו). לר"י מלוניל ח"ב מילה פ"ט. ז"ל: "וכתב ר' ניסים גאון ז"ל הגידו לי זקנים שבדור שביום היכנסי לברית מרנא אבא אלוף ז"ל כשנכנס לביכנ"ס ואני בידו ישב שעה אחת על אותו כסא המוכן ואח"כ עמד והושבני על הכסא האחר של מילה ואחר שיצא שאלו אותו מה טעם כי לא ראינו מעולם מי שעשה כך ואמר להם קבלתי מן הזקנים הקדמונים שזה הכסא מוכן לאליהו והוא מלאך הברית וישבתי עליו עם הילד אולי יברכהו לי ומצא חכמה בברכתו". עכ"ל.
7. ↑ ז). לאחד מהראשונים מבני דורו של המהר"ם מרוטנבורג. קושיה רפ"ג. ז"ל: "כסא למלאך הברית אליהו ואחד לבעל הברית".
8. ↑ ח). סי' תקצ"א. ז"ל: "מלאך הברית הוא אליהו ז"ל לישב בקתדרא כנגדו". עכ"ל.
9. ↑ ט). מהרי"ל מנהגים (מילה אות ד'), מהר"א טרינא (חודש טבת), וכן מהר"א קלויזנר (אות קמ"ח), וכן מנהגי וורמישא (ברית מילה סי' ר"מ). ובמהרי"ל וכן במנהגי מהר"א קלויזנר, כ' ממש כלשון האו"ז 'אצל בעל הברית', ואף הוסיפו עוד משפט אחד 'ומשום כבודו מושיבין לו כסא אחד' מפורש, א"כ, שהמכוון בדבריהם הוא שמכינים כסא מיוחד לאליהו, ואי"ז הכסא של בעל הברית.
10. ↑ י). בן המהר"ם, בספרו אמרי שפר פ' לך לך. ז"ל: "ונהגו לעשות שתי כסאות".
11. ↑ יא). ליעב"ץ, נחל ט' ר"א יאור ט'. ז"ל: "במקומנו זה עומדים שני הכסאות במזרח ביהכנ"ס" וכו'.
12. ↑ יב). מודינא, מ"א פכ"ז. ז"ל: "ואין לישב על כסא אליהו".
13. ↑ יג). יו"ד רס"ה אות מ"ב. ז"ל: "בשעה שמתקן הכסאות".
14. ↑ יד). יו"ד רס"ה סעיף נ"ח. ז"ל: "ובשמאל הכסא (סנדק) יהיה כסא אליהו".
15. ↑ טו). סי' כ' אות ד'. ז"ל: "וצריך שתהיה כסא אחרת לסנדק".
16. ↑ טז). בפ' על פדר"א כ"ט אות י"ב. דייק לשון האריז"ל: "ועל דא תנינן דבעי בר נש לתקנא כורסיא אחרא ליקרא דילה".
17. ↑ יז). למהר"א אזולאי, פ' כי תשא ח"ב דקצ"ט.
18. ↑ יח). מרגליות, אות ז'. ז"ל: הגה"צ המקובל הרב רבי מאיר שווארץ זצ"ל שאל כיצד ישב הסנדק על הכסא שהזמינו לכבודו של אליהו, במה שאמרו במפורש 'זה הכסא וכו'. וע"פ הסוד הובא עוד כמה טעמים בזה באור החמה.
19. ↑ יט). מתלמידי האריז"ל, ז"ל: "ומאחר שיבוא שמה ראוי לעשות לו כבוד שישב אצל כסא שעושים בו הברית".
20. ↑ כ). יו"ד רס"ה ל"ד. ועוד הגדיל בשבח מנהג זה וכתב: "וכיון שכסא זה הוא של אליהו לכן מהדרין להיות סנדק יושב על כסא קדוש הזה".
21. ↑ כא). מצוות עשה ב' מילה. בחלק המעשה אות י"ג.
22. ↑ כב). הלכ' מילה פ"ה.
23. ↑ כג). לאחר שהביא מהזוהר שיש להכין ב' כסאות. כ' וכן ראיתי נוהגים בקצת מקומות.
24. ↑ כד). ממה שכ' שלאחר הברית שאלו את אביו "מה טעם. כי לא ראינו מעולם מי שעשה כך". ע"כ. אך אני מסתפק שאפשר ומה שתמהו שלא ראו כן מעולם, לא היה מצד מה שהכין ב' כסאות, כי באמת היו רגילים שיש ב' כסאות, אך לא היו מושיבין עליו. ותמהו א"כ מצד מה שישב שעה אחת על אותו כסא, שכן משמע מתוכן מה שהשיב להם "קבלתי מן הזקנים הקדמונים שזה הכסא מוכן לאליהו והוא מלאך הברית וישבתי עליו עם הילד אולי יברכהו לי ומצא חכמה בברכתו". נראה שלא הודיעם על עצם זה שיש להכין עוד כסא לאליהו, אלא נתן טעם "שזה הכסא מוכן לאליהו... וישבתי עליו אולי יברכהו וכו'" ודו"ק. מה גם שבאמת מנהגו צריך לטעם. דהרי הטעם לנוהגים להכין ב' כסאות הוא מצד דאין ראוי לשבת על כסא אליהו, ואילו הוא כן ישב קודם למילה. א"כ לא ברור מנהגו - מצד אחד, הכין ב' כסאות ובשעת המילה ישב כסנדק על כסא אחר אך קודם למילה כן ישב. וצ"ב. אכן, היום מושיבים התינוק לרגע על כסא אליהו מהטעם שאמר - שיברכהו אליהו. אבל מזמן הראשונים לא הוזכר זה רק שיש להכין כסא לאליהו.
25. ↑ כה). הנ"ל ציין על מש"כ בסיום דבריו, שמן הראוי לעשות כסא מחולק לשנים "וכן הוא המנהג ברוב קהילות". ע"כ.
26. ↑ כו). יו"ד סי' קצ"ח. כן עולה מתשובתו שם שכך המנהג הפשוט שראה.
27. ↑ כז). ח"ה בי' י'. כ' שמנהג מרוקו וצפון אפריקה וצרפת. שהסנדק יושב על כסא אליהו וכ' אף שעירערו ע"ז יש לו מקור מהשדי חמד והערוך השולחן. וכתב שיש להם להחזיק במנהג זה מכיון ורואים שלוקחים הכסא המיוחד לסנדק ומביאים עוד כסא פשוט ואומרים 'זה הכסא של אליהו ז"ל' ויש לתמוה האיך עושים כן. אולם סיים דבריו שם 'ומה נעים לעשות שני כסאות מיוחדים אחד לסנדק ואחד לאליהו. עכת"ד.
28. ↑ כח). כן מצאתי בספר תדשן אדמה, לר' יצחק אבן דנן מחכמי העיר פאס. בדיני המילה כ' בפשיטות שהסנדק יושב על כסא אליהו, והביא מספר אורחות צדיקים מעשה שארע בלידת האריז"ל שאליהו נגלה עוד קודם למילה לאביו וא"ל שביום המילה לא ימול עד שיראה שבא, וכך עשה שכל הקהל המתין ולא התחיל עד שבא אליהו ואמר לאביו שישב על הכסא ואליהו ישב על גבו ואחז התינוק בידו עד שגמר המילה וכו'. וסיים המחבר הנ"ל הרי שאליהו ז"ל בעצמו ישב על כסא קודשו. עכת"ד.
29. ↑ כט). כן הביא בספר משפטי עוזיאל סי' נ' שכן מנהג גאוני ורבני צפת ועיי"ש מה שכ' להליץ על מנהגם (ומענין לציין שמנהג צפת שונה ממנהג ירושלים גם לענין ברכת 'להכניסו', שהאב מברך אחר המילה, כן ראיתי בשם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל שהיה סנדק בצפת ובירכו להכניסו לאחר המילה. וביאר כיון והוא אתריא דמרן השו"ע שס"ל הכי).
30. ↑ ל). וכן מפורש ברוקח ובמנהגים, וכן בדברי המהר"י חלאווה שם.
31. ↑ לא). גאגין מנהגים שנת תרצ"ד. ח"ב ע"מ תקע"ד.
32. ↑ לב). ומש"כ 'ובכל ארצות המערב', יש לתמוה ממה שציינו לעיל לספר תדשן אדמה לר' יצחק אבן דנן מחכמי העיר פאס. ועע"י בהערה שם שכתב: "השכל מחייב שיותר כבוד להכין כסא מיוחד לאליהו ולא לכבוד יחשב אם גם הסנדק ישב עליו".
33. ↑ לג). בספר המקובל ר' אליהו מני מנהגי חברון משנת תרצ"ו, עמ' 95 כתב: "בביכנ"ס הכינו ב' כסאות כסא אליהו וכסא סנדק".
34. ↑ לד). סידור תפילת ישראל, לפי מנהגיהם, בסדר המילה כתב: "ויקח מכסא אליהו וינחנו על ברכי הסנדק".
35. ↑ לה). בספר מטעמים. לפשיץ ווארשא מנהגים. אות ס"א כ' שיש ב' כסאות.
36. ↑ לו). אסיפת דינים, מערכת ביכנ"ס אות ט"ל.
37. ↑ לז). יו"ד סי' נ"ו.
38. ↑ לח). ח"ב, מלואים סי' א', מנהגי ירושלים. ז"ל "ובבתי כנסיות ספרדים יעמידו ב' כסאות האחד למושב אליהו ואיש לא ישב עליו".
39. ↑ לט). לונץ, תרנ"ח, עמ' 8. ז"ל: "המנהג שמביאים ב' כסאות והכסא של אליהו איש לא ישב עליו".
40. ↑ מ). מרגליות, אות ז'. ז"ל: "ראיתי כאן פיע"ק ירושלים אצל ספרדים וביחוד חכמי המקובלים שנוהגים ומסדרין שני כסאות לברית".
41. ↑ מא). עמ' רפ"ד, הערה ט'. הביא את עדותו של בעל ס' שערי ירושלים, וז"ל: "ומניחו על כסא אליהו... ואח"כ נותן הילד על חיק הסנדק היושב על כסא אצל החלון".
42. ↑ מב). מרבי רפאל מרדכי מלאכי, רב ורופא בירושלים משנת תנ"א, שער הרביעי, אות ט'. ז"ל: "ובכל מקומות ישראל נוהגים להכין ב' כסאות כסא אחד לאליהו וכסא אחד לסנדק".
43. ↑ מג). למהר"י חגיז, ח"ב, סי' קס"ט. וחכמי ירושלים, מהר"י עדס והגרב"צ זצ"ל, סמכו על עדותו למעשה [לעניין הזמן שיש להניח את התינוק על כסא אליהו בברית, הובא בספר תורת הברית פי"א ד'. בהערה שם].
44. ↑ מד). ראיתי בחוברת אור ישראל (חוברת ד') מאמר בנדו"ד מבעל שו"ת יצחק ירנן. וכך כתב: "בניסן תשל"ט דברתי עם מורינו הגר"מ אליהו זצ"ל בדין זה, והסברתי לו את כל הנושא שצריך כסא אחד וכפי המנהג הפשוט היום שמניחים כסא אחד... ואמר לי כיון שכבר נהגו כעת (לעשות ב' כסאות) איך אני עושה כסא אחד, אלא נעשה כסא אחד צד אחד רחב לישיבת הסנדק וצד שני קטן לכבוד אליהו, ולאחר זמן ראיתי שכך עשה הכסא לברית בבכנ"ס שלו. וסיים דבריו שם ללמדנו שאף שהסכים לכסא אחד, אבל אמר מכיון שלא נוהגים וקשה לשנות את הדור שלנו שקשה להם להבין, לכן עלינו להתחכם עליהם". עכ"ל. רק זו התמיהה על דבריו, שבסידורו של מו"ר הרב קול אליהו, בהלכ' שכתב לפני סדר הברית אות י"ג כתב בזה"ל: "המנהג הנכון שהסנדק אינו יושב על כסא של אליהו אלא במקום אחר". עכ"ל. ודי בזה.
45. ↑ מה). ואין לומר שלמנהג שלאחר ברכת האב 'להכניסו' מניחים את התינוק על כסא אליהו, יש להעדיף שישב הסנדק על כסא אליהו, שכך לא יהיה הפסק וברכת האב תהיה יותר סמוכה למילה. מכיוון שלמנהג הספרדים אין כאן הפסק כלל, דהרי ברגע שהאב מסר את בנו למוהל כבר נחשב בזה שמכניסו למילה, ואין כאן שום חשש (וכפי שהובא בספר תורת הברית פי"א ד' בהערה שם). וכמו שהובא בשו"ת הלכות קטנות הסדר כך. אכן, על האב למסור מיד לאחר ברכתו התינוק למוהל דווקא שהוא יניח התינוק על כסא אליהו מצד הפסק. והארכנו בזה במאמר אחר (ירחון האוצר גיליון כג עמ' רכט).