הרב אלאור כהן

פירוש 'גן עדן' ו'גיהנם' בדברי חז"ל

הקדמה

במאמרי בגליון כ"ב עסקתי בבירור לגבי משמעותו של המושג 'העולם הבא' בחז"ל. במאמר זה הראיתי שמרובם המוחלט של המקורות החז"ליים משתמע שהעולם הבא הוא תחיית המתים ולא עולם הנשמות – גן עדן. בנוסף, טענתי שלכל שיטה ישנה השלכה מעשית לתפיסת צורת עבודת ה' של האדם: למ"ד שהתכלית היא רוחנית (ג"ע), גם צורת העבודה היא רוחנית במהותה. ולמ"ד שתכלית העולם הוא גשמי (אך מזוכך), זהו גם מסלול העבודה, קרי: עם הגשמיות ולא נגדה. וראה שם באריכות. במאמר זה אנסה להוסיף קומה נוספת על הדברים האמורים שם.
לאחר שראינו שהעולם הבא הוא מושג גשמי (יחסית), ננסה לעמוד גם על מהות המושג 'גן עדן', האם מדובר במקום רוחני בעולם הנשמות, או במקום גשמי יותר?[2]

שתי השיטות מופיעות בחז"ל

בשונה מהמאמר הקודם, במאמר זה אין כוונתי לברר איזו שיטה משתמעת יותר בדברי חז"ל, הואיל ושתי השיטות מבוססות ומעוגנות במקורות בחז"ל, וכדלהלן. לפיכך בירור זה נועד רק לבדוק איזה מהם משמעותי ודומיננטי יותר בחז"ל. המקור הראשון בו רמוז שיש שתי מערכות של שכר ועונש (גשמי ורוחני), הוא כבר בגמרא (תמיד לב:):
תנא דבי אליהו: גיהנם למעלה מן הרקיע. ויש אומרים: לאחורי הרי חשך.
כבר במקור זה נראה שיש שתי גישות – גישה הסוברת שגיהנם נמצא בכדור הארץ, מאחורי הרי החושך, וגישה הסוברת שמיקומו הוא למעלה מן הרקיע[3]. מחלוקת זו היא מחלוקת בין מקורות שונים בחז"ל, שבחלק מהמקורות נראה שג"ע וגיהנם הינם גשמיים יחסית ומקומם בכדור הארץ, ובחלקם נראה שמדובר במקומות רוחניים. בזוהר מבואר שאין מחלוקת ממשית בין גישות אלו, ו'אלו ואלו דברי א-להים חיים' (מדרש הנעלם, וירא דף קו ע"ב):
אמר רבי יצחק: כשם שברא קודשא בריך הוא ג"ע בארץ כך ברא גיהנם בארץ, וכשם שברא ג"ע למעלה כך ברא גיהנם למעלה[4]. גן עדן בארץ, דכתיב: "ויטע ה' א-להים גן בעדן" וגו'. גיהנם בארץ, דכתיב: "ארץ עיפתה כמו אופל" וגו'. ג"ע למעלה, דכתיב: "והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' א-להיך", וכתיב: "והרוח תשוב אל הא-להים אשר נתנה". גיהנם למעלה, דכתיב: "ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע".

גישות אלו בדברי רבותינו

ובקצירת האומר יש להראות שבשיטה זו נקטו גם גדולי עולם מאוחרים יותר, ראשונים ואחרונים. ראש וראשון הרמב"ם, שמחד מדבר על עולם הנשמות[5] בגן עדן (תשובה פרק ח), אך מצד שני כותב שגן עדן נמצא בארץ (פיה"מ סנהדרין י, א מהד' הרב קאפח):
אבל גן עדן הוא מקום דשן בכדור הארץ מרובים בו המימות והאילנות, יגלהו ה' לבני אדם בעתיד ויורה להם את דרכו ויתענגו בו. ואולי ימצאו בו צמחים נפלאים מאד שתועלתם גדולה והנאתם מרובה זולת אלו הידועים אצלינו, וכל זה בלתי נמנע ולא רחוק אלא אפשרותו קרובה ואפילו אלו לא הזכירתו תורה, כל שכן אחר שנתבאר כל זה בתורה ונתפרסם.
ובצורה ישירה יותר כתב הרמב"ן (תורת האדם, שער הגמול קכג):
...אבל סוד הענין הזה שהדברים כפולים, כי גן עדן וארבע נהרותיו ועץ החיים ועץ הדעת אשר נטע שם הא-להים, וכן הכרובים ולהט החרב המתהפכת גם עלה התאנה והחגורות וכתנות העור, כולם כפשוטם וכמשמעם, אמת הדבר ויציב הענין, ולסוד מופלא הוא כי הם כציורי דבר להבין עוד ענין עמוק במשל...
כלומר, גן עדן וענייניו כפולים – הם גם כפשטם וכמשמעם, והם גם ציור ומשל למקומות רוחניים עליונים יותר. וכן בהמשך דבריו שם:
ואם תאמר כיון שהענין על דרך הנזכר ומכל מקום גן עדן בעולם הזה התחתון הוא, מה שכר הנשמות שם והם אין תועלתם בדבר גשמי ולא במקום ממקומות הארץ ועולם התחתונים, כבר פרשנו שהענין כפול, וזה הגן והעדן התחתונים הן ציורין לסודות העליונים, והדברים ההם העליונים הרמוזים באלו גם כן נקראין גן ועדן...
כ"כ בכתבי האריז"ל (עץ חיים, שער כב פרק ג (מ"ק)):
והנה במות הצדיק הנר"ן שלו מצד אצילות עולין אל אצילות, ונשמה שלו דבריאה עולה לג"ע העליון, ורוח דיצירה בג"ע הארץ, ונפש דעשיה נשארת בקבר. וכשמתעכל הבשר עולה גם הנפש ההיא למעלה ונשארת ההוא הבל דגרמי על אינון גרמי דאשתארו בקברא...
ובכתבי הגר"א (אבן שלמה י, טו):
י"א מסעות צריך האדם לנסוע עד שיבוא למקום מנוחתו... מגיהנם לג"ע, ומג"ע לז' רקיעים, ומשם לג"ע עליון...
ועוד כתב שם (שם, כז ו-לב):
ג"ע הוא בדרומית מערבית של עולם וגיהנם בצפון... ואחרי ג' ימים מוסרו דומה לגיהנם, שהוא בעמקי הארץ לצרפו ולזככו...[6]
לאחר מקורות אלו, אחזור ואציין: כשם שנראה להלן, גם בחז"ל נראה שיש מקורות לשני הצדדים. אין בכוונת מאמר זה להכריע לכאן או לכאן. מטרת המאמר היא לבחון האם ניתן לומר שצד אחד דומיננטי יותר מהשני בצורה משמעותית, או שמא הם שקולים? וזה החלי בעזר צורי וגואליו):
[7]

גן עדן וגיהנם עליונים

גיהנם עליון

מלבד הגמרא בתמיד דלעיל, המזכירה את הגיהנם שמעל הרקיע, מצאתי ארבעה מקורות שנראה מהם שהם עוסקים בגיהנם העליון:
א. הגמרא בחגיגה (יג.) מספרת על נהר דינור היוצא מזיעתן של חיות הקודש ונשפך על ראש הרשעים בגיהנם. ומכך שמדובר על חיות הקודש ועל נהר דינור[8], משמע שמדובר מעל הרקיע.
ב. בפסחים (נד.) אומרת הגמרא שחללה של גיהנם נברא קודם בריאת העולם.
ג. בבראשית רבה (יא, ט) איתא שהגיהנם נברא ביום השני, ובגמרא (פסחים שם), העמידו שמדובר באוּר הגיהנם. לכאורה ניתן ללמוד על מהות גיהנם זה ע"פ מה שנברא איתו יחד (במדרש שם), שהם הרקיע והמלאכים – ממילא נראה שגם מקור זה עוסק בגיהנם עליון[9].
ד. בירושלמי (סנהדרין י, ג) מובא שכל טיפה וטיפה שירדה במבול, הקב"ה הרתיחה בגיהנם, והורידה עליהם.

גן עדן עליון

מקור אחד הנראה שעוסק בגן עדן העליון הוא הגמרא בפסחים (שם וכן נדרים לט:), האומרת שגם גן עדן נברא קודם בריאת העולם, ומשמע שמדובר במציאות רוחנית, כדלעיל. כ"כ יש לקשר לגן עדן העליון גם את המקורות האומרים שנשמת הצדיקים עולה למעלה (תנחומא ויקרא, ח ועוד[10]).

גן עדן וגיהנם תחתונים

פשטי הפסוקים

בראש ובראשונה יש להביא ראיה מפשטי הפסוקים. פרשת האדם בגן עדן ודאי עוסקת בגן עדן התחתון: א. התורה מתארת חיות, אילנות ונהרות הנמצאים שם. ב. מיקומם של הנהרות המתואר ביתר פירוט מוסיף להבנה זו. ג. המעבר של האדם מג"ע אל האדמה אשר לוקח ממנה, מעיד גם הוא (בפשטות) שמדובר בג"ע שניתן להיות בו בגוף.
במקומות אחרים מדמה התורה מקום מלא בשפע גשמי לגן עדן (בראשית יג, י):
וישא לוט את עיניו וירא את כל כיכר הירדן כי כולה משקה לפני שחת ה' את סדום ואת עמורה כגן ה' כארץ מצרים בואכה צוער.
ובמקום נוסף (ישעיהו נא, ג):
כי ניחם ה' ציון ניחם כל חורבתיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה'.
וכן במקומות נוספים.

גן עדן תחתון

הגמרא מביאה דיון היכן בארץ נמצא פתח גן עדן (עירובין יט.). ובמקום אחר מתארת שאלכסנדר מוקדון אף זכה להגיע אל אחד מפתחי גן עדן (תמיד לב:). עוד אמרו, שגשמי העולם הם תמצית ממימי גן עדן (תענית י.), ושצבעה של השמש מאדים מצבע הוורדים בגן עדן (ב"ב פד.).
דעה אחת במדרש אומרת (בראשית רבה לג, ו) שעלה הזית שהביאה היונה לנח, מקורו בגן עדן. ובפסח מצרים העביר הקב"ה רוח מגן עדן, על מנת להדביק בו ריח טוב שזירז את בני ישראל למול ולעשות את הפסח (שמות רבה יט, ה). וכן אמרו שאלמלא מכניס הלוויתן ראשו לגן עדן, אין כל בריה יכולה לעמוד בריחו (ב"ב עה.).
עוד סיפרו על רבי יהושע בן לוי שנכנס בחייו לגן עדן (כתובות עז:), ועל רבה בר אבוה שלקח עלים משם (ב"מ קיד:)[11].

גיהנם תחתון כמקום בעולם

מקור נוסף הוא הגמרא (פסחים צד. תענית י.) המונה כמה מקומות שכל אחד מהם הוא אחד משישים מהבא אחריו. בסוף סולם זה (כלומר, במקום גדול ביותר) נמצא הגיהנם[12]. המדרש (שה"ש רבה ו, ג) מחשב ע"פ נתונים אלו שאורך הגיהנם הוא כדי הילוך מאתים אלף שנה.
הגמרא דנה היכן פתחיה של הגיהנם (עירובין יט.), ומביאה ג' מקומות בסביבות ארץ ישראל המהווים פתח לגיהנם. מפורסם שבהם הוא גיא בן הינם, המוזכר גם בהקשרים הלכתיים (סוכה לב:). שני לו הוא פתח הגיהנם שבמדבר סיני, שבו קירב הקב"ה את פתח הגיהנם אל המדבר (נדרים לט: סנהדרין קי.), וכסיפורו של רבה בר בר חנה (ב"ב עד. סנהדרין קי:). בפתח זה נתבצר לבני קרח מקום גבוה ועמדו עליו וניצולו (מגילה יד.), כדברי אסף "ואני כמעט נטיו רגלי" (תהילים עג, ב) – 'כבר הייתי שורה עם אבא בגיהנם' (ויקרא רבה יז, א). עוד אמרו שנשמות הרשעים יורדות למטה לארץ – לגיהנם (קהלת רבה ג, כא).
חומהּ של הגיהנם הוא שמרתיח את חמי טבריה (שבת לט.), ואורהּ הוא שמאדים את השמש בבוקר או בערב (ב"ב פד.)[13].

גיהנם תחתון במדרשים על התנ"ך

אנשים נוספים שנתבצר להם מקום בגיהנם וניצלו מלבד בני קרח, הם ג' ריעי איוב (קהלת רבה ז, ד). ואדם נוסף שגיהנם נפערה מתחתיו הוא אבשלום בנו של דוד המלך (סוטה י:)[14]. מקרים נוספים בהם הגיהנם השפיע על המציאות: לאחר ברית אברהם, הקב"ה ניקב נקב בגיהנם לחמם את העולם ולרפא את אברהם (בראשית רבה מח, ח). לפי אחת הדיעות, החושך של מכת חושך הגיע מהגיהנם (שמות רבה יד, ב).

גיהנם כמקום חומרי (יחסית)

הגמרא אומרת שהאש היא אחד מששים לגיהנם (ברכות נז:) – ומכאן שיש דמיון ביניהם. יתרה מזו, על רבי זירא מסופר שהתענה ארבעים תעניות כדי שאש הגיהנם לא תשלוט בו (ב"מ פה.). על מנת לוודא זאת, היה רבי זירא מדליק את התנור ויושב בתוכו – מכאן שדמיון זה הוא ממשי ולא עקרוני או תיאורתי. עוד אמר רבי אלעזר שתלמידי חכמים אין אש הגיהנם שולטת בגופם, וריש לקיש הוסיף על דבריו שכך הוא גם בפושעי ישראל (חגיגה כז. וכעין זה בעירובין יט.). לעומתם, פושעי ישראל בגופן – גופם כלה ונשמתם נשרפת (ר"ה יז.).

גיהנם וקברי הרשעים

סוג ראיה נוסף ניתן להביא ממקורות שונים שנראה מהם שעשן עולה מקברם של הרשעים: כאלישע בן אבויה שעלה עשן מקברו מזמן פטירתו של רבי מאיר עד לפטירתו של רבי יוחנן (חגיגה טו:), וכקבר אביו של טורנוסרופוס הרשע (סנהדרין סה:)[15]. מקור עשן זה הוא הגיהנם (ראה רש"י בשני מקורות אלו), והוא מזכיר בדמיונו את עשנה של גיא בן הנום.

סיכום

במאמר זה ראינו שיש גן עדן עליון וגן עדן תחתון, גיהנם עליון וגיהנם תחתון. אך כאשר סקרנו מקורות רבים בחז"ל (מתוך המקורות בהם ניתן להכריע) נמצאה התייחסות מועטת ביותר לאלו העליונים (עולמות הנשמות), והתייחסות מרובה לתחתונים, הנמצאים בארץ מתחת. ביחס של בערך אחד לשש (כ-14% בלבד)[16].
במאמר הקודם (פירוש 'העולם הבא' בדברי חז"ל) ראינו שעיקר העיסוק של חז"ל הוא בתחיית המתים ולא בגן עדן. וטענתי שמשמעות העניין היא שמסלול ההתעלות בעבודת ה' הוא לא בניצחון הרוחניות וביטוש הגשמיות אלא בקידוש הגשמיות (וראה שם באריכות).
מאמר זה מוסיף על גבי המאמר הקודם ומחזקו. לא די שעיקר העיסוק הוא בעולם השכר של הגוף (ולא של הנשמה לבדה) – גם כאשר חז"ל מדברים על גן עדן, על פי רוב, הם אינם עוסקים בעולם הנשמות! גם באומרם גן עדן כוונתם לגן העדן התחתון, שבו יש גופות מזוככים העובדים את ה' מתוך קידוש החומר.
♦ ♦ ♦