נטפי חיזוק במוסר ויראת שמים מהמשגיח הגאון רבי דב יפה זצ"ל

הערות שוליים

1. ↑ א). וכן אח"כ בירך: שה' יברך אותם שיזכו להיות מה שהם צריכים להיות.
2. ↑ ב). וכן שמעתי מהגר"נ קרליץ שליט"א, שאין ראוי לחנך לשאוף לצאת דוקא גדול הדור, או ראש ישיבה, או רב, אלא יש לשאוף להיות עובד ה'.וכן שמעתי מהגאון רבי גרשון אדלשטין שליט"א, שיש לחנך לשבת וללמוד מתוך הנאה וסקרנות, כפי כוחו, ואין להוסיף שום תכלית נוספת מעבר לזה [כגון להיות גדולי הדור, או ראשי ישיבות], רק הלימוד בעצמו הוא התכלית, כמו שמביא הנפש החיים (שער ד' פ"ג) בשם הרא"ש על הגמרא (נדרים סב.) ד"ודבר בהן לשמן" [שענין "לשמה" היינו לשם התורה, להוסיף לקח ופלפול]. משום שאם מציבים מטרה מסוימת, אז מתחילים לחיות מתוך לחץ ואכזבה שהמטרה לא מתקיימת, ומדוע אין לי משרה, ולכן יש לחנך לשבת וללמוד מתוך סקרנות, כמו שכתב רש"י על הפסוק (דברים ו', ו') "אשר אנכי מצוך היום" –כדיוטגמא חדשה, שכל אחד סקרן לדעת איזה חוקים חדשים יצאו היום. עכ"ד.וכעין זה מובא בספר צדיק כתמר יפרח (פרק ל"ו): סיפר רבינו [הגראי"ל שטינמן זצ"ל], אחד בא לבקש ברכה שרוצה להיות גדול הדור, אמרתי שזה לא שום מעלה גדול הדור, מפני שאם הדור עמי ארצים אז מה תהיה, ראש לעמי הארץ, תבקש להיות תלמיד חכם. ע"כ.ושמעתי מאאמו"ר שליט"א ששאל בהאי ענינא את הגאון רבי שמואל אויערבאך זצ"ל, האם ראוי לחנך לשאוף להיות אחד מגדולי הדור. והשיב: מי ששואף למשהו גדול, בסוף יצא ממנו משהו, אבל עיקר השאיפה צריכה להיות עובד ה' בשלמות.
3. ↑ ג). כן כתב המשגיח זצ"ל במכתב לועידת החינוך תשע"ה (נדפס בספר "בוסר המלאכים" נספח ב'): "ואף על אותם הנחשלים שבקרב הבחורים אמר לי מרן החזו"א זצוק"ל, שיש להסתכל עליהם כעל אנוסים או קרוב לזה, וח"ו לא כפושעים". ע"כ.וכעין זה כתב בספר משנת ישראל [להג"ר ישראל ויינמן שליט"א, סימן א' הערה י"ז] בשם הגאון רבי עזריאל אויערבאך שליט"א, שרוב החילונים שאינם חוזרים בתשובה היום הוא מפני שיש להם איזה שיטה שמתרצים לעצמם למה אינם חוזרים בתשובה, ולאדם כזה לא יעזור להשתדל עמו וא"כ אין לו דין תינוק שנשבה, משא"כ בחורים הנושרים שמסתובבים ברחוב, שאין להם שום שיטה אלא שבעיקר הם טרודים ביצרם, הרי הם בגדר בין שוגג לאונס, ואם מדברים על ליבם עדיין שייך להחזירם בתשובה [ודינם כ"תינוק שנשבה", שאף שאינו מקיים מצוות מ"מ יש בו כל דיני "עמיתך"], עכ"ד [אמנם צ"ע, דכמדומה שאצל רוב החילונים הטעם העיקרי שאינם חוזרים בתשובה הוא מחמת הקושי הגדול לשנות הרגלי החיים, וא"כ לכאו' גם הם טרודים ביצרם ומדוע יהיו גריעי בזה מהנושרים, וצ"ע].
4. ↑ ד). וידועים בענין זה דברי מרן זצ"ל (קוב"א ח"א אגרת ב'): "אשר כל סגולות לימוד התורה נאמר על עמלה".
5. ↑ ה). הנה בספר שיחותיו של המשגיח זצ"ל "לעבדך באמת" (תורה עמ' קכ"ב) מובאים דברי מרן זצ"ל עם המעשה במלואו, ונביאו בשלמותו להבנת הענין: "היה זה כששאלתי אותו אם ראוי לדאוג שכל בני הישיבות ישתתפו בבין הזמנים בפעילות להצלתם הרוחנית של ילדי העולים, בתשובה על כך אמר לי החזו"א, שהיות וכמעט כל בן ישיבה הוא בספק להיות מגדולי הדור, לא כדאי למשוך בחור לפעילות שעלולה לגרור אותו להמשיך לעסוק בזה גם באמצע הזמן, על חשבון עלייתו בתורה. ובאותה הזדמנות הוסיף החזו"א, לאחר עשרות שנים רואים שגדולי הדור הם לאו דוקא אלו שציפו מהם שכ"כ יגדלו, ואחרים שציפו מהם לא יצאו כפי שציפו". ע"כ.ולפי זה, הרי שדברי מרן זצ"ל שכמעט כל אחד יכול להיות מגדולי הדור, לא נאמרו כלפי הבחורים עצמם, אלא שמכיון שאי אפשר לדעת מי הם אותם אלו שיצאו גדולי הדור, וכמעט כל אחד הוא בספק שיהיה מאותם יחידים, לכן אין להוציא את הבחורים לפעילות. אבל אליבא דאמת אין בכוחו של כל אחד להיות מגדולי הדור, אלא רק בכוחם של יחידים.דהנה הרמב"ם (פ"ה מהלכות תשובה הלכה ב') כתב: "אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי האומות ורוב גולמי בני ישראל שהקב"ה גוזר על האדם מתחילת ברייתו להיות צדיק או רשע, אין הדבר כן, אלא כל אדם ואדם ראוי להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם". ע"כ.וכתב הגר"א וסרמן הי"ד (בדוגמאות לביאורי אגדות ע"ד הפשט שבסוף קובץ הערות, סימן ז' אות ט'): אבל באמת הדבר פשוט מאוד שאי אפשר לשום אדם להגיע למדרגתו של משה רבינו ע"ה גם בצדקתו, וא"כ דברי הרמב"ם צ"ב. וזהו ביאורן, מצינו בכתוב כי מרע"ה נקרא בשם עבד ה', ופירש הרד"ק בריש יהושע כי גדר עבד הוא שאין קנין לעבד בלא רבו ויד עבד כיד רבו ומה שקנה עבד קנה רבו, וכזה היה מרע"ה שכל כוחותיו וחושיו ודעתו היו כולן קודש לה' לבדו ולא השתמש בהם לשום צורך אחר רק לה', והמדה הזאת נדרשת מכל איש ישראל, כדתנן וכל מעשיך יהיו לש"ש... ואף שבודאי אפילו אם יעבוד אדם בכל כחותיו אלפי אלפים שנה לא יגיע עד קרסוליו של מרע"ה, היינו מפני שלא ניתנו לשום אדם כוחו ובינתו של מרע"ה... וזו היא כונת הרמב"ם שכל אדם יכול להיות צדיק כמשה רבינו, היינו שכל אדם לפי ערכו ולפי כוחותיו יכול להיות עבד ה', כמו משה רבינו לפי כחותיו. יעו"ש כל דבריו הנפלאים.וביתר ביאור הובא בספר חוט שני (ר"ה ויוהכ"פ, במאמרים שבראש הספר מאמר ב') מדברי הגר"נ קרליץ שליט"א [על דברי הרמב"ם הנ"ל]: הביאור הוא, בודאי שיש דרגות שנמסרות רק ליחידי סגולה רק בדורות מסויימים, ובדור עצמו ג"כ יש שנמסר רק לאדם מסוים, וענינים אלו הם כבשי דרחמנא ולא לנו לחקור בזה, וכונת הרמב"ם כאן שכתב "ראוי להיות צדיק כמשה רבינו" הוא על ענין הבחירה, שכל אחד יכול ומחויב לבחור בטוב לפי ערכו ומצבו, בדיוק כפי הבחירה שבחר משה רבינו לפי ערכו ומצבו שלו, וה"ה כל אדם יבחר בטוב לפי מה שהוא, ולא שעי"ז ישיג השגותיו ומדרגותיו של משה רבינו, אלא ישיג לפי תכונותיו, ומן המקום שהוא שרוי בו אין לו מניעה לעשות בחירה טובה לגמרי לעבוד את ה' ולא לרצות שום דבר זולת זה, ולא לשאוף ולבחור להיות כמו אדם אחר, ובבחינה זו הוא "צדיק כמשה רבינו". יעו"ש כל דבריו באריכות.וכן מבואר בדברי מרנא הח"ח זיע"א בספר שם עולם (ח"ב פ"ו): "וזו כונת המדרש על הפסוק "אוכיחך ואערכה לעיניך", דהיינו שיוכיח הקב"ה לעתיד לבא את כל אחד ואחד לפי מה שהוא, רוצה לומר שיתבעו מכל אחד ואחד ידיעת התורה וקיום המצות לפי שכלו שניתן לו מן השמים. ועל כן יארע לפעמים שלאיש פשוט ייטב לו יותר לעתיד לבוא מלאיש החכם, כי מהפשוט לא ידרשו ממנו הרבה רק לפי שכלו, אבל החכם יתכן שיחסר לו הרבה והרבה יותר לפי מדרגתו".ובהמשך הדברים שם: "ושם בעולם העליון הלא ידוע דיש כמה מדרגות למחצב הנשמות, יש ששורשם ממקום זה ויש ממקום גבוה ממנו וגבוה מעל גבוה כידוע מספרי המקובלים, וכל מדרגה יש להם היכל בפני עצמו לפי ערך קדושתם, וכל נפש אחרי הזדככה בגיהנום על חלאת עונותיה תשוב למקור מחצבתה. וזה שיש לו דעת גדולה, בודאי שורש נשמתו הוא גם כן ממקום גבוה". ע"כ.וכעין זה שמעתי מהמשגיח זצ"ל: אחד שאל את הגר"ח קניבסקי שליט"א אם אפשר להיות כמו הגרי"ש אלישיב זצ"ל, אמר הגרח"ק שלהגריש"א היו כוחות מיוחדים. עכ"ד. ולפי הנ"ל יש להוסיף, שבאמת אפשר להיות כהגריש"א במה שהשתמש בכל כוחותיו בשלמות לעבודת ה', אבל להיות כמותו בהתמדה וידיעת התורה, אי אפשר.
6. ↑ ו). היינו, שיש כאלו שאצלם זה רחוק.