קושיות ועיונים מהגאון המופלא רבי לייב מינצברג זצוק"ל - הרב פנחס בן אהרון
לפני שנים הו"ל 'קובץ קושיות ועיונים' לעיין בהם בימי בין הזמנים, ומו"ר הגאון המופלא רבי לייב זצוק"ל הכ"מ נהג בי טובת עין והביא לי כמה קושיות לפרסמם במסגרת זו (אין זה מכתב ידו, הוא אמר לי בע"פ ואני כתבתי מפיו בשינוי לשון ועריכה קלה), והנני לפרסמם בזה ויהיה לע"נ הטהורה.ומי שיודע על מקומות שדן בקושיות אלו בספריו אשמח אם יודיעני.
♦
עניני תפילה
א. מצינו שאין לקרוא הלל בכל יום ו"הקורא הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף" (שבת קי"ח, ב' והובא להלכה במג"א תקפ"ד א). ויש לעיין מ"ש פסוקי דזמרה מהלל, שבעצם שניהם הם פרקי תהילים של שבח והודאה להשי"ת, ולמה הם נתקנו לאומרם בכל יום והלל לא.ב. הנה סדר תפילת שמו"ע מבואר (ברכות ל"ד, א') שראשונות דומות לעבד שמסדר שבח לפני רבו, אמצעיות דומה לעבד שמבקש פרס ברבו, אחרונות דומה לעבד שמקבל פרס מרבו ונפטר והולך לו. ויש לעיין מה שמצינו אחר שבח של אחרונות – בקשה – ברכת שים שלום, ולמה מבקש שוב 'פרס מרבו' אחר שנפטר והלך לו, ובעצם צ"ב, מפני מה לא הובאה ברכת שים שלום בכלל כל הבקשות בשמו"ע.
ג. יל"ע מפני מה בהזכרת גשמים מזכירים בלשון 'גשם' – מוריד הגשם, ואילו בבקשה על הגשמים מבקשים בלשון 'מטר' – ותן טל ומטר.
♦
עניני תורה
יל"ע בלומד רפואות שמוזכרות בש"ס (וכגון בגיטין ריש פרק מי שאחזו) אם מקיים בזה מצוות ת"ת וחייב על זה ברכות התורה. וכן מש"כ (אבות ספ"ג) "תקופות וגימטריאות פרפראות לחכמה" והיינו שלומד מהלך הלבנה וחשבונות, אם מקיים בזה מצוות ת"ת (ואולי יש חילוק לשם מה לומד ועיין ביאור האגדות להרמח"ל המובא בתחילת ספר עין יעקב. ודוק).♦
ענייני בין אדם לחבירו
א. במסכת אבות (פ"ה, י) "ארבע מידות באדם האומר שלי שלך ושלך זו מידה בינונית, וי"א זו מידת סדום... שלי שלך ושלך שלך חסיד.." לכאורה הלא נצטוינו 'ואהבת לרעך כמוך' ומשמע שיאהב לרעהו כמותו ממש, אבל היכן מצינו שצריך להיות יותר ממנו עצמו.ב. בברייתא שנוהגים לומר אחר ברכת התורה (מובא בשבת קכ"ז ועוד) "אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, ואלו הן כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והכנסת אורחים... והבאת שלום בין אדם לחבירו..." וצ"ב, שהלא כל אלו בכלל גמ"ח הם, ולמה נמנו בפני עצמם כאילו אינם בכלל, וכן למה נמנו אלו דווקא.
ג. יש לעיין למעשה, אם יש אפשרות לאדם לעשות גמילות חסדים מועטת להרבה בנ"א או חסד גדול באיכות לאדם אחד באופן מושלם, באופן שיוציא אותו לגמרי מצרתו, (ולמשל, שיכול להלוות מעט להרבה בנ"א, או הרבה לאדם אחד ועי"ז יסייע לו ויוציאנו מצרתו לגמרי) מה עדיף.
[ואף שהרמב"ם בפירוש המשניות לאבות (ג, ו) כתב לפרש מש"כ 'הכל לפי רוב המעשה' שהמעלות לא יגיעו לאדם לפי רוב גודל המעלה אלא לפי רוב המעשים, וכתב שם שאם האדם עושה מעשים טובים פעמים רבות זה משפיע עליו הרבה יותר מאשר היה עושה מעשה אחד גדול ע"ש, מ"מ יל"ע אף לפי דבריו, שמא בכה"ג שהחסד כל כך בשלימות אולי עדיף טובת העני שיעשה עמו החסד הגדול בשלימות. וצ"ע].
♦
חג הסוכות
חג הסוכות נקרא בתורה גם בשם 'חג הסוכות' וגם בשם 'חג האסיף' (שמות כג, טז). ויל"ע, דהנה חג הסוכות הוא הודאה על ענין "בסוכות הושבתי את בני ישראל" (ועיין סוכה יא, ב) וחג האסיף הוא הודאה על האסיף, (עיין ספורנו שם פסוק יז). ואם כן נראה לכאורה שיש כאן שני ענינים שונים שמודים עליהם שנקבעו לזמן אחד. וצריך ביאור, שהלא מצינו ש'אין עושים מצוות חבילות חבילות' ולמה נקבעו ב' ענינים אלו להודות עליהם יחד.[2]♦ ♦ ♦