הערה על מאמרו של הרב מתתיהו גבאי "מצוה להיות מעשרה ראשונים לתפילה - לעומת מצוות אחרות" (עמוד י"ז)

ראיתי להרב מתתיהו גבאי נר"ו בתשובתו שהעלה שמעלת עשרה ראשונים בתפילה עדיפה על אמירת תיקון חצות. ואני לא כן עמדי, וכבר באתי בזה במגילת ספר בשו"ת אך טוב לישראל (ח"ג סימן לד) וזת"ד שם:
אודות שאלתך מה עדיף תיקון חצות או להיות מעשרה ראשונים? עלה במחשבה לפני להביא ראיה, דתיקון חצות עדיף, ממה שמובא במג"א (סימן כה ס"ק ג), והובא ג"כ בערוך השלחן (או"ח סימן כה סעיף ה), שרבינו האר"י ז"ל לא היה מעשרה הראשונים בבית הכנסת, מפני שהם היו משכימי קום קודם אור הבוקר והוא לא רצה לילך לבית הכנסת בלא תפילין וכו'. ע"ש. חזינן דכיון שלא רצה לבטל מעלת היציאה מפתח ביתו בציצית ותפילין, שבזוה"ק השתבח במעלה זו עד מאד, לכן לא היה מעשרה ראשונים.
והנה אודות תיקון חצות ידוע שערך מעלתו גדול עד מאד, והמעיין בדברי הזוה"ק יתפלא ויתפעל וישתומם על המראה הגדול והקדוש הזה, שרשב"י כתב וחזר וכתב, והגיד ושוב חוזר ומגיד, את מעלת תיקון חצות בכמה מקומות בדברים נוראים ונשגבים. ואף השו"ע הזכיר דין תיקון חצות, ועל אף שנקט בלשון של זהורית וכתב (באו"ח סימן א סעיף ג) דראוי לכל יר"ש וכו' וע"ש במשנ"ב (ס"ק ט), מ"מ זכרו, ואילו למעלה שיהיה מי' ראשונים בבית הכנסת לא זכר שר בשו"ע כלל. ומהשתא אם בשביל מעלת היציאה מביתו עם תפילין [שלא זכרה בשו"ע] ויתר רבינו האר"י על מעלת עשרה ראשונים בבית הכנסת, כ"ש שבשביל אמירת תיקון חצות שמעלתה גדולה עד מאד וזכרה בשו"ע, שתקדום במעלתה על ההידור להיות מעשרה ראשונים. והגם שבאליה רבא (סימן כה אות ו) הביא מ"ש בספר מקור חיים (ס"ק ב), שמי שרגיל לילך ולהמנות מעשרה הראשונים בבית הכנסת קודם עלוה"ש עדיף שילך ללא תפילין וכו', ופליג על רבינו האריז"ל בזה ומסיק הא"ר דמסתבר כמקור חיים ע"ש טעמו, מ"מ הן ידוע שרבינו האריז"ל הוא שר בית הזוהר, ובכל בית הזוהר נאמן הוא, ואם איהו החליט בדעתו הרחבה לבטל דין דעשרה ראשונים מקמי הנחת תפילין וטלית בביתו, כדי לזכות למעלת היוצא מפתח ביתו בטו"ת, בוודאי שיש לדון מיניה לנ"ד למעלת תיקון חצות דעדיפא וכמ"ש.
ונראה שאף החולקים על רבינו האר"י התם, יודו בנ"ד, שכן התם כתבו דהסברא שיצא מביתו ללא טו"ת, כיון דלא מטיא זמן תפילין, כמבואר באליה רבא שם. וא"כ בנ"ד, דלא נגעה ולא פגעה סברא זו, שפיר יודו דמעלת תיקון חצות עדיפא מאשר מעלת עשרה ראשונים. ומ"מ לדינא כבר מילתי אמורה בתשובה (יזכני ה' להוציאה לאור עולם) שכיום יש כר נרחב לת"ח ואברכים שלא לעשות תיקון חצות מכמה טעמי תריצי. עי"ש ותרווה נחת. ומעתה הדר דינא, דאם יכול להיות מי' ראשונים [כיון שלא אומר תיקון חצות] אשריו ואשרי חלקו ונוטל שכר כולם כידוע.
בברכת התורה
הצב"י אפרים כחלון ס"ט
♦