זמן מקרא מגילה ביפו
יש לברר את זמן מקרא מגילה בעיר יפו - האם בי"ד כפרזים, או בט"ו כמוקפים. שורש ההלכה תלוי בכמה עניינים: א. האם יפו מוקפת חומה, ב. אם היא מוקפת חומה, האם היא מוקפת חומה גם בצד הפונה לים, ג. ובאם היא מוקפת חומה, האם היא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, ד. האם יפו הידועה, היא יפו הקדמונית, או שמא אחרת היא.♦
ליפו היתה חומה
והנה, הדבר מפורש בברייתא (קידושין נז, ב) שיש ליפו חומה, ולשון הברייתא הדורשת את הפסוק הנאמר גבי טהרת מצורע, "שדה - שלא יעמוד ביפו ויזרקנה לים, בגבת ויזרקנה למדבר, ושלא יעמוד חוץ לעיר ויזרקנה בתוך העיר, אלא כל שעומד בעיר ויזרקנה חוץ לחומה" [ראייה זו הביאה הגאון רבי יוסף צבי הלוי, רבה של יפו, עיין בדבריו בסוף סידור הגר"א אשי ישראל עמוד קנ"ט ע"ב ק"ס ע"א].ויש לברר האם מוכרח מהברייתא שיש ליפו חומה, או שמא נאמר שמה שסיימה הברייתא ויזרקנה חוץ לחומה לא נסוב על העיר יפו שהוזכרה תחילה. והנה הדברים מפורשים ברש"י שפירש: "יפו - חומתה על הים", הרי שהבין בדברי הברייתא שמה שנאמר ויזרקנה חוץ לחומה, מתפרש על כל הערים שהוזכרו תחילה, וזו פשטות דברי הברייתא. הדברים מפורשים גם ברמב"ם (פרק י"ד מטומאת צרעת הלכה א'), שכתב את ההלכה על פי דברי הברייתא, בזה הלשון: "עומד בעיר וזורקה חוץ לחומה, ואינו הופך פניו לא לים, [היינו יפו], ולא לעיר, [דין אחרון בברייתא], ולא למדבר [היינו גבת]", ע"כ, ואף שהרמב"ם לא הזכיר את שמות הערים שבברייתא, דבריו בנויים על הברייתא, ומשמע שפירש "ויזרקנה חוץ לחומה" גם על יפו.
♦
האם החומה היתה גם בצד הפונה לים, והאם החומה היתה חומה המקדשת את העיר
והנה יש לברר מנין לנו שחומת יפו שהוזכרה בברייתא היא חומה הראויה לקדושת עיר חומה, שמא יפו הייתה מוקפת חומה חוץ מאשר לצד הים, ואמרו בערכין (לב, א) ובמגילה (ה, ב) שאין קדושה לעיר שאין לה חומה אף לכיוון הים, ולגבי קריאת המגילה הדבר בספק. אך רש"י פירש על דין הברייתא: "יפו - חומתה על הים", ע"כ, ונמצא מבואר בדברי רש"י שיפו מוקפת חומה מכל צדדיה. ויש לדון מנין לו לרש"י לפרש שיפו יש לה חומה גם לצד הים, שמא אין לה חומה אלא מכל צדדיה וכמו בטבריה, ויתכן שרש"י פירש שיש ליפו חומה גם מצד הים שסבר שטהרת מצורע תלויה בקדושת עיר חומה, וביאור הדבר למה הוצרכו חומה לצד הים, ובמה נשתנה יפו מטבריה שאין לה חומה לצד הים, יש לבאר שהחומה באה להגן על העיר, ובטבריה השוכנת מול ים כינרת, אין חשש שיבואו אויבים מתוך הים הקטן הזה, אבל יפו השוכנת מול הים הגדול צריכה שמירה אף מצד הים [ויתכן שמטעם זה הבין רש"י שהיתה ליפו חומה בצד הים, ונמצא שאין ראיה מעצם קביעת רש"י שיה ליפו חומה לצד הים ראיה שהחומה נצרכת לקדושת העיר][2], גם סתימת לשון הברייתא, שאמרה ויזרקנה חוץ לחומה, משמע שצריך קדושת ערי חומה, שאם אין צורך בחומה לענין הנדון של טהרת מצורע, למה הזכירה הברייתא חומה, וכן לשון הרמב"ם [על פי הברייתא] עומד בעיר וזורקה חוץ לחומה, משמעות דבריו היא שלא בחינם הוזכרה חומה, ומבואר שמדובר בחומה שיש לה דינים לעניין מצורע.♦
מקום טהרת המצורע
אמנם, יש לשאול וכי אין טהרת מצורע אלא בעיר חומה, ולא בעיר פרזים? תשובה לדבר - כך דעת המשנה למלך (הלכות טומאת צרעת פרק יא הלכה א) שדקדק מהברייתא שאין טהרת מצורע אלא בעיר חומה, אלא שהמשנה למלך נתקשה בטעם הדבר. ובמשך חכמה (פרשת מצורע) ביאר את הענין יפה, מדוע כל טהרת מצורע וזריקת הציפור מהעיר, שייכים רק בעיר קדושה בחומה, עיי"ש [וע"ע בהכתב והקבלה ויקרא פרק י"ד פ' מ'].וכן יש לדקדק מדברי התוס' (ד"ה כל) שחומה שהוזכרה בברייתא היא חומה המקדשת את העיר, שהקשו איך יכנס המצורע תוך העיר, הרי מצורע משתלח חוץ לעיר חומה, וע"כ שחומה שהוזכרה בברייתא היא חומה המקדשת את העיר לגבי שילוח מצורע. ובטל תורה (לר"מ אריק) הקשה על דברי התוס' מה קשה להם איך המצורע נכנס לתוך עיר חומה, שמא מיירי בחומה שאינה מקדשת העיר, אבל בדברי תוס' מפורש שהם הבינו שהחומה שהוזכרה בברייתא מקדשת את העיר, ובביאור דבריהם יש לומר עפ"י המבואר במל"מ, שאין טהרת מצורע אלא בעיר חומה.
והנה דעת החזו"א (נגעים סי' י"א ס"ק י"ד) שאין טהרת מצורע תלויה בעיר מוקפת חומה והוא חולק על המל"מ. ולכאורה, לפי שיטתו אין ראיה שהחומה שהוזכרה בברייתא מקדשת את העיר, ואפשר לומר שמדובר בסתם חומה, ללא משמעות הלכתית, אלא שהחזו"א עצמו ביאר שהחומה שהוזכרה בברייתא, היא חומה המקדשת את העיר, ומצורע משתלח חוץ לחומה זו. ובזה ביאר החזו"א את קושיית התוס' איך נכנס המצורע תוך העיר. נמצא מבואר שאף אם נאמר שאין טהרת מצורע תלויה בעיר מוקפת חומה, מ"מ הברייתא מיירי בחומה המקדשת את העיר [ושו"ר כעי"ז בשו"ת הר צבי (אבן העזר סי' קכ"ט) בתחילת דבריו, שקושיית התוס' היא איך נכנס לעיר חומה, כי בברייתא הוזכר העיר יפו, והתוס' ידעו שיפו היא עיר מוקפת חומה מימות יהושע ב"נ. אמנם בסוף דבריו ביאר דברי תוס' בדרך מחודשת, עיין לקמן בזה].
מכל זה מוכח שיפו מוקפת חומה [אף מצד הים], ויש לה קדושת עיר חומה לגבי שילוח מצורעים. ובספר מים חיים (עמ"ס נגעים פרק י"ד משנה א') התקשה מנין לתוס' שהחומה שהוזכרה בברייתא יש לה קדושת ערי חומה לגבי שילוח, שמא סתם חומה היא? ותירץ שלא הוקשה לתוס' משום החומה שהוזכרה בברייתא, אלא קושייתם היא שמכיוון שיש בארץ ישראל ערי חומה, ומסתבר שאפשר לעשות שם טהרת מצורע, וע"ז הקשו איך יכנס המצורע לערי חומה אלו. ולדבריו אין הכרח שיפו מוקפת חומה המקדשת העיר לגבי מצורע. אמנם, משמעות התוס' [ותוס' רא"ש וסמ"ג עשין רל"ו] שהקשו על הערים שנתפרשו בברייתא היאך המצורע נכנס לתוכם. וכעין דבריו יש לומר שתנא דברייתא דורש את הפסוקים, ובפסוק מוכח שמדבר בעיר חומה, שהכתוב אומר ויצא הכהן אל מחוץ למחנה, ואין מחנה למצורע אלא עיירות המוקפות חומה. ולפי זה, נדחית הראייה מברייתא זו, אלא שעדיין יש להוכיח מפשטות דברי רש"י שפירש שחומתה של יפו על הים, ומה הוצרך לכך אם לא ללמדנו על קדושתה של יפו [וע"ע בהגהות ר"ח הלר (על ספר המצוות שורש אחד עשר), שפירש את דברי הברייתא 'ויזרקנה חוץ לחומה', בחומה שאין בה קדושה, ולפי זה דחה את קושיית התוס', אך כבר מבואר בתוס' ובפשטות שאר ראשונים, שהחומה האמורה בברייתא מקדשת את העיר לדיני מצורע].
ושוב ראיתי בשו"ת הר צבי (אהע"ז סי' קכ"ט) שהאריך לדחות את הראייה [למקצת ראשונים] שיפו מוקפת חומה, ומה שהביאו לכך זו קושיא מהמנהג לקרוא ביפו גם בי"ד, והרי מפורש שיפו ודאי מוקפת חומה, ואין זה הכרח כלל [ויש להוסיף שגם בירושלים קראו גם בי"ד, עד שבעל הכפתור ופרח ביטל הדבר]. וזה תורף דברי ההר צבי, ראשית הביא את פסקי התוס' והתוס' ישנים שהובאו במהרש"א, החולקים על התוס' שלפנינו בדין האם חייב לשלח הציפור מתוך העיר. לדעת רש"י והתוס' שלפנינו חובה לעשות כן, ואילו בתוס' ישנים ובפסקי תוס' מבואר שיכול לשלח אפילו מחוץ לעיר. ועתה בא ההר צבי ומניח הנחה שדוקא לסוברים שיש דין לשלח מתוך החומה, חייבים לומר שהחומה שהוזכרה בברייתא, יש לה דין חומה המקדשת את העיר, וא"כ מוכח שיפו היא מוקפת חומה מימות יהושע ב"נ, אבל לסוברים שאפשר לשלח מחוץ לעיר, א"כ יש לומר שהחומה המוזכרת בברייתא אינה חומה מימות יהושע ב"נ, ולדבריהם מה שכתוב בברייתא שעומד בעיר ויזרקנה חוץ לחומה, אי"ז דין לשלח מתוך החומה, אלא שאפשר לשלח אף מתוך העיר. ועל פי זה ביאר את דברי המהרש"ל שפירש שכל קושיית התוס' מוסבת רק על פירש"י ולא על הברייתא, כי בברייתא ללא פירש"י יש לומר שהחומה דברייתא איננה מימות יהושע. והרחיק לכת לומר שמא אף דעת התוס' שלפנינו היא כתוס' ישנים, ורק דנו בדבר אליבא דפירש"י, ע"כ תורף דבריו.
ודברי ההר צבי פלא, שמפורש בתוס' הרא"ש [שכתב כתירוץ התוס' ישנים ופסקי תוס'] שלא כדברי ההר צבי. וזה לשון התורא"ש: "אלא שעומד בעיר ויזרקנה חוץ לחומה, וצריך לומר לאו דוקא שהוא עומד בתוך העיר, שלא היה עוסק בטהרת מצורע לפנים מן החומה, דמצורע משולח חוץ לשלש מחנות, אלא בצד העיר היה עומד וזורק כלפי חוץ, לאפוקי שלא יזרקנה חוץ לחומה", ע"כ. מפורש הדבר שלתירוץ זה [תירוץ התורא"ש והתוס' ישנים] העיר קדושה ע"י חומה מימות יהושע, ומזה הטעם חייבים לעשות את הטהרה מחוץ לעיר, ולא כאשר דימה ההר צבי לומר שלתירוץ זה אפשר לעשות את הטהרה מחוץ לעיר, וממילא אפשר לומר שלחומה אין קדושה, וממילא נפרש עומד בעיר לתירוץ זה כפשוטו. אדרבה, היה פשוט לבעלי התוס' כולם, שהחומה שמוזכרת בברייתא מימות יהושע ב"נ היא, וא"כ ממילא מוכרח שיפו מוקפת חומה גם לגבי קריאת המגילה. וממילא קשה איך יעמוד המצורע תוך עיר המוקפת חומה, ובזה נחלקו הראשונים - דעת תוס' הרא"ש בתירוצו הראשון [וכן תוס' ישנים ופסקי תוס'], שמחמת הקושיא יש לדחוק את לשון הברייתא עומד בעיר, ולומר לאו דוקא [ובהדיא דלא כהר צבי, שדימה שלתו"י לשון הבריתא כפשוטו], אבל בדעת רש"י שפירש את לשון הברייתא בדוקא, יש לדחוק בענין אחר [כבתוס' שלפנינו, ועיין גם תירוץ ב' בתורא"ש, הכהן נכנס אחר הזאה לשלחה מתוך העיר, ולתירוץ א' בתורא"ש כהן מבפנים ומצורע מבחוץ]. וביאור דברי מהרש"ל הוא פשוט, שהוא בא לומר שכל קושיית התוס' קשה רק לפירש"י, שלולא דברי רש"י יש לתרץ שעומד בעיר לאו דוקא.
מסקנת הדברים היא שמפורש בדברי רבותינו בעלי התוס' כולם שחומת יפו שהוזכרה בברייתא הרי היא מקדשת את העיר לשילוח מצורע.
♦
איזו חומה נדרשת לשילוח מצורע
ומה שיש עוד לברר הוא האם קדושת ערי חומה לגבי שילוח מצורע, תלויה במוקף חומה מימות יהושע בן נון, או אף בהוקף לאחר ימות יהושע. והנה, הדברים מפורשים בר"ש ובפירוש הרא"ש (כלים פ"א משנה ט'), שדין ערי חומה לשילוח מצורע הוא דווקא במוקף חומה מימות יהושע בן נון, וכן מתבאר בדברי התוס' בערכין (לב, ב ד"ה וקדשו) [ומוכרח כן ממה שלמדו גזירה שוה, מצורע מבתי ערי חומה, ודין בתי ערי חומה, במוקפות חומה מימות יהושע ב"נ]. וכך פירש המל"מ בדעת הרמב"ם (פי"ד מטומאת צרעת ה"א), וכן הוא בקרית ספר (פ"ז מהלכות בית הבחירה), ובמנחת חינוך (מצוה קע"א). ולפי זה מוכח שיפו מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, וזמן קריאת מגילה ביפו בט"ו.אלא שבספר יצחק ירנן (על הרמב"ם פרק י"א מהלכות טומאת צרעת הלכה ז') מחדש שהרמב"ם חולק על הר"ש וסובר שאי"צ מוקף חומה מימות יהושע ב"נ, ודקדק כן מלשון הרמב"ם שכתב: "מאלו ערים משתלח המצורע, ודבר זה בעיירות המוקפות חומה בארץ ישראל בלבד", ולא התנה הרמב"ם שיהיו מוקפות חומה מימות יהושע ב"נ. משמע שכל עיר המוקפת, בכל זמן שהוא, מצורע משתלח ממנה [ומפשטות דברי היצחק ירנן משמע שכל עיר שתוקף חומה ע"י כל אדם בכל זמן שהוא מצורע משתלח משם, וזה פלא, כי פשטות דין המצורע שמשתלח מעיר חומה, הוא מחמת הקדושה שיש בעיר חומה יתר על שאר הערים, וא"כ פשוט שאין כל אחד יכול לקדש את העיר בקדושת ערי חומה. ומ"מ יש לומר על פי דרכו, שאי"צ קדושת ערי חומה ע"י יהושע ב"נ דוקא, אלא ע"י כל כיבוש על ידי מי שראוי לקדש]. ולפי זה, יש לפרש את דברי התוס' קידושין הנ"ל שהקשו איך נכנס המצורע לתוך העיר, והקשו האחרונים (מהרש"ל ומים חיים) מנין להם שהחומה המוזכרת בברייתא היא מימות יהושע. וכל הקושיא קיימת רק אם נאמר שלגבי שילוח מצורע צריך עיר המוקפת חומה מימות יהושע ב"נ, אבל לדרכו של היצחק ירנן לא קשה כלל, שמצורע משתלח מכל עיר מוקפת חומה [אך כל זה אם נאמר שכל שהוקפה חומה בכל זמן, וע"י כל אדם, אבל אם נאמר שצריך עכ"פ קדושת עזרא, עדיין יש להקשות על התוס' שמא החומה שהוזכרה בברייתא, אינה חומה המקדשת]. ואין זה נכון לומר כן בדעת התוס' [ותוס' הרא"ש] שאי"צ מוקף חומה מימות יהושע, שהרי דעת בעלי התוס' בערכין ל"ב ע"ב, הר"ש משאנץ ופי' הרא"ש [שבד"כ אינו סותר בעיקרי הדברים למש"כ בתוספותיו] שצריך עיר המוקפת חומה מימות יהושע ב"נ, וזה ברור.
ויש להעיר שלכאורה דרכו של היצחק ירנן מוכרחת בדברי הרמב"ם שכתב הרמב"ם גבי בתי ערי חומה (פרק י"ב משמיטה ויובל הלכה ט"ו), שקדושת ערי חומה שקדש יהושע בטלה ע"י החורבן, ובימי עזרא שבו וקדשו ערי חומה. וא"כ אף אם נאמר שמפורש בברייתא בגמ' קידושין נ"ז ע"ב שיפו יש לה דין ערי חומה, שמא לא נתקדשה אלא ע"י עזרא, וא"כ אין ראיה שיפו מוקפת חומה מימות יהושע ב"נ, ואין ראיה שזמן קראת מגילה ביפו בט"ו.
אלא שאי אפשר לומר כן, שהרי כל גדולי האחרונים הוכיחו מסוגיית הגמ' בערכין שאין קדושת ערי חומה אלא בעיירות שנתקדשו ע"י יהושע ב"נ. כן כתב המל"מ בשם מהרי"ט (ח"ד תשובה ל"ז), וכתב כן גם בשם אביו המבי"ט, וכן כתב המרכבת המשנה, ובחזו"א (שביעית סי' ג') ובערוך השולחן [וכ"כ בטורי אבן (מגילה י, א) שא"א לקבל דברי הרמב"ם כפשוטם שזה נגד סוגיית הגמ', ועיין מאירי מגילה י' ע"ב ששילוח מצורע מעיר מוקפת חומה מימות יהושע, וע"ע בספר המפתח]. והסכמת האחרונים לדחוק ולפרש בדעת הרמב"ם שאף שהקדושה בבית שני באה ע"י עזרא, מ"מ לא קידש עזרא מה שלא קידש יהושע ב"נ. ולפי זה, ממילא חוזרת הראיה מברייתא דקידושין נ"ז ע"ב, שאם מבואר שיפו היתה קדושה בבית שני, על כרחך שהיתה מקודשת ע"י יהושע.
ועל פי זה יש לדון לדחות את ראיית היצחק ירנן, שהוכיח ממה שלא התנה הרמב"ם בהלכות טומאת צרעת, שיהיו הערי חומה מוקפות חומה מימות יהושע ב"נ, שבאמת אין הקדושה תלויה בכיבוש יהושע, וכמפורש בדבריו בהלכות שמיטה ויובל, אלא שלא קידש עזרא מה שלא קידש יהושע וכפי שנתבאר. נמצא שאין כיבוש יהושע בלבד הגורם לקדושה, ולפיכך לא כתב הרמב"ם כיבוש יהושע בקדושת ערי חומה [מלבד גבי מקרא מגילה, שאין זה תלוי בקדושה כלל, שהרי אירע הדבר בעת ערי ישראל בחורבנם, ולגבי מקרא מגילה הכל תלוי במוקף חומה בזמן יהושע].
♦
יפו היא מארץ ישראל
מבואר מכל הנ"ל שיפו הקדמונית היא עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון [עיין בספר בני אשר גולדמן סי' כ"ג, מאמר בענין יפו, והרחיק הרבה, לדון האם יפו ארץ ישראל היא, והדברים ברורים שיפו יש לה דין ארץ ישראל, וכמו שכתב החזו"א (שביעית סי' ג' ס"ק י"ח), שיפו הוא עיקר א"י שכבשן עזרא. ופלא על מחבר ספר בני אשר הנ"ל, שהביא את הברייתא הנ"ל שמפורש שיפו א"י ומוקפת חומה, ודומה שהוא סבור שהתנאים מביאים דוגמאות מערי חו"ל לדינים הנוהגים בארץ ישראל, ואף אם נאמר שיפו היתה רוב זמנה מיושבת בנכרים, מ"מ ברור שהיתה תחת יד ישראל, ולא יותירו עם ישראל את עיר הנמל המרכזית, שדרכה באים הסחורות לארץ ישראל, ובה גם שלח חירם מלך צור את הארזים לבית המקדש תחת עם זר. ומעולם לא מצאנו את מלך יפו נלחם בישראל, או ישראל נלחמים בו, וכי לעולם הושם גבולם שלום, ויונה הנביא שמבואר בחז"ל שבא לברוח לחו"ל דרך ים יפו, לדבריו, יכול היה להשאר ביפו שהיא חו"ל].ולכאורה יש להקשות, שכמו שמוכח מהברייתא שיפו מוקפת חומה מימות יהושע, הוא הדין מוכח שהעיר גבת [הנקראת גם גבית גיבתון] שמוזכרת בברייתא מוקפת חומה מימות יהושע, וגבת לא שמענו על ישובה אלא בתקופת בית שני. אמנם, גם לגבי העיר טבריה ידוע לנו על ישובה רק בתקופת בית שני, ובכל זאת היה ידוע לחז"ל שהיא מוקפת חומה מימות יהושע, ושמא יש לומר כן גם לגבי העיר גבת. ובסנהדרין (צד, ב) אמרו על דורו של חזקיה מלך יהודה, בדקו מגבת ועד אנטיפרס, ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה שאינם בקיאים בהלכות טומאה וטהרה, משמע שגבת היתה בימי בית ראשון, וכן בתחילת רות רבה אמרו שישים רבוא עיירות בין גבת לאנטיפרס, ובכל אחד מהן לפחות שני נביאים, ונבואה לא היתה בבית שני, ומשמע שגבת היתה בבית ראשון. ומכל מקום יש לדון בכל זה שאין זה הכרח גמור, ואפשר כונת הגמ' לומר בכל חלקי ארץ ישראל וגבת ואנטיפרס היו בזמנם בקצוות מקום הישוב, וכמו שאמרו (יבמות סב, ב) גבי תלמידי רבי עקיבא שהיו לו שנים עשר אלף תלמידים מגבת ועד אנטיפרס.
♦
יפו שלנו היא יפו הקדמונית
ומה שנותר עוד לברר, האם יפו הידועה כיום בחזקת שהיא יפו, היא באמת יפו הקדמונית. והנה בחזו"א (שביעית סי' ג' סוף ס"ק י"ח בסוגריים), כתב על העיר יפו בזה"ל: "ועדיין אין אנו בטוחים אם אפשר לסמוך על מפת הארץ, שלא דקדקו בדברי חז"ל, ושמות הערים ומקומותיהן נשתנו, ויש שנמחקו זכרם, ובנו על אומדנות", עכ"ל. ולפי זה, מכיוון שאין אנחנו ודאיים שזו היא יפו אין לקרוא ביפו רק בט"ו ובברכה.אמנם, יש לדון שהעיר יפו חזקתה ברורה, כי עיקר טענת החזו"א שיש ערים שנמחקו ובנו מיקומם על פי אומדנות, אין זה שייך ביפו כי מעולם לא בטל הישוב בעיר יפו, ולא היתה שממה, כי גם בתקופות שלא ישבו בה יהודים, גרו בה תמיד גוים, וכך מבואר בקורות דברי הימים [עיין באורך בספר ארץ ישראל ושכנותיה ערך יפו-יפוא]. ועוד, שיפו היא עיר נמל וכמבואר ביונה, ובימים ההם לא כל מקום היה ראוי לעיר נמל, ותרו וחפשו אחר עיקול ברצועת החוף ששם שייך לעשות נמל. וא"כ הרי לפנינו סימן מובהק למיקומה של העיר יפו. ועוד יש לצרף שברור שיפו נמצאת באזור שהיא נמצאת כיום, מכיוון שכן היות ורוב רצועת החוף מיושבת קרוב לודאי שמקום יפו מיושב. וגם החזו"א לא שלל את האפשרות לדרוש ולחקור היטב היכן מיקומה של יפו, אלא אמר שיש לבדוק הדבר, שיש מקומות שנקבעו על פי השערות ואומדנות בלבד, ומודה שאפשר ושייך לברר ולחקור היטב מקום יפו, ויבוקש הדבר וימצא.
ובספר דברי יוסף (לרבי יהוסף שוורץ, חלק השלישי והרביעי, בתשובות שבתחילת הספר, תשובה ב') האריך לקבוע שאין לקרוא בט"ו בברכה בכל ערי ישראל מלבד בירושלים, וטעמו הוא שכל ערי ישראל מסופקות הם, כולל העיר יפו. ובעמוד י"א כתב על יפו שאין יודעים בבירור היכן העיר, וגויי הארץ מורים שבאזור הנקרא כיום יפו הייתה העיר, ואין מורים על מיקומה המדויק. ודבריו תמוהים, כי יפו הייתה מיושבת בזמנו, והורו על המקום המיושב שהיא יפו העתיקה, ולא ניתן לומר שדעת הרב יוסף שוורץ שאי אפשר כיום לקבוע בוודאות מיקומה של שום עיר בישראל מלבד ירושלים, כי את מיקומה של טבריה קבע בוודאות. והפלא הגדול בדברי הרב שוורץ הוא שהוא סתר משנתו, ובתשובה ה' כתב שהרואה יפו בחורבנה קורע ומברך, כדין הרואה ערי ישראל בחורבנן, וסתר למה שכתב בתשובה ב' שאינו יודע מיקומה של יפו. וניכר הדבר שלענין מגילה, טרח הדברי יוסף להעמיד את המנהג על מתכונתו, שנהגו לקרוא ביפו בי"ד בברכה ובט"ו ללא ברכה. אכן, כבר נודע שגם בירושלים נהגו לקרוא בי"ד בברכה, עד שבא בעל הכפתור ופרח והעמיד הדין על מקומו, ובספר דברי זאב (חלק ששה עשר אות ד') כתב שרבה של יפו, הרב יוסף צבי הלוי, סבר לקרוא ביפו בי"ד ובט"ו על פי הראייה מהגמ' קידושין הנ"ל, ובעל הדברי זאב השיג עליו תמה עליו, שא"כ צריך לקרוא בט"ו בתורת ודאי. ובאמת שבדברי הרב יוסף צבי הלוי בסוף סידור הגר"א אשי ישראל מבואר שלא רצה לשנות המנהג לקרוא גם בי"ד, והוסיף עוד סברות לדחות הראייה, ומ"מ נקט שיפו אין זה ספק, אלא קרוב לודאי שהיא מוקפת חומה מימות יהושע.
ואף אם יתלה המסתפק בצידי צדדין לומר שיפו אינה ודאית [עיין לעיל שיתכן שאין ראייה מקושיית התוס' שיפו מוקפת חומה], מכל מקום קרוב לודאי שיפו מוקפת חומה מימות יהושע, ובספר הקדמון תיקון יששכר (חכם קדמון בעיר צפת בדורו של הבית יוסף), כתב שעיירות המסופקות בארץ ישראל, קרוב לודאי שהן מוקפות חומה, ואף אם יפו בספק השקול, יש לקרות בה מדינא אף בט"ו, כמו שפסק הרמב"ם פ"א ממגילה הלכה י"א.
♦
סמוך ונראה ליפו
ובדין הסמוך והנראה לעיר יפו, אחר שנתברר שהעיקר שיפו היא מוקפת חומה מימות יהושע, א"כ יש לקרוא בט"ו אף בסמוך ונראה. ואף למסתפק ביפו וקורא שני ימים, יש לקרוא אף בסמוך ונראה שני ימים.ואף על פי שדעת הברכי יוסף (סי' תרפח אות ט', הובא בביאור הלכה שם) סובר שהסמוך והנראה לספיקות קורא רק בי"ד, דעת החזו"א שאין לחילוק זה שום מקור, ודין הסמוך והנראה שווה לגמרי לדין הספק, וכן הביאו בשם הפאת השולחן לר"י משקלוב, ובספר תיקון יששכר מבואר שהמנהג הקדמון היה לקרוא בט"ו אף בסמוך לספיקות, וא"כ לכאורה יש להעמיד את המנהג הקדום, ובפרט שסברת הברכי יוסף מחודשת. ומכל מקום לענין הסמוך ליפו אין צריך לכל זה, כיון שהעיקר שיפו היא וודאי מהעיירות המוקפות, ואם כן הכל מודים שיש לקרוא בה ובסמוך לה, על כל פנים גם בט"ו.
♦
הוספה
הנה בשיעורי רבינו משולם דוד הלוי ערכין ל"ב ע"ב (עמוד תא מדפי הספר ועמוד שצ) צידד לומר דבר חדש, שכל מקום שמתחילת כיבושו הוקדש כערי חומה הרי הוא כנתקדש בימות יהושע בן נון, שאין הדבר תלוי כלל בזמן יהושע אלא בתחילת כיבושו[3].ויש לדון לדבריו אם מקום שנתקדש בערי חומה גם אחר יהושע דינו לקרוא מגילה בט"ו כמוקפים. ולכאורה נראה שדינן כמוקף בזמן יהושע, ומה שתלו הדבר בזמן יהושע אפשר לאו דווקא, אלא כל שהוקבע כעיר חומה כדין בזמן שהיו ישראל על אדמתן שייך בו את טעם הדין לקרוא בט"ו.
אך יש לדון אם כן גם כל עיר שנבנתה בכל העולם בתקופה יותר מאוחרת מימות יהושע, יהיה דינה כמוקפת מימות יהושע אם נוכיח שבאותה תקופה נבנו ערים מוקפות חומה בארץ ישראל, וזה לא מצאנו. אלא על כרחך נאמר שדין קריאת המגילה תלוי רק בזמן יהושע, אף שמדינא אין קדושת ערי חומה תלוי דווקא בימי יהושע, אך כיון שאז נקבעו רוב ערי חומה הולכים אחריהם, ונמצא לפי זה שגם אם נמצא שיפו היתה קדושה מדינא בקדושת ערי חומה לגבי שילוח מצורע, כי אין הדבר תלוי בזמן יהושע, אבל לגבי דין קריאת המגילה עדיין דינה לקרוא כאין מוקפת חומה [אלא אם כן נחדש שבעיר מוקפת חומה בארץ ישראל, שחומתה מקדשתה, אינו תלוי בזמן יהושע, דקדושת העיר משוייא לה כמוקפת חומה מימות יהושע].
♦ ♦ ♦