הערות וקושיות - אורח חיים

נטילת מים אחרונים במיני מזונות - הרב מתתיהו גבאי

לכבוד קובץ האוצר שלום רב
ראיתי ס' איש אשר רוח בו - מתולדות הגה"ח רבי יהושע מאמאן זצ"ל בעל העמק יהושע, ובעמ' 140, מובא שרבינו נהג לצקת לידיו מים אחרונים גם בארוחות קלות בהן אכל מיני מזונות בלבד, מחשש מלח סדומית עי"ש. והתעוררתי לברר הלכה זו אם יש צד ליטול מים אחרונים אחר אכילת מזונות.
בגמ' עירובין י"ז ע"ב מבו' דגם מדד מלח צריך ליטול ידיו משום מלח סדומית אף שלא אכל, ומובא ברא"ש (חולין פכ"ה ס"ז) להלכה וכן ברי"ף (ברכות מ' ע"ב [מדפי הרי"ף]), והברכ"י (ס' קפ"א סק"ו) הביא מהרשב"א בתוה"ב, דא"צ ליטול בנוגע במלח שלא בשעת סעודה, ותמה הברכ"י אמאי לא חייש לדברי הרי"ף הנ"ל, דחייב ליטול אף בנגע במלח. והמגן גיבורים (ס' קפ"א בש"ג) שם, כתב שס"ל להרשב"א שבזה"ז שאין מלח סדומית א"צ ליטול ידיו כשנגע במלח, ודלא כהרי"ף שהוי חובה דחיישינן למלח סדומית עי"ש.
והנה השו"ע השמיט הלכה זו המבו' בגמ' עירובין, דהנוגע במלח צריך ליטול ידיו, ועמד ע"ז בס' פקודת אלעזר (ר"ס קפ"א), וכתב שגם מים אחרונים יש שאין נוהגין ליטול דליכא בזה"ז מלח סדומית עי"ש. וכעי"ז כתב לתרץ הגר"ח קנייבסקי בס' אוצר המים (פ"ד ס' י"ז) במה שהשמיט השו"ע הא דהנוגע במלח צריך ליטול, משום שלא היה תקנה ע"ז, והיום אין מצוי מלח סדומית עי"ש. וגם בס' בית ברוך להגר"ב זילבר זצ"ל (על החיי"א כלל מ"ו ס"ק י"ט), תמה במה שהשמיט הרמב"ם הך גמ' דעירובין דהנוגע במלח צריך ליטול וגם שאין נזהרין בזה, וכתב דאפשר מה שכתבו שגם עכשיו יש לחוש מפני מלח סדומית במלח שטבעו כמלח סדומית, זהו רק חשש בעלמא לקיים עיקר התקנה שניתקן מפני עוד טעמים אבל במודד מלח ונוגע במלח אין להחמיר עי"ש.
ובביאור הדברים י"ל דע"כ מה שהשמיט השו"ע והרמב"ם הך דינא דהנוגע במלח צריך ליטול ידיו, ע"כ ס"ל עיקר תקנת מים אחרונים משום והתקדשתם והייתם קדושים כמבו' בברכות נ"ג ע"ב, וזה נתקן רק ליטול ידיו כשאוכל פת בסעודה, וטעם מלח סדומית הוא סניף לעיקר התקנה דנטילת מים אחרונים משום והתקדשתם. ומצאתי בשו"ת מנחת פרי (ח"א ס' כ"ב או"ב), דכתב מ"ט אין נוהגין היום שהנוגע במלח צריך נטילה, אף דמצוי מלח המסמא, וכתב דמי שנגע במלח צריך ליזהר שלא יגע בעיניו, אבל חיוב ותקנה של מים אחרונים תקנו חז"ל רק שאוכל סעודה, דאסמכוה אקרא והתקדשתם והייתם קדושים וכמש"כ התוס' חולין ק"ה עי"ש. הרי שעיקר תקנת מים אחרונים זהו נתקן כשנוטל ידיו לסעודה וטעם מלח סדומית הוא רק סניף נוסף לטעם מים אחרונים, ולהכי י"ל שה"ז נתקן רק כשנוטל ידיו ובאכילת פת.
אולם, בס' פתח הדביר (ס' קפ"א סק"א) כתב שלאו דוקא כשקובע סעודה על הפת צריך מים אחרונים, ואפי' אכל ללא קביעת סעודה כשאוכל מלח בעי מים אחרונים, וכתב הפתה"ד דאין נזהרין בזה וצריך טעם לברר עי"ש. וכ"פ הבן איש חי (שנ"ר פר' שלח לך אות י"ג), שהנוגע במלח והאוכל קישואים במלח צריך ליטול מים אחרונים אף ללא סעודה עי"ש וכן בכף החיים סופר (ס' קפ"א או"ב) עי"ש. אולם, הגר"ח פלאג'י בכף החיים (ס' כ"ה אות ו') כתב באוכל ירקות לטובלן במלח כמרור וקישואים וגם ביצים, לא החמירו לעשות נט"י מים אחרונים, לפי סודן של דברים זהו דווקא בקביעת סעודה שמברך ברכהמ"ז עי"ש. וע"ע בשו"ת אור לציון ח"ב (פמ"ו ס' י"ט), באוכל מלפפון כבוש במלח צריך ליטול מים אחרונים אף שלא אכל לחם, ומש"כ בזה בס' מנחת גדעון (ח"ג פי"ד ס' נ"א).
וא"כ נפיק בכ"ז באוכל מיני מזונות שיש בהם מלח י"ל להחמיר ליטול מים אחרונים, ולא כשאוכל מזונות מתוקות שאין בהם מלח לכו"ע א"צ ליטול מים אחרונים.
ועל כן הנהגת בעל עמק יהושע, ע"כ הוי במיני מזונות מלוחות, וכמו שכתבו שם משום מלח סדומית. ושוב ראיתי בספר גם אני אודך תשובות הגר"מ חליוה (חלק י"ג סימן י') מש"כ באוכל מזונות עוגיות מלוחות אם צריך ליטול מים אחרונים עי"ש.
בברכה מרובה
מתתיהו גבאי
מח"ס בית מתתיהו ירושלים
♦