הערות הלכתיות על הלכות ליל הסדר לפי פסיקות ומנהגי אדוננו הגר"א
על הנטילה ברחץ: אני מברך כאן בלי שו"מ[3] כיון שכל השנה לדבר שטיבולו אני נוטל ולא מברך.על כרפס: אני נוהג כפשטות מעשה רב לאכל כזית ולא לברך ברכה אחרונה[4].
על דברי אדוננו הגר"א שרק עורך הסדר אומר הגדה לבדו: אין לנהוג כן בזמננו כי הם יסיחו דעת או ירדמו ולכן כולם יאמרו ההגדה.
על שימוש ביין הנשפך בעשר מכות ובדצ"ך: אני שופך מהכוס ולא משתמש ביין הנשפך[5].
על דברי המעש"ר "ואומר הגדה עד מצה זו, ואז מביאים הקערה": זהו דעת הרמב"ם, אני לא נוהג בזה כהגר"א ורמב"ם רק מחזיר הקערה בעבדים היינו כדי שיהיה לחם שעונין עליו בשלימות כל ההגדה.
על הנטילה ברחצה: ומקודם צריך לטמאות הידיים.
על שיעור מצה: אין לנטות מאכילת שיעור גדול של כביצה[6], שהוא, כפי שמדדתי 34 גרם מצות[7] ובמרור לא מדדתי ויש לשער באומד.
על שני הכזיתים: מ"ש האחרונים לאכול כשני זיתים הוא רק אליבא הנוטלים שלש מצות, שאז ספק אם ברכת המוציא חלה על השלמה ואכילת מצה על הפרוסה או להיפך. אבל לנוהגים בב' מצות אין בזה שום ספק, ושתי הברכות על הפרוסה, ולכן די בכזית אחד, אמנם לאחר גמר אכילתו יאכל עוד משהו מהתחתונה ששיבר אותה, וכמו בכל שויו"ט שבוצעין שניהם ואוכלים משניהם[8] וזה רק עבור דינא דלחם משנה, שמתקיים בליל הסדר במצה וחצי.
על שלחן עורך: אני עושה הבשר מבושל כי אני אוכל את זה כדעת הב"ח לאכול הזרוע ואם כן אי אפשר צלי.
על אמירת נחמנו בברכת המזון בליל הסדר שאינו בליל שבת: אני אומר[9].
על סיום הלל: בזה אינני נוהג כהגר"א[10] אלא אומר, הודו, נשמת ישתבח עד החתימה ולא עד בכלל, יהללוך, וחותם בחתימת ישתבח כפי נוסח החסידים, אל מלך גדול ומהולל בתשבחות אל ההודאות וכו' ובזה יוצא כל הדעת כי בחתימה זאת כלולה גם חתימת מלך מהולל בתשבחות.
♦ ♦ ♦