כולל פוניבז'
דרוש לברית מילה - שלושת המצוות שבעבורן מקטרג השטן
א. גזירות מלכות הרשעה
הגמרא במסכת תענית (יח, א) מספרת: "דתניא: בעשרים ותמניא ביה (-בחודש אדר) אתת בשורתא טבתא ליהודאי דלא יעידון מן אורייתא. שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה (-מלכות רומי) שמד על ישראל שלא יעסקו בתורה, ושלא ימולו את בניהם, ושיחללו שבתות".הקשה העמק ברכה (תענית אות ו')[3] מדוע בחרה מלכות הרשעה, מכל התרי"ג מצוות, לגזור דווקא על מצוות אלו תורה, מילה ושבת.
ניתן להוסיף ולהקשות, התינח לגזור על התורה, שהיא עיקר הדת ושקולה כנגד כל התורה (ירושלמי פאה א, א), וכן שבת, שהמקיים את השבת כאילו קיים את כל התורה (שמות רבה כה, יב)[4], אולם מדוע גזרה מלכות הרשעה על מצוה פרטית של מילה, ולא על שאר מצוות מתרי"ג המצוות.
המהרש"א (ח"א ר"ה יט, א) מבאר[5], שדווקא במצוות אלו מובדלים ישראל מן העמים. [ויש לפרש על פי זה, שהיוונים שגזרו על שבת, מילה וחודש ותורה (מגילת אנטיוכוס, מובא באוצר המדרשים, וראה עוד בספר מקבים), והביאור הוא שגם בחודש מובדלים ישראל מן העמים, שישראל מונים ללבנה ואומות העולם לחמה (סוכה כט, א)].
♦
ב. ביאור העמק ברכה – ג' מצוות אלו נכרתו בברית
ביאור נפלא מבאר בזה הגאון רבי אריה פומרנצ'יק זצ"ל בספרו עמק ברכה, ובהקדם, בספר דרך עץ החיים לרמח"ל מסופר: "הוגד לנו שבימי המנוח החסיד המקובל הגדול הרב ר' שמעון אעסטריפאליער, כשהיתה הגזירה ר"ל בשנת ת"ח, השביע הרב הנ"ל לסטרא אחרא ושאל אותה: על מה ולמה אתה מקטרג על עמנו בני ישראל יותר מכל האומות? והשיב לו: יתבטל מכם ג' דברים אלו – ואחזור מקטרוגי, ואלו הן: שבת ומילה ותורה. מיד השיב לו הרב הנ"ל יאבדו הם כהנה וכהנה – ואל יתבטל אות אחת מתורתינו הקדושה חלילה".הרי לפנינו שהשטן מקטרג ביותר על שלושת מצוות אלו יותר מאשר שאר מצוות התורה. וביאור הדברים מבאר העמק ברכה, לפי שמתוך כל תרי"ג המצוות, נאמר לשון "ברית" על שלושת מצוות אלו בלבד. לגבי שבת נאמר (שמות לא, טז): "ושמרו בנ"י את השבת, לעשות את השבת לדורותם ברית עולם". לגבי תורה נאמר (ירמיה לג, כה): "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי". לגבי ברית נאמר (בראשית יז, ט): "ואתה את בריתי תשמור".
והנה אף שנכרתה עם ישראל ברית כללית על כל התרי"ג מצוות, מכל מקום בפרטות לא נמצא שום מצוה שתהיה עליה כריתת ברית, מלבד שלושת המצוות הנ"ל. ומשום כך מובן מדוע השטן משתדל להפסיקן לבטל עיקר הקשר וברית מעל ישראל, וכתוצאה מזה הן הגזירות של האומות שתמיד בכל הדורות היו משתדלים להשבית את ישראל מאלו ג' המצוות, עכ"ד העמק ברכה.
♦
ג. ג' רובדים בברית
ניתן להוסיף בשולי דבריו הקדושים, דאיתא בבעלי המחשבה (ראה פירוש הגר"א לספר יצירה ו, ג) ידוע הענין של 'עולם, שנה, נפש', היינו שהדברים החשובים הם בג' הרבדים של עולם, שנה, נפש. ואפשר לומר דג' בריתות אלו מדברות על אותם רבדים - שבת היא כנגד שנה המדבר על הזמן והשבת אף היא היום השביעי; מילה מדברת על נפש, שבגוף האדם נחקק הברית בינו לבין הקב"ה; וכנגד העולם באה התורה שהיא המקיימת של העולם ואף היא ברית אהבה בין ישראל לאביהם שבשמים.♦
ד. גזירת מלכות הרשעה כנגד ג' מצוות השקולות כנגד כל התורה
ביאור נוסף מדוע גזרה מלכות הרשעה כנגד ג' מצוות אלו, מילה, שבת ותורה אפשר לבאר בנוסח אחר, דבאמת מצינו שג' מצוות אלו חשובות ושקולות כנגד כל התורה. לגבי מילה איתא בגמ' נדרים (לב, א) ששקולה היא כנגד כל מצוות התורה, וראה בפירוש הרא"ש (בראשית יז, יג הובא לשונו בהערה לקמן) דלכך ניתנה מילה בי"ג בריתות להורות ששקולה היא כנגד כל התורה. וראה עוד בתוספות השלם על התורה (בראשית יז, כה אות ה'): "וי' פעמים כתיב מילה, והמילה כנגד י' הדברות". שבת אף היא שקולה כנגד כל התורה, כדאיתא בחז"ל (שמו"ר כה, יב). ואף התורה שקולה היא כנגד כל התורה, כדאיתא בירושלמי (פאה א, א). ואם כן מובן היטב שמלכות הרשעה גזרה על ביטול ג' מצוות השקולות כנגד כל התורה, ומשום כך נכרתו עליהן ברית לרוב מעלתן[6].אם כן למדנו ג' יישובים לקושיית בעל העמק ברכה: א. שבמצוות אלו שונים ישראל מאומות העולם. ב. שעל מצוות אלו נכרתו ברית. ג. שמצוות אלו שקולות כנגד כל התורה.
♦
ה. מהות ענין הברית
בביאור ענין ה'ברית', מבאר הגר"א בפירושו לספר יצירה (הובא באורות הגר"א תורה ב', אות א'): "אומר לך מהו ענין "ברית", והוא אדם שיש לו אוהב כנפשו ורוצה שלא יפרוש ממנו אבל אי אפשר להיות אצלו, נותן לו דבר שכל מגמתו ותשוקתו אליו והן נקשרין על ידי הדבר ההוא אף על פי שנוטל ממנו את הדבר, מ"מ כל מחשבתו שם הוא. ולשון "ברית" הוא הבטחה שע"י הדבר ההוא וודאי לא יתפרד ממנו, וזהו ענין לשון "כריתה" שכורת ממנו דבר הדבוק לו ונתן לו, וכן התורה ומילה הן דברים אמצעיים בין הבורא יתברך וישראל, וכל זה לפי שאין יכולת להשיגו בעצמו יתברך"[7].♦
ו. ברית הקב"ה עם אברהם - לדבק השגחתו באברהם ובזרעו
מעין דברים אלו כותב הרב דון יצחק אברבנאל (בפירושו לחומש בראשית פרק יז) לגבי כריתת ברית מילה בין הקב"ה לבין זרע אברהם, וז"ל: "... וכן אמר למעלה ואתנה בריתי ביני וביניך, לפי שעד עתה במה שנתחייב האל לאברהם לא אמר ביני וביניך, לפי שלא היה שם דבר מוטל על אברהם, אבל עתה על המילה שהיה אברהם כבר מחויב במוטל עליו, היה הברית מצטרף ומתהפך בשווי בין שניהם, הקדוש ברוך הוא חייב כביכול לדבק השגחתו ושכינתו באברהם וזרעו, ואברהם וזרעו חייבים להיות ברית השם בבשרם וזהו ביני וביניך".♦
ז. מילה ותורה
יש להעמיק חקר בג' מצוות אלו שנכרתו עליהם ברית, תורה, מילה ושבת, האם יש שייכות ביניהן. לפנינו יבואר דג' בריתות אלו אחודות הן זו בזו.בעל הכלי יקר בספרו עוללות אפרים (אות שצא) כותב כי המילה היא כה חשובה עד שאין פרשה בתורה מבראשית ועד וזאת הברכה שאינה מדברת על המילה. ולגבי פרשת וישב, מביא הוא (אות תג) את דברי האבות דרבי נתן (א, ב), שיוסף נולד מהול, ולכך היה בן זקונים - בר חכים ליעקב כדפירש האונקלוס, לפי שהמילה היא סיבה להשגת החכמה. וכפי שמבאר לעיל שם, שהסרת עורלת הגוף מסירה את ערלת הלב, לפתוח את הלב לחדרי תורה. וכלשונו (אות שפח, ע' 264): "אמת נכון הדבר שהמילה שקולה כנגד כל המצוות שבתורה שמספרם תרי"ב[8], א"כ היא שקולה כנגד כולם, ועוד שהיא סבה להמול ערלת הלב שהתורה מתחלת ומסיימת בו, ואם כן היא סבה ומקור לכל ההשגות האלהיות כמו שיבא".
הגמ' מסכת נדרים (לא, ב) דורשת היא את הכתוב: "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי", הן על התורה והן על המילה. ובעוללות אפרים לבעל הכלי יקר (אות שצב) כותב שתרוויהו איתנייהו, שאם היה הכתוב מדבר על המילה בלבד, אם כן מהו 'בריתי יומם ולילה', והלא לילה אינו זמן למילה, ואם מדבר בתורה לבדה, אם כן מדוע אמר 'בריתי', והלא ההוגה בתורה נקראת על שמו של הת"ח (ע"ז יט, א) כמו שנאמר 'ובתורתו יהגה', ואם כן היה צריך להיות כתוב 'בריתו', ובהכרח שמדובר גם על מצות מילה.
מאחר שלמדנו כי שקולה ברית מילה כנגד כל מצוות התורה, אם כן מובן היטב מדוע גזרה מלכות הרשעה דווקא על מצות המילה, היות והיא אינה מצוה פרטית, אלא מצוה הכוללת את כל התורה שנדרשת בי"ג בריתות.
♦
ח. ביאור הרע"א על פי דברי העוללות אפרים
הגאון רבי עקיבא איגר (מהדו"ק תשובה מב) מבאר בזה באופן נפלא, על פי דברי בעל הכלי יקר האמורים: "ויותר נראה דבאמת מילה ותורה שייכים להדדי, וכמ"ש בעוללות אפרים (מאמר שצב) שמילה חצונית היא סיבה למילה פנימית מערלת לב, כשימול ערלת לבבו אז יהי' חדרי לבו פתוחים להבין ולהשכיל עיין שם, א"כ מילה מבוא למילת הלב להבין ולהשכיל בתורה ומצות, א"כ יש לומר דאם לא בריתי היינו ג"כ מילה דעי"ז בא לשערי תורה להגות יומם ולילה, היות והמילה היא פותחת את הלב לחדרי תורה", עכ"ל[9].למדנו אם כן דיש שייכות בלתי נפרדת בין המילה לתורה.
♦
ט. מילה ושבת
על הקשר של ברית מילה עם ברית השבת כותב אדונינו הגר"א בספרו אדרת אליהו (פרשת שופטים אופן ב', דברים יז, ב) שג' בריתות הן - ברית תורה, וברית ע"ז וברית מילה, ושבת כנגד כולם. וראה עוד באדרת אליהו (דברים יב, ט). וכן בתפילת שבת אומרים אנו: 'וגם במנוחתו לא ישכנו ערלים'.אם כן למדנו שאף השבת והמילה כלולים הם זה בזה.
♦
י. שבת ותורה
מכמה מקורות אנו רואים את השייכות הבלתי נפרדת של שבת ותורה:א. הטור (או"ח רצ) מביא בשם המדרש: "אמרה תורה לפני הקב"ה, רבש"ע כשיכנסו ישראל לארץ זה רץ לכרמו וזה רץ לשדהו ואני מה תהא עלי? אמר לה יש לי זוג שאני מזווג לך ושבת שמו, שהם בטלים ממלאכתם ויכולין לעסוק בך".
ב. החיד"א (בספרו מראית העין) כותב: "השבת נצרכת ל[הצלחה ב]תורה מאד, שאם חטא ונכנסה סט"א בגופו לא תכנס התורה בו, אך ע"י השבת יבוא לו נשמה יתירה וניצוץ מהשכינה ודוחה סט"א... ולכן ניתנה התורה בשבת, לומר דעל ידי השבת מטהר גופו ואז יכוון להכנס בו התורה. ואפשר שרמז דכשם דבשבת יש נשמה יתירה, גם הקורא בתורה יש בו נשמה יתירה משאר העם על ידי התורה".
ג. כעין זה כותב רבי אברהם אבן עזרא (שמות כ, ח): "השבת ניתנה להבין מעשה ה' ולהגות בתורתו וכו'".
ד. מעין דברים אלו נמצא בפירוש הספורנו (שם שם, יא): "כי ששת ימים עשה ה' [את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם]", והמכוון מהם (-מכל הנבראים שנבראו בששת ימים), שידמה האדם לבוראו כפי האפשר, וזה בעיון ובתלמוד ובמעשה הבחיריי לרצון לפניו"[10].
אם כן למדנו שאחודות הן זו בזו, ג' הבריתות: ברית השבת, התורה והמילה. ומשום כך מובן היטב מדוע ג' מצוות אלו נכרתו בברית עולם.
♦
יא. הודאה עבור התינוק
הרא"ש בפירושו לתורה (בראשית יז, יג) כותב בטעם הדבר שאומרים 'הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו', וז"ל: "ובתוך אותה ברכה אומרי' הודו לה' כי טוב כל"ח, שמעתי טעם נכון מה לנו אצל הודאה בזה הפסוק. ויש לומר לפי מ"ש חז"ל (ברכות נד, ב): ד' צריכים להודות, היוצא מן האסורין אחד מהם, וזה הולד עד עתה היה חבוש בבטן אמו ואין לך יוצא מן האסורין יותר מזה לפיכך מודים ומשבחים בעבורו".אם כן מודים אנו על חסדיו הגדולים של הי"ת שעשה עם התינוק והגדיל חסדו עמנו, עד הנה עזרנו רחמיך, ולא עזבנו חסדיך ואל תטשנו ה' אלוקינו לנצח. ויה"ר שכשם שעשה עמנו לטובה אות, כן יוסיף ה' להיטיב עמנו ועם כל ישראל עד העולם.
וכבר נאמר בתהילים (פה, ח): "הראינו ה' חסדך", ומבואר שכל מה שהקב"ה עושה עימנו אלו חסדים, אלא שמבקשים אנו 'הראינו' ה' חסדך, שנראה עין בעין את הטוב הנגלה, מטובותיו של הי"ת.
♦
סיכום
תורת העול"ה:למדנו ג' יישובים לקושיא מדוע גזרה מלכות הרשעה דווקא על ברית, שבת ותורה: א' המהרש"א מיישב שבאלו המצוות מובדלים ישראל מן העמים. ב' העמק ברכה מיישב שעל ג' מצוות אלו נכרתו ברית בין ישראל לאביהם שבשמים. ג' מצוות אלו שקולות כנגד כל התורה.
לאחר מכן למדנו שג' בריתות אלו שבת, מילה ותורה קשורות הן זו בזו, ושבת כנגד כולן.
♦ ♦ ♦