חיתוך אוכלים בצורות בשבת ויו"ט - הרב עמנואל מולקנדוב

כתב הרוקח בסי' ר"פ וז"ל: "יש שחוקקין עץ אחד בחקיקה צורה או עוף אחד אע"ג דלענין גט קי"ל וכתב ולא וחקק אבל ביו"ט אסור, לא מיבעיא לר' יוסי דמיחייב משום רושם אלא לדברי הכל לא גרע מקומוס וקנקנתוס ובאבק דרכים שאסור" וכו' עי"ש, והחי"א בכלל צ"ב הביא את דברי הרוקח הנ"ל וכתב: "ונ"ל דאפילו ביד אסור לעשות מן העיסה כמין צורת עוף או שאר צורה" ע"כ.
והנה בגמ' ביצה כ"ח איתא דרבה בר רב הונא מחתך אתלת קרנתא, ומבואר דשרי לחתוך את הבשר בצורה מסויימת, וכמה מפוסקי זמננו חילקו בין צורה פשוטה דשרי לצורה מורכבת דאסור [ארחות שבת, ח"א, עמוד ש"מ], או בין צורה מיוחדת דשרי לצורת אותיות וציורים מיוחדים דאסור [הלכות שבת בשבת, עמ' תשמ"ט] עי"ש. וחילוקים אלו אינם מובנים דמה לי משולש ומה לי אות או ציור, דהא בכתיבה ממש אין הבדל ביניהם, ומדוע בחיתוך האוכל בצורה מסויימת יהיה הבדל.
ומדברי רבינו האר"י בשעה"כ מבואר דשרי לחתוך אפילו בצורת אותיות, שכן כתב שבפסח חותכים את המצה האמצעית בצורת ו' וד' [ומיירי במצה רכה בעובי כאצבע, כמו שהיו נוהגים האשכנזים עד לפני כ 200 שנה, ואכמ"ל]. וגם האחרונים שכתבו שאין לכתוב על המצה אות ה' אלא רק במחשבה בלבד [עי' כה"ח סי' תע"ג אות קי"ח] מ"מ לגבי חיתוך המצה בצורת ד' וו' לא כתבו מידי והסכימו שזה כפשוטו, וא"כ מוכח שאין איסור לחתוך את המצה בצורת אותיות, דכל האיסור הוא לכתוב על המצה וכנ"ל. והכה"ח שם כתב שגם באותיות ד' וו' יש לעשות במחשבה עי"ש, אולם הבא"ח ועוד פוסקים לא כתבו כן, וכבר כתב חילוק זה בין כתיבה על המצה לשבירת המצה החזו"ע על פסח עמ' מ"ו עי"ש.
ושו"ר בספר שבילי דוד (לר' דוד ליב זילברשטיין מונקאטש תרל"ג, ח"א בכללי מלאכות אות ל"ב - מלאכת כותב) שכתב מדנפשיה את החילוק הנ"ל, וז"ל: "והנה ביו"ט אם שרי לכתוב צורות על הלחם דזה אין צורך או"נ וכו' ואף לפמש"כ במלאכה לישה ובמלאכת ממחק דל"ש בעיסה הואיל דבעי בישול – מ"מ כה"ג י"ל כשכותב בד"א דד"א א"צ בישול ודומה למש"כ במלאכת תופר, ואפילו כתבו בדבר דבעי אפיה או בישול מ"מ זה מעשה כתיבה יתכן גם בדברים אחרים דל"ב בישול, א"כ גם זה דין אחד יש לו דלוקחו במקום דברים אחרים דא"צ בישול [ואסור], מיהא כשעושה צורות מהעיסה עצמה דזה רק משום מכה בפטיש והוא תיקון גופו של עיסה ועיסה באמת לא נתקן עד אחר אפיה או בישול [מותר]" ע"כ. וזה מפורש כדברינו בחילוק הנ"ל, דפשיטא ליה שאין איסור כותב בעשיית צורה מהעיסה עצמה ודלא כהחי"א, ורק בעיסה דן משום מכה בפטיש והעלה שאין בזה, וכ"ש כשהמאכל כבר ראוי לאכילה שאין בזה מכה בפטיש ושרי.
וע"כ נראה שמותר לחתוך אוכלים בכל מיני צורות ואין בזה איסור כותב, ורק לכתוב על האוכל אסור.
♦ ♦ ♦