הערה על מאמרו של הרב עמיחי כנרתי "טעם משלוח מנות ע"י שליח דוקא" (עמוד נ"א)

הרב עמיחי כנרתי שליט"א ביאר יפה את ההידור ליתן משלוח מנות ע"י שליח, אבל יש עדיין מה להוסיף. בתחילה הביא את לשון הבנין ציון שהייתה לו קושיא למה כתיב "משלוח" מנות ולא לשון "מתן" מנות, ומזה רצה לדייק דבעינן דוקא שילוח, ואח"כ דחה את זה כי יש לומר דכאן אף שחבירו לא ירצה לקבלו אפילו הכי יצא, משא"כ מתנות לאביונים צריך להיות מתנה. ונמצא דלפי הפוסקים שהחמירו במשלוח מנות שבעינן דוקא שחבירו יקבלנו, נפל תירוצו למה כתיב לשון שילוח, ולכן עמד דיוקו כמקודם דבעינן דוקא ע"י שליח.
אולם, יש ליתן טעם אחר למה כתיב משלוח מנות, דמנה היינו חתיכת בשר מבושל וכדומה, וזה אין דרך ליתן לחבירו כשעומד ברחוב, אלא שולחין אותו לביתו, משא"כ מתנות לאביונים, דהיינו כסף, נותן מיד ליד.
דוד אריה שלזינגר
מח"ס "ארץ דשא" על מ"ב
♦

תשובת המחבר

נראה שהחילוק הוא בין שליחות או בלעדיה, ולא תלוי ברחוב וכו', כך שלא הבנתי הסברא בזה.
גם ברחוב יתכן שייתן בעצמו וייתכן ע"י שליח, ומאי שנא?
♦