הערה על מאמרו של הרב אהרן גבאי "הנחת תפילין בחול המועד - מענה למאמר הרב משה שוחט" (גיליון טז עמוד שס"ו)
ברצוני להעיר כמה הערות על מאמרו של הרב גבאי:א. כתב הרב גבאי בעמ' שעג:
דחיית רב"ש להגהת הגר"א על המשנה של תפילין לצורך המועד (עמ' 394–402) היא פרק חשוב מאד, שכן הגר"א הסתמך רק על גירסת הירושלמי, ואילו רב"ש הביא שכל הקדמונים ללא יוצא מן הכלל גרסו כהבבלי. וכאן אני מוסיף שכגירסת הבבלי כן הוא במשניות הקדומות מאיטליה, המשקפות את נוסח א"י-ירושלמי של המשנה, וכוונתי היא לשלושת כתה"י הידועים: פרמה, קאופמן וקיימברידג'. ויותר יש להוסיף, שהמשניות בירושלמי שלנו, שמקורו בכתב יד ליידן, הועתקו, ברוב המסכתות, ישירות ממשניות כתב יד פרמה [ראה: י"צ פיינטוך, 'על המשנה שלפני הירושלמי כתב יד ליידן', תרביץ, מה (תשל"ו), עמ' 178–212], ושם, כאמור, הגירסה כהבבלי, מה שמוכיח בבירור שיש כאן טעות סופר גרידא של מעתיק כתב יד ליידן.
ויש להעיר שפיינטוך כותב שכך הוא ברוב המסכתות. אז כיצד נוסח כ"י פרמה "מוכיח בבירור" שיש כאן טעות סופר? ואולי במקום הזה נעתקה המשנה בכ"י ליידן מכ"י אחר? המעיין בכ"י פרמה לא מבין כיצד השתלשל הנוסח המוטעה בכ"י ליידן אם הוא נעתק ישירות ממנו במקום זה, ולכן בלי בדיקה מקיפה יותר של יחסי כה"י במקום הזה לא ניתן להוכיח מכאן דבר מוחלט. אמנם, מכיוון שגם קטעי הגניזה של "סדר משנה" גורסים כנוסח המשנה של הבבלי, מסתבר שאכן יש להכריע שזו טעות של כ"י ליידן.
ב. בנוגע להיווצרות הטעות, י' פרנצוס, במבוא לפירוש ר"א אזכרי לירושלמי ביצה עמ' 18-17, דן בחילוף הזה, והוא מציע שהוא קרה בשני שלבים, קודם נשמט "שיש להם כלאים", ואז נוצר נוסח חסר פשר שבו אוסרים "ואע"פ שהם לצורך המועד", ולכן תיקן מעתיק מסברה "ואע"פ שאין לצורך המועד". הצעה יפה ומתבקשת, אבל כאמור החילוף הזה לא יכול לקרות ישירות במעבר מכ"י פרמה לליידן, ולכן כנ"ל. (עוד יש לציין שפרנצוס טוען שמגוף שני התלמודים מוכח שהם גרסו במשנה כגרסה הרווחת ודלא כגר"א. לא נכנסתי לנידון, אבל אפשר שהוא יכול להוסיף לדיון).
ג. לאור זאת, מסתבר שקרה אחת משתיים: כאמור, יתכן שבמקום הזה כ"י ליידן נעתק מכ"י אחר. או שכ"י ליידן אכן צאצא של כ"י פרמה גם כאן, אבל הוא לא נעתק ישירות מכ"י פרמה, אלא יש ביניהם עוד כמה "דורות", והטעות התגלגלה במהלך הדורות הללו. לפי דברי פיינטוך יש נטייה מסוימת לאפשרות הראשונה, משום שלדעתו חלק מהטעויות שנוצרו בכי"ל, הן לדעתו טעויות שסופרים ירגישו בהן ויתקנו אותן בעצמם, ואם כך, כיצד שימר כי"ל טעויות שטעה בהן מי שהעתיק ישירות מכ"י פרמה.
ד. הדחייה של רב"ש (שהביא הרב גבאי בד"ה דחיית רב"ש) מכך שכל הקדמונים גרסו במשנה כבבלי אינה מספקת, שהרי יש להניח שכולם ציטטו את נוסח המשנה מתוך כה"י של הבבלי, וא"כ זה היינו הך…
הערה אחרת בנוגע לדברי הרב גבאי על החלוקה בין ספרד וקטלוניה.
ההבחנה שהוא מעיר אכן חשובה, אך יתכן שהיא איננה ממצה ומדוייקת. וזאת, מחמת שהרבנים שהוא מונה אינם מדרום ספרד אלא מקסטיליה שנמצאת במרכז ספרד (ובקצה הדרומי של ספרד הנוצרית של אותה תקופה). ובכלל, לענ"ד לעשות הבחנה בין "ספרד" לקטלוניה- זה מבלבל. יותר מדויק להבחין בין המחוזות השונים של "ספרד", שהחשובים שבהם, עבורנו, הם: אנדלוסיה (=דרום ספרד=ספרד המוסלמית=ספרד בדברי הרמב"ן וכדומה), קסטיליה וקטלוניה. ובעצם, כולם "ספרד" הם, על אף שכאמור, צודק המעיר שיש להבחין בין המחוזות, ויש מחוזות שקרובים הרבה יותר בכל היבטיהם לפרובנס וכדומה. לחילופין, ניתן לעשות הבחנה גסה יותר בין ספרד המוסלמית לספרד הנוצרית (אמנם, הגבול זז במשך כל תקופת הראשונים, אבל בסה"כ כן מובן למה הכוונה, וכנ"ל). אמנם, מפסידים בכך את ההבחנה בין האזורים שקרובים יותר לתחום המוסלמי ובין האזורים שרחוקים ממנו, אבל בהרבה תחומים יש קשר בין המחוזות שבתוך התחום שבשליטת הנוצרים.
♦
תגובת המחבר
ראשית, הנני להגיב בענין שאלת נוסח התפלה במחוזות ספרד, ובפרט בנוגע למנהג אנדולסיה. וזאת לאחר ששוחחתי עם הרב המשיג באריכות רבה בענין, והתקרבו קצת דעותינו.הדבר מוסכם שבדור הסמוך לגירוש ספרד היו בקרב קהילות מגורשי ספרד, רק שני נוסחאות תפלה: האחד היה מכונה "נוסח קטלוניה" [שנדפס נוסחו לימים נוראים, "מחזור לימים נוראים לנוסח ברצלונה מנהג קטלוניה", סלוניקי רפ"ז] שנשמר רק בקצת קהילות בארצות הבלקן, כגון בקהילת קאטלון בסלוניקי וכן בעיר אלגי'ר שהגיעו אליה הרבה מגורשי קטלוניה. והנוסח השני הוא הבסיס לנוסח הרווח כיום בכל הקהילות הספרדיות והוא היה מכונה בפי המגורשים 'נוסח ספרד' סתמא, וכגון בספרי הדפוס הראשונים כגון סדור ונציא רפ"ד ואחרים. (היה גם נוסח שלישי שהוא ארגוניה, שנוסח הקבע כמעט כספרד ורק השפעות קלות מקטלוניה, אבל בפיוטים נהגו כמעט כקטלוניה).
והצביע על חלוקה זו בפשיטות האר"י בשער הכוונות (דף נ טור ד) שיש נוסח ספרד ויש נוסח קטלוניה ויש נוסח אשכנז.
אלא שהרב הנ"ל בשיחתו עמי העלה אפשרות שמא כל הנוסח המכונה אצלם "נוסח ספרד" מייצג רק את מנהג קסטיליה (ובנוסח הקבע גם את ארגוניה), ולא את ספרד המוסלמית, דהיינו מחוז אנדולסיה. ודחה את הראיה מדור הגירוש, כי לטענתו יהודי אנדולסיה גורשו כמעט כולם בגירוש הראשון בק"נ. ולכן אחר כך נשארו רק יהודי קסטיליה וקטלוניה.
אולם, האמת היא שחלוקה זו שחילקתי בין מחוז קטלוניה לשאר כל מחוזות ארץ ספרד, חלוקה קדומה היא, וכבר המאירי מחלק כך את הנוסחאות, שהרי כתב המאירי (מגן אבות, הענין הראשון) שבזמן קדם נהגו בקטלוניה כארץ ספרד ברובי הדברים או בכולם, ובימי הרז"ה הנהיג כל בני הקהל כמנהג ארץ פרובנס, ונקבע במחזוריהם. וז"ל: "וכבר הגיע לידינו מחזורים מארץ קטלוניא כתובים מזמן קדם קדמתה שלא היה [מנהג זה] כי היה מנהגם כארץ ספרד ברוב הדברים או בכלם. ובימי ר' זרחיה הלוי שיצא בבחורתו מעיר גירונדא וזכה ללמוד במגדל לוניל ועמד שם זמן רב וחזר לו לשם, והנהיג בשם כל בני הקהל כמנהג הארץ הלזו, ונקבע במחזרותיהם כדרך שהוא קבוע במחזורים שלנו".
ואין סיבה להניח שהמאירי לא הכיר כלל את מנהג אנדלוסיה, ובטעות קרא למנהג קסטיליה בלבד "מנהג ארץ ספרד".
ועכ"פ בפירוש העיד המאירי שנוסח ספרד (או קסטיליה...) היה נהוג אפילו בקטלוניה עצמה לפני שחדר לשם נוסח פרובנס. ואם כן ודאי שאין נכון להגדיר את נוסח זה כנוסח קסטיליה בלבד, ולכל הפחות יש להגדירו כ'נוסח כל ספרד הנוצרית', דהיינו קסטיליה ארגוניה וכן קטלוניה הקדומה.
ויש להוסיף שלא מצאנו בשום מקור ספרדי כל שהוא, שהיה נוסח נוסף בספרד, שאינו אחד מהנוסחים הנ"ל, וגם בכל חיפושיי במרחבי הכתבי יד מתקופת הראשונים, לא מצאתי ולא שמעתי על מציאת סידור בכתיבה ספרדית השונה מהנוסח הרגיל באופן חריג. וגם בכל הקהילות שהגיעו אליהם מגורשי אנדולסיא (כגון מרוקו) לא שמענו על התגוששות בנוסח או על חדירת השפעות זרות מתוך נוסח אנדלוסיה, וע"כ שמעולם לא היה כזה נוסח.
אמנם, נוסח הרמב"ם שמקורו מאנדולסיא שונה מאד מהנוסח הספרדי. אך הרמב"ם הוא עצמאי בהרבה תחומים, ואינו אמור לשקף את מנהג ספרד. ועיון עמוק בנוסח תפילתו העלה שהוא הרכבה שהרכיב הרמב"ם בגודלו מתוך הנוסח הספרדי הרגיל עם שילוב עוד נוסחאות בעיקר הנוסחאות המזרחיות: סידור רע"ג, סידור רס"ג, סידור רשב"ן ונוסח מצרים הקדמון ואכמ"ל.
אמנם, ברור שכל מחוז ומחוז בספרד היה שונה מעט מחבירו, אבל אנו עוסקים כאן בחלוקה ראשית הנובעת מתוך 'חילוקי מסורות המשתלשלות מן הגאונים', ובזה לענ"ד טרם הוכח שהיו בספרד מחוזות שונים עם מסורות שונות. ובפשטות כל ספרד היא מסורת נוסח תפלה אחת, ורק שכמו תמיד נוצרו עם השנים הבדלים פנימיים קלים בין מחוז למחוז. וכמו שכל גרמניה-אשכנז זו מסורת אחת למרות השינויים המעטים בין מגנצא לוורמייזא וכו'.
לסיכום: הנוסח המכונה היום "נוסח ספרדי" נהג בתקופת הראשונים בכל ספרד הנוצרית דהיינו קאסטליה וארגוניה, והמאירי העיד שגם בקטלוניה הקדומה (לפני כתשע מאות שנה) נהג נוסח זה. ולענ"ד קרוב לודאי שנוסח זה פחות או יותר נהג בכל ספרד כולל ספרד המוסלמית, ואין שום מקור אחר סותר לזה, ובכל התקופות נקרא נוסח זה בשם נוסח ספרד סתמא. ומתקופת בעל המאור לפני כשמונה מאות שנה, היה רק חלוקה אחת ראשית של נוסח רוב המחוזות שהיה מכונה בסתם "נוסח ספרד" לעומת נוסח מחוז קטלוניה שלא היה נקרא נוסח ספרד אלא "נוסח קטלוניה".
ומ"מ יבורך מי שיחקור היטב, אם היו - ובאיזו מידה - חילוקי מסורות, בין ספרד הנוצרית והמוסלמית, בתחומים אחרים כמנהגים, הפטרות, חלוקת פרשיות, הגות, סגנון פרשנות התלמוד, ותפוצת ספרים, נוסח ספרי התלמוד ושאר ספרי היסוד וכו' וכו'. (ורק יש להעיר שהנסיון מוכיח שכל קהילה שלא היה לה נוסח תפלה עצמאי, גם לא היו לא מסורות עצמאיות בשאר תחומים ואכמ"ל).
*
ובנוגע להערת המשיג, לגבי יחסי נוסח המשנה בכתב יד ליידן ופרמה. אכן נכון הדבר, שראייתי אינה ראיה גמורה, כי יתכן שבמקרה במסכת זו כ"י ליידן לא הועתק מפרמה, כמו שיש בעוד כמה מסכתות. ומ"מ בפשטות יש לסמוך על הרוב (ומ"מ לא נכונה ההתבטאות שלי "מוכיח בבירור"). ועכ"פ כבר הבאתי שבכל הכתבי יד של סדר המשנה של א"י כקאופמן ופרמה וקיימברידג' הנוסח כמו בבבלי, ואין צורך להזדקק בזה דווקא לעדות קטעי הגניזה שהביא המשיג, ומ"מ אפריו"ן על מה שהוסיף מקטעי הגניזה, ואין ספק שזה מחזק את דחיית הגהת הגר"א, המסתמכת על מקור יחידי.
ועתה מצאתי שגם בכתב יד של הירושלמי האשכנזי, שהתגלה בגניזת אירופה, הנוסח במשנה כאן כמו בכל הספרים ודלא כנוסח הירושלמי כת"י ליידן. עיין מאמרו של י' זוסמן על הירושלמי האשכנזי עמ' 9-10 הע' 44. וע"ש שאין ראיה מכרעת שכתב יד זה בנוסח המשנה הוא נוסח בבלי ע"ש.
ומה שהעיר הרב המשיג על רב"ש, מה הוכיח מנוסח המשנה של הקדמונים, הרי יתכן שהם העתיקו נוסח המשנה של הבבלי, יש בזה צדק מסוים, אבל מ"מ זה לפחות מעיד בבירור מה נוסח המשנה של הבבלי, וממילא קשה לבנות על כתב יד אחד בלבד של הירושלמי, ולהסיק מכוחו שהירושלמי גרס אחרת מן הבבלי, מה גם שאיני בטוח שכל הקדמונים העתיקו תמיד את המשנה רק לפי נוסח הבבלי, וטעון בדיקה.
ועכ"פ למעשה גם הרב המשיג מסכים למסקנת רב"ש ומסקנתי, שנוסח הירושלמי כאן גם היה זהה לבבלי (מכח קטעי הגניזה) ודלא כהגהת הגר"א, המסתמכת למעשה על נוסח כתב יד בודד בלבד.
♦ ♦ ♦