מח"ס שו"ת אבני דרך י"ג חלקים
פתיחת מספרה בספירת העומר
השולחן ערוך (אורח-חיים תצג, ב) כתב: "נוהגים שלא להסתפר עד ל"ג לעומר, שאומרים שאז פסקו מלמות, ואין להסתפר עד יום ל"ד בבקר", וכן הובא בערוך השלחן (תצג, ג), שולחן ערוך הרב (תצג, א) ועוד. כיוון שכך היה מקום למימר דאין לפתוח את המספרה כלל בימים אלו. אלא שזו הוראה המתאימה למספרה הממוקמת באיזו דתי, בו האנשים המסתפרים שם מקפידים על קלה כבחמורה והם אינם מסתפרים בספירת העומר (עד ל"ג בעומר).אולם, יל"ע במספרה הממוקמת באזור בו המסתפרים אינם מקפידים על כל הדברים, ובעיקר במקום בו יש ציבור שאינו דתי. שהרי אם בעל המספרה הדתי ימנע מלספר אותם הם ילכו ויסתפרו במקומות אחרים, שסביר להניח שמספרים בהם בתער.
לענ"ד, יש להתיר להשאיר את המספרה פתוחה בימי ספירת העומר, מפני שניתן לצרף כמה וכמה דברים בזה[2], ובייחוד דיש אנשים שמותר להם להסתפר בימים אלו, ואבאר:
פתיחה בימי שישי: לגבי פתיחת המספרה ביום שישי הדין קל טפי (אף שאנו לכתחילה לא מסתפרים בימי שישי בימי הספירה), שהרי בשו"ת הרדב"ז (ב, תרפז) כתב: "שהרי איסור התספורת אינו אלא מנהג, ואתי מנהג ומבטל מנהג בטעמא כל דהו... ראיתי כמה קהילות שלא נהגו מנהג זה כלל, ומסתפרים בכל שבוע לפי מנהגם לכבוד שבת". וכן מובא בסידור בית עובד שיש קהילות המסתפרות בכל ערב שבת. וכ"כ להתיר בשו"ת פעולת צדיק (ב, עו) להסתפר בערב שבת. וע"ע בחזון עובדיה (ספירת העומר עמוד רסב), בשו"ת חמדה גנוזה (ב, סג) ובשו"ת מקוה המים (ו אורח-חיים כח אות ד).
ועיין בשו"ת אבני דרך (ט, קע עמוד 512) שהבאנו שהתימנים מקלים בזה בימי הספירה (וכ"ש בימים חמישי ושישי לכבוד שבת), עיי"ש. וע"ע בזה בשו"ת עולת יצחק (ב, קכה-קכו).
בעל ברית: מצינו שהתירו לסנדק ולאבי הבן (רמ"א תצג, ב) וכן למוהל (מגן-אברהם תצג, סק"ד) להסתפר בימים אלו. וכן האריך לבאר בשו"ת חתם סופר (אורח-חיים קנח). ועיין במשנה ברורה (סקי"ג) שהתיר אף ביום קודם המילה (ועיין בדרכי משה סק"ג שהביא זאת בשם מהר"א טירנא עמוד עא, מח. וכן פסק בדרישה וכן איתא בקובץ נהגו העם - הובא בסוף שו"ת נתן דויד בעמוד שמז). וכ"כ רבים מהפוסקים, ובהם כף החיים (תצג, סקל"ה), עולת תמיד (תצג, סק"ב), מאמר מרדכי (תצג, סק"ו), סידור בית עובד (דיני המילה אות יט), ערוך השלחן (תצג, ג), קיצור שולחן ערוך (קכ, ח), כרם שלמה (תצג, א). וע"ע בשו"ת הלק"ט (א, לג). וכן איתא בחזון עובדיה (ספירת העומר עמוד רסד), בספר בין פסח לשבועות (יא, א), בשו"ת אבני ישפה (א, ק), בשו"ת דברי בניהו (יז, כא), בשו"ת אלישיב הכהן (ב, נב) ועוד. וע"ע בדברינו בשו"ת אבני דרך (ח,שעה).
בר מצוה: בשו"ת בית אבי (ב, כ) ובמקור חיים לחוות יאיר (תצג) התירו לנער בר מצוה להסתפר. אך בשו"ת משנה הלכות (ו, מה) דחה זאת (וע"ע בשו"ת רבבות אפרים א, שלז. ב, קנה). ועיין בהליכות שלמה (מועדים ח"ב יא, טז) דכתב שיסתפר בעודו קטן: "אך אם לא היה יכול לעשות כן, מסתבר שמותר להסתפר בו ביום" (וכן הובא בקטן והלכותיו ח"א עמוד 18). ועיין בספר אשרי האיש (סה, ה) שאין להסתפר אף לנער בר מצוה "אך המיקל בהם יש לו על מי לסמוך על דעת המקור חיים שמיקל".
וכ"כ להקל בספר שערים מצויינים בהלכה (קונטרס אחרון קכ, ח), בשו"ת רבבות אפרים (א, שלז), בחזון עובדיה (ספירת העומר עמוד רסד), בילקוט יוסף (מועדים, ספירת העומר תצג, לג עמוד תסז) ובספר הליכות מועד לגר"א מלכא (פרק יב עמוד תכו). וע"ע בזה בשו"ת דברי שלום קרויז (ג, ו), בספר בין פסח לשבועות (יא, ו) ובשו"ת קול מנחם (אורח-חיים א, תעב).
סיים אבלות: בשו"ת זרע אמת (סז) כתב כי אבל ששלמו שלושים ימי האבלות בימים אלו (בין ר"ח אייר לל"ג בעומר) - דיכול הוא להסתפר, והובא גם בכף החיים (תצג, סקט"ו) ובספר שערים המצויינים בהלכה (קכ, סקי"א). וע"ע במחזיק ברכה (סק"ג) ובשערי תשובה (תצג, סק"ז). וכן הביאו בשו"ת אור לציון (ח"ג יז, ה), בספר בין פסח לשבועות (יא, יד) ובספר הליכות מועד לגר"א מלכא (פרק יב עמוד תכח).
עד ראש חודש אייר: המתירים נישואין עד ר"ח אייר, מתירים גם תספורת. וע"ע בשו"ת אבני דרך (יג, קא) ובספר נטעי גבריאל (פסח ח"ג מט, טז). ועיין בספר מנהגי מהרי"ל (הלכות ימים שבין פסח לשבועות).
צורך בריאות: לצורך בריאות התירו להסתפר בימים אלו, כמובא בשו"ת עולת שמואל (יא), בכף החיים (תצג, סקי"ז), בערוך השלחן (תצג, ג), בספר נטעי גבריאל (פסח ח"ג מט, ז), בספר בין פסח לשבועות (יא, יב), בשו"ת רבבות אפרים (ד, רמו עמוד תיב) ובספר הליכות מועד לגר"א מלכא (פרק יב עמוד תכו).
אינו דתי: אם אותו אדם שבא להסתפר אינו דתי, הואיל והוא יכול ללכת להסתפר במקום אחר, יש אומרים שאין כאן איסור של לפני עור, וכ"כ בספר ילקוט יוסף (מועדים, ספירת העומר תצג, כו עמודים תנט-תס) עיי"ש (ובייחוד שאנו מצרפים את כל המקרים הנוספים). וכ"כ בשו"ת דברי בניהו (יז, כ) דאם לא יספרם בימי העומר ילכו לספרים אחרים ושם יכשלו בהקפת הראש וכן בגילוח בתער, רשאי לספר בעומר ואינו צריך לסגור חנותו (שהרי בכך יצילם מאיסורים אחרים).
במקום צער: בשו"ת יוסף אומץ לחיד"א (מ אות ב) התיר היכא שיש צער בגידול שיער למי שרגיל להסתפר. וע"ע בסידור בית עובד (הלכות ספירת העומר אות יב), בשו"ת בנו של אברהם (א, כט) ובספר הליכות מועד לגר"א מלכא (פרק יב עמוד תכח הערה ח).
צורך פרנסה: התירו להסתפר ולהתגלח לצורך פרנסה (או הפסד ממון) כמובא בשו"ת באר חיים מרדכי (ב, טו), בשו"ת אגרות משה (אורח-חיים ד, קכ. ה, כד אות ט), בספר מעדני שלמה (בין המצרים), בספר רץ כצבי (במעגלי השנה ח"ב יד אות ה), בשו"ת מנחת שמואל (ד, כד), בספר נתיבי עם (תצג), בספר בין פסח לשבועות (יא, יז) ובספר הליכות מועד לגר"א מלכא (פרק יב עמוד תכז). וע"ע בשו"ת ישכיל עבדי (ה אורח-חיים נה) ובשו"ת ויען הכהן (א, לח אות ב).
תיקון תספורת: אנשים אשר התספורת שלהם איננה בסדר ע"פ ההלכה, צריכים וחייבים לסדר את התספורת, אף בימים אלו. וכ"כ בזה בספר ילקוט יוסף (מועדים, ספירת העומר תצג, כו עמוד תנט) ובשו"ת אבני לוי (א, כט).
קולא בעומר: בשו"ת חיים שאל (ו) כתב דהתגלחת בימי העומר הוי מנהג בעלמא וקל טובא מאיסור דרבנן.
חגיגת נס: מי שנעשה לו נס בימי הספירה וקבע את אותו יום ליום שמחה לדורות, מותר לו להסתפר, וכן כתבו בספר מועד לכל חי (ו), בשו"ת ישכיל עבדי (ו אורח-חיים ו) ובנטעי גבריאל (פסח ח"ג מט, ו). וע"ע בספר בין פסח לשבועות (יא, כ).
שלום בית: בשו"ת דברי בניהו (יג, לט) כתב דמותר להסתפר משום שלום בית, דזה לא גרע מהפסד ממוני (וזה אחר שניסה לשכנע את אשתו בדרכי נועם). אולם בספר מועדי הגר"ח (ב, ריד) לא התיר הגר"ח קנייבסקי לאיש להסתפר משום שלום בית. וע"ע בשו"ת ויען הכהן (א, לח).
לגבי פתיחת מספרה לנשים הדין קל יותר, ואף שאנו מחמירים לכתחילה בתספורת לנשים בימים אלו, כפי שביארנו בשו"ת אבני דרך (ח, שפ. יד, קח), יש להקל במקום צורך נחוץ לאשה (רפואה, אירוסין, טבילת מצווה, שיער המבצבץ מהכיסוי ראש ועוד), כמבואר בשו"ת אגרות משה (יורה דעה ב, קלז), בשו"ת להורות נתן (ב, לב), בשו"ת שרגא המאיר (ו, קכו), בשו"ת אבן פנה (ב, נב), בשו"ת רבבות אפרים (ד, קלה אות ח. רבבות ויובלות ג, שי), בשו"ת ויען יוסף (ג, שמט), בשו"ת משיב נבונים (ד, כ), בספר הליכות בת ישראל (כד, ג) ועוד.
ורבים מהפוסקים הספרדים הקלו לכתחילה לנשים להסתפר בימים אלו כמובא בחזון עובדיה (יום-טוב עמוד רסא סעיף לו. וכן בהערה מח), בילקוט יוסף (מועדים, ספירת העומר תצג, לז), בשו"ת אדרת תפארת (ז, יט), בספר חקת הפסח (עמוד עז אות יז), בשו"ת אור לציון (ח"ג יז אות ג), בשו"ת ברית הלוי (א, סח) ובספר הליכות מועד לגר"א מלכא (פרק יב עמוד תכד). ואעיר כי בשו"ת רב פעלים (קונטרס סוד ישרים ח"ד סי' טו) ובשו"ת דברי שלום קרויז (ה, קג) כתבו להחמיר.
העולה לדינא: מותר לבעל מספרה לפתוח את המספרה בימי ספירת העומר, שכן יתכן דהאדם שמגיע להסתפר הותר לו בימים אלו להסתפר, כגון שהוא אחד מהאנשים שציינו בתשובה. ואף כאשר מיירי באדם אשר אין לו היתר להסתפר בימים אלו (וכל רצונו הוא נוחות ויופי), כגון אדם שאינו דתי, מותר לספרו, שכן ע"י שמספרו מצילו מלהסתפר במקום אחר ששם יתכן דעוברים על איסורים חמורים (הקפת הראש, תער). אולם, כל דברינו אינו שייך במקום בו המספרה ממוקמת באזור שכולו דתי, שהרי שם המסתפרים עובדי ה' ונוהגים באורח חיים דתי.
♦ ♦ ♦