כולל נחלת איש
ירושלים
במטבע בקשות בנין ביהמ"ק במוסף דג' רגלים
בתפילת מוסף דג' רגלים אומרים: יהי רצון מלפניך ה' או"א מלך רחמן שתשוב ותרחם עלינו ועל מקדשך ברחמיך הרבים, ותבנהו מהרה ותגדל כבודו, והיינו בקשה על בנין בית המקדש.ולאחר מכן מוסיפים ואומרים עוד: או"א מלך רחמן רחם עלינו טוב ומטיב הדרש לנו, שובה עלינו בהמון רחמיך בגלל אבות שעשו רצונך. בנה ביתך כבתחילה וכונן מקדשך על מכונו והראנו בבנינו ושמחנו בתקונו, והיינו בקשה נוספת על בנין בית המקדש. וצ"ב הכפילות.
ונראה פשוט, דהנה כתב הרמב"ם בתחילת הלכות בית הבחירה וז"ל: "מצות עשה לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות. וחוגגין אליו שלש פעמים בשנה". ונתבאר בדבריו דלבית הבחירה יש שני יעודים: א. להקריב בו קרבנות, ב. לעלות אליו לרגל.
ואשר על כן, בתפילת מוסף דג' רגלים ראשית אנו מקוננים על ב' הדברים שחסרנו - ומפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו ואין אנחנו יכולים לעלות ולראות ולהשתחוות לפניך ולעשות חובותינו בבית בחירתך, בבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו, מפני היד שנשתלחה במקדשך, והיינו שני הדברים הנ"ל, א. לעלות ולראות ולהשתחוות לפניך, דהיינו עליה לרגל. ב. ולעשות חובותינו בבית בחירתך, דהיינו הקרבת הקרבנות.
ולכן מיד אנו חוזרים ומבקשים על תרוויהו, ראשית על הקרבנות - ...והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם, ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם, ואח"כ על העליה לרגל - ...בנה ביתך כבתחילה וכונן מקדשך על מכונו והראנו בבנינו ושמחנו בתקונו והשב כהנים לעבודתם ולוים לשירם ולזמרם והשב ישראל לנויהם ושם נעלה ונראה ונשתחוה לפניך בשלש פעמי רגלינו וכו'.
וכן בכל שאר טופסי ברכת המוספין, מלבד בג' רגלים, דהיינו בשבת ר"ח ר"ה ויום הכפורים, הבקשה שם היא רק על חידוש הקרבנות ולא על עליה לרגל, שהרי אי"ז זמן של עליה לרגל, כמובן.
♦
א. ב.
אלא מעתה צריך באור, מפני מה ראו אנשי כנסת הגדולה לחלק את בקשת בנין בית המקדש על שני יעודיו לשתי בקשות נפרדות, ולא כללו אותן בבקשה אחת לתרוויהו. ויותר צ"ב שינוי הלשונות שביניהן, מדוע בבקשה השניה על העליה לרגל מפרטים בה טובא "בנה ביתך כבתחילה וכונן מקדשך על מכונו והראנו בבנינו ושמחנו בתקונו", והיינו בקשה לבנין בנוי בתכלית השלימות. ולעומת זאת, בבקשה הראשונה על הקרבנות לא אמרינן אלא "ותבנהו מהרה ותגדל כבודו" גרידא, ותו לא. מבלי להזכיר שיבנה כבתחילה על מכונו בבנינו ובתקונו בתכלית השלימות.ונראה הבאור בזה, דמאחר ויש ביניהם חילוק לדינא, דלהקרבת קרבנות קיי"ל דמקריבים אע"פ שאין בית, וא"כ סגי במזבח גרידא על מנת שיהיה אפשר להקריב עליו. אבל על מנת לעלות לרגל - בלא עזרה ובלא בנין בנוי כתקונו - אין מצות ראית פנים בעזרה ואין עליה לרגל. וממילא פשוט, דבבקשת העליה לרגל מטבע הברכה הוא שיחזור הבית ויבנה כבתחילה וכתקונו לגמרי, דאלמלא כן אין שייך מצוות עליה לרגל. משא"כ ביחס לבקשת הקרבנות, הרי סגי במזבח גרידא אע"פ שאין שם בית, ולכן אין מטבע בבקשה זו לבנין בנוי בתכלית השלימות, וכדלהלן.
ומצינו להדיא בטופס ברכת מוסף דר"ח, אשר גם שם הבקשה היא רק על קרבנות גרידא - לא מוזכרת שם כלל שום בקשה על בנין בית המקדש, אלא מטבע הברכה הוא רק "מזבח חדש בציון תכין ועולת ראש חודש נעלה עליו". והטעם לזה מבואר, הואיל ומקריבין אע"פ שאין בית, א"כ איפוא הבקשה מתייחסת לחזרת המזבח ולא יותר.
♦
והנה בשעתו התקיים פולמוס בין הגרעק"א החת"ס והערוך לנר, ושאר גדולי אותו הדור, סביב הצעתו של רבי צבי הירש קאלישר להקריב אע"פ שאין בית, ולבקש רשות משרי ירושלים (הישמעאלים) על כך. והשאלה נסובה מדוע למעשה אין אנו מקריבין קרבנות בזה"ז על מזבח אע"פ שאין שם בית. והחת"ס באחת מתשובותיו בענין לחמיו הגרעק"א (יו"ד סימן רלו), הביא מספר שאלת יעב"ץ (ח"א סי' פ"ט), דקרבנות צבור דהיינו תמידין ומוספין לא שייך להקריבם בזה"ז, מכיון שצריך להם שקלים מכל ישראל, והואיל ואין כל כלל ישראל על אדמתם אלא בגולה, אין באפשרות לקבץ שקלים מכולם[2].
והערוך לנר בשו"ת בנין ציון (סי' א')[3] הביא שיש בעיה אחרת, דהנה כתיב "והשימותי את מקדשיכם" וילפינן מינה דקדושתן עליהם אע"פ שהם שוממין, אעפ"כ - "ולא אריח בריח נחוחכם", [4]ואם יקריבו במקום המזבח בזמן שהבית חרב לא יהיה הקרבן לריח נחוח. והואיל וקיי"ל דלשם ששה דברים הזבח נזבח, ומהם לשם "ריח" ולשם "נחוח", וזה לא שייך בזמן שהבית חרב מקרא ד"ולא אריח בריח נחוחכם" - הלכך אסור להקריב בזה"ז. אמנם, א"כ על מה העיד להם הנביא שמקריבין אע"פ שאין בית? אלא, שזה נאמר בשעה שכבר החלו לבנות את בית הבחירה ע"פ נביא ויש השראת השכינה, אזי באותה שעה אפשר כבר להקריב ע"ג המזבח אע"פ שהבית טרם בנוי, וכמו שמצינו בעזרא שכך עשו בתחילת בית שני, שהקריבו כמה שנים אע"פ שהבית טרם הושלמה בנייתו[5].
הנה המעיין יראה כמה מדוקדק לאור הנ"ל מטבע הברכה דמוסף בג' רגלים, דכאשר עסקינן בבקשת חזרת הקרבנות הרי הסיבות שלא מקריבים בזה"ז הן [בין השאר] א. מכיון שא"א לבנות בכלל מזבח כל עוד הבית בחורבנו, הואיל ואין הקרבנות עליו לריח נחוח, וכדברי הבנין ציון. ב. מכיון שאין ישראל על אדמתן, ולכן א"א לאסוף שקלים מכל ישראל לקרבנות צבור, וכדברי היעב"ץ שהביאו החת"ס והגרעק"א.
וזהו שמבקשים אנו - "אבינו מלכנו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה והופע והנשא עלינו לעיני כל חי" - דהיינו בקשה להשראת השכינה, "וקרב פזורינו מבין הגוים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ" - דהיינו קבוץ גלויות, שעל ידו יתאפשר לאסוף שקלים מכל ישראל לקרבנות הצבור כדברי היעב"ץ, "והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם" - והיינו שנתחיל ונעסוק כבר בבנין בית הבחירה, וע"י זה יתאפשר לבנות מזבח אע"פ שאכתי אין הבית בנוי, כדברי הבנין ציון, "ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם" - היינו להקריב עליו קרבנות הצבור.
♦
ג. ד.
ועל פי הנ"ל יבואר עוד דבר נפלא, דהנה איתא ברד"ק ביחזקאל (מו יג) עה"פ שנאמר בנבואת הבנין העתיד: "וכבש בן שנתו תמים תעשה עולה ליום לה' בבקר בבקר תעשה אותו", וכתב הרד"ק וז"ל: "וכבש בן שנתו תמים, זהו קרבן התמיד שעושים בכל יום וכו', הנה יהיה בזה חדוש לעתיד וקרבן הערב לא זכר, נראה שלא יעשה לעתיד אלא עולת הבוקר", עכ"ל. ומבואר בדבריו חדוש עצום, דלעתיד לבא יקריבו רק תמיד של שחר ולא תמיד של בין הערבים.ויש לתמוה ממה שאנו אומרים בכל תפילת מוסף, בתוך מטבע הבקשה על בנין העתיד "ושני תמידים כהלכתם", ולהדיא דיקריבו ב' תמידים דלא כהרד"ק הנ"ל[6].
וכבר עמד על דברי הרד"ק בהגהות המהרש"ם בביצה ה ע"ב[7], דהנה תנן בראשונה היו מקבלין עדות החדש כל היום (כולו) פעם אחת נשתהו ונתקלקלו הלוים בשיר התקינו שלא יהו מקבלים את העדים אלא עד המנחה ואם באו עדים מן המנחה ולמעלה נוהגין אותו היום קדש ולמחר קדש. משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו מקבלין עדות החדש כל היום. ושקיל וטרי בזה בגמ' שם, ובתוך הדברים איתא - אי הכי עדות נמי לא נקבל מ"ט מהרה יבנה בית המקדש ויאמרו אשתקד מי לא קבלנו עדות החדש כל היום כולו השתא נמי נקבל. ופרש"י: "מהרה יבנה בית המקדש. ותחזור תקנה ראשונה שלא לקבל עדות אלא עד המנחה", ע"כ.
והקשו לו להמהרש"ם איך שייך חשש לעת"ל כשבמהרה יבנה המקדש ויאמרו אשתקד מי לא קבלנו עדות החודש כל היום, ונפיק מיניה חורבא שיתקלקלו הלוים בשיר, והרי לדברי הרד"ק הנ"ל לא יקריבו לעת"ל תמיד של בין הערבים כלל. והשיב המהרש"ם: "וי"ל לפמ"ש הירושלמי והתוס' יו"ט פ"ה דמעשר שני מ"ב דבנין בית המקדש קודם למלכות בית דוד ויהיה משועבד למלכות, א"כ י"ל דבתחילה יקריבו גם תמיד של בין הערבים", עכ"ל.
ואכן לפי מה שנתבאר, דמטבע בקשת הקרבנות מתייחסת רק לשלב בו מקריבין אע"פ שאין בית, שיקדים את בנין בית המקדש עצמו, וממילא לא קשיא מידי כיצד אומרים לפי דברי הרד"ק "ושני תמידין כהלכתן", דהרד"ק מיירי בנבואת יחזקאל שעוסקת בבנין העתיד כשיעמוד מכבר על מכונו ובתקונו, דאז אכן יקריבו רק תמיד של שחר. אבל קודם לכן, בתחילת בנינו, כאשר יקריבו אע"פ שאין בית - אזי יקריבו שני תמידין כהלכתן, ודו"ק.
♦ ♦ ♦