זיהוי שבטו של כל שופט [המשך]

הערות שוליים

1. ↑ *) מתוך ספרנו 'אשי ישראל על ספר שופטים', פרק א, סעיף יד. במהלך הדברים הפננו לעיתים לפרקים הבאים בספרנו, הנמצאים בשלבי עריכה שונים.
2. ↑ א). דבריו נתבארו לעיל, בעיקר בסעיף ד'.
3. ↑ ב). בנקודה זו פסעו בדרכו של רש"י גם הגאון בעל אבות הראש והגאון בעל החסדי דוד. כך גם עולה מדברי רב שמואל בן חפני גאון (פירוש לתורה, בראשית מט, טז) שכתב ש"דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל" כוונתו שיצא ממנו שופט כפי שיצא משאר השבטים "שלא היה שבט מן השבטים שלא קם ממנו מושיע" (וכעין זה בפירושי רבנו סעדיה גאון על התורה, וברד"ק, ובר' מיוחס, ובאור החיים).
4. ↑ ג). החסדי דוד טען שמקום המגורים אינו מצביע על שבטו של השופט. [נראה שזו גם דעת המהרש"א (סוכה כז, ע"ב) שעסק בדברי רש"י, ולא העיר שמה שכתב רש"י שאיננו יודע מאיזה שבט יצא עבדון נסתר לכאורה מזה שעבדון חי ונקבר בארץ אפרים (בהמשך הסעיף, כאשר נעסוק בזיהוי שבטו של יאיר הגלעדי נאריך בביאור שיטתו, ונראה שכך הבינו רבים מהאחרונים את שיטתו, ודלא כהבנת הגר"י פיק והשפ"א בשיטתו). כך נראה גם מדברי איי הים (סוכה שם). הערוך לנר (סוכה שם) הסביר שלדעת רש"י מקום המגורים אינו ראיה, שהרי לעיתים אדם התגורר מחוץ לנחלת שבטו, כפי שמצאנו שיש דעות בחז"ל שנקטו שאליהו, מתושבי הגלעד, הוא משבט גד (ייתכן להסיק מכך שהערוך לנר פוסע אף הוא בדרכו של רש"י)].
5. ↑ ד). הילק"ש (שופטים, רמז מב) הביא את דברי המדרש תדשא (המובא בבית המדרש ילינק, ח"ג, עמ' 171, וכן בספר מקדמוניות היהודים, א' אפשטיין, ח"ב, עמ' קנב). דברי המדרש הובאו בפירושי ר' חיים פלטיאל על התורה במדבר כה, יד (וכן בקצרה ב'פענח רזא' שם, וב'פשטים ופירושים' לר' יעקב מוינא, שהביאו כך בשם המדרש תדשא), ובהגהות מהר"צ חיות (סוכה כז, ע"ב, וכן בהוספות לספרו תורת הנביאים, בתוך כל כתבי מהר"צ חיות ח"א, עמ' קעח), ובאבות הראש (ח"א, על אדר"נ פ"א, ד"ה 'שופטים קיבלו מזקנים', דף נב, ע"ד - נג, ע"ג), ובמצפה איתן (סוכה כז, ע"ב), ובדובר מישרים (על הרמב"ם, לר' רפאל מרדכי שאול, חלק ציונים וחידושי הש"ס, על סוכה כז, ע"ב, דף ב, ע"א. לדעתו לא ניתן להוכיח ע"פ מקום המגורים, אך ניתן להוכיח ע"פ מקום הקבורה, או אם לשופט יש נחלה באיזור השייך לשבט מסוים), ובספר חק משה (סוכה כז, ע"ב, לרב משה יהודה ברמן הי"ד, אב"ד הורודלה, שנספה בשואה). ר"י בן קלונימוס, רבו של הרוקח, בירר את שיטת הילק"ש (דבריו הובאו לעיל בסעיף ה'). האברבנאל (בהקדמתו לספר שופטים, עמ' צו) זיהה כל שופט לפי מקום מגוריו וכדו', באופן שתואם את דברי הילק"ש (ורק בענין שבטו של שמגר סבר אחרת מהמדרש. מדבריו נראה שלא הכיר את דברי הילק"ש). בהמשך הדברים, כאשר נעסוק בשופט עבדון, נראה שכמה אחרונים כתבו שהוא משבט אפרים - שלשלת הקבלה, עץ יוסף ע"פ היפה תואר, סדר הדורות, יעב"ץ, והנצי"ב במרומי שדה. בהכרח שראייתם היא ממקום מגוריו ומקום קבורתו, ומכאן שהם פסעו בדרכו של הילק"ש, אף שלא הזכירו את דבריו, וכנראה לא הכירו אותם. בהמשך הסעיף, כאשר נעסוק בזיהוי שבטו של יאיר הגלעדי, נאריך בביאור שיטת המהרש"א, ונראה שהגר"י פיק וכנראה גם השפ"א הבינו שלפי המהרש"א מקום המגורים מצביע על השבט, אך רבים מהאחרונים הבינו אחרת את המהרש"א. [אגב, נראה שדברי הילק"ש לא היו מצויים אצל רבים מהחכמים, שהרי הם נשאו ונתנו בדברי רש"י מבלי להביא את דברי הילק"ש (אברבנאל, חסדי דוד על התוספתא סוכה, הרש"ש על המדרש רבה, וכן האחרונים על מסכת סוכה - מהרש"א, יעב"ץ, שפת אמת, פתח עיניים, מלך שלם, איי הים, מרומי שדה, ערוך לנר, קרבן אשה). כנראה חכמים אלו לא הכירו את דברי הילק"ש (באבות הראש תמה על רש"י והרי"א מדוע לא הביאו ראיה מדברי הילק"ש, ובדובר מישרים ואבות הראש הקשו כיצד המלך שלם כתב בניגוד לדברי הילק"ש, שכלל לא הובאו במלך שלם. המצפה איתן כתב שדברי הילק"ש נעלמו מרש"י. אמנם לענ"ד ייתכן שרש"י הכיר את דברי הילק"ש ובחר לא התחשב בהם, כיון שאין הם מוכרחים, וכפי שמצאנו שרש"י לא התחשב בדברי המדרש תנחומא וירא כט, שהובאו ברש"י שופטים ט, ח, בו נאמר שעתניאל הוא מיהודה, וראה להלן בענין עתניאל, שם הבאנו שהקרבן אשה והדובר מישרים העירו על סתירה זו בדברי רש"י. עוד יש להעיר שתקופת חיבורו של הילק"ש אינה ברורה: יש שייחסו את הילק"ש לר' שמעון אביו של רבי יוסף קרא, בן דורו של רש"י, ויש שייחסוהו לר' שמשון משאנץ, מבעלי התוספות שחי במאה ה-12, ויש שייחסוהו לר' שמעון הדרשן שחי במאה ה-13, וכך סבורים רבים מהחוקרים. מובן לפיכך מדוע רש"י לא הכיר את דברי הילק"ש, בדומה לרבים מחכמי ישראל בתקופת הראשונים שלא הכירוהו. לגבי מדרש תדשא, המכונה גם ברייתא דרבי פנחס בן יאיר: יש מהחוקרים שסברו שהמדרש חובר לפני המאה ה-11, ויש שסברו שהוא חובר על ידי רבי משה הדרשן, שחי במאה ה-11. במדרש זה יש מסורות שלעיתים סותרות את המסורות הידועות מחיבורי חז"ל האחרים)].
6. ↑ ה). כך מובא גם בפסיקתא דרב כהנא (פל"א וזאת הברכה, מהד' בובר דף קצז, ב, מהד' מנדלבוים תשמ"ז עמ' 442, הובא בילק"ש וזאת הברכה רמז תתק"נ), וכעי"ז במדרש תהילים (שוחר טוב, מזמור צ, אות ג).
7. ↑ ו). האברבנאל פסע בדרכו של הילק"ש (אע"פ שלא ציטט אותו, וכנראה לא הכירו), אולם לדעת האברבנאל שמגר היה משבט לוי.
8. ↑ ז). לפי הצעתנו המחודשת, שנתבארה בסעיף ו, יהושע אינו מנוי בין השופטים (לגבי דברי ר' אליעזר, אך ייתכן שהוא נחשב בין ה'שופטים' לגבי עניינים אחרים). המחלוקת שהבאנו נוגעת לגבי הכללתו של יהושע בין השופטים אליהם התייחס רבי אליעזר, וייתכן שיש לכך קשר לדיון הכללי [שאינו מתייחס נקודתית לנידון שלנו] האם יהושע נחשב היה ל'שופט' והאם היה נחשב 'מלך' (ראה במקורות שהובאו בתורה שלמה כרך טו, מילואים, עמ' קכז, ובספר משבצות זהב לרב שבתי וייס יהושע א, יח, וראה בהעמק שאלה סי' קמב, אות ט, ובחת"ס בתורת משה סו"פ וישב, ובשו"ת משפט כהן סי' קמד, עמ' שלז. אגב, בתחילת סעיף ו' הבאנו דעות שנקטו שיהושע היה נביא). אוסיף שיש מדרש, המובא בכמה ספרים מתקופת הראשונים, ממנו משמע שיהושע מנוי בין השופטים ולא בין המלכים: בשכל טוב נדרש על הפסוק "המלוך תמלוך עלינו, אם משל תמשול בנו" (בראשית לז, ח) שמיוסף "עמדו ממנו שני זוגי מושלים: יהושע וגדעון מושלים, ירבעם ויהוא מלכים". כעי"ז במדרש הגדול (בראשית לז, ח, דף תרל"ב): "שעתיד להעמיד שני מלכים - ירבעם ויהוא, ושני שופטים - יהושע וגדעון". ב'פירוש נביאים ראשונים לר' אברהם בן שלמה' (יהושע, עמ' קל, כתיבת חיבור זה נסתיימה בשנת ה'קפ"ב): "שכל שבטים יוצא מהן מלך אחד ונביא אחד, והוא (=יוסף) יוצאין ממנו שני מלכים ושני נביאים: יהושע בן נון, וגדעון בן יואש, וירבעם בן נבט, ויהוא בן נמשי...", ונראה שיש לתקן בלשונו "שני מלכים ושני מושלים/שופטים". במדרש הביאור בראשית לז, ח (לר' סעדיה בן דוד אלדמארי, שחובר בשנת ה'ר"א, ורוב דבריו הם ממדרש הגדול): "שיצא ממנו שני מלכים - ירבעם ויהוא... שני שופטים - יהושע וגדעון". בתוספות השלם (בראשית לז, ח, אות ד) בשם ר' שמשון: "רמז על מלכים שיצאו מיוסף, כגון ירבעם ואחאב... רמז על שופטים שיצאו ממנו, כמו יהושע וגדעון וכיוצא בהן", , ולשון זו של ר' שמשון מובאת גם בספר הרמזים לרבינו יואל על התורה (בני ברק, תשס"א, ספר זה חובר לפחות לפני 600 שנה, שהרי יש ציטוטים מדבריו בפירוש ר' אברהם בן שלמה לשופטים עמ' רי"ד, ועוד). אגב, ממדרש זה (כפי שהוא הובא בשכל טוב, ובמדרש הגדול, ובר' אברהם ב"ר שלמה, ובמדרש הביאור, ודלא כגרסא שבתוספות השלם בשם ר' שמשון ובר' יואל שם נוספו המילים "וכיוצא בהן") יש לכאורה ראיה לגבי כמה נושאים בהם עסקנו בהמשך סעיף זה, שהרי לפי המדרש יש בכל ספר שופטים רק שופט אחד מבני יוסף, והוא גדעון, ואם כן בהכרח שלדעת המדרש הזה דבורה איננה משבט אפרים (או שהיא איננה נחשבת שופטת), ואבימלך (שהיה בנו של גדעון משבט מנשה) אינו נחשב שופט, ויאיר הגלעדי ויפתח הגלעדי אינם משבט מנשה, ועבדון אינו מאפרים (ניתן לדחות בדוחק ולומר שהמדרש אינו עוסק ב'שופטים' גרידא, אלא דווקא ב'מושלים', שהם ממצע בין שופט למלך. לכן נזכרו רק יהושע, שהיה דומה מבחינות רבות למלך, וכך גם גדעון שהיה דומה מבחינה מסויימת למלך, וישראל רצו שתצא ממנו שושלת הנהגה, כנזכר בשופטים ח, כב: "משול בנו גם אתה גם בנך גם בן בנך").
9. ↑ ח). ראה גם דעת מקרא, שופטים, מבוא, עמ' 33.
10. ↑ ט). משמע קצת שהתגורר בקרית ספר, שלא ברור בנחלת איזה שבט היא נמצאת, והערנו על כך לעיל (סעיף ט).
11. ↑ י). יש שהביאו ראיה לכיוון זה מהפסוק בבמדבר לב, יב (אך ברש"י תמורה טז, ע"א, הביא מכך ראיה הפוכה). הרד"ק (יהושע טו, יז) נטה לומר שכלב היה אחיו של עתניאל מאב ומאם, והרי"א והכלי יקר שם הביאו הצעה זו בין שאר ביאוריהם, והרי"א בהקדמתו לס' שופטים דף צו כתב ש"כפי הפשט כך הסכימו כל המפרשים", וכמדומה לי שכך סבר הראב"ע (שהרי בפירושו הקצר לשמות כד, יד, כתב שכלב היה בן יפונה בן קנז). המלבי"ם (דברי הימים א, ד, יג) סבר שכלב היה אחי-אביו של עתניאל, וגם לפי פירוש זה עתניאל הוא משבט יהודה.
12. ↑ יא). כך מובא בגמ' סוטה יא, ע"ב (ותמורה טז, ע"א), וכן כתב רש"י (במדבר לב, יב, ויהושע טו, יז), ור"י קרא (יהושע שם), ומהרש"א (סוכה כז, ע"ב), וחסדי דוד (על התוספתא, סוכה, פ"א, ה"ה, עמ' תפז). הרי"א והכלי יקר ביהושע הביאו גם את האפשרות הזו בין האפשרויות השונות שהם הציעו. יש שהביאו ראיה לכיוון זה מהפסוק בדברי הימים (א, ד, יג) שאינו מזכיר בין בני קנז את כלב (וראה שם במפרשים). הרי"א (בהקדמה לשופטים), המהרש"א, והחסדי דוד, סברו שאם עתניאל וכלב אינם אחים מאותו האב, ממילא אין ראיה מכאן על שבטו של עתניאל. לעומתם, כתב באבות הראש כתב שעדיין יש מזה ראיה שעתניאל הוא משבט יהודה, שהרי המנהג בישראל היה שמי שהתאלמנה תינשא לאדם מאותו שבט של בעלה הקודם, כדי שהנחלה לא תעבור משבט לשבט (רד"ק ורלב"ג שופטים יא, א).
13. ↑ יב). וכן עולה מהמהרש"א בסוכה שם (החסדי דוד פסע עקרונית בעקבות רש"י, וסבר שמקום מגורי השופט אינו מוכיח על שבטו, אולם לגבי עתניאל הביא החסדי דוד ראיות לכך שעתניאל הוא מיהודה).
14. ↑ יג). שלשלת הקבלה (מהד' ירושלים תשכ"ב, עמ' כח), וביפה תואר ועץ יוסף (על בר"ר ע, טו), וכן ראיתי בספר 'פירוש ר' יצחק בר' יוסף על התורה' (המכונה 'ספר הקבלה', על בראשית מט, ח, הוצאת מכון על הראשונים ה'תשע"ב. מהדיר הספר זיהה את המחבר כחבירו של הרשב"א וכרבו של ר' יצחק דמן עכו).
15. ↑ יד). בשמו"ר (מח, ד) מובא "עתניאל בן קנז שבא מיהודה" (ומשמע שכוונת המדרש היא שהיה משבט זה גם מצד אביו, וכן
16. ↑ הבינו מהמדרש בחסדי דוד ובאבות הראש), וכלשון זו מובא בתנחומא ויקהל ה, ובתנחומא וירא כט (=ילק"ש שופטים רמז ס"ה, הובא באבות הראש), ועוד.
17. ↑ טו). רש"י שופטים ט, ח, הביא את המדרש תנחומא שצוין לעיל (תנחומא וירא, כט). מאידך, כבר הבאנו שרש"י לסוכה כתב שלא ידע מאיזה שבט עתניאל. בקרבן אשה (סוכה כז, ע"ב, לר' אליהו שאמע, ראב"ד ארם צובא, שנפטר בשנת תקע"ד) וכן בספר דובר מישרים (על הרמב"ם, לר' רפאל מרדכי שאול, חלק ציונים וחידושי הש"ס, על סוכה כז, ע"ב, דף ב, ע"א), העירו על הסתירה ברש"י. אוסיף, שבשופטים (א, ב-ג) נזכר "ויאמר ה' יהודה יעלה... ויאמר יהודה לשמעון אחיו", וברש"י הביא "ויש פותרים 'יהודה יעלה' הוא עתניאל" (וכן בר"י קרא שם), ולפי דעה זו נראה שעתניאל הוא מיהודה. [לעיל, בהערה שבתחילת סעיף זה, הבאנו שבספר אבות הראש תמה על רש"י מדוע לא הביא את דברי הילק"ש, ושהמצפה איתן כתב שדברי הילק"ש נעלמו מרש"י. כתבנו שם שייתכן שרש"י הכיר את המדרשים ובחר להתעלם מהם, כיון שאין דבריהם מוכרחים ע"פ פשט. כעי"ז ניתן לתרץ גם כאן].
18. ↑ טז). חסדי דוד; הגהות היעב"ץ (סוכה כז, ע"ב); ספר איי הים לג"ר יהודה לייב עדל (סוכה שם), ונראה שהרש"ש (סוכה שם) הסכים כמו בזה; מרומי שדה (סוכה שם); דובר מישרים שם. לשון הפסוק בדברי הימים היא: "בני יהודה פרץ וחצרון... ובני קנז עתניאל ושריה, ובני עתניאל חתת. ומעונותי הוליד את עפרה, ושריה הוליד את יואב...".
19. ↑ יז). רבים מהאחרונים שעסקו בדברי רש"י לא העירו עליו מהפסוקים בדברי הימים (כגון: מהרש"א, מצפה איתן, שפת אמת), וכנראה שלדעתם אין מהם ראיה. מדוע? הרב מיימון טען שאין ראיה מדברי הימים: "כי בדברי הימים כתוב 'ובני קנז עתניאל ושריה' אבל לא נזכר כלל מאיזה שבט היה קנז, עי"ש" (ספר רש"י, מהד' ירושלים תשט"ז, עמ' תג, בהערות). לענ"ד שיטת רש"י עדיין זוקקת הסבר, שהרי עתניאל נזכר בדברי הימים שם בתוך רשימת בני יהודה, ואם כן הוא מבני שבט זה. נראה לתרץ שמכיון שאמו של עתניאל היתה מיהודה, והוא גדל אצל אביו החורג שהיה משבט יהודה, לכן הזכירוהו בתוך בני יהודה.
20. ↑ יח). הצענו בסעיף ט' שעתניאל הצטרף לשבט לוי, אע"פ שהיה שייך מבחינה ביולוגית לשבט יהודה. העלנו שם (בסוף הסעיף) אפשרות נוספת, שאינה נראית כל כך, לפיה עתניאל הוא משבט שמעון. [אעיר כי חכם אחד ציין לי שבילק"ש בהעלותך, רמז תשלו, מובא בענין 'אספה לי שבעים איש מזקני ישראל' שמשרע"ה בחר אנשים מכל שבט, ומשבט יששכר בחר את "צהר, עזא, ויגאל, פלטי, ועתניאל, וחגית", ובמדרש פנים אחרות מובא "מיששכר צעיר ויעקן ויגאל, פלטיאל ועתניאל וחוני", וראיתי כעי"ז במחזור ויטרי מהד' גולדשמידט ח"ב עמ' תקעז. אולם, לענ"ד אינני מוצא הכרח שכוונת המדרש היא לעתניאל בן קנז השופט].
21. ↑ יט). והסכים עמו מהרש"א בסוכה שם. והחסדי דוד.
22. ↑ כ). שוחר טוב מזמור צ, ג. הבאנו בהערה לסעיף ח' שהדברים הובאו בדברי המעתיק של כת"י אסקוריאל (של פירוש רש"י למסכת סוכה).
23. ↑ כא). הבאנו בסעיף ח' שכן מובא בתוספתא כפשוטה (סוכה, עמ' 843). בספר 'דברי טובה' כתב ששמגר הכה את הפלישתים כיון שנחלת שמעון סמוכה לפלישתים, ושמגר היה משמעון. שו"ר שהרב ישראל רוזן (ספר שופטים בגובה חז"ל, עמ' 101) העיר ש"שמגר בן ענת" הוא ראשי תיבות "שמען".
24. ↑ כב). בסוף סעיף ט' העלנו הצעה לפיה שמגר היה משבט לוי.
25. ↑ כג). האברבנאל סבר כילק"ש (אע"פ שככל הנראה לא ראה את הילק"ש), אולם הוא שונה מהמדרש בנקודה אחת: לדעתו שמגר היה כהן, משבט לוי, שהרי היה 'בן ענת' כלומר בן העיר 'ענתות', שהיתה עיר כהנים (הרי"א כתב שאולי העיר 'ענתות' נקראה כך ע"ש 'ענת' שהיה מאבותיהם. גם לפי הצעה זו שמגר הוא משבט לוי). בשלשלת הקבלה (מהד' ירושלים תשכ"ב, עמ' כח) הביא ששמגר היה כהן. בסדר הדורות (שנת ב"א תקנ"ו) כתב "בסוף ימיו של אהוד שפט שמגר בן ענת הכהן (!) שנה, שופט רביעי נכלל בשנות אהוד (צמח דוד)", אך בצמח דוד (ח"א, לאלף השלישי, שנת תקצ"ו) לא הביא ששמגר היה כהן, ולכן נראה שהציטוט מהצמח דוד הוא רק על המילים "שופט רביעי" וכו'. [כעי"ז ראיתי שמובא בסדר הדורות בשם הצמח דוד שתולע הוא מיששכר, ויאיר ממנשה, ויפתח ממנשה, אך כשעיינתי בצמח דוד ראיתי שהוא לא הביא לגבי השופטים את שם השבט שלהם (למעט יפתח, וצ"ע למה רק לגביו הזכיר זאת), ולכן נראה שמה שהפנה סדר הדורות אל הצמח דוד הוא לגבי מה מנינו של אותו שופט בסדר השופטים]. נראה שדברי שלשלת הקבלה וסדר הדורות מבוססים על האברבנאל.
26. ↑ כד). בהערה לסעיף ח' הבאנו מדרש תמוה (תנחומא אחרי מות יח, ועי"ש שיש בילק"ש גרסא אחרת למדרש זה) המציין ששמגר הושיע את ישראל מהמדיינים.
27. ↑ כה). בהערה לסעיף ח' הבאנו ראיות לכך ששמגר נחשב בין השופטים (ושלא כדעת מי שכתב שהגר"א סבר שהוא איננו שופט).
28. ↑ כו). סדר עולם (פרק יב), וכ"כ בספר הקבלה לראב"ד, ובצמח דוד, ובסדר הדורות (שנת ב"א תקנ"ו). כך גם עולה מדברי ר' יהושע בן לוי ברות רבה א, א: "שפט השופטים - ...שמגר ואהוד היו". כך גם ביאר בכלי יקר שופטים ד, א, וכן ביאר ר' יעקב פינדקי (בהוספותיו לפירוש האברבנאל, על שופטים פרק ד). בהערות הבאות נביא שכך גם דעת הרי"א. הבאנו (בהערה לסעיף ח) שבכת"י אסקוריאל מובא ששמגר שפט במקביל לאבצן, אך הצענו שמדובר בטעות סופר.
29. ↑ כז). כך משמע מהרד"ק והרלב"ג ומצו"ד שופטים ד, א, וכן נראה קצת מהמלבי"ם שם. בפסוק נאמר "ואחריו היה שמגר" (שופטים ג, לא), ומכך נראה בפשטות ששמגר שפט אחרי שאהוד מת (אמנם פירוש זה אינו מוכרח, כנזכר בהערה הבאה).
30. ↑ כח). יפתח הגלעדי מזכיר שבימיו עברו 300 שנה מאז כיבוש עבר הירדן המזרחי (שופטים יא, כו), אולם סיכום שנות השופטים עד לימיו מעלה מספר גבוה יותר של שנים. לכן סדר עולם והמפרשים צמצמו את שנות השופטים בדרכים שונות, וכולם לא מנו את שמגר בתוך חשבון השנים (ראה במפרשים לשופטים שם, וברי"א שמואל א, יג, א). מכיוון שכך, נראה שלדעת הסוברים ששמגר שפט אחרי מות אהוד, צריך לומר ששמגר שפט מעט זמן, שנה או פחות, ולכן אין צורך להכלילו בחשבון השנים. לעומת זאת לפי הסוברים ששמגר שפט בסוף ימי אהוד, לכאורה אין הכרח לומר ששפט שנה אחת, שהרי ייתכן לומר שהוא שפט במשך כמה שנים שאינן נכללות בתוך חשבון 300 השנים משום שהן כלולות בשנות שפיטתו של אהוד. כך נלענ"ד, ושו"ר שכך כנראה הבין הרי"א [הרי"א בשופטים ג, לא כתב: "...שמגר... היה בימי אהוד, ואחריו במדרגה, וזהו שאמר 'ואחריו היה שמגר'... ואם נאמר שהיה שמגר אחרי אהוד בזמן, ראוי שנאמין שנכנס עניינו בארבעים שנים של דבורה, ועם שני שעבוד סיסרא ומלך כנען. וחז"ל אמרו ששפט שנה אחת". לענ"ד מלשונו נראה שדברי חז"ל אמורים לפי דעת מי שסבר ששמגר שפט אחרי פטירת אהוד (אגב, לא ידעתי היכן כתבו כך חז"ל, ואולי צ"ל שהרי"א גרס כך בדברי הסדר עולם). כך גם ברי"א שמ"א יג, א, חישב את מנין השנים, וכתב בתחילה את דעתו שלו "שמגר בן ענת כבר כתבתי שהיה בימי אהוד כמו שיורו הכתובים", ואח"כ כשסיים את החשבון הוסיף: "ואם נודה ששמגר שפט את ישראל שנה אחת כדברי רבותינו ז"ל" אז נצטרך להוריד שנה משנותיו של שמואל, כדי שהחשבון יסתדר. הרי שהרי"א הבין שלפי דעת רבותינו בהכרח ששמגר לא היה בימי אהוד אלא אחריו]. מכיוון שאין מקור לאורך הזמן בו שמגר שפט, הרי שעדיף להניח שהוא שפט פחות משנה, וכך ניתן לצמצם ככל האפשר את מנין השנים. מסתבר לפיכך שאלו שכתבו ששמגר שפט שנה התכוונו ל'פחות משנה', וכך אכן מובא ביוסף בן מתתיהו (הובא בסדר עולם מהד' רטנר, בהערות). אכן, ברד"ק שופטים יא, כו, וברלב"ג שופטים סוף פרק יא, חישבו את סכום שנות כל השופטים, ולא הזכירו את שמגר, ומכיון שהבאנו לעיל שלדעת הרד"ק והרלב"ג שמגר שפט אחרי פטירת אהוד, אם כן מוכרחים לומר שהם לא הזכירו בחישוב השנים כיון שלדעתם שמגר שפט במשך פחות משנה. [אולם, מדברי הרי"א לשמ"א יג, א, מוכח שהבין שמדובר בשנה שלימה, וצ"ע]. על אף דברינו לעיל, שמסתברים בעיני, ראיתי שבספר הקבלה לראב"ד ובסדר הדורות (שנת ב"א תקנ"ו) הביאו ששמגר שפט במשך שנה, וזאת למרות שהם סברו ששמגר שפט בתוך ימיו של אהוד, ואם כן לפי דברינו לא היה להם צורך לומר שהוא שפט מעט זמן?! שו"ר שכך יש להקשות גם על הרי"א עצמו, שכתב בהקדמתו לספרו נחלת אבות (מהד' אשקלון תשע"ג, עמ' 6, וספר זה נכתב 12 שנה לאחר פירושו לשמואל): "שמגר ששפט בהיות אהוד זקן, שנה אחת"?! ייתכן לתרץ שהם סברו כך משום שלא נזכר כמה שנים שפט שמגר, ומכך הם הסיקו שהוא לא שפט במשך שנה (וראה לעיל סעיף ח', שם הצענו שמפשט הפסוקים נראה ששמגר שפט למשך כמה שעות בלבד).
31. ↑ כט). קיים דיון כללי, שאינו מתייחס נקודתית למקום ישיבתה של דבורה, בשאלה האם 'בית אל' ו'רמה' היו בנחלת בנימין או בנחלת אפרים. העיר 'בית אל' נמצאת בגבול שבין אפרים לבנימין (יהושע טז, ב, ושם יח, יג), והיא נכבשה בידי בני יוסף (שופטים א, כב), אך מאידך היא מופיעה בין ערי בנימין (יהושע יח, כב). יש שביארו שהיו שתי ערים שנקראו 'בית אל', האחת בנחלת בנימין והשניה בנחלת אפרים, ויש עוד ביאורים בדבר (ראה רש"י רד"ק ור"י קרא יהושע יח, יג; רד"ק יהושע טז, ב; רשב"ם בראשית כח, יא, ושם יט, ושם לה, ו-ט, ובחזקוני והעמק דבר לבראשית כח, יט, ואכמ"ל). לגבי העיר 'רמה', ישנה עיר בשם זה בנחלת בנימין (יהושע יח, כה), ומאידך נאמר שאלקנה היה "מן הרמתיים צופים מהר אפרים" (שמואל א, א, א), ויש שהבינו מכאן שאלקנה התגורר בנחלת אפרים. לפיכך, יש שסברו שהיו שני ערים בשם 'רמה', האחת בנחלת בנימין והשניה בנחלת אפרים, וכך מובא ברמב"ן (בראשית לה, טז), ובאלשיך (שמואל א, א, א), ועוד (ראה במקורות שהובאו בקובץ בית אהרן וישראל, חוברת קמה, עמ' קכ ואילך, ואכמ"ל. אעיר, שהיו ערים נוספות בשם 'רמה', כגון בנחלת אשר ובנחלת נפתלי - יהושע יט, כט, ושם לו). מסתבר שדיון זה ישליך על השאלה הנקודתית בה עסקנו - בנחלת איזה שבט ישבה דבורה. מצאתי מעט מקורות שעסקו ישירות בכך: בתרגום (שופטים ד, ה) מובא שדבורה התגוררה ב'עטרות', וברור לענ"ד שכוונת התרגום היא לעיר הנזכרת ביהושע טז, ה, בגבול שבין בנימין לאפרים: "ויצא מבית אל לוזה, ועבר אל גבול הארכי עטרות" (וכעי"ז ביהושע יח, יג). בכפתור ופרח (פי"א, מהד' ביהמ"ד להתיישבות ח"ב עמ' סח) כתב שדבורה התגוררה בנחלת אפרים. בדעת מקרא לספר שופטים ביארו ש'בית אל' וגם 'הרמה' הנזכרות אצל דבורה נמצאות בנחלת בנימין. לעומת זאת, באטלס דעת מקרא (עמ' 250-251) נזכר ש'בית אל' הנזכרת לגבי דבורה אינה 'בית אל' של ירבעם (הנזכרת במל"א יב, כט), אלא עיר נוספת, כ-12 ק"מ צפונית לה, שנקראה אף היא 'בית אל' (לפי"ז מדובר על עיר הנמצאת בנחלת אפרים).
32. ↑ ל). במדרש תדשא מובא: "דבורה וברק מאפרים ומקדש נפתלי" (מדרש תדשא המובא בבית המדרש ליעלינק, וכן מובא בספר מקדמוניות היהודים). כלומר - ברק מנפתלי, ודבורה מאפרים. בילק"ש הגרסא היא: "דבורה וברק מהר אפרים ומקדש נפתלי", וגם לפי"ז נראה לפרש כנ"ל.
33. ↑ לא). לעיל (סעיף ד, וסעיף ז) ניסינו לבאר מעט את שיטת רש"י, שמצד אחד נמנע מלאתר את שבטי השופטים לפי מקום מגוריהם, אך מצד שני כן נהג כך לגבי ברק.
34. ↑ לב). רש"י לא הזכיר ברשימת השופטים את דבורה, שהרי היא מאפרים או בנימין, ורש"י כבר הזכיר את יהושע שיצא מאפרים, ואת אהוד שיצא מבנימין, ולכן לא היה לרש"י צורך להזכיר את דבורה. ניתן להציע כיוון אחר, ולפיו רש"י השמיט את דבורה משום שסבר שהיא איננה נחשבת שופטת, וברק שהיה בזמנה נחשב לבדו השופט שבאותו הדור, ויש לפלפל בהצעה זו [בהערה לסעיף יא הצענו שלש סיבות מדוע יש מקום לומר שדבורה אינה נחשבת שופטת. אעיר כי בפירוש רבי יעקב ב"ר שמשון, אבות א, א (=מחזור ויטרי, מהדורת תרפ"ג, עמ' 463, וכעי"ז בתוספת לבה"ג שנדפסה במהד' ירושלים תשמ"ז ח"ג עמ' 338), הביא את רשימת השופטים, ומנה אותם לפי הסדר וכתב ש"כל שופט ושופט מסר לחבירו", והשמיט את דבורה, אך בבה"ג לא השמיטה. שו"מ שבסדר תנאים ואמוראים, שנכתב בתקופת הגאונים, מהד' הרב איתמר מצגר, עמ' ל', נאמר בסדר השתלשלות התורה "ושמגר לדבורה, ודבורה לברק", והמהדיר העיר שבנוסחא אחרת ברק לא נזכר. אעיר עוד, שהרד"ל על רות רבה א, א, סבר שנחלקו שם במדרש האם להחשיב את ברק בין השופטים, ולפי מה שהבאנו ייתכן לומר אחרת, שהמחלוקת במדרש שם היא האם דבורה נחשבת בין השופטים. בהערה הבאה נציין שיש מדרש ממנו עולה שאין בספר שופטים שופט שיצא מבני יוסף, למעט גדעון, וכתבנו שם שמדרש זה סובר כנראה שדבורה לא היתה שופטת, או שהיא היתה שופטת אך לא היתה משבט אפרים]. מעניין לציין שאצל כל השופטים מזכיר הכתוב את מיתת השופט (למעט שמגר, שבסעיף ח' ראינו שהוא יוצא דופן משאר השופטים בכמה תחומים רבים), אולם אצל ברק ודבורה מיתתם איננה נזכרת.
35. ↑ לג). בבמדבר רבה (כג, ד), מובא: "ברק בן אבינעם מנפתלי" (וכן משמע בבמדבר רבה יד, יא, ובמדרש תהילים סח, יד). גם כמה מהמפרשים לבראשית מט, כא, הביאו שברק הוא משבט נפתלי (ולא התייחסו במפורש לשבט של דבורה, וכך גם בהקדמת הרי"א לשופטים ולנחלת אבות). הרד"ק בבראשית שם כתב "נפתלי אילה שלוחה –נתנבא על התשועה שתבוא לישראל על יד איש משבט נפתלי, והוא ברק. ועל יד דבורה. והיו כאילה שהיא קלה ברגליה. ולא אמר 'איל', כי עיקר המעשה על יד נקיבה היה, והיא דבורה" (ולענ"ד ניכר מלשונו שלא רצה לכתוב שדבורה היא מנפתלי), וראה רש"י וראב"ע. לעומת דברי הילק"ש מצאתי רבים שכתבו שדבורה היא משבט נפתלי (ולא מאפרים), ומהם: מדרש תהילים כב, א (שהובא בילק"ש חבקוק רמז תקס"ו), וכמה מהמפרשים לבראשית מט, כא: מדרש הגדול, פירוש התורה לר' שמואל בן חפני גאון, פירוש ריב"א עה"ת בשם הר"מ מקוצי, פירוש הרא"ש (שבהדר זקנים), מנחת יהודה (לר' יהודה בן אליעזר, מבעלי התוספות), ילקוט מדרשי תימן, רוקח (רמזי הפטרות לפרשת ויחי, ומשם בפירושי ר' אלעזר מגרמייזא עה"ת), שפתי כהן עה"ת (חלקם הובאו בתוספות השלם על בראשית שם, אות ה', אות ז', ואות יב, ובעל הטורים הביאם בקצרה), וכעי"ז בתורה שלמה אות רפג (מבר"ר צח, יז, והוא רק בחלק מהגרסאות של המדרש רבה). ייתכן לומר שאין מחלוקת בין הילק"ש ובין המקורות שהבאנו, משום שלדעת כמה מדרשים ומפרשים דבורה היתה נשואה לברק (תנדב"א פ"ט, ילק"ש שופטים רמז מב, והביאו פי' זה ברד"ק וברלב"ג ועוד), ואם כן ייתכן שדבורה היתה מאפרים, אך היא נחשבה כבת נפתלי, כיון שזה שבטו של בעלה ברק. אמנם, נראה שהסבר זה אינו מוסכם, שהרי לעיל (סעיף יד, 1, לגבי יהושע, בהערה) הבאנו מדרש (שהובא בשכל טוב, ובמדרש הגדול, ובר' אברהם ב"ר שלמה, ובמדרש הביאור, ודלא כגרסא שבתוספות השלם בשם ר' שמשון) שמביא שבכל ספר שופטים יש רק שופט אחד מבני יוסף, והוא גדעון, ואם כן בהכרח שלדעת המדרש הזה דבורה איננה משבט אפרים (או שהיא איננה נחשבת שופטת, ועי"ש שהבאנו שניתן לדחות בדוחק את ההוכחה מהמדרש). ב'פירוש נביאים ראשונים' לר' אברהם בן שלמה (עמ' קנז, פירוש זה נשלם בשנת ה'קפ"ב) מצאתי שכתב: "החכמים אומרים כי דבורה משבט נפתלי, ור' תנחום אמר אנהא מן אפרים" (כוונתו לר' תנחום הירושלמי, שנפטר בשנת ה'נ"א. לפי ידיעתי לעת עתה עדיין לא נדפס פירושו לספר שופטים). ראה גם בספר בשער המלך לגר"ח קנייבסקי (בתוך שיח השדה, מהד' ה'תשל"ז, דף לא, טור ב: "והיו דבורה וברק משבט נפתלי, מדרש תהילים פי"ט, ובמדרש תדשא סי' ח' איתא שהיו מאפרים, עי"ש", ולא הביא עוד מקורות בנושא זה. ולא זכיתי להבין דבריו, שהרי במדרש תהילים פי"ט לא מצאתי מאומה, ושם בפרק כב נזכר רק שדבורה היא מנפתלי אך לא נזכר מאומה על ברק, ומה שכתב מהמדרש תדשא גם צ"ע, שהרי שם נאמר: "דבורה וברק מאפרים ומקדש נפתלי", והכוונה בפשטות היא שדבורה היא מאפרים, וברק הוא מנפתלי, וצ"ע).
36. ↑ לד). על דבורה נאמר: "היא שופטה את ישראל בעת ההיא". הרי שהיא הנהיגה את העם ודנה ביניהם ע"פ חוקי התורה. אולם לעיל (סעיף ו, בהערה) דנו האם השופטים רק הושיעו את ישראל מיד צריהם, או שמא בנוסף היו גם גדולי תורה ומנהיגים רוחניים, והבאנו שם מדברי כמה ראשונים שכתבו: "שהנשים פסולות לדין... ואם תאמר: הא כתיב (בדבורה) 'והיא שופטה את ישראל'?! יש לומר דלא שופטת ממש, אלא מנהגת, כשופטים ששפטו את ישראל. ואע"פ דאמרינן בספרי 'שום תשים עליך מלך - ולא מלכה', התם לא מינו אותה אלא היו נוהגים בה כדין מלכה והיו נוהגים על פיה" (לשון הרשב"א שבועות ל, ע"א, ד"ה 'ולא בנשים', ולפי"ז יש להסביר כך את דברי הרמב"ן והריטב"א והר"ן והנימוק"י שם. כמדומה לי שדברי הרמב"ן הובנו בצורה שונה בתוס' נדה נ, ע"א, ד"ה 'כל'). מדברים אלו נראה שהשופטים, ובכלל זה דבורה, לא 'שפטו' את ישראל בפסיקת דין, אלא הנהיגו אותם בדומה למלכים.
37. ↑ לה). לא הזכרנו את 'יעל אשת חבר הקיני' ברשימת השופטים, אולם נזכיר את המובא ברות רבה א, א (הובא ברש"י שופטים ה, ו): "שפט השופטים - ...רב הונא אמר: דבורה וברק ויעל". היפה ענף שם תמה על איזכורה של יעל בין השופטים: "לא מצאתי טעם למנותה מהשופטים, כיון שלא מצינו בה נבואה ולא שררה", אולם הרד"ל הסביר שהחשיבוה בין השופטים מפני שסיסרא נמסר בידה (בפשטות יש מכאן ראיה לכך ששופט הוא גם מי שנלחם ומושיע את ישראל, אע"פ שאינו מוסר תורה ומנהיג רוחני, ולעיל סעיף ו' דנו בכך).
38. ↑ לו). לדעת רש"י (יא, כו), בשם סדר עולם, שנות השקט אינן כוללות את שנות השעבוד. אולם לדעת הרד"ק (יא, כו) בשם הסדר עולם הן כוללות אותן, וכך גם דעת הרי"א (שמואל א, יג, א). הרלב"ג (יא, כו) הביא את שתי האפשרויות.
39. ↑ לז). הרד"ק (י, א) כתב שאבימלך הושיע את ישראל מיד אויביהם ונמנה בין שופטי ישראל (וזאת אע"פ שבפירושו לפרק ט, כב, כתב שאבימלך "לא הלך בדרך טובה ולא החזיר את ישראל למוטב"). כך נראה שסבר גם הרי"א (הקדמתו לשופטים, עמ' צה), שמנה אותו בין השופטים, וכתב "וישפוט את ישראל שלשה שנים". לעומתם כתב המלבי"ם (י, א) שאבימלך לא הושיע את ישראל. ראה גם במקורות שהביא בספר דברי טובה שופטים ט, כב. מצאתי בפירוש רבי יעקב ב"ר שמשון, אבות א, א (=מחזור ויטרי, מהדורת תרפ"ג, עמ' 463, וכעי"ז בתוספת לבה"ג שנדפסה במהד' ירושלים תשמ"ז ח"ג עמ' 338, ושו"מ שמקור דבריהם בסדר תנאים ואמוראים, מהד' הרב איתמר מצגר, עמ' ל'), שהביא את רשימת השופטים שהעבירו את התורה, ומנה ביניהם את אבימלך (וגם את מנוח!). הילק"ש הזכיר את אבימלך בין השופטים (רש"י לא הזכירו, אך אין ראיה מכך, שהרי רש"י לא הזכיר שופט שיצא משבט שכבר יצא ממנו שופט אחר). הצענו לעיל בהערה לסעיף ו' שלדעת רבי אליעזר אין למנות את אבימלך בין השופטים. לעיל (סעיף יד, 1, לגבי יהושע, בהערה) הבאנו מדרש (שהובא בשכל טוב, ובמדרש הגדול, ובר' אברהם ב"ר שלמה, ובמדרש הביאור, ודלא כגרסא שבתוספות השלם בשם ר' שמשון) שמביא שבכל ספר שופטים יש רק שופט אחד מבני יוסף, והוא גדעון, ואם כן בהכרח שלדעת המדרש הזה אבימלך אינו נחשב בין השופטים.
40. ↑ לח). כך כתבו הרש"ש (על בראשית רבה פב, ט) ועוד מפרשים, שדבריהם הובאו בהערה לסעיף ז.
41. ↑ לט). נזכר בפסוק שתולע 'הושיע את ישראל' ["ויקם אחרי אבימלך להושיע את ישראל תולע בן פואה... וישפוט את ישראל..."]. ניתן היה להסיק מכך שתולע הציל את ישראל מאויביהם, אע"פ שהדבר לא פורש בכתוב (וכן משמע קצת מהרד"ק י, א, וראה לעיל בהערתנו לסעיף ח' שם הבאנו שלשון 'הושעה' נאמרה אצל שופטים שהושיעו את ישראל מיד משעבדיהם). אמנם לענ"ד אין מכך ראיה (ונתבארו הדברים במקום אחר, בהערתנו לשופטים ג, ז, ומפאת אריכותם לא נציינם כאן).
42. ↑ מ). והסכים עמו החסדי דוד. בדרכו של רש"י, שסבר שמקום המגורים איננו ראיה לזיהוי השבט של השופט, פסעו ככל הנראה גם בעל איי הים (סוכה שם), וייתכן שגם בעל הערוך לנר (סוכה שם). גם מהרש"א הסכים עקרונית לכך (סוכה כז, ע"ב, לפי הבנת רוב האחרונים בשיטתו, ודלא כהבנת הגר"י פיק והשפ"א בשיטתו, ולהלן נרחיב בביאור שיטת המהרש"א), אלא שהוא זיהה את שבטו של יאיר בדרכים אחרות, כפי שנביא בהמשך.
43. ↑ מא). הילק"ש ע"פ המדרש תדשא, ודבריו הובאו בפירושי ר' חיים פלטיאל על התורה (וכן בקצרה בפענח רזא, ובפשטים ופירושים לר' יעקב מוינא), ובדברי ר"י בן קלונימוס, ובמהר"צ חיות, אבות הראש, ודובר מישרים. גם האברבנאל זיהה את שבטו של השופט ע"פ מקומו (אע"פ שלא הזכיר את המדרש, וכנראה לא הכירו). כך סברו גם שלשלת הקבלה (מהד' ירושלים תשכ"ב, עמ' כח), וסדר הדורות (ב"א תשמ"ב) בשם צמח דוד (אך לא מצאתי כך בצמח דוד, ח"א, לאלף השלישי, שנת תשמ"ב, והערתי בזה לעיל). בעץ יוסף (על בר"ר ע, טו) נדפס "ואהוד מבנימין וגדעון ממנשה, וכן יאיר ויפתח ועבדון מאפרים", והוא מהיפה תואר שם (ד"ה 'מזו עמדו שופטים'), ובחומש מלאכת הקדש (בראשית ל, יא, לג"ר משה טולידאנו, ה'תפ"ד-ה'תקל"ג, דיין במכנאס) הביא את דברי היפה תואר, ותמה כיצד כתב שיאיר ויפתח הם מאפרים?! לענ"ד התירוץ בזה פשוט, שהרי את דברי היפה תואר יש לפסק באופן הבא: "וגדעון ממנשה, וכן יאיר ויפתח. ועבדון מאפרים". להלן נביא שהשפת אמת הבין כנראה בדעת המהרש"א שיאיר הוא משבט מנשה בגלל מקום מגוריו, וכך הבין את המהרש"א הגר"י פיק (אחרונים רבים הבינו אחרת את שיטת המהרש"א). יש להעיר שהדובר מישרים פסע אמנם בעקבות הילק"ש, אולם לדעתו ניתן ללמוד על זיהוי שבטו של השופט רק לפי מקום קבורת השופט, ולא לפי מקום מגוריו של השופט. יאיר נקבר ב'קמון', שהוא מקום לא ידוע (בהעמק דבר לבמדבר לב, מא, כתב ש'קמון' היא אחת מ'חוות יאיר', אולם נראה שכתב כך מסברתו). למרות זאת, הדובר מישרים מסכים שיאיר הוא ממנשה, משום שהיו לו ערים בגלעד, ואם כן בהכרח שהוא משבט מנשה שנחלתם היתה בגלעד.
44. ↑ מב). לעיל (סעיף יד, 1, לגבי יהושע, בהערה) הבאנו מדרש (שהובא בשכל טוב, ובמדרש הגדול, ובר' אברהם ב"ר שלמה, ובמדרש הביאור, ודלא כגרסא שבתוספות השלם בשם ר' שמשון ובספר הרמזים לר' יואל) שמביא שבכל ספר שופטים יש רק שופט אחד מבני יוסף, והוא גדעון, ואם כן בהכרח שלדעת המדרש הזה יאיר אינו משבט מנשה (אמנם הבאנו שם שניתן בדוחק לדחות ראיה זאת).
45. ↑ מג). כך סברו: ראב"ע, רמב"ן, חזקוני, בפירושם לבמדבר לב, מא (ראב"ע כתב כך גם בפירושו לאיוב לב, ב), וכן רד"ק ומלבי"ם בפירושם לדברי הימים (א, ב, כב), ובפירוש המיוחס לתלמיד רס"ג לדברי הימים. כך עולה גם מפירוש האברבנאל לבמדבר (לב, מא, אולם מפירושו לדברים ג, טו, נראה שלדעתו אין צורך לומר ש'יאיר בן מנשה' הוא 'יאיר בן שגוב'. אמנם ייתכן לבאר את דבריו שם באופן אחר). הרש"ש (סוכה כז, ע"ב) כתב ש'יאיר בן מנשה' הוא 'יאיר בן שגוב' (אולם בסיום דבריו הוא מציין להגהותיו ליבמות סב, ע"ב. המעיין בדבריו ביבמות שם יראה שהוא מוכיח שלפי הגמ' יבמות 'יאיר בן מנשה' איננו 'יאיר בן שגוב'). לענ"ד ייתכן להציע מקור נוסף לשיטה זו: בבראשית נ, כג, מובא: "ויחי יוסף 110 שנים. וירא יוסף לאפרים בני שלשים, גם בני מכיר בן מנשה יולדו על ברכי יוסף". מדוע נזכר שיוסף זכה לראות את 'בני מכיר', ולא נאמר מאומה על 'בני יאיר'? לפי הסוברים ש'יאיר בן מנשה' איננו בן ממש של מנשה, אלא רק נכד של בת מכיר, הרי שהדבר מובן. (ניתן להציע הסבר אחר, ולפיו לא נזכרו בני יאיר משום שיאיר לא זכה לצאצאים. בהמשך הדברים נביא שאכן יש שכתבו כך. הסברים נוספים לדבר ניתן להביא לפי דברי המפרשים לבראשית שם, כגון הרד"ק, ואכמ"ל). בדעת מקרא (במדבר לב, מא, ודברים ג, יד, ודברי הימים א, ב, כב) נקטו ש'יאיר בן מנשה' הוא 'יאיר בן שגוב'.
46. ↑ מד). הרמב"ן בפירושו לבמדבר הסביר כעי"ז מדוע הוא נקרא 'בן מנשה'.
47. ↑ מה). המלבי"ם (דברי הימים) הציע הסבר אחר מדוע יוחס יאיר אחרי מנשה.
48. ↑ מו). יש ארבע מקומות בחז"ל, מהם ניתן להסיק שלדעת חז"ל 'יאיר בן מנשה' איננו 'יאיר בן שגוב': א. המקור הראשון הובא בדברי הרד"ק (דברי הימים א, ב, כב) שציין שמדברי חז"ל עולה ש'יאיר מן מנשה' אינו 'יאיר בן שגוב'. נראה מלשונו שכוונתו לגמ' ב"ב קיב, ע"א, שהביאה ברייתא בה ר' ישמעאל אומר שהחוות של 'יאיר בן שגוב' היו שייכות לאשתו ולאחר מותה הן עברו אליו בירושה. הרי שהקשר של 'יאיר בן שגוב' לשבט מנשה הוא רק מצד אשתו, ומכאן שאין הוא 'יאיר בן מנשה' שקשור מצד עצמו לשבט מנשה (אני מעיר שייתכן לומר שר' עקיבא, הנזכר בברייתא שם, טוען שאין ראיה מכאן שבעל יורש את אשתו כיון שלדעתו יאיר ירש את החוות מאביו). המלבי"ם (לדברה"י שם) דחה את ראייתו של הרד"ק, וכתב שאין מגמ' זו ראיה, שהרי מסתבר שמפני ש'יאיר בן מנשה' היה נחשב בין בני מנשה מצד אמו [או סבתו], לכן נתנו לו בני מנשה אשה מבנותיהם, והוא ירש אותה. הרש"ש (יבמות סב ע"ב) הביא את הוכחתו של הרד"ק מהגמ' ב"ב קיב, ע"א, וכתב ש"גמגם החכם ריו"ו בביאורו על ראייתו". כוונת הרש"ש היא לדברי ה'חכם ר' יוסף ווייסע', שכתב את ה'ביאור' של מנדלסון על דברי הימים (חכם זה היה אב"ד עיר-חדש בשנים תרט"ו-תרס"ד, ועוטר בשבחים ע"י מהר"י אסאד בשו"ת יהודה יעלה ח"ב, אבהע"ז, סי' ט'). בביאורו שם כותב ריו"ו שדברי חז"ל מסבירים את הפסוקים: כיוון שחצרון לקח את בת מכיר כפילגש (כדברי רש"י בדברה"י שם), לכן בניו היו מזולזלים (בדומה ליפתח - ראה שופטים יא, ב, ובמפרשים). בנו שגוב היה מוגן מזה, בגלל כבוד אביו חצרון, אולם יאיר, שגדל לאחר מות חצרון, גורש מנחלת יהודה. לכן קרוביו מבני מנשה השיאו לו אשה מבנותיהם, שהיו לה חוות בגלעד, ואחרי מותה ירש אותה יאיר בעלה. הדובר מישרים (סוכה כז, ע"ב) הסביר מדוע יש מהגמ' ב"ב הנ"ל ראיה ש'יאיר בן מנשה' איננו 'יאיר בן שגוב': בגמ' שם שאלו כיצד ייתכן שיהיו ליאיר בן שגוב ערים בגלעד שלא היו לשגוב אביו.
49. ↑ אם זהו 'יאיר בן מנשה' ממילא השאלה איננה מובנת, שהרי 'יאיר בן מנשה' כבש את המקום, ולכן הגיוני שהיו לו ערים שלא היו לאביו. ב. המקור השני הובא ברש"ש ביבמות (סב, ע"ב), שכתב שמוכח מהגמ' ביבמות שם שלדעתה 'יאיר בן שגוב' איננו 'יאיר בן מנשה'. ג. מקור שלישי ניתן להביא לענ"ד מהגמ' ב"ב קכא, ע"ב, בה מובאים דברי הסדר עולם סוף פרק ט': "יאיר בן מנשה ומכיר בן מנשה נולדו בימי יעקב, ולא מתו עד שנכנסו ישראל לארץ ישראל" [כמדומה לי שמלשון זו נראה שיאיר בן מנשה היה בנו ממש של מנשה. לענ"ד ייתכן שראיית הגמ' היא מדברי יעקב ליוסף בבראשית מח, ו, "ומולדתך אשר הולדת אחריהם", וביארו שהכוונה לבניהם של מנשה ואפרים, וכפי שביארו שם כמה מפרשים –בראשית רבתי, לקח טוב, שכל טוב, רשב"ם, עקידת יצחק, ספורנו, ועוד. שו"ר שאכן בבראשית רבתי ויחי עמ' 265 הביאו מקור מפסוק זה. מאידך, יש להעיר שאם מכיר נולד כבר בימי יעקב, ממילא אין חידוש בזה שבני מכיר נולדו בימי יוסף, ואם כן יש להבין מדוע התורה מציינת בבראשית נ, כג, ש"בני מכיר בן מנשה יולדו על ברכי יוסף"?! לפי הרד"ק שם אכן החידוש אינו בעצם לידתם אלא בזה שהם 'יולדו על ברכי יוסף' וגדלו והתחנכו אצלו, וראה בשאר המפרשים שם]. לא ייתכן ש'יאיר בן שגוב' חי בימי יעקב, מכמה סיבות שכאן תובא רק אחת מהן: שגוב נולד לחצרון לאחר שחצרון היה בן 60 (דברי הימים א, ב, כא), ומוכרח שחצרון היה בן 60 רק לאחר פטירת יעקב אבינו, לפי החשבון הבא: כשיעקב ירד למצרים הוא היה בגיל 130 (בראשית מז, ט), ויוסף היה אז בגיל 39 (בראשית מא, מו, ושם מה, ו). יעקב חי במצרים 17 שנה (בראשית מז, כח), ואם כן כשיעקב נפטר היה יוסף בגיל 56. יהודה גדול מיוסף ב-5 שנים לכל היותר (בראשית כט, כ-לה, ושם ל, כה, ושם לא, מא). אם כן, יהודה היה בגיל 61 לכל היותר כשיעקב נפטר, ולכן באותו זמן חצרון בן יהודה עוד לא הגיע לגיל 60. אוסיף שב'יד רמה' ב"ב, דף קיב, ע"א, כתב שלפי הגמ' שם יאיר בן שגוב נולד בא"י, ע"כ. מזה יש ראיה לכאורה שלדעת הגמ' שם הוא אינו 'יאיר בן מנשה', אולם אין זו ראיה ברורה (שהרי ייתכן ש'יאיר בן מנשה' נולד רק לאחר הכניסה לא"י, ומה שכתוב עליו בספר במדבר הוא סיפור על העתיד, וכמו שסבר הרי"ד שופטים י, ג). ד. במדרש (במדבר רבה יד, ז, ועוד, הובא ברש"י במדבר לב, מא) מובא של'יאיר בן מנשה' לא היו ילדים, ולכן בני "מכיר אחיו" ירשו את נחלתו. הרי שלפי המדרש 'יאיר בן מנשה' הוא ממש בן מנשה, ואחיו של 'מכיר בן מנשה'. לכן לא ייתכן שהוא 'יאיר בן שגוב'. (אני מוסיף שאם 'יאיר בן מנשה' היה 'בן שגוב' לא היו יורשים אותו בני מכיר אלא בני יהודה, שהרי שגוב הוא משבט יהודה).
50. ↑ מז). בהמשך נביא כמה מפרשים (רד"ל, יעב"ץ, הנצי"ב, ספר מלך שלם) שסברו ש'יאיר הגלעדי' איננו 'יאיר בן מנשה', ולדעתם 'יאיר הגלעדי' הוא 'יאיר בן שגוב'. יוצא שלפי דעתם 'יאיר בן שגוב' איננו 'יאיר בן מנשה'. מדברי הגר"א (פירוש ע"פ הגר"א לדברי הימים א, ב, כג) עולה ש'יאיר בן מנשה' ו'יאיר בן שגוב' הם שני אנשים שונים (יאיר בן מנשה היה בנו של מכיר בן מנשה, ויאיר בן שגוב היה בנו של שגוב, שאמו היתה בת מכיר. הגר"א אינו מתייחס לזיהויו של 'יאיר הגלעדי' אך נראה להסיק מדבריו שלדעתו הוא איננו 'יאיר בן שגוב', שהרי הגר"א כותב שעריו של יאיר בן שגוב לא נקראו 'חוות יאיר'). המצודת דוד (דברי הימים א, ב, כב-כג) סבר ש'יאיר בן שגוב' איננו 'יאיר בן מנשה' (ולדעתו הוא גם איננו 'יאיר הגלעדי').
51. ↑ מח). מצאתי מי שסבר ששלשת הדמויות הללו הם אדם אחד, והוא בספר 'פירוש ר' יצחק ב"ר יוסף על התורה' (המכונה 'ספר הקבלה', הוצאת מכון על הראשונים ה'תשע"ב, והוא חובר לדעת המהדיר ע"י חברו של הרשב"א), על בראשית מט, ח, שכתב שבראשיתה של ברכת יהודה נרמזו השופטים שיצאו מזרעו, ובסופה של הברכה נרמזו המלכים שיצאו מזרעו, וכתב שבראשית הברכה רמוזים עתניאל בן קנז שיצא מיהודה, וגם אבצן שיצא מיהודה, "ולא זכר יאיר בן מנשה, כי לא היה מתייחס אליו, כי לגלעד בן מנשה. עד כאן דיבר בשופטים". נראה מכך שלדעת ר' יצחק בר' יוסף 'יאיר הגלעדי' השופט הוא 'יאיר בן מנשה' והוא גם 'יאיר בן שגוב' שהיה משבט יהודה (מצד אביו). הוא מסביר ששופט זה לא נרמז בברכת יהודה, אע"פ שיצא מזרעו, משום שהוא מכונה בתורה 'יאיר בן מנשה' ומכאן שהוא מתייחס אחר משפחת סבתו. מדברי הרש"ש סוכה כז, ע"ב, ניתן לכאורה להבין ש'יאיר בן מנשה' הוא 'יאיר בן שגוב' והוא השופט 'יאיר הגלעדי'. אולם, לענ"ד הרש"ש כלל לא עסק ב'יאיר הגלעדי', ורק התייחס לדברי המהרש"א שעסק בזהותו של 'יאיר בן מנשה', והעיר שזהו 'יאיר בן שגוב'. בהעמק דבר לבמדבר לב, מא, זיהה את 'חוות יאיר' של 'יאיר בן מנשה' עם 'חוות יאיר' של 'יאיר הגלעדי', ואם כן משמע שלדעתו 'יאיר הגלעדי' הוא 'יאיר בן מנשה'. אמנם, אין הכרח בדבר, שהרי ייתכן שלדעתו 'יאיר הגלעדי' ישב באותו מקום בו התגורר לפניו 'יאיר בן מנשה' (וראה 'כלי יקר' למהר"ש לניאדו, שופטים י, ג, שהביא את דברי הר"י אברבנאל, שבאחד מפירושיו כתב שיאיר הגלעדי ישב בחוות יאיר אותן כבש לפני כן יאיר בן מנשה, והכלי יקר העיר בתחילה שמלשון הפסוק לא נראה שמדובר על אותן חוות, אך לבסוף הציע הכלי יקר הסבר ללשון הפסוק לפי האברבנאל).
52. ↑ מט). לדעת הרי"ד 'יאיר בן מנשה' היה מצאצאי מנשה, ולא בן ממש של מנשה. אין ראיה מאיזה שבט יצא השופט 'יאיר הגלעדי' לפי שיטתו, שהרי ייתכן שלדעתו 'יאיר בן מנשה' איננו משבט מנשה.
53. ↑ נ). להלן נעסוק בבירור שיטת המהרש"א ונביא שכמה אחרונים (איי הים, פתח עינים, מלך שלם, קרבן אשה, וכנראה גם מצפה איתן, ודלא כאוצר בלום ושפת אמת) הבינו שמה שכתב המהרש"א שהשופט יאיר הוא משבט מנשה, הוא משום שהמהרש"א סבר ש'יאיר הגלעדי' הוא 'יאיר בן מנשה' שהיה משבט מנשה (וכנראה סבר שיאיר בן מנשה היה בנו ממש של מנשה בן יעקב אבינו). ברור שלפי המהרש"א אין זה 'יאיר בן שגוב' שהיה משבט יהודה [כמדומה לי שבזה שיטת המהרש"א היא יחידאית, שהרי רוב החכמים הניחו שיש לזהות את 'יאיר בן שגוב' עם דמות ידועה –יאיר בן מנשה' או 'יאיר הגלעדי'].
54. ↑ נא). וכן הוא בבראשית רבתי, ויחי, עמ' 265-266. מלשון המדרש נראה ברור ש'יאיר בן מנשה' הוא לפי המדרש בנו ממש של מנשה בן יעקב (ולכן מכיר בן מנשה הוא "אחיו"). המדרשים ורש"י הביאו ראיה לכך שליאיר לא היו ילדים מן העובדה שיאיר קרא את 'חוות יאיר' על שמו (לענ"ד יש להעיר שמיד אחרי שנאמר שיאיר קרא למקום 'חוות יאיר', נאמר בפסוק הבא, בבמדבר לב, מב, שנבח קרא לעיר על שם עצמו. ראה גם שמואל ב, יח, יח, ובראשית יא, ד, ותהילים מט, יב, וברש"י ואלשיך שם, וברש"י איוב טו, כח, ובמדרש אגדה בובר בראשית ד, יז, וראה ישעיהו נו, ה, וראה בראשית ד, יז, וכתובות קיב, ע"ב, משם נראה שהיתה רגילות לקרוא לעיר ע"ש בנו של בונה העיר). ראיה נוספת היא מכך שבמנין בני יוסף נזכרו משפחות מנשה ממכיר, אך לא מיאיר (בראשית רבתי, שם. מכיון שלפי מדרש זה 'יאיר בן מנשה' היה ממש בנו של מנשה בן יעקב, לכן היה ראוי שמבניו יצאו 'משפחות', בתי-אב, שיימנו בתוך משפחות בני מנשה הנזכרות בתורה). כבר הערנו לעיל שלענ"ד ניתן להציע ראיה נוספת לכך: בבראשית נ, כג, מובא: "ויחי יוסף 110 שנים. וירא יוסף לאפרים בני שלשים, גם בני מכיר בן מנשה יולדו על ברכי יוסף". מדוע נזכר שיוסף זכה לראות את 'בני מכיר', ולא נאמר מאומה על 'בני יאיר'? מכאן ניתן להסיק שיאיר לא זכה לצאצאים (אין הכרח לבאר כך את הפסוק, משום שישנם הסברים אחרים מדוע בני יאיר לא נזכרו שם).
55. ↑ נב). כך העירו הרד"ל והעץ יוסף (על במדבר רבה יד, ז), וכך העיר בכלי יקר למהר"ש לאניאדו (שופטים י, ג, ודבריו הובאו בספר 'קרבן אשה' סוכה כז, ע"ב, לר' אליהו שאמע, ראב"ד ארם צובא, שנפטר בשנת תקע"ד), ובדובר מישרים. [הרד"ל שם הביא ראיה נוספת לכך ש'יאיר בן מנשה' איננו 'יאיר הגלעדי': "וכן משמע בדברי הימים שזה השופט (יאיר הגלעדי') היה 'בן שגוב' משבט יהודה. ועיין רד"ק". נראה שכוונתו כך: לפי המדרש בבמדבר רבה 'יאיר בן מנשה' הוא בנו ממש של מנשה בן יעקב (כנזכר בהערה הקודמת), ולכן ברור שהוא איננו 'יאיר בן שגוב'. לכן צ"ל ש'יאיר בן שגוב' נזכר בדברי הימים משום שהוא 'יאיר הגלעדי', וממילא יוצא ש'יאיר בן מנשה' איננו 'יאיר הגלעדי'].
56. ↑ נג). כך העירו בפתח עיניים ובאיי הים ובערוך לנר ובמלך שלם ובדובר מישרים על הגמ' סוכה (כז, ע"ב), והרד"ל (על במדבר רבה יד, ז). הפתח עיניים מציין שדעה זו מוטלת במחלוקת בין ר' יהודה לר' נחמיה.
57. ↑ נד). רלב"ג במדבר שם, וכן נראה מפשט הכתובים (ראה גם בפירוש לדברי הימים המיוחס לתלמיד רס"ג, עמ' 12, שלפי דבריו כיבושי יאיר בן מנשה היו בחיי יוסף).
58. ↑ נה). כך הקשו הרד"ק (שופטים י, ד, הובאו דבריו באיי הים ובקרבן אשה סוכה כז, ע"ב), הרי"א (שופטים שם), והכלי יקר (שופטים שם). ראיה זו אינה מכריעה, משום שייתכן לומר שאכן היו אנשים שהאריכו ימים באופן יוצא דופן [בספרנו 'אשי ישראל לספר עזרא' פרק ס"ב הארכנו מאוד בענין זה, והבאנו מקורות רבים שדנו בשאלה זו. יש להעיר שבגמ' ב"ב קכא, ע"ב, נאמר ש"יאיר בן מנשה ומכיר בן מנשה נולדו בימי יעקב, ולא מתו עד שנכנסו ישראל לארץ", ולפי"ז 'יאיר בן מנשה' חי לפחות 233 שנים (מפטירת יעקב ועד לכניסה לא"י). אם נניח שהוא גם השופט 'יאיר הגלעדי' הרי יצא שהוא חי 513 שנה לפחות].
59. ↑ נו). כך הקשה האברבנאל שם (כמדומה לי שראייתו תלויה במחלוקת הראב"ע והרמב"ן שהובאה בראב"ע בראשית מו, כז, וברמב"ן בראשית מו, טו, וכעי"ז גם ברמב"ן בראשית יא, כח, ובראב"ע הקצר שמות כד, יד).
60. ↑ נז). כך הקשה הכלי יקר שם (ציין לו בקרבן אשה שם).
61. ↑ נח). הרלב"ג לבמדבר שם הציע אפשרות לפיה הכיבוש אירע מאוחר יותר, ולא ציין מתי בדיוק.
62. ↑ נט). מר יהודה אליצור (דעת מקרא שופטים י, ד, וכן הביא הרב אברהם שושנה בספרו דרך בינה) טען שהחוות שכבש 'יאיר בן מנשה' היו בבשן (דברים ג, טו), ועל כך מדובר בספר במדבר (לב, מא), ואילו החוות שכבש יאיר הגלעדי היו בגלעד (שופטים י, ד). לפי ביאור זה מוכרח ש'יאיר הגלעדי' איננו 'יאיר בן מנשה'. לפי דרכו צ"ל ש'יאיר בן שגוב' הוא 'יאיר הגלעדי', שהרי החוות של יאיר בן שגוב היו בגלעד, כנזכר בדברי הימים א, ב, כב. (וצ"ע כיצד בדעת מקרא לבמדבר לב, מא, הסכים מר יחיאל מושקוביץ עם מר אליצור, אך גם כתב ש'יאיר בן שגוב' הוא 'יאיר בן מנשה'). לעומת זאת, מר יהודה קיל ומר אהרן מירסקי (דעת מקרא לדברי הימים א, ב, כב, ודעת מקרא לדברים ג, יד) כתבו שאף שיאיר בן מנשה כבש חוות בבשן (דברים ג, טו, ויהושע יג, ל), מ"מ החוות הנזכרות בספר במדבר הן חוות נוספות שאותן כבש, הנמצאות בגלעד, ולא בבשן. לענ"ד יש ראיה לדבריהם מהפסוק במלכים א, ד, יג. לפי ביאורם אין מכאן ראיה האם 'יאיר הגלעדי' הוא 'יאיר בן מנשה' (אגב, לדעתם 'יאיר בן מנשה' הוא 'יאיר בן שגוב').
63. ↑ ס). הבאנו לעיל שכן כתבו בעץ יוסף, קרבן אשה, איי הים, וערוך לנר. ראה גם במצפה איתן (סוכה כז, ע"ב) שכתב ש"...יאיר הגלעדי, ואם (=למרות) שזה לא היה בן מנשה (בן יעקב), אבל (מכל מקום) משבטו היה, כיון שהיה מגלעד". נראה שהמצפה איתן הבין שלדעת המהרש"א (שהובא לפני כן במצפה איתן) 'יאיר הגלעדי' הוא 'יאיר בן מנשה' שהיה ממש בנו של מנשה בן יעקב, ועל זה כתב המצפה איתן שלדעתו יאיר הגלעדי איננו 'בן מנשה' בן יעקב (ומ"מ לדעתו 'יאיר הגלעדי' הוא משבט מנשה, שהרי התגורר בארץ הגלעד, שהיא בנחלת מנשה).
64. ↑ סא). היעב"ץ (סוכה כז, ע"ב) כתב שעתניאל "הוא מבני יהודה, וכן יאיר", ומכאן שסבר ש'יאיר הגלעדי' הוא 'יאיר בן שגוב'. הנצי"ב כתב במרומי שדה (סוכה כז, ע"ב) שיאיר היה מיהודה מצד אביו וכו', ומזה מוכח שהנצי"ב סבר ש'יאיר הגלעדי' הוא 'יאיר בן שגוב'. כך כך סבר גם הרד"ל לבמדבר רבה יד, ז [נראה שראייתו שם היא כך: לפי המדרש שם 'יאיר בן מנשה' הוא בנו ממש של מנשה בן יעקב. לכן, ברור שהוא איננו 'יאיר בן שגוב'. לכן צ"ל שמה שנזכר בדברי הימים על 'יאיר בן שגוב' הוא על 'יאיר הגלעדי']. במלך שלם (לרב שמואל שלם, על סוכה כז, ע"ב, דף כט ע"ג) כתב שיאיר הגלעדי הוא 'יאיר בן שגוב' משבט יהודה, ומיד כתב "ועיין בדברי הימים פרק ב, וביבמות דף סב, וצ"ע לרש"י (שסבר ששבטו של יאיר אינו ידוע) ולמהרש"א (שסבר שיאיר הוא משבט מנשה)". נראה שכוונתו היא שמהגמ' יבמות יוצא ש'יאיר בן שגוב' משבט יהודה אינו 'יאיר בן מנשה' (כפי שהוכיח הרש"ש ביבמות שם), ולכן חייב להיות ש'יאיר בן שגוב' הוא 'יאיר הגלעדי' (שהרי אין לומר בחינם שהם שני אנשים שונים, וגם משום שמסתבר שלא יזכירו בדברי הימים באריכות אדם אלמוני). הגר"ח קנייבסקי (בשער המלך, בתוך ספר שיח השדה, מהד' ה'תשל"ז, דף לא, טור ד) הביא את דברי הרד"ל והקשה עליו: הרי ל'יאיר בן שגוב' היו 23 ערים, ול'יאיר הגלעדי' היו 30 ערים?! ונשאר בצ"ע. ניתן לתרץ זאת ולומר שאצל 'יאיר בן שגוב' נזכרו רק הערים שהיו מוקפות חומה [כך ביאר 'החכם ריו"ו', שלדבריו ציין הרש"ש סוכה כז, ע"ב. ראה גם רד"ק דברי הימים א, ב, כג, שביאר שהיו ליאיר בן שגוב 23 ערים גדולות, שעם בנותיהם הם 60 ערים]. ניתן לתרץ בדרך אחרת ולומר שבמהלך הזמן היו שינויים במספר הערים, בעקבות מלחמות שאירעו באיזור.
65. ↑ סב). הדובר מישרים ציין זאת. נזכיר שכפי שהבאנו לעיל, המזהים את יפתח כבן שבט מנשה הם: הילק"ש (=מדרש תדשא), פירושי ר' חיים פלטיאל על התורה (וכן בקצרה ב'פענח רזא', וב'פשטים ופירושים' לר' יעקב מוינא), ר"י בן קלונימוס, מהר"צ חיות, אבות הראש, דובר מישרים. אברבנאל, שלשלת הקבלה, סדר הדורות, יפה תאר, עץ יוסף. נזכיר שלעיל הבאנו שגם מדברי הפירוש ע"פ הגר"א (דברי הימים א, ב, כג) נראה ש'יאיר הגלעדי' איננו 'יאיר בן שגוב'.
66. ↑ סג). כמדומה לי שכך ראיתי גם בפירוש דעת סופרים.
67. ↑ סד). שיטת המהרש"א: המהרש"א (סוכה כז, ע"ב) תמה מדוע רש"י כתב שאינו יודע מאיזה שבט יצאו יפתח ויאיר: "מה שמסופק (רש"י) ביפתח - לא ידעתי למה, שהרי גם (=אע"פ) דבן אשה זונה היה מ"מ בן גלעדי היה כמפורש בקרא, וגלעד ממנשה היה", ומיד הוסיף "גם מה שמסתפק ביאיר - לא מצאנו בו שהיה שופט, ובן מנשה היה" (להלן נביא שהאחרונים תמהו על מה שכתב "לא מצאנו בו שהיה שופט"). נראה שניתן לבאר את דבריו בשתי דרכים: הדרך הראשונה - יאיר הוא ממנשה, שהרי הוא מכונה 'יאיר הגלעדי', כלומר שהוא התגורר בארץ הגלעד, שהיא מנחלת שבט מנשה. לגבי יפתח המהרש"א מציין שאע"פ שגם על יפתח נזכר שהוא היה 'גלעדי' (שופטים יא, א), אולם אצלו אין מכך ראיה שהוא משבט מנשה, שהרי יפתח היה 'בן אשה זונה' (שם), ולכן ייתכן שאביו האמיתי לא היה מגלעד. לכן הוכחתו של המהרש"א היא מכך שיפתח היה 'בן גלעדי', כלומר - הכתובים מעידים שהוא בנו של האיש הנקרא 'גלעד' (שם), והאיש 'גלעד' היה ממנשה, שהרי הוא התגורר בארץ הגלעד (ואולי גם משום שזהו 'גלעד בן מכיר'). בהמשך נראה שכך כנראה הבין השפת אמת את דברי המהרש"א, וכעת מצאתי שכך הבין את המהרש"א באוצר בלום (לגאון ר' ישעיה פיק, על העין יעקב סוכה כז, ע"ב, שכתב על דברי המהרש"א: "לכאורה משולל מובן, וגם בשופטים כתיב להדיא 'יאיר הגלעדי וישפוט את ישראל' וכו'?! אבל דע דדבריו של גדול עולים כהוגן למבין, לפי מה שכתב בתחילת הענין, בזה הלשון: 'אבל מה שמסופק ביפתח לא ידעתי למה' וכו', ועל זה סובב והולך לכתוב 'גם מה שמסופק ביאיר לא מצאנו בו [שום ספק] שהיה שופט ובן מנשה היה', כמו דכתיב בהדיא 'ויאיר הגלעדי', וידוע דגלעד ממנשה הוה, כמ"ש המהרש"א בסמוך לזה"). לפי הבנה זו בדברי המהרש"א ניתן עקרונית להסיק ממקום המגורים על השבט. הבנה זו קשה, שהרי לפי"ז היה על המהרש"א לתמוה גם על מה שכתב רש"י שאינו יודע מאיזה שבט יצא עבדון, ולהעיר שזה תמוה משום שעבדון היה 'פרעתוני' מ'פרעתון בארץ אפרים', ואם כן מוכח שהיה משבט אפרים (בחסדי דוד הקשה כך על המהרש"א. החסדי דוד נוטה לפירוש השני בדברי המהרש"א, אולם הוא מקשה זאת, כנראה משום שהסתפק שמא זו ההבנה בדברי המהרש"א). ניתן לתרץ בדוחק שלדעת המהרש"א 'ארץ אפרים' בה התגורר עבדון כללה גם נחלת שבטים
68. ↑ נוספים, ולכן אין ראיה ממקום מגוריו (על הדוחק שיש בתירוץ זה עמדנו לעיל בהערה לסעיף ז'. בנוסף - דחוק לומר שהמהרש"א לא הזכיר במפורש חידוש שכזה). הדרך השניה, המסתברת יותר - לדעת המהרש"א מקומו של השופט אינו מוכיח על שבטו, ולכן לגבי עבדון הוא לא מעיר מאומה. לגבי יפתח ויאיר יש למהרש"א ראיות אחרות: יפתח הוא בנו של האיש ששמו גלעד, ולדעת המהרש"א איש זה הוא גלעד בן מכיר בן מנשה. אע"פ שיפתח הוא 'בן אשה זונה', ולכן לכאורה אין לדעת מי אביו, אולם הכתוב מעיד שהוא 'בן גלעד', ולכן יש הוכחה שהוא ממנשה, כי אביו 'גלעד –ממנשה היה' [כך הבין את המהרש"א בערוך לנר, ולא התווכח עם המהרש"א בנקודה זו. בחסדי דוד כתב ש"כמדומה" שהמהרש"א הבין כך]. הוכחתו של המהרש"א לגבי יאיר מבוססת על ההנחה ש'יאיר בן מנשה' הוא משבט מנשה (כנראה משום שהוא בנו ממש של מנשה, ולא רק 'מזרעו'), ועל ההנחה שהשופט יאיר הגלעדי הוא 'יאיר בן מנשה' שהאריך ימים מעל ל-300 שנה עד לימי השופטים. משילובן של שני הנחות אלו יוצא שהשופט יאיר הוא משבט מנשה. (וכן הבינו את דברי המהרש"א באיי הים ובפתח עינים לחיד"א, ובמלך שלם לרב שמואל שלם, ובקרבן אשה, וכנראה כך הבין את המהרש"א גם במצפה איתן. הרש"ש העיר על איי הים והמהרש"א שנעלם מהם שיאיר בן מנשה היה מצד אביו מיהודה, כי הוא 'יאיר בן שגוב', כנזכר ברמב"ן וברד"ק. אמנם, לענ"ד יש לתרץ שמהרש"א ואיי הים סברו ש'יאיר בן מנשה' ו'יאיר בן שגוב' אינם אותו אדם. לענ"ד הרש"ש עצמו העיר לתירוץ זה, שהרי בסוף דבריו ציין לעיין בדבריו ברש"ש יבמות סב ע"ב, והמעיין שם יראה שהרש"ש הוכיח שם שלדעת הגמ' ביבמות 'יאיר בן שגוב' אינו 'יאיר בן מנשה'. בערוך לנר הבין את דברי המהרש"א באופן שונה, כפי שיוזכר להלן). ביאור דברי השפת אמת: זו לשון השפ"א (סוכה כז, ע"ב), בתוספת הערותי: "וכתב המהרש"א דיפתח בן גלעד היה, ויאיר לא היה שופט (ע"כ דברי המהרש"א), והיא שגגה, דיאיר היה שופט את ישראל כ"ב שנה אחר תולע וקודם יפתח (עד כאן קושיית השפ"א, ושוב הוא חוזר להביא את דברי המהרש"א), וכתיב ביה נמי 'יאיר הגלעדי' (עד כאן טענת המהרש"א, ומשמע שהשפ"א הבין שכאשר המהרש"א כתב על יאיר "ובן מנשה היה" כוונתו היתה שיאיר הוא ממנשה בגלל שהוא גר בארץ הגלעד, וכדרך הראשונה שהצענו בביאור שיטת המהרש"א), אך בזה יש לומר (כדי להסביר את רש"י שלא זיהה אותו) דמגלעד היה ולא בן גלעד, כמו שכתב הרמב"ן סוף פרשת מטות דמצד אביו היה משבט יהודה (השפ"א דוחה שלדעת רש"י אע"פ שיאיר התגורר בארץ הגלעד, מ"מ אין ראיה מכך, שהרי 'יאיר הגלעדי' הוא 'יאיר בן שגוב', שהיה משבט מנשה רק דרך האם, ומשבט יהודה מצד אביו, ולכן מגוריו בארץ הגלעד הם בגלל משפחת אמו, ואין להביא ראיה ממקום מגוריו לכך שהוא משבט מנשה. עד כאן הסבר דבריו. לפי"ז עדיין צ"ע מדוע רש"י לא כתב ש'יאיר הגלעדי' היה משבט יהודה, שהרי שגוב הוא מיהודה?! לכן צ"ל שכוונת השפ"א היא "יש לומר דמגלעד היה ולא בן גלעד" כוונתו ש"ניתן" לומר כך, אף שאין הדבר מוכרע, ולכן אין הכרח מאיזה שבט הוא)". מיד ממשיך השפ"א וכותב: "אך ביפתח נראה דסבירא ליה לרש"י דשמא תרי גלעד הוי". ניתן לבאר את דבריו אלו בשתי דרכים: הראשונה –אצל יאיר לא ניתן להוכיח מה שבטו לפי מקום מגוריו, משום שיש פסוקים מהם אולי עולה שהוא 'יאיר בן שגוב' משבט יהודה. "אך ביפתח" שאצלו אין פסוקים שכאלו, ממילא ראוי היה לזהותו לפי מקום מגוריו, ואם כן יש להבין מדוע רש"י לא זיהה אותו?! על זה מתרץ מהרש"א ש"נראה דס"ל לרש"י דשמא תרי גלעד הוו" - רש"י סבר שייתכן שיש שני מקומות בארץ ישראל ששמם 'גלעד', ורק על אחד מהם ידענו שהוא בנחלת מנשה, ולכן אין ראיה ש'גלעד' הנזכר אצל השופט יאיר הוא בנחלת מנשה. לפי הסבר זה בשפ"א עדיין צ"ע מדוע לא כתב רש"י שעבדון הוא משבט אפרים, שהרי מפורש שהוא התגורר 'בארץ אפרים'?! (ולעיל הצענו תירוץ דחוק לכך). לכן נראה יותר לבאר את דברי השפ"א באופן אחר: מיאיר בן שגוב למדנו שייתכן שאדם מתגורר במקום מסוים, אע"פ שאין זה שבטו. לכן סבר רש"י שתמיד אין ראיה ממקומו של שופט. "אך ביפתח" - שאצלו מפורש שם אביו 'גלעד', יש עדיין ראיה לכאורה שהוא ממנשה, שהרי גלעד היה בן מכיר, "נראה דס"ל לרש"י דשמא תרי גלעד הוי" - שני אנשים ששמם היו גלעד. כלומר - רש"י סבר שייתכן שאביו של יפתח שקרוי 'גלעד' היה אדם אחר מ'גלעד בן מכיר'.
69. ↑ סה). על מה שכתב רש"י ששבטו של יאיר אינו ידוע, כתב המהרש"א (סוכה כז, ע"ב): "גם מה שמסתפק ביאיר –לא מצאנו בו שהיה שופט, ובן מנשה היה". מכך עולה שלדעת המהרש"א יאיר לא היה שופט. כמה אחרונים תמהו מאוד על המהרש"א, שהרי בשופטים י, ג, נאמר במפורש שיאיר הגלעדי שפט את ישראל (שפת אמת, פתח עיניים לחיד"א, קרבן אשה, איי הים, בפירושם לסוכה כז, ע"ב, וכ"כ בחסדי דוד על התוספתא, סוכה, פ"א, ה"ה, ובדובר מישרים דף ל, ע"ב, ובתולדות אדם על ר' זלמן מוולאזי'ן, פרק ט"ז, מהד' ירושלים תשמ"ז, עמ' רלה). יש שרצו להסביר שמהרש"א הבין שרש"י לא דיבר על השופט יאיר הגלעדי אלא על 'יאיר בן מנשה', ולכן כתב המהרש"א ש'יאיר בן מנשה' לא היה שופט (ערוך לנר). הסבר זה דחוק מאוד, שהרי אין סיבה להניח שרש"י התייחס ליאיר בן מנשה ולא לשופט יאיר הגלעדי. הסבר נוסף לדברי המהרש"א הובא אצל הג"ר ראובן מרגליות (ניצוצי אור על סוכה כז, ע"ב): לדעתו יש טעות סופר במהרש"א, ובמקום המילים "לא מצינו שהיה שופט" יש לגרוס "והלא מצינו שהיה שופט". לענ"ד תירוץ זה דחוק, שהרי לא מובן מה הצורך שהיה למהרש"א לכתוב תיבות אלו?! ייתכן שזו קושיית המצפה איתן (סוכה שם) שהביא את דברי המהרש"א בגירסא שהציע הגר"ר מרגליות: "הלא מצינו שהיה שופט ובן מנשה היה", וכתב שדברי המהרש"א "מאוד תמוהים, דודאי מצינו שופט שהיה שמו יאיר הגלעדי" (ייתכן שיש טעות סופר במצפה איתן, וצ"ל בדבריו "ולא מצינו שהיה שופט"). שו"ר שבאוצר בלום (לגאון ר' ישעיה פיק, על העין יעקב סוכה כז, ע"ב) כתב על דברי המהרש"א: "לכאורה משולל מובן, וגם בשופטים כתיב להדיא 'יאיר הגלעדי וישפוט את ישראל' וכו'?! אבל דע דדבריו של גדול עולים כהוגן למבין, לפמ"ש (=לפי מה שכתב) בתחילת הענין, בזה הלשון: 'אבל מה שמסופק ביפתח לא ידעתי למה' וכו', ועל זה סובב והולך לכתוב 'גם מה שמסופק ביאיר לא מצאנו בו [שום ספק] שהיה שופט ובן מנשה היה', כמו דכתיב בהדיא 'ויאיר הגלעדי', וידוע דגלעד ממנשה הוה, כמ"ש המהרש"א בסמוך לזה". לפי מיעוט ידיעתי ההוספה בסוגריים המרובעות היא מבעל האוצר בלום (ולא הוספת המהדיר וכדו'), ואם כן גם הוא הבין את המהרש"א בדומה להצעת הגר"ר מרגליות.
70. ↑ סו). והסכים עמו החסדי דוד. בדרכו של רש"י, שסבר שמקום המגורים איננו ראיה לזיהוי השבט של השופט, פסעו ככל הנראה גם בעל איי הים (סוכה שם), וייתכן שגם בעל הערוך לנר (סוכה שם). [גם מהרש"א לסוכה הסכים עקרונית לכך (לפי הבנת רוב האחרונים בשיטתו, ודלא כהבנת הגר"י פיק והשפ"א בשיטתו, ולעיל הרחבנו בביאור שיטת המהרש"א, כאשר עסקנו ביאיר הגלעדי), אולם בהמשך נביא שהוא מזהה את שבטו של יפתח בדרך אחרת]. אוסיף שבספר מלאכת הקדש (בראשית ל, יא, לר' משה טולידאנו, ה'תפ"ד-ה'תקל"ג, דיין במכנאס) ובספר קרבן אשה (סוכה כז, ע"ב, לר' אליהו שאמע, ראב"ד ארם צובא, שנפטר בשנת תקע"ד) הביאו ראיה שיפתח הוא ממנשה משופטים יב, ד, ובפירוש רש"י שם. לפי דבריהם יש לכאורה סתירה בין דברי רש"י לשופטים לדבריו בפירושו למסכת סוכה. אמנם, לא הבנתי את דבריהם, משום שלמיעוט הבנתי לא מצאתי ראיה מדברי רש"י בשופטים (וראה רד"ק ומצודת דוד לשופטים שם).
71. ↑ סז). הילק"ש ע"פ המדרש תדשא, ודבריו הובאו בפירושי ר' חיים פלטיאל על התורה (וכן בקצרה ב'פענח רזא', וב'פשטים ופירושים' לר' יעקב מוינא), ובדברי ר"י בן קלונימוס, מהר"צ חיות, אבות הראש, ודובר מישרים. גם הרי"א זיהה את יפתח, כמו את שאר השופטים, ע"פ מקומו (אע"פ שלא הזכיר את המדרש, וכנראה לא הכירו). כך סברו גם: שלשלת הקבלה (מהד' ירושלים תשכ"ב, עמ' כח); סדר הדורות (שנת ב"א תשפ"א, וכתב זאת בשם הצמח דוד, וראה להלן על שיטת הצמח דוד). הבאנו לעיל שכן יש לפסק בדברי היפה תואר ועץ יוסף (עץ יוסף על בר"ר ע, טו, והוא מהיפה תואר שם, ד"ה 'מזו עמדו שופטים'). הנצי"ב במרומי שדה כתב שיפתח הוא ממנשה. היעב"ץ (סוכה כז, ע"ב) כתב לגבי יפתח: "מפורש בן גלעדי. ועבדון מאפרים". נראה שראייתו לכך שיפתח הוא ממנשה היא מפני שהוא בנו של גלעד (אף שהיה א"ל שכוונתו היא למקום מגוריו של יפתח). גלעד אבי יפתח היה ממנשה, שהרי הוא התגורר בארץ הגלעד (ייתכן בנוסף שהיעב"ץ סבר שגלעד אבי יפתח היה בנו של מכיר, אך אין הכרח לומר שכך סבר היעב"ץ). מדוע ראייתו של היעב"ץ איננה ממקום מגוריו של יפתח עצמו, בארץ הגלעד [כפי שהוכיח לגבי עבדון]? ייתכן שהיעב"ץ העדיף להביא ראיה מפורשת יותר. ייתכן להציע הסבר אחר: היעב"ץ סבר שאין ראיה ממגורי יפתח בארץ הגלעד, משום שיפתח היה 'בן אשה זונה' (ולכן ייתכן שהוא בנו של גבר משבט אחר, ומגוריו בגלעד הם רק משום שבעלה של אמו התגורר בגלעד. כך גם עולה מביאורו של השפ"א בדעת המהרש"א, אותו הבאנו לעיל כשעסקנו בשיטתו, לפיו המהרש"א סבר שבדר"כ ניתן להוכיח ממקום המגורים, אולם לגבי יפתח אין מכך הוכחה כיון שהוא היה בן אשה זונה). [יוער כי לגבי השופט יאיר, שהיה גם הוא "גלעדי", כתבו היעב"ץ והמרומי שדה שהוא מיהודה, ולכאורה צ"ע מדוע לא זיהו אותו כבן שבט מנשה לפי מקומו בגלעד, כפי שעשו אצל יפתח?! ויש לתרץ שאצל יאיר יש פסוק שמלמד (לפי דעתם) שסבתו של יאיר היתה ממנשה ואביו מיהודה, ולכן אע"פ שבדרך כלל מקום המגורים מלמד על השבט, מ"מ אצל יאיר ברור שאין הדבר כך ומקום מגוריו הוא רק בגלל העברת נחלה דרך האם. עוד נעיר שלדעת הדובר מישרים ניתן לזהות לזהות שופט לפי מקום קבורתו, אך לא לפי מקום מגוריו. אולי משום כך בתחילת דבריו הדובר מישרים העיר שמש"כ רש"י לגבי יאיר ועבדון הוא תמוה, שהרי ניתן להוכיח מהו שבטם, אך לגבי יפתח הדובר מישרים לא העיר מאומה. כנראה לדעתו קבורת יפתח 'בערי הגלעד' היא תיאור כללי מדי, שאינו מוכיח שיפתח היה מבני מנשה, שהגלעד נמצא בנחלתם. בהמשך הביא הדובר מישרים את הילק"ש, שזיהה גם את יפתח, ונראה שהדובר מישרים פסע בעקבותיו].
72. ↑ סח). החסדי דוד (על התוספתא, סוכה, פ"א, ה"ה, עמ' תפז) סבר שמה שכתב מהרש"א (סוכה כז, ע"ב) שיפתח הוא ממנשה, הוא כנראה משום שמהרש"א סבר ש'גלעד' אבי יפתח הוא בנו של מכיר בן מנשה, וכן הבין הערוך לנר את דברי המהרש"א (ונראה שבזה הערוך לנר הסכים עמו). אבות הראש כתב שיפתח הוא בנו של גלעד בן מכיר. בצמח דוד (ח"א, לאלף השלישי, שנת תשפ"א) כתב שיפתח הוא משבט מנשה, אולם לגבי שאר השופטים לא מזכיר הצמח דוד מאיזה שבט הם. לפיכך, ייתכן שראייתו היא מכך שאביו של יפתח הוא 'גלעד' (מכל מקום, לדעת סדר הדורות, שהביא את הצמח דוד בנוגע ליפתח, כן מזהים שופט לפי מקומו, כפי שמוכח מדברי סדר הדורות לגבי שאר השופטים). לעומתם, ראינו לעיל שרש"י והחסדי דוד (ועוד) סברו שאין ראיה שיפתח הוא ממנשה, ואם כן הם סברו בהכרח ש'גלעד' אבי יפתח איננו גלעד בן מכיר. לענ"ד אכן קשה להניח שיפתח הוא בנו של גלעד בן מכיר, שהרי מכיר נולד בחיי סבו יוסף (בראשית נ, כג), שנפטר 139 שנים לפני יציאת מצרים, ואם כן מסתבר שגלעד בן מכיר נולד כ-110 שנה לפני יציאת מצרים, כאשר אביו מכיר היה כבן 30 (נעיר שצלפחד היה בנו של חפר, שהיה בנו השישי של גלעד, כנזכר בבמדבר כו, כט-לג. בנות צלפחד חיו כשישראל נכנסו לא"י). מעתה, קשה להניח שיפתח היה בנו של גלעד בן מכיר, שהרי יפתח חי כ-340 שנה אחרי יציאת מצרים (וראה בספרנו 'אשי ישראל לספר עזרא' פרק סב, שם דנו באריכות בשאלה האם מסתבר שדמויות בתנ"ך האריכו ימים באופן חריג). זאת ועוד –יפתח אינו נזכר בין בני גלעד בן מכיר (הנזכרים בבמדבר כו, כט-לג, ובדברי הימים א, ז, יד-יז). שו"ר שכעי"ז הקשה בחסדי דוד, שציין בנוסף שגלעד לא היה מיוצאי מצרים, אלא רק חפר בנו היה מהם. שו"ר שאבות הראש עמד ככל הנראה על קושיא זו, שהרי כתב שיפתח הוא בן גלעד בן מכיר, ומיד הביא שבגמ' (ב"ב קכא, ע"ב) אמרו שיאיר בן מנשה ומכיר בן מנשה היו בימי יעקב ולא מתו עד שנכנסו ישראל לארץ. נראה לי שהוא מביא את הגמ' כדי להוכיח שמכיר האריך ימים מאוד, וחי 233 שנים לפחות, ולכן יתכן שיפתח הוא נכדו (תשובתו זוקקת עדיין ביאור, שהרי יפתח חי 300 שנה אחרי שישראל נכנסו לארץ, ושמא כוונתו לומר שיפתח חי גם הוא שנים רבות, כמו סבו מכיר).
73. ↑ סט). הערוך לנר (סוכה כז, ע"ב) הביא את דעת מי שסבר שיפתח נחשב שופט שיצא משבט מנשה, משום שהיה בנו של גלעד, וכתב הערוך לנר שאין מכך ראיה: "כיון שקרא לו הפסוק 'בן אשה זונה', ופירש הרלב"ג שנשא (אביו) אשה משבט אחר, וכן הוא בתוספתא, ועל כן גירשו את יפתח 'ויאמרו לו לא תנחל בבית אבינו כי בן אשה אחרת אתה', הרי שמפני שייחסו אותו על שבט אחר גירשו אותו. וכיון שהועמד שופט - הוה ליה משבט אחר, שהרי כן דנו אותו בישראל".
74. ↑ ע). לעיל (סעיף יד, 1, לגבי יהושע, בהערה) הבאנו מדרש (שהובא בשכל טוב, ובמדרש הגדול, ובר' אברהם ב"ר שלמה, ובמדרש הביאור, ודלא כגרסא שבתוספות השלם בשם ר' שמשון ובספר הרמזים לר' יואל) שמביא שבכל ספר שופטים יש רק שופט אחד מבני יוסף, והוא גדעון, ואם כן בהכרח שלדעת המדרש הזה יפתח אינו משבט מנשה (ועי"ש שניתן לדחות בדוחק את הראיה הזאת). ראיתי בספר דברי טובה (שופטים יא, א) שהביא שבתנחומא ויחי ו' משמע שיפתח אינו ממנשה, שהרי אמרו שם שיעקב אמר "ידעתי - ראה לגדעון עומד ממנשה. ואולם אחיו הקטן יגדל –זה יהושע שעמד מאפרים", ולא נאמר במדרש "ראה לגדעון ויפתח" (לענ"ד ניתן להוכיח כעי"ז גם מבראשית רבה צז, ה). אמנם, לענ"ד לפי דברי רש"י בראשית מח, יט, ניתן להסביר שהמדרש מזכיר את גדעון ולא את יפתח כיון שנעשה נס על ידו, ולפי"ז אין להביא ראיה מדברי המדרש שיפתח אינו ממנשה (ואף שברש"י ראש השנה כה, ע"א, הביא שגם ע"י יפתח נעשה נס, מ"מ לענ"ד יש לחלק בין נס גלוי שנעשה לגדעון וליהושע לבין נס נסתר שנעשה ליפתח).
75. ↑ עא). יש אומרים ש-18 שנות השעבוד היו אחרי ימי יאיר ולפני ימי יפתח: רש"י (יא, כו, בשם סדר עולם), רד"ק (יא, כו, בשם סדר עולם), ורלב"ג (יא, כו). לעומת זאת, לדעת הרי"א (שמ"א יג, א) 18 שנות השעבוד היו בימי יאיר.
76. ↑ עב). והסכים עמו החסדי דוד (וראה להלן שנראה שכך גם המהרש"א). בדרכו של רש"י, שסבר שמקום המגורים איננו ראיה לזיהוי השבט של השופט, פסעו ככל הנראה גם בעל איי הים (סוכה שם), וייתכן שגם בעל הערוך לנר (סוכה שם). גם מהרש"א הסכים עקרונית לכך (סוכה כז, ע"ב, לפי הבנת רוב האחרונים בשיטתו, ודלא כהבנת הגר"י פיק והשפ"א בשיטתו, ולעיל הרחבנו בביאור שיטת המהרש"א).
77. ↑ עג). הילק"ש ע"פ המדרש תדשא, ודבריו הובאו בפירושי ר' חיים פלטיאל על התורה (וכן בקצרה ב'פענח רזא', וב'פשטים ופירושים' לר' יעקב מוינא), ובדברי ר"י בן קלונימוס, מהר"צ חיות, אבות הראש, ודובר מישרים. גם האברבנאל זיהה את שבטו של עבדון, וכן את שבטם של שאר השופטים, ע"פ מקומו (אע"פ שלא הזכיר את המדרש, וכנראה לא הכירו). כך סברו עוד אחרונים: שלשלת הקבלה (מהד' ירושלים תשכ"ב, עמ' כח), והיעב"ץ (בהגהותיו לסוכה כז, ע"ב), ומרומי שדה (סוכה שם). בעץ יוסף (על בר"ר ע, טו) כתב שעבדון הוא מאפרים, והוא מהיפה תואר שם (ד"ה 'מזו עמדו שופטים'). בסדר הדורות (שנת ב"א תת"ג) לא הביא לגבי עבדון מאיזה שבט היה (בניגוד לשאר השופטים), ואח"כ הביא מספר גלגולי נשמות (לרמ"ע מפאנו,אות ע) שכתב ש'עבדון' הוא מאפרים (ונראה שבגלל זה לא הזכיר לפני כן מאיזה שבט היה).
78. ↑ עד). רמ"ד ואלי (שופטים יב). נעיר שלעיל, כאשר עסקנו ביאיר הגלעדי וביארנו את שיטת המהרש"א, ראינו שלדעת הרבה אחרונים המהרש"א סבר שמקום המגורים אינו מוכיח על השבט, אך הגר"י פיק והשפ"א סברו שלדעת המהרש"א יש הוכחה ממקום מגוריו של השופט, והקשנו כיצד יסבירו הגר"י פיק והשפ"א מדוע עבדון לא זוהה לפי מקומו, וכתבנו שאולי יש לתרץ שלדעת המהרש"א (אליבא דהשפ"א) 'ארץ אפרים' כללה גם נחלת שבטים נוספים (ובהערה לסעיף ז' הבאנו כמה מקורות להשערה זו).
79. ↑ עה). לעיל (סעיף יד, 1, לגבי יהושע, בהערה) הבאנו מדרש (שהובא בשכל טוב, ובמדרש הגדול, ובר' אברהם ב"ר שלמה, ובמדרש הביאור, ודלא כגרסא שבתוספות השלם בשם ר' שמשון ובספר הרמזים לר' יואל) שמביא שבכל ספר שופטים יש רק שופט אחד מבני יוסף, והוא גדעון, ואם כן בהכרח שלדעת המדרש הזה עבדון אינו משבט אפרים (ועי"ש שהערנו שניתן בדוחק לדחות את הראיה).
80. ↑ עו). בפירוש רבי יעקב ב"ר שמשון, אבות א, א (=מחזור ויטרי, מהדורת תרפ"ג, עמ' 463, וכעי"ז בתוספת לבה"ג שנדפסה במהד' ירושלים תשמ"ז ח"ג עמ' 338, ושו"מ שמקור דבריהם ב'סדר תנאים ואמוראים' שנכתב בתקופת הגאונים, מהד' הרב איתמר מצגר, עמ' ל'), הביא את רשימת השופטים, שהעבירו את התורה, ומנה ביניהם את מנוח (ולענ"ד אולי הוא משום שהוא מכונה בשופטים יג, ב, "איש אחד", ושם פס' ט' מובא "וישמע האלהים בקול מנוח"). הגר"ח קנייבסקי (בשער המלך, בתוך ספר שיח השדה, מהד' ה'תשל"ז, דף לא, טור ד) הביא שמאגדת בראשית (פרק פב) משמע שמנוח היה שופט (שהרי נאמר שם "דן ידין עמו –זה מנוח"). הגמ' (ברכות סא, ע"א) מביאה שמנוח 'עם הארץ היה'. לדעה אחת בגמ' הכוונה שהיה עם הארץ ממש, ולמסקנת הגמ' נראה שרק הלך אחר עצת אשתו (וראה שו"ת הרשב"א ח"א סי' תקמח שבגלל שהיה עם הארץ לכן לא יכול היה לזכות לנבואה בקביעות, שהרי הנבואה שורה רק על 'חכם'). אולם, הגר"א (ברכות סא, ע"א) כתב: "ולמאי דקאמר ר"נ מנוח עם הארץ היה וכו' –הגמ' שלנו שקיל וטרי אם עם הארץ היה, אבל בזוהר איתא דגדול הדור היה מנוח יותר מכל בני דורו" (והמהדיר ציין שלא מצא את דברי הזוה"ק). כך גם עולה מדברי המדרש (במד"ר י, ה): "...ויהי איש אחד מצרעה וגו'... 'ויהי' - א"ר יודן: כל מקום שנאמר בלשון הזה בצדיקים - שקול הוא כל"א צדיקים, כמנין 'ויהי'. 'איש אחד' –כל מקום שנאמר 'אחד' - גדול הוא, בהקב"ה נאמר 'אחד' דכתיב 'ה' אחד' - אין בעולם כיוצא בו..." (וראה דברי ר' לוי במדרש שם, החולק כנראה על ר' יודן).
81. ↑ עז). כאשר הילק"ש ורש"י דנו כיצד מכל שבט יצא שופט, הם מנו את עלי הכהן בתוך רשימת השופטים. לעיל סעיף ו' הצענו שר' אליעזר לא מנה אותו בין השופטים [אע"פ שאכן היה שופט], והבאנו שם מקורות לכך שהוא כלול בתוך תקופת ה'נביאים' [שקיבלו מה'שופטים'].
82. ↑ עח). על מיקומה של ה'רמה' ראה במקורות שהובאו בקובץ בית אהרן וישראל, חוברת קמה, עמ' קכ ואילך (וכן במה שכתבנו לעיל, סעיף יד, 5, לגבי מקום מגוריה של דבורה הנביאה 'בין הרמה ובין בית אל').
83. ↑ עט). כאשר הילק"ש ורש"י דנו כיצד מכל שבט יצא שופט, הם מנו את שמואל בתוך רשימת השופטים. לעיל סעיף ו' הצענו שר' אליעזר לא מנה אותו בין השופטים [אע"פ שלעניינים אחרים ייתכן שהוא נחשב בתוך השופטים], והבאנו שם מקורות לכך שהוא כלול בתוך תקופת ה'נביאים' [שקיבלו מה'שופטים'].