הערה על "תשובות מהגאון רבי שלמה זלמן אולמן זצ"ל" (עמוד ה')
בתשובות של הגאון הרב אולמן זצ"ל:א. הנוגע במנעלים צריך נטילה כיון שהוא דורך בהם ברחובות על צואה וכו' וכן נופלים עליהם ניצוצות, ולכן ספוגים הם בטינוף. ולפי זה יש לומר שנעלים שהולכים בהם רק בת"ב וכו' שאני, שאינם כה משומשים ומלוכלכים.
ג. יש הסוברים דפחים שלנו, שהם מלאים גם מפסולת שאינם צואה, א"כ אינו מיוחד לטינוף ולא נחשב כגרף של רעי.
ה (והערה 6). כבר הובא בירחון האוצר גיליון יט בשם הגר"ש דבליצקי זצ"ל שאין להכות על לבו בסלח לנו כל השנה רק ביום כיפור, וכ"כ נכדו של הגרש"ד בגיליון כ' עמוד שס"ג.
ובחזרת הש"ץ פשוט שאין להכות כי הוא אומרו להוציא אחרים, ומבואר בהל' יו"כ שמכה על לבו לומר אתה גרמת לו לחטוא, ולכן אם הוא בעצמו אינו מתוודה עתה אלא שהוא מוציא בזה לאחרים לכן אינו צריך להכות. וכמו ראש חברה קדישא שמלמד להבא ליפטר מן העולם את סדר הוידוי, פשוט שאינו צריך לבכות, רק אם רוצה לעוררו בבכי.
דוד אריה שלזינגר
מח"ס "ארץ דשא" על מ"ב
♦
תגובת הרב יוסף פליסקין
ה. ש"ץ אינו כראש חברא קדישא, אלא הוא מתפלל בעצמו. אמנם, יסוד חיוב תפילתו הוא כדי להוציא, אבל למעשה גדר התפילה הוא שהוא מתפלל בעצמו, וככל דיני תפילה [למעט דברים מסויימים שתיקנו], ולא מסתבר שיהיה הבדל בענין זה. משא"כ ראש ח"ק, שכלל אינו אומר וידוי בעצמו.♦