ראש הכוללים דחסידי בעלזא בארה"ק
מח"ס שבילי פנחס, פרי הדר ועוד
נר חנוכה מוסיף והולך, כדי להכניע ג' קווים של קליפת יו"ן, קצר בינוני וארוך
ג' אותיות יו"ן הן בצורת ג' קווים קצר בינוני וארוך רמז ליצר הרע שפועל בג' דרכים: "הלך", "אורח" "איש" * היצר פועל בג' שלבים: "היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו עבוד עבודה זרה" * כנגד ג' דרכים אלו תיקנו נר חנוכה בג' דרגות הידור * מזוזה מימין הפתח לשמור על היצר הרע שרובץ בפתח הבית שלא יכנס אפילו רק בבחינת "הלך"
לקראת שמונת ימי חנוכה הבאים לקראתנו לשלום, דבר בעתו מה טוב להתבונן בכמה ענינים הקשורים לחנוכה.וזה יצא ראשון, מה ששנינו בגמרא בענין סדר מצות הדלקת נר חנוכה (שבת כא:): "תנו רבנן, מצות חנוכה נר איש וביתו, והמהדרין נר לכל אחד ואחד, והמהדרין מן המהדרין, בית שמאי אומרים, יום ראשון מדליק שמונה, מכאן ואילך פוחת והולך, ובית הלל אומרים, יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך".
וכבר נתייגעו בספרים הקדושים לבאר, מה ראו חכמינו ז"ל על ככה לתקן מצות הדלקת נר חנוכה בג' דרכים: א. בדרך פשוטה: "נר איש וביתו", כלומר נר אחד לכל הבית. ב. בדרך מהדרין: "נר לכל אחד ואחד". ג. בדרך מהדרין מן המהדרין כשיטת בית הלל שהלכה כמותם, כל לילה "מוסיף והולך", מה שלא מצינו בשום מצוה דרבנן שתיקנו לקיימה בג' אופנים.
שנית, צריך ביאור מה ששנינו בגמרא בענין מקום הדלקת נר חנוכה (שבת כב.): "נר חנוכה מצוה להניחה בטפח הסמוכה לפתח, והיכא מנח ליה, רב אחא בריה דרבא אמר מימין, רב שמואל מדפתי אמר משמאל, והלכתא משמאל כדי שתהא נר חנוכה משמאל ומזוזה מימין". וצריך להבין מהו הקשר בין מצות מזוזה מימין לנר חנוכה בשמאל.
שלישי בקודש, ראוי להתבונן במה שמבואר בכתבי רבינו האריז"ל (פרי עץ חיים שער חנוכה), כי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול תיקן בחנוכה את הפגם בכף ירך יעקב שפגם בו שרו של עשו, כמו שכתוב (בראשית לב-כה): "ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר, וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו". וצריך ביאור מהו הקשר בין נס חנוכה לתיקון של כף ירך יעקב.
♦
"היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך"
פתח דברינו יאיר לבאר כל זה על פי מה ששנינו בגמרא (ברכות ז:): "מנא לן דשמא גרים, אמר רבי אלעזר, דאמר קרא (תהלים מו-ט) לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה' אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ, אל תקרי שַׁמּוֹת אלא שֵׁמּוֹת". וכן מצינו בשמו של רשע שמורה על מהותו, כמבואר בגמרא (יומא פג:): "רבי מאיר הוה דייק בשמא". וכשאמר לו בעל האכסניא ששמו "כידור", אמר רבי מאיר: "שמע מינה אדם רשע הוא, שנאמר (דברים לב-כ) כי דור תהפוכות המה".הנה כי כן נתתי לב להתבונן בשמה של מלכות יון הרשעה, המורכב מג' אותיות יו"ן שהן בצורת ג' קווים המשתנים בהדרגה באורכם, כי האות י' היא בצורת קו קצר, האות ו' היא בצורת קו בינוני היורד יותר למטה, ואילו האות ן' פשוטה היא בצורת קו ארוך שיורד עוד יותר למטה מן השורה. וצריך להבין מהי המשמעות של ג' אותיות הללו יו"ן בצורתן המיוחדת, ואיך הן קשורות למלחמת החשמונאים כנגד מלכות יון ולנס חנוכה.
רחש לבי דבר טוב לבאר הענין בזה על פי מה ששנינו בגמרא (שבת קה:): "המקרע בגדיו בחמתו, והמשבר כליו בחמתו, והמפזר מעותיו בחמתו, יהא בעיניך כעובד עבודה זרה, שכך אומנתו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו עבוד עבודה זרה והולך ועובד".
נמצינו למדים מזה יסוד גדול בדרכו של היצר המשתוקק להפיל את האדם ברשתו, ביודעו שהאדם לא ישמע בקולו לעבור מיד על עבירות חמורות, לכן הוא מתחכם לפתותו תחילה לזלזל במצוות קלות, ומאחר שעבירה גוררת עבירה הוא מביאו אט אט לעבור ח"ו על כל עבירות חמורות.
מזה נשכיל להבין שעיקר המלחמה עם היצר הרע הוא על עבירות קלות, כי אם לא נשמע בקולו לעבור על עבירות קלות, לא נבוא לעבור על עבירות חמורות. וזהו שכתוב (דברים ז-יב): "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה". ופירש רש"י: "אם המצוות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון". וכן שנינו במשנה (אבות פ"ד מ"ב): "בן עזאי אומר, הוי רץ למצוה קלה כבחמורה, ובורח מן העבירה, שמצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה".
♦
"וקדשתם היום ומחר"
הנה מה טוב ומה נעים להעלות על שלחן מלכים הפירוש הנשגב של הגה"ק רבי שם קלינגבערג, אבדק"ק זאלאשיץ, זצ"ל הי"ד בספר אהלי שם (פרשת יתרו) על מקרא שכתוב במתן תורה (שמות יט-י): "ויאמר ה' אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלותם, והיו נכונים ליום השלישי כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני".ויש לומר שרמז הקב"ה למשה רבינו: "וקדשתם היום ומחר", שיקדש את ישראל לא רק בדברים החמורים המפורשים בתורה, אלא גם בדברים קלים שהם בבחינת "היום ומחר", דהיינו שהיצר הרע מפתה את האדם: "היום" אומר לו עשה כך "ומחר" אומר לו עשה כך, כי אם יקדשו עצמם בדברים קלים של "היום ומחר", מובטח להם שלא יבואו לעבור על עבירות חמורות עכדה"ק.
יומתק לפרש בזה דברי הנביא (הושע ו-א): "לְכוּ וְנָשׁוּבָה אֶל ה'... יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִימֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו". פירוש, הבה נשובה אל ה' שלא ללכת אחר עצת היצר ונתפלל לה': "יחיינו מיומיים", שיחיה אותנו מבחינת "יומיים" שהיצר הרע מפיל את האדם ברשתו: "היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך", שנוכל להתגבר עליו שלא להיות בבחינת (ברכות יח:): "רשעים שבחייהן קרויין מתים", ועל ידי זה נזכה "ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו", שלא ניכשל ביום השלישי, כשיאמר לנו לעבוד עבודה זרה.
מעתה נראה כי ענין נפלא זה רמוז בשם קליפת יו"ן, על פי מה שאנו אומרים (על הניסים): "כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך". וזהו הרמז בג' אותיות יו"ן, שהם הלכו בדרכו של היצר הרע שכך אומנותו: "היום אומר לו עשה כך", לעבור עבירה קלה שהיא בבחינת הקו הקצר של האות י', "ולמחר אומר לו עשה כך", עבירה יותר גדולה שהיא בבחינת הקו הבינוני של האות ו' היורד יותר למטה, "עד שאומר לו עבוד עבודה זרה", שהיא בבחינת הקו הארוך של האות ן' היורד למטה מן השורה, לרמז על היציאה מקדושת ישראל.
♦
ג' קווים בג' אותיות יו"ן ג' בחינות הלך אורח איש
ויש להוסיף פרפרת נאה בביאור ג' אותיות יו"ן בצורת ג' קווים קצר בינוני וארוך, על פי מה ששנינו בגמרא (סוכה נב:) על דרכו של היצר הרע להפיל את האדם ברשתו: "אמר רבא בתחילה קראו הלך, ולבסוף קראו אורח, ולבסוף קראו איש". והביא ראיה לכך ממה שהזכיר נתן הנביא ג' תארים הללו, במשל שאמר לדוד המלך על היצר הרע שמתחכם לגזול את כבשת הרש (שמואל ב יב-ד): "וַיָּבֹא הֵלֶךְ לְאִישׁ הֶעָשִׁיר וַיַּחְמֹל לָקַחַת מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ לַעֲשׂוֹת לָאֹרֵחַ הַבָּא לוֹ וַיִּקַּח אֶת כִּבְשַׂת הָאִישׁ הָרָאשׁ וַיַּעֲשֶׂהָ לָאִישׁ הַבָּא אֵלָיו".ופירש רש"י: "הלך, עובר דרך עליו ואינו מתאכסן עמו. אורח, אכסנאי. איש, בעל הבית". ומה נפלא הוא הרמז של הרה"ק מהרי"א מקמארנא זי"ע בנתיב מצותיך (שביל התורה נתיב א אות י), כי ג' תארים הללו כפי שכתובים חסרים ו': הל"ך אר"ח אי"ש בגימטריא יצ"ר הר"ע שפועל להפיל אדם ברשתו בג' דרכים אלו.
הרי לנו דברים ברורים כי כך דרכו של יצ"ר הר"ע, שפועל בערמה בג' בחינות אלו הל"ך אר"ח אי"ש במספר השוה, כי מתחילה הוא רק בבחינת "הלך", שהולך ונכנס בלבו של אדם ויוצא מיד כדי לקנות שם דריסת רגל, ואחר כך הוא מתגבר להיות "אורח" אצל האדם, עד שמתגבר בחוצפתו להיות בעל הבית השולט בבית בבחינת "איש".
הנה כי כן, זהו ביאור ג' האותיות בשם קליפת יו"ן, שפעלו להשכיח מישראל תורת ה' על ידי ג' פעולות של היצר הרע הלך אורח איש:
האות י' בצורת קו קצר היא כנגד היצר הרע בתחילת דרכו, כשהוא עדיין נקודה קטנה בגדר "הלך" שהולך דרך האדם, ומתחיל בערמתו בבחינת: "היום אומר לו עשה כך", תעבור על עבירה קטנה זו, לא נורא, אין בזה איסור גמור, הקב"ה לא יעניש אותך על כך.
האות ו' בצורת קו יותר ארוך היורד כלפי מטה, היא כנגד היצר הרע בפעולה השניה, כשהוא מתגבר במעלליו להיות אצל האדם "אורח", והרי הוא כבר בבחינת: "ולמחר אומר לו עשה כך", שמפתה את האדם לעבור עבירה יותר גדולה עם כל מיני שקרים, שמעשיו הם בגדר אונס רחמנא פטריה, ואין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו וכדומה.
האות ן' פשוטה שהיא בצורת קו ארוך היורד למטה מן השורה, היא כנגד היצר הרע בפעולה השלישית, כאשר הוא משתלט על כל הבית ממעלה עד למטה בבחינת "איש", והוא כבר מתגלה במלוא רשעותו בדרגה השלישית באומרו לאדם: "עבוד עבודה זרה", ומפיל בכך את האדם בשאול תחתית כאות ן' היורדת למטה.
ויש להוסיף עוד כי הבחינה השלישית: "עבוד עבודה זרה" רמוזה באות ן' פשוטה שהיא נ' שערי טומאה, שכך דרכו של היצר הרע הוא השטן להפיל את האדם בכל נ' שערי טומאה, ונרמז ענין זה בשם שטן כמו שכתב במגלה עמוקות (פרשת בהר ד"ה מה ענין שמיטה) כי שט"ן נוטריקון נ' ש'ערי ט'ומאה. וזהו שייעצו להמן זרש אשתו וכל אוהביו (אסתר ה-יד): "יעשו עץ גבוה חמישים אמה", להילחם כנגד מרדכי עם כל נ' שערי טומאה, בבחינת ן' פשוטה שהיא בצורת עץ גבוה חמישים אמה.
♦
ג' דרגות בנר חנוכה כדי לבטל ג' קווים של יו"ן
מעתה יאירו עינינו וישמח לבנו להבין, מה עמקו מחשבות חכמינו ז"ל שתיקנו המצוה להדליק נר חנוכה בג' דרגות זו למעלה מזו, דרגה א': "נר איש וביתו", דהיינו נר אחד לכל בית. דרגה ב' למהדרין: "נר לכל אחד ואחד". דרגה ג' למהדרין מן המהדרין כבית הלל, שבכל לילה "מוסיף והולך" עוד נר, כי ג' דרגות קדושות הללו בקיום מצות הדלקת נר חנוכה, מכוונות לגרש את חשכת ג' דרגות הטומאה בג' אותיות יו"ן.וביאור הענין בזה הוא על פי מה שאמר דוד המלך (תהלים קיט-צח): "מאויבי תחכמני מצוותיך". ופירשו בקדושת לוי (פרשת נח) ובזרע קודש (פרשת וירא בדיבור הא') הכוונה בזה, שצריך ללמוד מהיצר הרע שמשתמש בכל מיני תחבולות להפיל את האדם ברשתו, כך צריך להשתמש בתחבולות אלו לעבוד בהן את ה'. וזהו "מאויבי" הם היצר הרע וחייליו שנלחמים בכל כוחם להפילני ברשתם, "תחכמני מצוותיך", אני מתחכם במצוותיך לעבוד את ה' בתחבולות אלו.
הנה כי כן מזה נשכיל להבין, כי כמו שמצד הטומאה עמדה מלכות "יון" הרשעה על ישראל להשכיחם תורת ה', בכח ג' אותיות יו"ן שהן כנגד ג' הפעולות: "היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו עבוד עבודה זרה", משום שהשכילו להבין שאי אפשר לפתות את האדם לעבור מיד עבירה גדולה, אלא צריך להביא אותו לידי כך דרגה אחר דרגה.
כך, זה לעומת זה, צריך לעבוד את ה' בבחינה זו, לעלות בהדרגה ממדרגה למדרגה, בבחינת היום לעשות כך בעבודת ה', ומחר להוסיף בעבודת ה' כהנה וכהנה, עד שמתעלים למדרגות גדולות של קדושה וטהרה, כי אם ימהר לעלות בעבודת ה' שלא על פי סדר המדרגות נפול יפול ח"ו.
וזהו הענין שהראה הקב"ה ליעקב אבינו במקום המקדש בדרכו לבנות את בית ישראל (בראשית כח-יב): "ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו". בכך ביקש הקב"ה ללמדו כי ההתעלות של איש ישראל בעבודת ה' היא בבחינת: "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה", וצריך לעלות במדרגות הסולם דרגה אחר דרגה, ולזכור כי בדרך למעלה יש הרבה עליות וירידות: "והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו", עד שזוכים להגיע לרום מעלות הסולם שראשו מגיע השמימה.
♦
אזהרה חמורה לעלות רק לפי סדר המדרגות
דבר בעתו מה טוב, להביא מה שמצינו בענין זה אזהרה חמורה בדברות קדשו של הנועם אלימלך (פרשת משפטים ד"ה או יאמר ואלה המשפטים) שמפרש הפסוק (שמות כ-כג): "ולא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערוותך עליו. פירוש, כשתרצה לעלות על מזבח... לא תלך מיד בהתחלתך במעלות ומדרגות צדיקים גמורים, רק מתחילה תרגיל את עצמך בהדרגה ממדרגה למדרגה בהכנעה גדולה. אשר לא תגלה ערותך עליו, רצונו לומר דאם לא כן סופך להתגלה קלונך וערוותך".והנה מה שמצינו עוד בענין זה בספר פרי העץ (פרשת וישלח), ששמע ממורו ורבו, מרן החתם סופר זי"ע: "שמעתי מאדמו"ר הגאון מוה"ר משה סופר זצ"ל, לפרש מה שאמרו חז"ל (ברכות מג:) פסיעה גסה נוטלת ממאור עיניו של אדם, כי מאור עיניו של אדם היינו אור אלקי המעוררו אל הטוב, אכן לעומת זה הוא ניגוד היצר. והסגולה לילך בעבדות השי"ת רק בהדרגה, כי בזה מרגיל עצמו להילחם נגד היצר, מה שאין כן אם ירצה לעלות פתאום במעלה רמה. וזהו פסיעה גסה נוטלת ממאור עיניו והבן. ובזה פירש גם כן הפסוק (שמות כ-כג) ולא תעלה במעלות על מזבחי, פירוש עלייה פתאומית בקדושה, אשר לא תגלה ערותך עליו, כי על ידי זה עוד יפול הנופל ירידה פתאומית על ידי התגברות היצר".
הנה כי כן, הרווחנו להבין מה שתיקנו חכמינו ז"ל לקיים מצות הדלקת נר חנוכה בג' מדרגות מלמטה למעלה: מדרגה א. "נר איש וביתו". מדרגה ב. מהדרין "נר לכל אחד ואחד". מדרגה ג. מהדרין מן המהדרין להיות "מוסיף והולך" בכל לילה. ללמדנו שצריך לעלות בעבודת ה' בהדרגה ממדרגה למדרגה, ולא לקפוץ למעלה מכוחו ומדרגתו בבת אחת.
ולפי המבואר מכוונות ג' דרגות הללו של הדלקת נר חנוכה, כנגד ג' דרגות של מלכות יון הרשעה שעמדו על ישראל להשכיחם תורת ה' בג' קווים של אותיות יו"ן, המכוונים כנגד ג' פעולות של היצר הרע בבחינת: הלך, אורח, איש, שהן כנגד אומנותו: "היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו עבוד עבודה זרה".
יומתק להבין בזה שיטת בית הלל, כי הנוהג כמהדרין מן המהדרין מוסיף והולך כל לילה עוד נר, ומפרש בגמרא (שבת כא:) הטעם לכך משום: "דמעלין בקודש ואין מורידין". לפי האמור הכוונה בזה, כי אפילו כשכבר מגיע לדרגה הג' של מהדרין מן המהדרין, גם אז יזכור שצריך להמשיך לעלות בהדרגה ממטה למעלה.
♦
מצות מזוזה שמירה מהיצר בבחינת "הלך"
הנה מה טוב ומה נעים לבאר בזה מה שקבעו חכמינו ז"ל להלכה: "נר חנוכה משמאל ומזוזה מימין", על פי מה שהארכנו לבאר הטעם שצונו הקב"ה להניח מזוזה לשמירה בפתח הבית, לפי מה שלמדנו כי היצר הרע מתחכם להפיל את האדם ברשתו בג' שלבים הל"ך אר"ח אי"ש בגימטריא יצ"ר הר"ע. מתחילה הוא "הֶלֶך", שנכנס בבית ויוצא משם, אחר כך הוא מתקרב יותר להיות "אורח" בבית, עד שהוא מתיישב כבעל הבית בבחינת "איש" ועושה שם ככל העולה על רוחו.לפי זה, נשכיל להבין מה שמגדיר הקב"ה את היצר הרע (בראשית ד-ז): "לפתח חטאת רובץ". כי הוא רובץ בפתח הבית ומחפש בכל מיני תחבולות שתהיה לו לפחות דריסת רגל בתוך הבית בבחינת "הלך", כדי שיוכל להתגבר ולהיות שם "אורח", עד שיצליח ח"ו להיות בעל הבית בבחינת "איש", לשלוט על יושבי הבית.
הנה כי כן, מטעם זה צונו הקב"ה לכתוב מזוזה בפתח הבית, שיש בה שתי פרשיות של קריאת שמע שהן קבלת עול מלכות ועול המצוות, כדי שתהיה שמירה למנוע מהיצר הרע שלא תהיה לו דריסת רגל בתוך הבית אפילו רק בבחינת "הלך", ועל ידי זה מובטח שלא יכנס בבית כאורח וכל שכן כבעל הבית.
ובזה יומתק להבין מה שנפסק להלכה (יו"ד סימן רפט ס"ב) שצריך להניח את המזוזה בשליש העליון של הפתח. ויש לומר כי ג' שלישים של הפתח הם כנגד היצר הרע שהוא "לפתח חטאת רובץ", ששואף להחטיא את האדם בג' בחינות הלך, אורח, איש, לכן צריך להניח את המזוזה בשליש העליון, שהוא כנגד הבחינה הראשונה של "הלך", כדי למנוע מהיצר הרע שלא יכנס בפתח הבית אפילו בבחינת הלך.
הנה כי כן, מטעם זה תיקנו חכמינו ז"ל להניח נר חנוכה בשמאל הפתח: "כדי שתהא נר חנוכה משמאל ומזוזה מימין", כי שתי המצוות קשורות זו בזו בקשר אמיץ בל ימוט, כי מזוזה מימין היא שמירה בבחינת סור מרע, למנוע מהיצר הרע שלא יכנס בבית אפילו בבחינת "הלך", כדי שלא יבוא להיות בבחינת "אורח" וכל שכן בבחינת "איש", ואילו מצות נר חנוכה משמאל, שיש בה ג' דרגות בקיום המצוה, היא זו לעומת זו בבחינת עשה טוב להתעלות בעבודת ה' בג' דרגות אלו מלמטה למעלה.
♦
שרו של עשו נלחם להכשיל את ישראל במצוות קלות
בדרך זו במסילה נעלה לבאר דברי רבינו האריז"ל, כי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול תיקן בחנוכה את כף ירך יעקב שפגם בה שרו של עשו, על פי מה שדרשו בגמרא (חולין צא.) מה שכתוב (בראשית לב-כו): "ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו, מלמד שהעלו אבק מרגלותם עד כסא הכבוד". וביאר המגלה עמוקות כי שרו של עשו נאבק עם יעקב אבינו, על אבק העולה מן המצוות הקלות שאדם דש בעקביו ואינו נזהר בהן.וזהו פירוש הכתוב: "ויאבק איש עמו עד עלות השחר, וירא כי לא יכול לו", שלא הצליח לעורר קטרוג על יעקב עצמו, שהיה זהיר לקיים כל המצוות קלות כחמורות, "ויגע בכף ירכו", לקטרג על ישראל יוצאי ירך יעקב שמזלזלים במצוות קלות: "שאדם דש בעקביו", ועל דשדוש זה פגע בירך יעקב המדשדש בארץ, "ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו" עכדה"ק.
יומתק לפרש בזה מה שכתוב (שם כה): "ויותר יעקב לבדו". ופירש רש"י: "שכח פכים קטנים וחזר עליהם". ויש לומר כי יעקב אבינו הרגיש ברוח הקודש ששרו של עשו ילחם עמו על המצוות הקלות, לכן כדרכם של צדיקים: "ויותר יעקב לבדו", התבודד בינו לבין קונו לעשות חשבון הנפש, אם קיים כראוי גם המצוות הקלות שאדם דש בעקביו.
וזהו הפירוש: "שכח פכים קטנים וחזר עליהם", כלומר ששכח לעשות חשבון הנפש על פכים קטנים, שהם רמז על המצוות הקלות לבחון אם קיים אותן כראוי, "וחזר עליהם", שכדרכם של צדיקים מצא בעצמו חיסרון וחזר עליו בתשובה שלימה. וזהו שכתוב מיד אחר כך: "ויאבק איש עמו עד עלות השחר, וירא כי לא יכול לו", כי מצד עצמו היה בתכלית השלימות, "ויגע בכף ירכו", ביוצאי ירכו שלפעמים לא נזהרים בזה.
ויש להוסיף רמז נאה לפי מה שכתב באמרי נועם (יום ג' לסוכות ד"ה ויותר) כי פכי"ם קטני"ם בגימטריא שט"ן, ולפי דברינו הרמז בזה על דרכו של השטן להכשיל את האדם במצוות הקלות שהן בבחינת "פכים קטנים", אולם עלינו מוטלת החובה ללכת בדרכו של יעקב אבינו לחזור על "פכים קטנים" להדר עליהם ולתקנם כראוי.
הנה כי כן יאירו עינינו להבין איך תיקן מתתיהו בן יוחנן גדול בחנוכה הפגם בכף ירך יעקב, לפי המבואר שמלכות יון הרשעה עמדה על ישראל להשכיחם תורת ה', על ידי שהתחכמו עליהם בג' קווים של ג' אותיות יו"ן ממטה למעלה, שהם כנגד הפיתוי של היצר: "היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו עבוד עבודה זרה".
והנה, נלחמו עמהם החשמונאים בראשות מתתיהו, ונצחו את היוונים על ידי זה שלימדו את ישראל שלא לשמוע בקול היצר, אפילו בתחילת דרכו כשהוא רק בבחינת "הלך", שמפתה את האדם לעבור על עבירות קלות, כדי שלא יבוא להיות בבחינת "אורח" ובבחינת "איש", לכן תיקנו על ידי זה הפגם בכף ירך יעקב, כי לימדו את ישראל להיות נזהרים במצוות קלות שאדם דש בעקביו.
♦
"היום אם בקולו תשמעו"
הנה, מה טוב לסיים עם מה שכתב הבני יששכר (כסלו-טבת מאמר ב אות ח) בשם רבי פנחס מקוריץ זי"ע: "שבכל חנוכה בשעת הדלקת נרות נתגלה אור הגנוז והוא אור של משיח". מוסיף הבני יששכר לפרש לפי זה השם חנוכה: "על כן קראו לימים האלו חנוכה, שהוא חינוך והרגל על לעתיד גאולה עתידה, שאז יתגלה לנו האור הגנוז בשלימות, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (חגיגה יב.) וגנזו לצדיקים לעתיד לבוא".ויש לבאר הקשר בין חנוכה לגאולה העתידה, על פי מה ששנינו בגמרא (סנהדרין צח.), כי רבי יהושע בן לוי שאל את משיח אימתי הוא יבוא, והשיב לו "היום", וכאשר עבר היום ולא הגיע, התלונן רבי יהושע בן לוי לפני אליהו הנביא שמשיח שיקר לו, והשיב לו אליהו שמשיח נתכוון לומר לו שיבוא (תהלים צה-ז): "היום אם בקולו תשמעו". פירוש, אם ישמעו ישראל בקולו של הקב"ה.
ונראה לבאר הטעם שבחר משיח לומר שיבוא "היום אם בקולו תשמעו", על פי מה שמצינו כי הדורות האחרונים שלפני ביאת המשיח נקראים "עקבתא דמשיחא" כמבואר בגמרא (סוטה מט:): "בעקבות משיחא חוצפא יסגא". ויש לומר הביאור בזה כי הגאולה תבוא בזכות שומרי התורה שידקדקו במצוות קלות שאדם דש "בעקביו". ועל שם כך נקרא "עקבתא דמשיחא", כי המצוות הללו הן בבחינת עקבי המשיח, שיבוא עליהן בעקב רגליו בזכות המצוות הקלות שהן בבחינת עקביים.
לפי זה יאירו עינינו להבין מה שענה משיח לרבי יהושע בן לוי שיבוא: "היום אם בקולו תשמעו", רמז בכך על מה שמבואר בגמרא: "שכך אומנתו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו עבוד עבודה זרה". נמצא לפי זה כי אם האדם הוא בבחינת חכם הרואה את הנולד, כי אז כבר בתחילת הפיתוי של היצר בבחינת: "היום אומר לו עשה כך", איננו שומע בקולו כי יודע שסופו לעבור על העבירות החמורות ח"ו.
וזהו רמז הפסוק (דברים ד-ד): "ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום". פירוש, אם אתם רוצים להיות דבוקים בה', העצה על כך היא: "חיים כולכם היום" - היום דייקא, שלא תשמעו בעצת היצר גם בתחילת דרכו, כשהוא מפתה רק לדברים קלים בבחינת: "היום אומר לו עשה כך". הנה כי כן, זהו שאמר משיח לרבי יהושע בן לוי שיבוא: "היום אם בקולו תשמעו", דהיינו אם נשמע בקול ה' לקיים גם מצוות קלות שאדם דש בעקביו, שהיצר אומר עליהן "היום" עשה כך.
ויש להוסיף פרפרת לפרש בזה דברי הקב"ה על הגאולה העתידה (ישעיה נד-יב): "וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ". כי לעתיד לבוא יקח הקב"ה את האור הגדול של המצוות הקלות שקיימו ישראל בבחינת: "וקדשתם היום ומחר", ולא נמשכו אחר היצר הרע אשר: "היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך". והנה ביום אחד יש כ"ד שעות ובשני ימים יש פעמיים כ"ד שעות. וזהו הפירוש: "ושמתי כדכ"ד שמשותיך", שיחיש הקב"ה את הגאולה בזכות כ"ד כ"ד של "היום ומחר".
הנה כי כן, זהו ביאור שם "חנוכה" חינוך והרגל לגאולה העתידה, כי חנוכה הוא על הניצחון של החשמונאים על מלכות יון שעמדה על ישראל להשכיחם תורת ה' על ידי ג' קווים של ג' אותיות יו"ן, שהם כנגד: "היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו עבוד עבודה זרה", וכשגברו עליהם החשמונאים לימדו את ישראל להיות זהירים גם במצוות הקלות שעליהן אומר היצר "עשה כך", ותיקנו להדליק נר חנוכה בג' מדרגות מלמטה למעלה, נמצא כי חנוכה הוא חינוך והרגל לגאולה העתידה שתבוא בזכות המצוות הקלות במהרה בימינו אמן.
♦ ♦ ♦