בעניין הדלקת נרות בבניינים גבוהים שדינם להדליק בכניסה לבנין[2]
עמדתי ואתבונן היאך נוטה הדין באנשים הגרים בקומות גבוהות מעל עשרים אמה מקרקע רה"ר - אם ידליקו בביתם כדין שעת הסכנה או בכניסה לבנין.וראיתי בריטב"א (שבת כא:) שכתב וז"ל: "ואם דר בעליה מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים. פי' וסתמא קאמר אף על פי שהיא גבוהה לבני רשות הרבים למעלה מעשרים אמה, דבדידיה משערינן כיון דלא איפשר אלא בהכי וכדאמרינן". עכ"ל. ודבריו מאד מחודשים ומסתמות שאר הפוסקים לא משמע כן.
והנה, בשו"ת שבט הלוי ח"ד (סי' סה) כתב שאם יש בניינים ממול חלונם ששם יש קומות שהם בתוך כ' אמות יוצא בזה יד"ח והוי כהדליק בחוץ, אולם שמעתי מהרב יצחק זילברשטיין שהגריש"א חלק ע"ז וס"ל שבניינים הוו רשות יחידים ולא רשות הרבים.
♦
א. ב.
ויש הסוברים להדליק בכניסה לבנין. ונראה לי ראיה לסברא זו ממש"כ הטור בסימן תרע"ז וז"ל: "כתב רב שר שלום אנשים הרבה הדרים בחצר אחד שורת הדין שמשתתפין כולן בשמן ויוצאין כולן בנר אחד אבל להידור מצוה כל א' וא' מדליק לעצמו על פתח ביתו ואי פתח חד בבא לנפשיה חייב לאדלוקי משום חשדא". עכ"ל. וכ"כ בצדה לדרך (מאמר רביעי כלל שביעי פרק ג): "אנשים הרבה שדרין בחצר אחד אע"פ שיכולין להשתתף ולהדליק כלם בפתח החצר הדור מצוה הוא שידליק כל אחד בפתח ביתו". עכ"ל. וכ"כ העיטור [עשרת הדברות הל' חנוכה] ולכאורה בנין משותף דמי לחצר שיש בה דיורין וא"כ יש להדליק בפתח הבנין שפונה לרה"ר[3].וכן נראה להוכיח ממש"כ התוס' בשבת (כא:) ד"ה מצוה להניחה, וז"ל: "מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ, ומיירי דליכא חצר אלא בית עומד סמוך לרה"ר אבל אם יש חצר לפני הבית מצוה להניח על פתח חצר דאמר לקמן חצר שיש לה ב' פתחים צריכה ב' נרות ואמרי' נמי נר שיש לה שני פיות עולה לשני בני אדם משמע לשני בתים ואם היו מניחים על פתחי בתיהם היה לזה מימין ולזה משמאל אבל אי מניחים על פתח החצר אתי שפיר". עכ"ל. ומבואר ששני בתים בחצר אחת מדליקים על פתח החצר, וה"ה לבנין משותף.
וכן נראה מדברי הב"י (סי' תרעא סעיף ה) וז"ל: "ורבינו כתב כדברי התוספות דמצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ ולפיכך הוצרך לפרש דאם היה דר בעלייה מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים בשאין לו פתח פתוח לרשות הרבים מיירי, כלומר שאם היה פתח העלייה פתוח לרשות הרבים מניחה על הפתח ואם היה פתוח לחצר מניחה על פתח החצר שהוא פתוח לרשות הרבים אבל הכא מיירי כשהעלייה פתוחה לבית דהשתא כי מנח לה על פתח הבית או על פתח החצר לא מינכרא מילתא דמשום עלייה היא ולפיכך מניחה בחלון הסמוך לרשות הרבים". עכ"ל. ומבואר שהטעם שהוא מדליק בחלון הוא משום שהעליה פתוחה לתוך הבית ולא ניכר שהעליה היא בית בפני עצמה אלא הכל נראה כבית אחד, אך אם ניכר שהעליה היא בית בפני עצמה, כגון שיש לה פתח מיוחד אזי מדליק בפתח. ולפ"ז בבנין משותף יש להדליק בפתח הבנין, משום דניכר שיש כאן כמה דיורין, דכל אחד יודע שכל קומה מחולקת לכמה דיורין ופתח הבנין הוא פתח המשותף לכולם.
עוד יש להוסיף שיתכן מאד לומר שדין הדלקה בחלון הוא רק לכתחילה, אך בדיעבד אם הדליק בפתח הבית י"ל שיוצא יד"ח, כיון שהוא גם פתחו, וכדין חצר שיש בה כמה בתים הנ"ל שמניחים בפתח החצר ומשתתפים בפרוטות.
♦
וראיתי לרה"ג משה לוי זצ"ל בשו"ת תפלה למשה (ח"ב סי' מו) שאחר שהביא דברי רב שר שלום כתב שמדברי כמה ראשונים משמע שלא מועילה השתתפות בפריטי וצריך שכל אחד ידליק נר בפני עצמו. והביא ראיה לכך מדברי המגיד משנה (פ"ד מהל' חנוכה ה"ד), שכתב לפרש נר שיש לו שתי פיות שעולה בשביל שנים כגון שני בני אדם הנכנסין בפתח אחד והם חלוקים בעיסתן ואינן סמוכין על שלחן אחד שכל אחד צריך להדליק. ומדכתב שכל אחד צריך להדליק משמע שלא מועיל השתתפות בפריטי. אך לענ"ד יש לדחות, שהרי ה"ה פירש את דברי הגמ' ולא בא לומר שבהשתתפות בפריטי לא יוצאים, וכמו שלא נאמר שאכסנאי שהדליק בפני עצמו לא יצא משום דבעינן דוקא שישתתף בפריטי שהרי כל ענין ההשתתפות הוא בשביל שיהיה לו חלק בנרות. ויותר מזה יש לומר דאדרבה משם ראיה שכן משתתפים בשמן שהרי אמנם יש כאן שתי פתילות בשני ראשים אך השמן שבהם משותף לשניהם. ולפ"ז יש לדחות ג"כ את הראיה שהביא מהתוס' (כא: כצ"ל) ד"ה מצוה.
עוד הביא ראיה מדברי הראבי"ה (ח"א שבת סי' קצט) שכתב וז"ל: "ואם ב' בעלי בתים דרים ביחד דמי להא דתניא והמהדרין נר לכל אחד ואחד, וכל שכן (לשאינן קרויין) בני ביתו". עכ"ל. אולם גם ראיה זו אינה ברורה, שהרי הראבי"ה כתב לדמות דין זה לדין המהדרין, והרי המהדרין אינו חיוב מעיקר הדין, וכמו שמספיק מעיקר הדין נר אחד לכל בני הבית ה"ה נמי שמועיל לשני בעלי בתים ע"י השתתפות בפריטי.
ומש"כ להביא ראיה משבלי הלקט (סי' קפה) שכתב וז"ל: "מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל שני בעלי בתים היו בבית אחד והצריכם רבינו ר' דוד הלוי זצ"ל להדליק שתי נרות זה בפתח זה וזה בפתח זה אבל שאר רבותינו אומרים אין צריכין בבית אחד אלא להשתתף יחד". עכ"ל. ומשמע שלדעת רבי דוד לא מועילה השתתפות בפריטי. אך באמת אין זה כ"כ ברור, דיתכן מאד שגם רבי דוד יודה שמועיל להשתתף בפריטי, אלא שהוא המליץ להם להדליק שתי נרות כדי שכל אחד יזכה להדליק בעצמו ולברך וגם לפרסם יותר את הנס בשני פתחים.
אולם אח"כ ראיתי בשבלי הלקט שם שכתב להדיא על נדו"ד ומצריך נר לכל אחד ולא סגי להשתתף בפרוטות שכתב וז"ל: "ובעל הדברות כתב שמעינן מינה [מרבי זירא] אנשים הדרים בחצר אחת משתתפין בשמן ויוצאין כולן בנר אחד דהכי שדרא ממתיבתא אבל להידור מצוה נר לכל אחד ואחד על כל פתח ביתו. ונראה בעיני שאינה ראיה דבשלמא ר' זירא היה משתתף עם בעל ביתו לפי שהיה דר עמו בביתו אבל הכא בחצר אם ישתתפו איכא למיחש לחשדא דאפילו בחצר אחת אמרי' אם יש לה שני פתחים צריכה שתי נרות כל שכן הכא". עכ"ל.
נמצא לפי הנ"ל שיש ראיה לדברי הרב משה לוי זצ"ל משבלי הלקט, מיהו אכתי יש לתמוה על מסקנתו שם, שכתב שהדרים בקומות העליונות יניחו בפתח הבית, והלא היה לו לפסוק שידליקו בפתח הבנין כל אחד נר ולא ישתתפו יחד אליבא דשיטתו.
♦
ג. ד.
עוד יש לנו לדון בשיטת החזון איש זצ"ל שסובר שדוקא בחצרות שבזמן חז"ל תקנו להדליק כי הן היו משמשות לענייני הבית, כגון תנור אפיה כביסה וכדו', משא"כ חצרות של ימינו, שאינן כן אלא הן כגינה לפני הפתח, ולכן לא תקנו להדליק בהם. עכת"ד.אולם דברי החזו"א מחודשים מאד, שהרי כל ענין הדלקת הנר הוא לפרסומי ניסא, וא"כ מה לי אם החצר משמשת לשימוש ביתי או לא, ולא מצאנו לזה סמך בדברי רבותינו ופשטות דבריהם לא כך. ושו"ר בספר מועדים וזמנים (ח"ו סי' פז) שכבר חלק על החזו"א הגרי"ז מבריסק זצ"ל מהטעם שכתבנו.
♦
ה.
והנה, כיום יש הרבה שנוהגים להדליק נ"ח לכתחילה בתוך הבית, אולם בירחון יתד המאיר כסלו תשע"ט (סימן לב) כתבתי שזה נגד דינא דגמרא ואין לסמוך על היתר זה כלל, והבאנו לזה סימוכין מן הגמ' ומרבותינו הראשונים, וקרוב לודאי שהנוהגים כן לא קיימו מצוה וברכו ברכה לבטלה[4] ע"ש.בסיכום: הדרים בקומות הגבוהות מעל עשרים אמה נראה שיש להם לכתחילה להדליק עם ברכה בפתח הבנין הפונה לרשות הרבים [ויש מקומות שלפני הכניסה לבנין יש גינה עם שביל הליכה וחומה מבדילה בין גינת הבנין לרה"ר, ונראה שבזה יש להדליק בפתח הגינה, וכדעת התוס'] ויכולים גם להדליק נר אחד ולהשתתף בפרוטות וכ"כ בפסקי תשובות (סי' תרעא הערה 22) בשם ספר נר חנוכה, שהביא שכן נהגו הגרי"ז והגרי"ש כהנמן זצ"ל. וכן ראיתי שכ"כ בשמם בקונטרס נרות חנוכה (עמ' יא), והוסיף שכ"ד הגריש"א זצ"ל. והמדליקים בבית בחלון או בפתח דירתם יתכן מאד שלא יוצאים יד"חועדיף שידליקו בפתח הבנין בברכה ומיד יעלו לביתם להדליק מבלי להפסיק בדיבור. ושוב ראיתי שכ"כ בספר מועדים וזמנים הנ"ל ע"ש.
♦ ♦ ♦