הערה על מאמרו של הרב יניב לוי "בדין ברכת חתנים שלא בבית החתן" (עמוד קל"ב)
בענין מאמרו של ידידי הרב יניב לוי 'ברכת חתנים שלא בבית החתן' - ברצוני לחזק את מסקנתו דשרי לברך אף שלא בבית החתן, ולהוסיף עוד נקודה.בסוף המאמר הוא דן בקצרה על מנהג ירושלים, שמרן הגרע"י זצ"ל וכן הגרב"צ אבא שאול כתבו שהמנהג שאין מברכים אלא בבית החתן ומטו לה בשם הגר"ע עטיה זצ"ל, אולם הרב שמעון בעדני שליט"א העיד בשמו להיפך, עי"ש.
ויש להוסיף עוד שמדברי ר' יוסף מולכו בשו"ת אהל יוסף בהשמטות שבסוף הספר דף ק"ד ע"א מבואר שמנהג ירושלים שמברכים גם שלא בבית החתן, וז"ל על דברת מעשה שהיה פה עה"ק ירושלים בחתן שהסיב את קרואיו בבית שכנו הקרוב אל ביתו יען כי ביתו בית חופתו קטון מהכיל כל קרואיו וכו' ומשו"ה אכלו שם בבית שכנו החתן עם קרוביו גם בשאר הימים מיום הראשון עד יום השביעי וכו' וביום השביעי לא אכל החתן עם קרואיו יען היותו חולה, ונשאל הרב שם אם יש לברך ז"ב או לא והשיב שיש לברך עי"ש. ומבואר להדיא שהדבר פשוט לו שמברכים בבית השכן ורק כיון שהחתן לא אכל איתם נכנסו לבית הספק. וכן ראיתי בסדור חקת עולם שנדפס בירושלים תרנ"ג בדף קצ"ד ע"ב שהעתיק את דברי הט"ז שמברכים בזמנינו בכל מקום עי"ש, ולא ציין שמנהג ירושלים אינו כן. וא"כ נראה שא"א לומר שמנהג ירושלים הוא לברך רק בבית החתן, אלא אדרבה, המנהג הקדום היה לברך גם שלא בבית החתן, ואף אם בזמנו של הגר"ע עטיה נהגו שלא לברך - אין בכח מנהג מאוחר זה להפקיע את המנהג הקדום לברך, ומה גם שיש מחלוקת בדעת הגר"ע עטיה זצ"ל וכנ"ל.
עמנואל מולקנדוב
♦