להשאיר ספר פתוח בתוך קופסא של זכוכית לתצוגה באוצר הספרים - הרב יעקב אהרן סקוצילס

בס"ד ימי חנוכה תש"פ
לכבוד ידידי הגאון רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א, מו"צ ומח"ס גם אני אודך ושא"ס.
בדבר השאלה שנשאלנו מידידינו הרה"ג ר' אלחנן שפיגעל שליט"א, מחשובי הלומדים בכולל להוראה בית מרדכי יצחק ירושלים, בנוגע לשאלת אביו שליט"א שהוא אחראי על כל ספרי האוצר ובתי מדרשים של ישיבת לייקווד, ורצונו להניח ספרים פתוחים בתוך קופסא של זכוכית, כדי שאנשים יכולים יהיו לראות הספרים החדשים וקצת מה שכתוב בהם. והסתפק האם יש בזה חשש בזיון לספר בזה שמשאירים ספר פתוח.
והנה, כתב הב"ח ביורה דעה (סימן רע"ז), והביאו דבריו בש"ך ובט"ז שם, שיש ללמוד מהירושלמי במסכת מגילה שלא ילך אדם לחוץ ויניח הספר פתוח אם אין עליו מפה, דלאו דוקא הוא קפידא בספר תורה אלא דה"ה שאר ספרים. והוסיף הש"ך (ס"ק א') דידוע לחכמי האמת שיש מלאך א' הנקרא ש"ד והוא "שומר דפין" על מי שמניח ספר פתוח ויוצא שמשכח תלמודו.
ועי' בספר הגדוה"ק (סימן רע"ז ס"ק א') שהשיג על דברי הב"ח וז"ל והב"ח דאוסר לעזוב ספר פתוח ולצאת לחוץ לא ידעתי לו מקום ללמוד מש"ס דילן, דהא במניח ספר פתוח בביתו ליכא לא בזיון דר"ה, ולא חשש נפילת אבק, ואף שהב"ח למד מהירושלמי אינו מוכרח ע"כ.
ובספר משנת הסופר (עמוד ל"ב בביאורים) כתב ליישב את דברי הב"ח, דהרי הגדוה"ק השיג עליו מפני שהוא הבין יסוד פשוט דבזיון אבק שייך רק בספר שלא התייבש עדיין הדיו, ואז האבק מקלקלו, וכן סוגיא דעירובין מיירי רק היכא שמניח הספר ברשות הרבים בבזיון עד הערב לעיני עוברים ושבים. אבל נראה דיש לומר שהב"ח לא הבין כן, אלא דס"ל דבזיון אבק שייך אפילו אם הדיו כבר יבש, דאף דאינו מתקלקל על ידי זה, ויכולים לנגבו, מ"מ גם זה לא הוי בזיון שמניחים ספר פתוח שיתאבק. ועי' שם עוד מה שבא ליישב את תמיהת הש"ך על הב"ח למה היה צריך ללמוד כן דוקא מהירושלמי ולא מהבבלי. ועי' בשו"ת אבני ישפה חלק א' (סימן ר"ב) מה שיישב בזה.
נמצא בעיקר ב' טעמים מדוע אין להשאיר ספר פתוח, או משום חשש שיתקלקל ויתלכלך, או משום שיש בזה מצד סכנה. ולפי זה, בנידון דידן מצד סכנה איכא ומצד חשש קלקול ליכא, כיון שהוא בתוך קופסא. ואולי יש לדון בנידון דידן להקל, כי אולי מה שמונח בתוך קופסא נחשב כמכוסה בכל אופן מצד הסכנה.
וראיתי שכתב בעל האבני ישפה זצ"ל לידידי הרה"ג רבי גמליאל רבינוביץ וז"ל בענין ניילון שקוף לענין כסוי, הסתפקתי בזה גם לענין כסוי החלות בשבת כאשר עושים קידוש. ושם אמרתי ששפיר מועיל כסוי שקוף כיון שהענין הוא הכסוי ולא הראייה שהרי אין החלות רואות דבר. וכן נראה לי כאן שהענין הוא נתינת כבוד לספר תורה, ולא משנה אם הספר תורה רואה או לא כיון שהעיקר שיש כיסוי. וכן כתב שם לגבי הספרי תורה שנמצאים בתוך זכוכית אם מותר להשאיר אותם פתוחים, וכתב לדינא שאין חשש. לדבריו נראה שה"ה בתוך הקופסא שאין חשש, כיון שזה נחשב כמכוסה אפילו שיכולים לראות את הכיתוב.
והנה, יש לדון עוד שאולי נדון דידן קיל טפי, שהוי דומה לספר קדוש שמונח פתוח בתוך מגירה או בתוך ארון וכדומה, שלכאורה אין צריך לסוגרו. ומ"מ הרוצה להדר לכבוד הספר ולסגור אותו תע"ב. וכך חקר ידידי במח"ס פרדס יוסף החדש שליט"א בספרו גם אני אודך תשובות בעל האבני ישפה זצ"ל, והסתפק בזה והשיב שצ"ע למעשה.
אח"כ ביררתי אצל כמה מגדולי ההוראה שליט"א, מרן הגר"א נבנצל שליט"א כתב לי שאין להשאיר את הספר פתוח אף בתוך ארון או מגירה. אולם הגר"ש דבליצקי זצוק"ל הורה לי שבכה"ג נחשב כמכוסה. לפי זה שוב מצאנו שנחלקו הפוסקים אם ספר פתוח בתוך קופסא או ארון וכדומה יש בו משום בזיון או לא, וכן נחלקו הפוסקים אם כיסוי שקופה נחשב כמכוסה. ולכן נראה לי שכדאי להחמיר בזה ולחשוש לדעות הפוסקים להחמיר בספק כבוד ספרים וחשש בזיונם.
אח"כ שאלתי מגדולי ההוראה שליט"א אודות שאלה דידן לגבי האוצר ספרים, מרן הגאון רבי אביגדר נבנצל שליט"א כתב לי דבכה"ג אולי אין בזה חשש. וברשימות הגר"י שוב שליט"א מובא שמהגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א שמע שמותר בכה"ג, ואילו הגאון רבי עזריאל אויערבאך שליט"א כתב שאסור להשאיר אותו פתוח בתוך הקופסא לתצוגה.
ולכן לדינא נראה כמ"ש לעיל, שראוי לחשוש לספק כבוד ספרים לחומרא ולמנוע מלעשות כן, ובמקום צורך ושאר סיבה שנצטרך לעשות כן כמובן שהמיקל יש לו על מי לסמוך.
בברכה מרובה
ידידך דו"ש
יעקב אהרן סקוצילס
מו"צ בבית הוראה יד הרמ"ה, מח"ס אהל יעקב
ירושלים
♦ ♦ ♦