הערה על מאמרו של הרב פנחס פרידמאן "נר חנוכה מוסיף והולך, כדי להכניע ג' קווים של קליפת יו"ן, קצר בינוני וארוך" (עמוד י"ג)

במש"כ (בעמוד יז) שיש לעלות ברוחניות בהדרגה, ולא כמה מדרגות בב"א - אולם ראה בס' מדרגת האדם דלא ס"ל הכי.
בברכה והוקרה רבה
משה פרץ
♦

תגובת המחבר

ב"ה
לכבוד מערכת האוצר
שלום רב!
אבקש למסור בכבוד הראוי להרב משה פרץ שליט"א ולכל מי שעוסק בסוגיא זו, ואם אפשר אפילו לפרסם הדברים, למען ידעו המשתוקקים לעלות אל ה' ואלו הרוצים לחזק את צאצאיהם להתעלות בתורה ובעבודת ה', כי גם בענין זה מצינו השוואה גדולה בין רבותינו הקדושים מתלמידי הבעש"ט הקדוש זי"ע לרבותינו הקדושים מתלמידי הגר"א זי"ע.
והנה, מה שכתב הגר"ח מווולאזין בפירושו רוח חיים (אבות פרק א משנה יג): "נגיד שמא כו' [אבד שמיה]. מי שלומד תמיד שלא לשמה רק כדי שיהיה שמעו הולך למרחוק, סופו שיאבד ממנו גם שם הראשון שהיה לו מקודם, ואמר אף כי מתחלה ההכרח ללמוד אף שלא לשמה, כי לא יוכל האדם לעלות במעלה העליונה מהסולם אם לא יציג רגלו מקודם על המדריגה התחתונה, ואין זה עוול מעבד אם אדוניו יצוה לו לעלות על הסולם, אם יפסיע מקודם על השליבה התחתונה, אך אם לא ימיש העבד ממקומו ולא יהין לעלות, וירד ויעלה אך על השליבה התחתונה, הלא מורד באדונו הוא".
יסוד נפלא זה למד הגר"ח ממורו ורבו מאורו של עולם, הגר"א, שכתב בענין בזה דברים נוראים בפירושו על משלי (פרק יט פסוק ב): "ואץ ברגלים [חוטא] וגו'. רגלים הם המדות, שכשירגיל האדם במדותיו הטובים נעשו לו כטבע, אך שצריך לילך במדות מדרגא לדרגא כמו הולך בסולם, ולא יקפוץ למדרגה שאינו ראוי לה. וזהו אץ ברגלים, שקופץ למדה גבוה אשר לא לו יגיע, הוא חוטא וחסר מכל כי יפול ממנה".
והנה מה שכתב עוד בהמשך דבריו לא רק בקשר למדות אלא גם בקשר לתורה ומצוות (שם פסוק ג): "אולת וגו' [אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו], כי אמרו ז"ל הבא לטהר מסייעין אותו, ולפעמים אדם מתחיל ללמוד תורה ולעשות מצות, ואח"כ פירש מחמת שקשה לו מאוד, לפי שאין מסייעין לו, וזועף על ה' למה לא סייעוהו, ובאמת הוא מחמת אולתו, והוא כי כל אדם צריך לילך לפי מדרגתו ולא יקפוץ כמ"ש למעלה, ואז ילך לבטח בדרכו, אף כי יסייעוהו. אך שזה האדם לא התחיל לילך בדרכו לכך לא סייעוהו. וזהו איולת אדם, כלומר מחמת אולתו שעשה בלתי ישוב הדעת סילוף דרכו, והוא זועף על ה' למה לא סייעו".
ומי לנו גדול מהחובות הלבבות שכתב בענין זה דברים נחרצים בסוף ספרו (שער אהבת ה' פרק ז): "והיזהר מן הריבוי וההפלגה מבלי הדרגה פן תאבד, כי רוב השמן בנר היא הסיבה לכבות אורו".
ואין זה סותר כלל למה שאנו רוצים לעודד את הצעירים להתאמץ בתורה למעלה מכוחם, אבל רק בתנאי שהדברים נעשים בחכמה ובתבונה ובישוב הדעת, כפי שאנו רואים לגדולי ראשי הישיבות בדורות הקודמים וגם בדורותינו, ה' יאריך ימיהם בטוב ובנעימים.
לעומת זה, כבר ראינו כמה שלא ידעו למצוא את הקו המתאים, וגרמו למה שהמשיל הגר"א למטפס בסולם שלא בהדרגה "כי יפול ממנה". ה' ישמרנו ויחונן אותנו דעת תורה להדריך את הצעירים כראוי בסייעתא דשמיא, וכך יעלו מעלה מעלה ויאירו את העולם באור התורה.
הכותב לכבוד התורה
פנחס פרידמאן
♦