מח"ס בית מתתיהו ושא"ס
ירושלים
מגילה ביום או בלילה - כשאי אפשר שניהם
נשאלתי ממע"כ יד"נ, מזכה הרבים מפורסם לשם טוב ותהילה, רבי גמליאל הכהן רבינוביץ, מח"ס גם אני אודך ופרדס יוסף החדש על המועדים, במי שיכול לקרוא מגילה או ביום או בלילה מה עדיף. לפי מש"כ השערי תשובה (ס' תרפ"ז סק"א), דקריאת המגילה בלילה מדרבנן, וביום מדברי קבלה, אם כן עדיף שיקרא ביום. ושפיר הבאת למש"כ המשנ"ב ס' צ' (ס"ק כ"ח) בשם הרדב"ז[2], דאם קיבל רשות מבית הסוהר לצאת יום אחד להתפלל, יתפלל מיד, ולא ימתין ליום כיפור או פורים, וא"כ ה"ה כאן יקרא מגילה בלילה ולא ימתין למחר, עכתו"ד.♦
בתשו' הרדב"ז ח"ד ס' י"ג כתב במי שהיה חבוש בבית האסורים והשר נתן לו רשות לצאת ליום אחד, איזה שיחפוץ, דאולי ימתין ליוה"כ דמצוותו עדיפא, או אפשר שימתין לפורים דאיכא מקרא מגילה ופרסומא ניסא. וכתב הרדב"ז דקיי"ל אין מעבירין על המצוות, ולהכי י"ל דמצוה הראשונה שבאה לידו קודמת ואין משגיחין אם היא קלה או חמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות עי"ש. ובשו"ת מהרש"ם (ח"ו ס' קי"ז) ציין דכדעת הרדב"ז נראה ברמב"ם בפיה"מ (אבות פ"ב מ"א) עי"ש, וע"ע בדעת תורה (ס' צ' ס"ט) ובשו"ת מגדל צופים (ח"ח ס"ד).
אולם, בשו"ת חכם צבי (ס' ק"ו) כתב להקשות ע"ד הרידב"ז מסוגיא ערוכה במנחות מ"ט ע"א, דבעי רחב"א מר"ח, בציבור שאין להם תמידין ומוספים איזה מהם קודם, ומוקמינן במוספין דהאידנא שהוא שבת או יו"ט דהוא מקודש, ותמידין דמחר תדירא ותדיר ומקודש הי מנייהו עדיף ולדברי הרדב"ז, אף אם תדיר עדיף הא אין מעבירין על המצוות. ומוכח דלא כדעת הרידב"ז, אלא רק היכא דשני המקומות שוות אמרי' דאין מעבירין, ולא היכא שהמצוה השניה עדיפא. וכתב החכ"צ דהיכא דהמצוה ההיא תעשה באופן יותר משובח יש להמתין מלקיימה, אבל במצוות שונות אין מעבירין קלה מפני חמורה. ובמצוה אחת אין בה משום אין מעבירין, כשתעשה אותה מצוה יותר מהודר, ותמידים ומוספים י"ל דכחדא מצוה חשיבי, דתרוויהו עבודת הקרבנות וכחד בהמה נינהו עי"ש. והיינו דהיכא דאותה מצוה עצמה תעשה בהידור שפיר י"ל שממתינין, אולם במצוות שונות שפיר י"ל אין מעבירין, וכמו שנקט הרדב"ז, דשפיר יתפלל קודם, ולא ימתין למקרא מגילה בפורים.
וא"כ, י"ל בנידון דידן, כשיכול לקרוא מגילה או ביום או בלילה, לדברי החכ"צ שבמצוה אחת ימתין לקיימה בהידור, א"כ שפיר י"ל שימתין לקרוא מגילה ביום ובהכי לא אמרי' אין מעבירין כדמוכח מתמידים ומוספים. ועי' מש"כ מו"ר מרן הגרב"ד פוברסקי בס' בד קודש מגילה ס' ע"ג לתרץ דברי הרדב"ז מהך סוגיא דמנחות עי"ש ובבד קודש מועדים עמ' ת"נ עי"ש, ובשיעורי הגרב"ד פוברסקי יבמות ה' ע"ב אות ק"צ, ובס' כנסת אברהם מועדים ס"ג, ובס' מבצרי יהודה זבחים נ"א ע"ב לידידי הרה"ג רבי יהודה בצרי. וא"כ י"ל דלהרדב"ז שפיר י"ל שיקרא בלילה, דאין מעבירין על המצוות, ואף שביום חמיר דהוי מדברי קבלה. אולם, להחכ"צ, דהיכא דאותו מצוה עצמה תיעשה בהידור טפי י"ל שימתין מלקיימה ול"ש אין מעבירין, ה"ה הכא ע"י זה שהוא ימתין למחר תתקיים מצות מגילה בהידור, שהיא מדברי קבלה, ושפיר ימתין. וכ"כ לתלות בנידון דידן בס' שערים המצויינים בהלכה (ס' קמ"א סק"ז), דה"ז תליא במח' הרדב"ז והחכ"צ עי"ש[3].
אמנם י"ל, כיון דאמרי' במגילה ד' ע"א, א"ר יהושע בן לוי, חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולשנותה ביום, וכתבו התוס' שם, אע"ג דמברך זמן בלילה חוזר ומברך שהחיינו ביום. הרי שחיוב היום והלילה תרי חיובי נינהו, ול"ה כחדא מצוה. וכשאדם מקיים מקרא מגילה בלילה אי"ז פוטר את חיוב מגילה דיום. וא"כ י"ל דגם להחכ"צ דבחדא מצוה ממתין שתיעשה בהידור, כ"ז בחדא מצוה, אולם הכא הוי תרי חיובים בפ"ע, ושפיר י"ל שיקרא מגילה בלילה משום אין מעבירין. אולם, י"ל למאי דנקט החכ"צ שם, דתמידין ומוספים הוי כמצוה אחת אף שמי שמקיים אחד אין נפטר מחבירו, ואפ"ה ס"ל לחכ"צ דהוי כחדא מצוה, דתרוויהו עבודת הקרבנות וכחד בהמה נינהו. וא"כ י"ל דה"ה במקרא מגילה, אף דמקרא מגילה בלילה אין פוטר מקרא מגילה ביום, י"ל דהוי כחדא מצוה, ושפיר י"ל שימתין למחר, דתתקיים המצוה דקריאת מגילה בהידור טפי.
ואכן י"ל שהרי זה תליא במה שחקר בס' צפנת פענח (פ"א ממגילה ה"י), בגדר קריאת מגילה בלילה וביום, אם הוי שני חיובים שאינם תלויים זב"ז, וכ"א הוי חיוב בפ"ע, או שהקריאה של היום והלילה הוי חיוב אחד. והוכיח בצ"פ מהירושלמי (פ"ב ממגילה ה"ג) שחיוב היום והלילה הוי חיוב אחד, ואם אין חייב בלילה במקרא מגילה, גם ביום פטור עי"ש. וא"כ י"ל עפ"ז, שפיר דלפי"ד החכ"צ, דבחדא מצוה ממתין לקיימה בהידור ה"ה כשיכול לקרוא מגילה פעם אחת שימתין לקרוא ביום שהיא מדברי קבלה, אם נימא כמו שהוכיח הצ"פ שחיוב מגילה בלילה וביום חיוב אחד הוא, וכשאין חייב בלילה גם ביום פטור שפיר י"ל דימתין לקיים מגילה ביום. ואף למאי דפליג בספר גזע ישי סימן כ' על דברי החכ"צ, שהחשיב תמידין ומוספין למצוה אחת, והקשה ע"ד דכשמקיימים אחד אין נפטרים מחבירו עי"ש, י"ל דשאני מקרא מגילה ביום ובלילה, דהוי חיוב אחד, וכמו שהוכיח הצ"פ מהירושלמי דאם פטור לקרוא מגילה בלילה פטור גם ביום, ועפ"ז שפיר י"ל דלהחכ"צ ימתין למחר.
♦
א. ב.
ולכאו' י"ל דה"ז תליא במחלוקת. לפי התוס' מגילה ד' הנ"ל, דמברך שהחיינו בלילה וחוזר ומברך ביום, ע"כ דס"ל שהוי שני חיובים בפ"ע דמקרא מגילה, ואינם תלויים זב"ז, ולהכי שפיר מברך שהחיינו ביום ובלילה. אולם, לדעת הרמב"ם פ"א ממגילה ה"ג, דמברך שהחיינו רק בלילה ואין מברך שוב ביום, וכ"פ השו"ע ס' תרצ"ב ס"א שביום אין חוזר ומברך שהחיינו, אולם ברמ"א כתב די"א שחוזר ומברך שהחיינו ביום. וא"כ י"ל דע"כ דהסוברים שמברך שהחיינו פעם ב' ביום, ס"ל שמקרא מגילה ביום ומגילה בלילה הוי תרי חיובים שאינם תלויים זב"ז, וכ"א חיוב בפ"ע ול"ה חדא מצוה. ולהכי י"ל אף אם נימא שמקרא מגילה ביום הוי מדברי קבלה י"ל אין מעבירין על המצוות, וכמו שנקט הרדב"ז, ושפיר יקרא בלילה. אולם אם נימא שחיוב היום והלילה הוי חיוב אחד, וכשפטור ממגילה ביום פטור גם בלילה, וע"כ שהוי חדא מצוה, ולהכי שפיר י"ל שימתין למחר, וכמש"כ החכ"צ שבחדא מצוה ימתין לקיימה בהידור.וא"כ נפיק דבאין לו יכולת לקרוא מגילה אלא פעם אחת אם ימתין למגילה ביום יהא תליא במח' הרמ"א והשו"ע אם מברך שהחיינו ביום, דלמש"כ השו"ע דאין מברך אלא בלילה, ע"כ ס"ל שחיוב היום והלילה כחדא מצוה וחיוב אחד הוא ושפיר י"ל שימתין למחר, וכמו שנקט החכ"צ שבאותו מצוה ימתין למחר, אולם להרמ"א דס"ל שחוזר ומברך ביום שהחיינו ע"כ ס"ל שחיוב היום והלילה הוי תרי חיובים בפ"ע. וכ"כ לתלות בחקירת הצ"פ הך מחלוקת, בס' רץ כצבי פורים (ס' כ"ז או"ג) עי"ש, וע"ע מש"כ בספר ברכת שהחיינו הכי איתמר (ס' מ"ב אות י"ג), וא"כ להרמ"א שמברך שהחיינו ביום פעם ב' ע"כ ס"ל שחיוב היום הוי חיוב בפ"ע, ושפיר י"ל אין מעבירין על המצוות, וכהרדב"ז.
אכן י"ל מה שמברך ביום שהחיינו פעם ב', זהו עפמש"כ הנודע ביהודה (מה"ק או"ח ס' מ"א) שבלילה חיוב מקרא מגילה מדרבנן, וביום מדברי קבלה, וכן נקט הטורי אבן (מגילה ד' ע"א). וכן האריך בשו"ת בנין שלמה (ח"א ס' נ"ח), דקריאת מגילה בלילה לא הייתה בזמן המשנה כלל, שלא הוזכרו במגילה אלא ימים, ורק אח"כ תיקנו לקרוא בלילה. א"כ נפיק עפ"ז כשמקיים אדם מקרא מגילה בלילה קיים הוא תקנ"ח דמקרא בלילה, וביום איכא חיוב חדש בפ"ע לקרוא מדברי קבלה ושפיר מברך שהחיינו שוב ביום. ואכן, המהרש"ם בדעת תורה (ס' תרפ"ז ס"א) נקט עפ"ז בדעת התוס' מגילה ד' הנ"ל שמה"ט מברך שהחיינו שוב פעם ביום, דע"כ שביום הוי מדברי קבלה, ובלילה הוי תקנ"ח מד"ס עי"ש. וע"ע בשו"ת הר צבי (או"ח ח"ב ס' ק"כ), ובפני יהושע (מגילה ד' ע"א) ובאור שמח (פ"א מגילה ה"ז) ובפרמ"ג (ס' תרצ"ב מ"ז סק"ג) אם בלילה הוי מד"ס, וא"כ הוי כתרי מצוות בפ"ע חיוב מקרא בלילה מדרבנן, וחיוב מקרא מגילה ביום מדברי קבלה ומש"ה מברך ביום שהחיינו, אף שבירך בלילה.
וא"כ י"ל דלכו"ע אמרי' אין מעבירין על המצוות, ואף להחכ"צ דהוכיח דממתין להידור, כ"ז באותו מצוה שתיעשה בהידור, או בחדא מצוה, והכא במקרא מגילה דהוי תרי חיובי בפ"ע ביום ובלילה, וכדחזינן שמברכין שהחיינו בשניהם, ע"כ שבלילה הוי תקנ"ח, וביום הוי מדברי קבלה. ואף שביום תיעשה המצוה בהידור טפי, מ"מ י"ל אין מעבירין על המצוות ויקרא בלילה. וכ"ש להמבואר ברוקח (הל' ברכות סוף ס' שס"ג), דעיקר חיוב מקרא מגילה בלילה, וכן בריטב"א (מגילה ב' ע"ב) והרשב"א (מגילה ד' שם), שגם מקרא מגילה בלילה הוי מדברי קבלה עי"ש. ודלא כהנוב"י הנ"ל והטו"א. ועפי"ד, ע"כ מה דמברכין ביום שהחיינו ע"כ שחיוב יום ולילה תרי חיובים נינהו, וכנ"ל וצ"ע. אולם, במאירי מגילה כ' ע"ב נראה כהנוב"י, שחיוב מקרא בלילה הוי מדרבנן עי"ש. ובפני יהושע מגילה ב' שם איתא שעיקר חיובא ביום, ובלילה הוי מצוה ולא חיובא עי"ש. ובס' מועדים וזמנים (ח"ב ס' קע"ב) כתב דאף להתוס', שעיקר מגילה ביום, יש קיום מצוה מדברי קבלה בלילה, רק שלא יצא בלילה חיובא אלא ביום עי"ש. וע"ע מש"כ בשו"ת דבר יהושע (ח"א ס' מ"ו), ובשו"ת והרים הכהן (ח"ה ס' נ"ה).
ושו"מ בתשו' דבר יהושע (ח"א סו"ס מ"ה) שהביא להרוקח הנ"ל, שעיקר חיוב מגילה בלילה, וכתב דאין כוונתו שביום אין חיוב מגילה כמו בלילה, אלא ס"ל שעיקר התקנה אין חייב לקרוא מגילה אלא פעם אחת בלבד, בלילה או ביום, וכיון שקרא בלילה כבר יצא ידי עיקר החיוב, אלא דמ"מ חייב לקרוא ביום משום פרסו"נ, ועיקר החיוב בלילה וביום צריך להוסיף בפרסו"נ. ונפיק דס"ל להרוקח דשתי הקריאות הוי מצוה אחת, ורק ביום הוי מצוה מהמובחר משום פרסו"נ. וא"כ, אם יוצא מבית האסורים ויכול לקרוא מגילה פעם אחת, למש"כ החכ"צ הנ"ל דבמצוה אחת שיכול לקיימה יותר בהידור ימתין למחר, א"כ ה"ה במקרא מגילה או ביום או בלילה ימתין למחר לקיימה בהידור, דלהרוקח שניהם מצוה אחת, אלא מצוה ביום הוי מהמובחר. אולם, להתוס' מגילה ד' הנ"ל, דקריאה ביום עיקר, ובלילה אין יוצא עיקר החיוב, ע"כ דמה שהוא קורא בלילה הוי מצוה אחרת, והקריאה של הלילה והיום הן שתי מצוות נפרדות, כמו ק"ש שחרית וערבית. א"כ, אף שהמצוה ביום הוי טפי חשובה מהלילה, מ"מ י"ל אין מעבירין על המצוות, ויקרא מגילה בלילה, אף שיתבטל עי"ז מקרא מגילה ביום.
וראיתי בס' ערוך השולחן (ס' תרפ"ז ס"ב) שעמד בנידון דידן, במי שיכול להשיג קריאת מגילה רק פעם אחת, ביום או בלילה, וכתב לתלות זאת במח' הראשונים הנ"ל. דלהתוס' מגילה ד', וכ"כ הרא"ש שם, והמרדכי שם והו"ד בטור ס' תרפ"ז, שביום עיקר חיובא דמקרא מגילה, וא"כ שפיר י"ל שיבחר ביום, שהוא העיקר, אבל להרמב"ם פ"א ממגילה הנ"ל, דמברך שהחיינו רק בלילה י"ל שיבחר לשמוע בלילה. וכתב בערוה"ש שאין מוכח מהרמב"ם, די"ל שס"ל לרמב"ם שרק שהחיינו אין מברך ביום, דא"א לברך שתי פעמים על מצוה אחת, אבל שפיר ס"ל דקריאת יומא עדיפא. וכתב עוד דגם לסוברים שעיקר קריאת היום, וכמש"כ התוס', מ"מ י"ל שיקרא בלילה משום אין מעבירין על המצוות, וסיים הערוה"ש דכן נ"ל עיקר לדינא עי"ש. ולכאורה ה"ז תליא בדין החכ"צ והרדב"ז הנ"ל, אם אין מעבירין על המצוות היכא שהוא יקיים את המצוה בהידור, אם ימתין, דלהרדב"ז שפיר י"ל כמש"כ הערוה"ש, דאין מעבירין ויקרא בלילה, אולם להחכ"צ דהוכיח שימתין למצוה מהמובחר, שפיר י"ל בקריאת מגילה שימתין ליום. ורק אם נימא דקריאת המגילה דיום ולילה הוי תרי חיובי בפ"ע, י"ל דאין מעבירין על המצוות, אולם אם נימא דהוי חיוב אחד, שפיר ל"ש אין מעבירין, וימתין למחר.
וכ"פ בשו"ת תפארת צבי (ח"ב ס' י"ח) ביכול לשמוע מגילה רק פעם אחת ימתין למחר, עפמש"כ התוס' מגילה ד' הנ"ל שעיקר חיובא ביום עי"ש. הרי שלא חש לאין מעבירין על המצוות. וי"ל דס"ל כמש"כ בשו"ת יד אליהו (ס' מ"ב), דמש"כ הרדב"ז הנ"ל דאין מעבירין, זהו דווקא כשיש זמן גדול בין המצוה שיקיים כעת שיצא מבית האסורים, אולם ביומא חדא שפיר ימתין לקיים בהידור אף להרדב"ז עי"ש. אולם, בשו"ת מלבושי יו"ט (ח"ב קונ' הפלפולים ס"ב) נקט דגם בזמן מועט אמרי' דאין מעבירין על המצוות עי"ש. וא"כ עפי"ז שפיר י"ל דלהרדב"ז יקרא בלילה משום אין מעבירין. וכ"כ לתלות בנידון דידן בספר חשוקי חמד מגילה ד' ע"א שם, ויומא ל"ג. ובספר שלמי תודה פורים (ס"ט או"ג) ובספר צפוני דוד (ח"ב ס' קע"ט) ובספר גם אני אודך תשובות הגרח"ש סגל (סימן צ"ז), ובשו"ת אבני דרך (ח"ד ס' קי"ט או"ב), ובספר גם אני אודך תשובות בעל אבני ישפה זצ"ל (סימן קל"ב).
ומו"ר, בשו"ת משנת יוסף (ח"ו ס' קל"ט) במכתבו למע"כ, בשאלה זו בחולה שיכול לשמוע פעם אחת מגילה, והביא את דברי הרדב"ז דאין מעבירין על המצוות וא"כ יקרא בלילה. וכתב שע"פ החכ"צ הנ"ל, שבחדא מצוה מותר לאחר ולקיים למחר בכדי לקיימה בהידור, א"כ ה"ה בקריאת המגילה ביום ובלילה הוי כחדא מצוה. ולא מסתבר לומר שחיוב לילה מד"ס וביום מדברי קבלה הוי כתרי מצוות ונימא דאין מעבירין, דסו"ס החיוב מדרבנן בלילה הוא רק הוספה על מצוה מדברי קבלה, ומצוה אחת שרבנן הוסיפו בה חלק, להתחילה בלילה, והוי כמצוה אחת. וא"כ שפיר יכול לאחר את הקריאה ולשמוע ביום, שאז עדיפא שחיובה מדברי קבלה להנוב"י הנ"ל. והביא את דברי השדי חמד (מערכת יוה"כ ס"א אות י'), דלא פליגי הרדב"ז והחכ"צ, רק במצוות שוות אמרי' אין מעבירין, אבל מעבירין על דרבנן מפני דברי קבלה, וכ"ש מפני דאורייתא, וכן מעבירין על דברי קבלה מפני דאורייתא עי"ש. אולם, בשו"ת אהל משה (ס' ט"ז) ובשו"ת מהרי"א אסאד (יו"ד ס' ש"י) נקטו דכלל זה דאין מעבירין על המצוות הוי גם היכא שקודם מצוה דרבנן יקיימה אף על מצוה מה"ת. אולם, בשו"ע הגר"ז (ס' רע"א ס"ד) נראה דיקיים מצוה מה"ת עי"ש. ומסיק המשנת יוסף שישמע מגילה בלילה, דמי יודע איזה עיכובים יהיו בידו עי"ש.
ושו"ר בשו"ת אור לציון (ח"ד פכ"ד ס' י"ד) דנשאל בנידון זה, וכתב לתלות זאת במחלוקת הרמ"א והשו"ע הנ"ל, אם מברך שהחיינו ביום, וא"כ להשו"ע דאין מברך ביום ע"כ ס"ל שחיוב היום והלילה שוה, ושפיר יקיים מגילה בלילה, ולהרמ"א, שמברך ביום, ע"כ ס"ל שיום עיקר ולכן ישמע ביום. וכתב דמ"מ אפשר דאין לדחות את החיוב שחל עליו שכעת. ומסיק שיקרא בלילה להשו"ע שמברך שהחיינו רק בלילה שפיר י"ל שיקרא בלילה עי"ש. וגם בשו"ת מגדנות אליהו (ח"ד ס' קכ"ז) כתב לתלות נידון דידן במחלוקת זו, וכתב נפק"מ לרופא שיכול לשמוע פעם אחת מגילה, דלהרמ"א דיום עיקר ומברך שהחיינו פעם ב', שפיר י"ל שימתין ליום. וכתב להוכיח מהרמ"א ס' תרצ"ו ס"ז שגם בלילה הוי מדברי קבלה עי"ש. ומסיק המגדנות אליהו שיבחר בלילה משום אין מעבירין עי"ש. וכן ראיתי בס' ועלהו לא יבול (ח"א עמ' רמ"ב) בשם בעל המנחת שלמה זצ"ל, דחיילים שיכולים לשמוע פעם אחת מגילה שישמעו בלילה משום אין מעבירין, עי"ש ובס' מעדני דניאל (ס' תרפ"ז).
אולם, ראיתי בשו"ת ברכת ראובן שלמה (ח"א ס' צ"ה) במכתבו למע"כ, ביוצא מבית הסוהר אם ישמע מגילה ביום או בלילה וכשא"א שניהם, והביא את דברי הרדב"ז הנ"ל דאין מעבירין, וכתב דאיירי שנזדמן לו תפילה בציבור, וכל יום חייב להתפלל בציבור, ובהכי אמרי' אין מעבירין. אולם, כשצריך לבחור בין תפילה בציבור לשופר, ודאי שמיעת שופר עדיפא. וה"נ במגילה, דעדיפה הקריאה ביום, שהיא מדברי קבלה, ומבואר בפסחים ק"ה ע"א גבי כבוד היום של שבת, וכבוד לילה של שבת כבוד היום עדיף, וצריך להשאיר את עיקר עונג הסעודה לכבוד היום, וה"ה הכא ישמע מגילה ביום עי"ש. וגם בשו"ת שבט הקהתי (ח"א ס' ר"י) מסיק בנידון זה כשאין יכול לשמוע מגילה אלא פ"א ישמע ביום, והביא דברי שו"ת יד אליהו הנ"ל, דל"ש אין מעבירין בזמן מועט כיום אחד עי"ש. וכן ראיתי שמסיק בשו"ת ויען יצחק (ח"א או"ח ס' ט"ז) בנידון דידן, שישמע ביום, והיכא ששני המצוות ענין אחד ל"ש אין מעבירין עי"ש, ובשו"ת תולדות יצחק (ח"א או"ח ס' י"ג). וכן ראיתי בשו"ת אשרי האיש (ח"א עמ' קי"ח) להגר"י פנחסי, דיקרא מגילה ביום.
אמנם, מש"כ דשאני נידון הרדב"ז, שהוי תפילות שקולות, ומש"ה אמרי' אין מעבירין, צ"ע, דהרדב"ז איירי במצוה חמורה וקלה, וכיו"כ ופורים, ואפ"ה ס"ל אין מעבירין.
ובשו"ת שערי יושר (ח"ג ס' ק') במכתבו למע"כ בנידון זה, והביא את דברי הרדב"ז הנ"ל, ומש"כ החכ"צ דהיכא שאותה המצוה עצמה תתקיים בהידור ימתין למחר. וכתב דאף שמגילה ביום ובלילה הוי תרי חיובים נראה דחשיבי מצוה אחת. וממילא, כיון שעיקר חיובו ביום ימתין למחר עי"ש. אולם, בשו"ת דברי בניהו (ח"ח ס' כ"ט), בתשו' למע"כ, הביא את דברי החכ"צ והרדב"ז, ומסיק בנידון דידן שישמע מגילה בלילה משום אין מעבירין, ובצירוף דעת הרשב"א מגילה ד' שגם בלילה הויא מדברי קבלה עי"ש. אכן, בשו"ת רבבות אפרים (ח"ח ס' רע"ה) כתב שישמע מגילה ביום, וכ"כ לי הגר"א שלזינגר בעל שואלין ודורשין. וכ"כ בשו"ת מקדש ישראל פורים (ס' קנ"ג), שביום אחד ל"ש אין מעבירין[4].
ושאלתי להגר"ח קנייבסקי מי שיכול לשמוע מגילה או ביום או בלילה מה עדיף, והשיב זריזין מקדימין, והיינו שיקרא בלילה משום זריזין. וצ"ע מ"ט לא כתב משום אין מעבירין על המצוות [אכן, זה מוסבר לפי מש"כ בשו"ת תורה לשמה (יו"ד ס' ר"ח) בטעם זריזין משום אין מעבירין עי"ש. אולם, עי' בס' תורת המצוה (ח"א עמ' תקי"ג) מה שהוכיח דאין מעבירין ל"ש לזריזין עי"ש, וכן מבו' בחת"ס יומא ל"ג]. ואולם, בקונטרס גם אני אודך (ח"ב שאלה קס"ו) השיב הגרח"ק, במי שיכול לקרוא או בלילה או ביום, שיקרא ביום. ועי' בס' ההלכה שבפרשה (עמ' רל"ט), ובקונ' קרואי מועד (פורים ס"ז), ובס' שושנת ישראל פורים (פ"ו ס"כ).
♦
ג.
והנה, בחכמת שלמה להגר"ש קלוגר (או"ח ס' תרכ"ה) הסתפק בהיו לפניו שתי עיירות, באחת יש סוכה, ובאחת יש לולב, או שהיה במאסר ונתנו לו לצאת לקיים מצוה אחת, איזה יקיים. וכתב דלכאורה סוכה קודם, שהוי קודם בזמן שחל בלילה, ולולב חל ביום. וכתב בחכ"ש, דלולב קודם שהוא פרסומא ניסא עי"ש וכבר הקשו ע"ד שגם סוכה הוי משום פרסו"נ נס ענני כבוד ונס יציאת מצרים, א"כ י"ל דסוכה קודמת[5]. וחזינן מדברי הגר"ש קלוגר, דכשיכול לקיים או לולב או סוכה לולב עדיף משום פרסו"נ, ואף שגם בסוכה איכא פרסו"נ, צ"ל שס"ל שלולב הוי טפי פרסו"נ. וא"כ, י"ל עפ"ז ה"ה בנידון דידן, כשיכול לקרוא מגילה או ביום או בלילה, למש"כ התוס' מגילה ד' הנ"ל שעיקר פרסו"נ ביום, יהא עדיף שישמע ביום, אף שמגילה בלילה קודם למגילה ביום, וחזינן מדברי הגר"ש קלוגר דלא חש לאין מעבירין על המצוות, ולמצוה הבאה לידך אל תחמיצנה, שכתב אף שסוכה מתחייב בלילה בכל זאת לולב קודם..וע"כ י"ל עפמש"כ האחרונים בטעם דאין מעבירין על המצוות, דהוא משום ביזוי מצוה שהוא עובר על המצוה ולא מקיימה[6]. וא"כ י"ל דהיכא שהוא רוצה לקיים המצוה בהידור טפי, ומשו"ה הוא מעביר על המצוה הראשונה ליכא ביזוי מצוה, ואדרבה הוא מכבד את המצוה, שהוא רוצה לקיימה בהידור טפי. וא"כ ה"ה הכא, כשהוא רוצה לקרוא מגילה ביום, דעיקרה ביום משום פרסו"נ וכמש"כ התוס', ליכא ביזוי מצוה אם מעביר על המצוה בלילה בכדי לקיימה בהידור טפי ביום, ושפיר יכול לקרוא מגילה ביום. וזהו שס"ל להגר"ש קלוגר שיקיים לולב ביום משום פרסו"נ יותר, ואין עובר בביזוי מצוה היכא שרוצה לקיים המצוה טפי בהידור.
ובהיותי בזה הסתפקתי במי שנתנו לו רשות מבית הסוהר להדליק פעם אחת נ"ח, או בעובר ניתוח בימי החנוכה יום אחד ויכול להדליק רק פעם אחת, אם עדיף שידליק ביום אחרון שמונה נרות כמנין הימים, דהוי הידור טפי במצות נ"ח, ע"י ריבוי הנרות, או שידליק ביום הראשון, דאין מעבירין על המצוות. ולכאורה ה"ז תליא בהנ"ל, אם אין מעבירין על המצוות כשיקיים בהידור טפי. ולהרדב"ז הנ"ל יקיים מצות נ"ח ביום ראשון, ולמש"כ החכ"צ דהיכא שאותה מצוה עצמה תתקיים בהידור טפי שפיר י"ל שימתין. וכן מפורש בתרומת הדשן ס' ל"ה, שיש להמתין לברכת הלבנה במו"ש שתתקיים בהידור טפי. ועמש"כ בזה בבית מתתיהו ח"א ס' ט"ז אות א'. אכן, בשו"ת עבודת הגרשוני )ס' ל"ב מבואר דלמש"כ הרדב"ז הנ"ל דאין מעבירין על המצוות, אי"ז כהתרוה"ד שממתין לברכת לבנה במוצ"ש, וכ"פ הרמ"א או"ח ס' תכ"ו עי"ש. וכ"כ בשו"ת חת"ס או"ח ס' קמ"ה, סו"ס קס"ב ס' ר"ח דפליגי התרוה"ד והרדב"ז אם זריזין מקדימין למצוות עדיף מקיום מצוה מהמובחר עי"ש ובחת"ס מגילה ו' ע"ב עי"ש. אולם צ"ע דהרדב"ז איירי באין מעבירין על המצוות, ומש"ה ס"ל שלא ימתין להידור מהמובחר, ול"ה משום זריזין, ועי' בחת"ס יומא ל"ג דאין מעבירין ל"ש לזריזין ועמש"כ בס' תורת המצוה ח"א עמ' קמ"ה תקי"ג. ולמש"כ החכ"צ הנ"ל שבאותה מצוה עצמה ממתין להידור מצוה, ומש"ה ס"ל לתרוה"ד שממתין למוצ"ש לקידוש לבנה, ואי"ז סותר להרדב"ז דאיירי בשני מצוות דאיכא, והוי אין מעבירין. וא"כ שפיר ימתין להדליק נ"ח ביום ח', דהוי הידור טפי בריבוי הנרות ול"ש אין מעבירין במקום הידור. ועמש"כ בשו"ת נחלת בנימין סו"ס קל"ג ובשו"ת הרי יהודה ח"א יו"ד ס' כ"א אות ד'. והגר"א נבנצאל כתב לי ע"ז אם ימתין ליום ח' לנ"ח, זריזין מקדימין, וכ"כ לי הגרח"ק.
אולם, בשו"ת חכם צבי סו"ס מ"ה דהיכא שלקח בידו אתרוג שאין מהודר ועד שבירך הביאו לו אתרוג יפה, ודאי יברך על השני עי"ש. הרי דליכא אין מעבירין על המצוות כשיקיים המצוה השניה בהידור. אולם בשו"ת שבות יעקב ח"א ס' ל"ז כשלא היה לו שמן זית לנ"ח והכין לעצמו נר שעוה כיון שהתחיל לא יפסיק, שהרי שס"ל דין אין מעבירין קיים גם כשאדם רוצה לקיים המצוה בהידור טפי, וכן נקט בשו"ת חסד לאברהם מהדו"ת ס' ע"ז דדינא דאין מעבירין הוי גם להידור מצוה כאתרוג. אולם, בשו"ת אבני נזר או"ח ס' שע"ט אות ט' כתב שבמקום הידור מצוה נדחה דינא דאין מעבירין. אכן, בשו"ת פנים מאירות ח"ב ס"א כתב דמשום אין מעבירין, אף שאח"כ יהא בהידור לא ימתין עי"ש ובשו"ת מהר"ם שיק או"ח ס' שמ"ג, ומש"כ בס' יקח מצוות עניני זריזין מקדימין למצוות ס"כ ובס' תורת המצוה פ"ז ענף ב' ס"ט עמ' תקל"ו. ולפי מה שנתבאר, י"ל דטעמא דאין מעבירין הוא משום ביזוי מצוה, ולכן שפיר י"ל כשרוצה להעביר על המצוה משום שרוצה לקיימה בהידור אי"ז ביזוי מצוה. ועמש"כ אם אין מעבירין נדחהמשום הידור מצוה בשו"ת אבנ"ז או"ח ס' תק"ו אות י"ב ובשו"ת הרי יהודה ח"א יו"ד ס' ט"ו אות כ"ט.
♦ ♦ ♦