העיר שומרון הקדומה - האם דינה כמוקפת חומה לשילוח מצורע וקריאת המגילה
במלכים (א' טז, כד): "וַיִּקֶן אֶת הָהָר שֹׁמְרוֹן מֵאֶת שֶׁמֶר בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף וַיִּבֶן אֶת הָהָר וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה עַל שֶׁם שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן".♦
דעת יונתן בן עוזיאל שהעיר הייתה קדומה ועמרי חיזק בניינה
בפשוטם של דברים מבואר שרק בתקופת עמרי נבנתה שומרון, אך כבר ברד"ק (מלכים א פרק יג) דן בדבר, והביא מדברי חז"ל שהיה נביא שמושבו בשומרון עוד קודם תקופת עמרי, ותירץ זאת בשתי אפשרויות, ואלו דבריו: "וכן בדברי רז"ל כי מיכה היה מהם אמרו כי אמציה כהן בית אל היה ומהם אמרו זה עידוא הנביא ומהם אמרו זה יונתן בן גרשם ותחלת ישיבתו בשמרון היתה כמו שכתוב בדברי יאשיהו הנביא אשר בא משמרון ובא לבית אל וישב שם, ואף על פי שלא היה באותו הפרק עיר שמרון בנויה עדיין, שהרי עמרי בנה את העיר, היה שם מתחילה פרז, ועמרי קנה ההר ובנה שם העיר, או שהיה שם מתחילה כמו שתרגם יונתן ויקן את ההר וזבן ית כרכא, אלא שעמרי חזק הבנין וקרא לעיר שם אחר". וכתב עוד הרד"ק (מלכים א' טז, כד): "ההר שמרון - כמו העם ישראל ויונתן תרגם ההר כרכא, נראה מדבריו כי כרך גדול היה שם מתחילה, אלא שעמרי חזק הבנין וקרא שם העיר שמרון על שם שמר אדני ההר שמרון".נמצא שלדעת יונתן בן עוזיאל שומרון היא עיר קדמונית, ועדיין לא נתגלה לנו האם היא הייתה מוקפת חומה כבר מימות יהושע בן נון או שמא היא הוקפה חומה בתקופה מאוחרת יותר.
♦
לדעת רעק"א הכרחו של יונתן ששומרון קדומה ממה שנהגו בה שילוח מצורעים כדין מוקפת חומה מימי יהושע
אלא שבתוספות רבי עקיבא אייגר למשניות (כלים פרק א משנה ז אות ט') כתב על דברי הרע"ב ד"ה עיירות המוקפות מימות יהושע ב"נ: "הקשה לי חכם[2] במה דפירש"י מלכים ב' ז' ג' פתח השער כמו שנאמר מחוץ למחנה מושבו. והא שומרון לא היה מוקף חומה מימות יהושע בן נון כמבואר מלכים א' ט"ז כ"ד. והשבתי לו[3] דנזהר בזה התרגום יונתן בפסוק הנ"ל מלכים א' ט"ז כ"ד ויקן את ההר, תרגם יונתן וזבין ית כרכא. והיינו דסבירא ליה מתוך קושיא הנ"ל דגם מקודם היה כרך גדול, אלא שעמרי חיזק הבנין וקרא שם העיר שומרון, וכמו שתרגם שם ובנא ית כרכא וקרא ית שמיה דקרתא די בנא על שום שמר מריה דטורא שומרון. מבואר דההר שומרון דסוף פסוק הניח כפשוטו, ופירש טורא דמריה דטורא שומרון, אבל מכל מקום כבר היה בנוי כרך על ההר, ומש"ה פי' ויקן את ההר וזבן ית כרכא. וא"כ י"ל דהיה מוקף מימות יהושע. ועיין רד"ק מלכים א י"ג י"ד".הנה, הניח הרעק"א שהתרגום הכריח ששומרון עיר קדומה מכוח קושיית החכם שאם אינה מוקפת חומה מזמן יהושע בן נון, למה נשתלחו מצורעים מתוכה. ולפי דברי הרד"ק שציין הרעק"א עצמו, אין הכרח שתרגומו של יונתן בא מחמת קושיית החכם, אלא שכן היה הדבר שהייתה עיר קדמונית, וכמו שמקובל היה בידם שהנביא מתקופה קודמת לעמרי היה משומרון, ואין הכרח לומר שהייתה בנויה כבר מזמן יהושע. אלא שאפשר שדקדק הרעק"א מהנאמר שגם החומה הייתה קדומה, ולמה אי אפשר לפרש שעמרי בנה את החומה לראשונה כמשמעות הפשוטה.
ושוב ראיתי שבהגהות מסכנות נפתלי[4] כבר תמה על רבי עקיבא אייגר מה ראייתו שלתרגום הייתה שומרון מוקפת חומה כבר מימות יהושע, ואלו דבריו: "ואני תמה. אף אם נניח כי בתרגום כרך מונח המושג עיר המוקפת חומה אשר לפי המפרשים הוא על שם סופו, עוד לא מבורר שהיתה מוקפת חומה מימות יהושע, אשר זו היא עיקר הקושיא. לזאת נראה לי לתרץ כפי הנודע העיר שומרון במטה אפרים בקרבת יזרעאל (מלכים א' י"ג לב) ועריה מסביב בין ארץ הגליל ליהודה נקראו ערי שומרון (מלכים ב יז כו שם כג יט). וכבר בימי ירבעם בן נבט נזכרו ערי שומרון (מלכים א' יג, לב) עוד בטרם נבנתה (עיין הרלב"ג שם). ולפי דעת אביי בש"ס (ערכין לב.) כל עיירות שבגליל עד גמלא היו מוקפות חומה מימות יהושע, ושומרון בכלל המפורסמות לעיר מקודם. ולזאת תרגם יונתן ובנא ית כרכא כי די לנו לדעת שהיה מלפנים עיר אפילו משלש חצרות של שני בתים מוקפות חומה (עיין משנה ערכין ל"ב). כי הקבלה והמסורה תגדנה לנו כי ערי שמרון[5] כשאר ארץ הגליל היו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון לשלוח מצורעים מן העיר".
♦
תמיהת האחרונים על רעק"א שהתלמוד חולק על תרגום יונתן וסובר ששומרון חדשה מימי עמרי - דעת האחרונים שנהגו בשומרון שילוח מצורעים שלא כדין
והערוך לנר בשו"ת בנין ציון החדשות (סימן ס') תמה על דברי הרעק"א ואלו דבריו: "ותמהתי על גודל בקיאתו של הגאון ז"ל. איך לא הזכיר שהגמרא בסנהדרין (דף ק"ב) מתנגד לזה דאמרינן שם אמר רבי יוחנן מפני מה זכה עמרי למלכות מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל שנאמר ויקן את ההר וכו' ואם כדברי הגאון שכבר היה כרך גדול מוקף חומה מימות יהושע בן נון איך יאמר שהוסיף כרך בא"י ואם נאמר ג"כ שתרגום יונתן חולק על זה מה שלא ברור כ"כ אכתי יקשה קושית החכם על פי הגמרא. ולענ"ד י"ל על קושית החכם לפי מה דאיתא בתנא דבי אליהו והובא בילקוט שהוסיף עמרי עיר גדולה בישראל. וכך היה בדעתו אמר כשם שירושלים למלכי יהודה כך שומרון למלכי ישראל ע"כ. וכיון שרצו להשוות שומרון לירושלים גרשו גם המצורעים משם שלא תבצר מקדושת מחנה ישראל".וכזאת השיב המקור ברוך[6] על דברי רבינו עקיבא איגר, ותירוצו הוא כדברי הבנין ציון, ואלו דבריו: "ותמהני שהרי גמ' ערוכה מכחישתו והוא בסנהדרין (קיב ב') אמר רבי יוחנן מפני מה זכה עמרי למלוכה, מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל, שנאמר ויקן את ההר כו' הרי דמתחלה לא היה שם כלל עיר, אבל הוא בנה את העיר, יעו"ש במהרש"א בח"א שהביא בשם הילקוט על שהותיר עיר גדולה בישראל יעוי"ש, וקושיא נראה דלק"מ דמלכי ישראל היו נוהגין בשומרון קדושה כמו בירושלים ולפיכך שלחו מצורע מחוץ לחומה אע"פ שעל פי דין תורה לא היו צריכים שלוח".
♦
משמעות הראשונים שסוברים ששילוח מצורעים משומרון היה מדינא - והאם שייך לומר שהורחקו המצורעים מחשש הדבקת החולי
והנה, דברי רש"י במלכים ב' ז, ג: "וארבעה אנשים - גיחזי ובניו: פתח השער - כמו שנאמר בדד ישב מחוץ למחנה מושבו (ויקרא י"ג מ"ו)". משמעות הדברים היא שלא בא רש"י לחדש דבר, אלא לפרש את המקרא כפשוטו. והן אמת, כל מפרשי המקרא כך פירשוהו, גם הרד"ק[7] והרלב"ג, ולא היה נראה להם לומר שהוציאו את המצורעים מסיבה אחרת אם לא מדין תורה[8]. גם פשוטם של דברים מורה שהם יצאו מדין גמור ולא מהנהגת אחאב לעשות שומרון כירושלים[9].אלא שבאהבת יהונתן [לרבי יהונתן אייבשיץ] (על הפטרת מצורע) פירש מכוח הקושיא שהמצורעים שולחו מן העיר כדי שלא ידבקו הבריאים[10], אך עינינו הרואות שכל גדולי מפרשי המקרא לא העלו דבר זה[11], ויתכן שלא היה קיים חשש דיבוק החולי בתקופת המקרא כמבואר באורך בהערות.
♦
יתכן שלדין שילוח מצורע אין צריך מוקף חומה מימי יהושע
וכל זה יתיישב אם נאמר שאין צריך מוקפות חומה מימות יהושע בן נון לשילוח מצורע [ופשטות הרמב"ם שלא פירש דבר זה]. וכן נטה לומר בספר הכתב והקבלה על פי פשוטו של מקרא ששומרון נבנתה בתחילה על ידי עמרי, ואלו דבריו (ויקרא יד, מ): "אמנם קשה מאד מקרא מפורש (מ"ב ז') וארבעה אנשים היו מצורעים פתח השער, מטעם בדד ישב מחוץ למחנה מושבו (כמ"ש רש"י שם), הלא עיר שומרון לא נבנתה עד ימי עמרי מלך ישראל, מעדות הכתוב (מ"א ט"ז) ויבן את העיר ויקרא שם העיר אשר בנה ע"ש שמר אדוני ההר שומרון, ואמרי' (סנהדרין ק"ב) מפני מה זכה עמרי למלכות מפני שהוסיף כרך אחד בא"י שנאמר ויבן את ההר וגו'. וכיון שלא היתה בנויה עד זמן רב אחר יהושע לא היו צריכים המצורעים שלוח חוץ לעיר; ואפשר שמטעם זה שנה המתרגם שם בתרגומו שתרגם ויקן את ההר שומרון וזבן ית כרכא דלשומרון, וכן ויבן את העיר ובנא ית כרכא, ע"ש. הנה תרגם מלות ההר כרכא, שהיתה גם לפנים כרך אלא שהוא תיקנה יותר, כעין שאמרו (מגילה ד') בלוד ואונו וגיא החרשים, ע"ש. עי' ירמיה (נ"א כ"ה) הר המשחית תיב"ע כרכא מחבלא; (וראיתי לאדמ"ו הגאון מוהר"ע איגר בתוספותיו למשנה דפ"ב דכלים שהתעורר ע"ז). ובאמת לשון הת"כ והמשנה הנ"ל עיירות המוקפות חומה וכ"כ הרמב"ם (פיו"ד מט"צ) דין המצורע שיהיה לו מושב לבדו חוץ לעיר, שנאמר מחוץ למחנה מושבו ודבר זה בעיירות המוקפות חומה בא"י בלבד, וכ"כ הרמב"ם (פ"ז בבית הבחירה הי"ג) ולא הוסיפו ענין מימות יהושע ב"נ, ומשמעות הדברים דמכל עיירות המוקפות חומה המצורעים משתלחים אף שאינן מוקפות חומה מימות יהושע ב"נ, ובזה אתיא קרא דמלכים כפשטיה".אלא שהוא לא חיזק דבריו מהגמרא בסנהדרין שמבואר שמפורש בה שעמרי ייסד העיר, גם דבריו לא יישבו את דברי רש"י במלכים כי בכמה מקומות רש"י פירש דבריו שצריך מוקפות חומה גם לשילוח מצורע, במגילה י' ע"ב ובשבועות ט"ז ע"א[12].
♦
יתכן לדון שכל שנבנה מתחילתו מוקף חומה דינו כמוקף מימי יהושע - ומה לגבי קריאת מגילה
ובשיעורי רבינו משולם דוד הלוי ערכין עמוד ל"ב ע"ב (עמוד תא מדפי הספר ועמוד שצ) צידד לומר דבר חדש, שכל דבר שמתחילת כיבושו הוקדש כערי חומה הרי הוא כנתקדש בימות יהושע בן נון שאין הדבר תלוי כלל בזמן יהושע אלא בתחילת כיבושו[13].ויש לדון לדבריו אם מקום שנתקדש בערי חומה גם אחר יהושע דינו לקרוא מגילה בט"ו כמוקפים. ולכאורה נראה שדינן כמוקף בזמן יהושע, ומה שתלו את הדבר בזמן יהושע אפשר לאו דווקא[14], אלא כל שהוקבע כעיר חומה כדין בזמן מלכות ישראל שייך טעם הדין לקרוא בט"ו, וכעין הדברים הללו כתב היעב"ץ בספר מור וקציעה[15].
אך יש לדון אם כן גם כל שנבנה בכל העולם בתקופת שומרון יהיה דינו כמוקפים בתקופת יהושע וזה לא מצאנו[16]. אלא על כרחך נאמר שדין קריאת המגילה תלוי רק בזמן יהושע, אף שמדינא אין יחוס קדושת ערי חומה דווקא בימי יהושע, אך כיון שאז נקבעו רוב ערי חומה הולכים אחריהם. ונמצא לפי זה שגם אם נמצא ששומרון הייתה קדושה מדינא בקדושת ערי חומה לגבי שילוח מצורע כי אין הדבר תלוי בזמן יהושע, אבל לגבי דין קריאת המגילה עדיין דינה לקרוא כאין מוקפת חומה [אלא אם כן נחדש שבעיר מוקפת חומה מדינא אינו תלוי בזמן יהושע], אך מאידך אם נאמר שדין מוקפת חומה אחר יהושע, מועיל לעיקר דין ערי חומה, לא מסתבר שלא יועיל לגבי קריאת המגילה שאין צריכה דין מוקפת חומה כמו שמבואר גבי נידון טבריא[17].
♦
דבר פלא בצפנת פענח שהשווה בין שומרון לשימרון
בצפנת פענח[18] כתב ששומרון היתה מוקפת חומה על פי דברי הירושלמי במגילה (פרק א הלכה א): "אמר רבי חנינה קפצה לה ארץ ישראל כל העיירות שמנה יהושע אפילו מאה אינן רשב"ל אמר מוקפות חומה מנה ר' יוסי בר חנינה אמר הסמוכות לספר מנה קרייא מסייע לרבי יוסי בן חנינה (יהושע יט לג טו) ויהי גבולם מחלף וגו' קטת ונהלל ושומרון ויראלה ובית לחם מחלף חלף מאילון איילון בצעננים אגנייא דקדש ואדמי דמין הנקב ציידתה ויבנאל כפר ימה עד לקום לוקים וקטת קטינית ונהלל מהלול ושמרון סימונייה ויראלה חורייה בית לחם בית לחם צרייה".אלא שדברי הצפנת פענח תמוהים הרבה, שהרי בפסוק ביהושע הוא שימרון ולא שומרון, הוזכרו ביהושע פרק יא פסוק א ובפרק יב פסוק כ[19] והפסוק שהביא הירושלמי הוא ביהושע פרק יט פסוק טו: וְקַטָּת וְנַהֲלָל וְשִׁמְרוֹן וְיִדְאֲלָה וּבֵית לָחֶם עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן".
ושימרון שבנחלת זבולון הרי היא בגליל, והירושלמי כינה את שימרון סימונייה[20] [וכנראה זה המכוון בתוספתא מסכת שביעית (ליברמן) פרק ז: "בגליל התחתון עד שיכלו אוזניות של שמעון אנא כעין סימונייה", ועיין עוד בספר תבואות הארץ לרבי יהוסף שווארץ (פרק ג אות כ"ג עמוד קו)].
♦
לשון 'ובנא' בתרגום יונתן
הנה, הרד"ק ורבי עקיבא איגר תפסו בפירוש דברי התרגום יונתן שמה שאמר "וּזְבַן יַת כְּרַכָּא דִלְשׁוֹמְרוֹן מִן שֶׁמֶר בְּתַרְתֵּין כִּכְּרִין דִכְסַף וּבְנָא יַת כְּרַכָּא וּקְרָא יַת שְׁמָא דְקַרְתָּא דִבְנָא עַל שׁוּם שֶׁמֶר מָרֵיהּ דְטוּרָא שׁוֹמְרוֹן", שלשון ובנא אין המכוון לבנין מתחילתו, אלא לחיזוק הבניין שכבר קיים. והדברים צריכים תלמוד, שבנין אינו לשון חיזוק בשום מקום, והיונתן עצמו בכמה מקומות בלשון בנא מפורשת כוונתו ככתבו בנייה כמשמעו. אולם, נמצא לדבר חבר לכאורה, בפירוש הפסוק מלכים א' יח, ל: "וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לְכָל הָעָם גְּשׁוּ אֵלַי וַיִּגְּשׁוּ כָל הָעָם אֵלָיו וַיְרַפֵּא אֶת מִזְבַּח יְהוָה הֶהָרוּס" - ותרגם יונתן: ,וַאֲמַר אֵלִיָהוּ לְכָל עַמָא אִתְקְרִיבוּ לְוָתִי וּקְרִיבוּ כָל עַמָא לְוָתֵיהּ וּבְנָא יַת מַדְבְּחָא דַיְיָ דַהֲוָה מְפַגָר", שלכאורה משמעו שבנה ותיקן את מזבח ההרוס. אלא שאפשר שהרוס לגמרי שייך בו בנייה, אבל לא חיזוק לדבר בנוי שאינו הרוס, ועיין עוד מלכים ב' כא, ג אך שם אובד לגמרי. ועל כל פנים כל הוכחת הרד"ק שכאן המכוון בבנייה לחיזוק, אינו אלא ממה שכבר בקנייתה הייתה כרכא, ואם כן מה שייך עוד לבנותה, אבל הלשון ובנא עצמו אדרבה אינו לשון חיזוק, עיין עוד להלן בבניית העיר תמנת חרס.♦
בתרגום יונתן טורא או כרכא
והנה, רבי עקיבא איגר כתב שמה שהכריח את היונתן לפרש הר שומרון כרך שומרון ולא טורא כבסוף הפסוק הוא משום קושיית החכם שהביא [או מפני קושי הרד"ק, שנביא היה גר בשומרון עוד קודם לזמנו של עמרי[21]]. אמנם, יש לומר שהיונתן פירש הר כרך מחמת הכתוב עצמו: "וַיִּקֶן אֶת הָהָר שֹׁמְרוֹן מֵאֶת שֶׁמֶר בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף וַיִּבֶן אֶת הָהָר וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה עַל שֶׁם שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן" - הנה כתוב ויבן את ההר, ואם המכוון לשטח ההר מה שייך לבנות את השטח? ובכל מקום שנאמר בניין לא נאמר אלא על מה שבנה, ולא על המקום שנבנה. ולכן פירש היונתן שהמכוון ויבן את ההר אינו טורא אלא כרכא, ופעמים רבות תרגם יונתן הר כרכא[22]. וכיון שויבן את ההר חוזר על הנאמר בתחילת הפסוק ויקן את ההר שומרון, ועל זה נאמר ויבן את ההר-כרך, אותו הר-כרך שומרון שקנה, והרי זה כאומר ויקן את העיר שומרון ויבן את העיר[23], ובסוף הפסוק שנאמר אדוני ההר שומרון, כאן תרגם יונתן הר כמו ברוב מקומות טורא, ועיין להלן.♦
נמצאו בכמה מקומות שנתנה עיר קדומה ונאמר עליה שבנו את העיר הקיימת
ונמצא דוגמתו ביהושע יט, נ: "עַל פִּי ה' נָתְנוּ לוֹ אֶת הָעִיר אֲשֶׁר שָׁאָל אֶת תִּמְנַת סֶרַח בְּהַר אֶפְרָיִם וַיִּבְנֶה אֶת הָעִיר וַיֵּשֶׁב בָּהּ", והנה מבואר שנתנו ליהושע עיר ושוב נאמר שבנה את העיר.גם על בני דן נאמר (שופטים יח, כז - כח): "וְהֵמָּה לָקְחוּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה מִיכָה וְאֶת הַכֹּהֵן אֲשֶׁר הָיָה לוֹ וַיָּבֹאוּ עַל לַיִשׁ עַל עַם שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ וַיַּכּוּ אוֹתָם לְפִי חָרֶב וְאֶת הָעִיר שָׂרְפוּ בָאֵשׁ: וְאֵין מַצִּיל כִּי רְחוֹקָה הִיא מִצִּידוֹן וְדָבָר אֵין לָהֶם עִם אָדָם וְהִיא בָּעֵמֶק אֲשֶׁר לְבֵית רְחוֹב וַיִּבְנוּ אֶת הָעִיר וַיֵּשְׁבוּ בָהּ", אלא שכאן יש לומר שנשרפה ונחרבה העיר לגמרי. גם על בני בנימין נאמר (שופטים כא, כג): "וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי בִנְיָמִן וַיִּשְׂאוּ נָשִׁים לְמִסְפָּרָם מִן הַמְּחֹלְלוֹת אֲשֶׁר גָּזָלוּ וַיֵּלְכוּ וַיָּשׁוּבוּ אֶל נַחֲלָתָם וַיִּבְנוּ אֶת הֶעָרִים וַיֵּשְׁבוּ בָּהֶם", אך גם שם יש לומר שהיה זה אחר החרבת הערים לגמרי על ידי ישראל, ובפסוק הוזכרה שריפת הערים (שופטים כ, מח) "וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל שָׁבוּ אֶל בְּנֵי בִנְיָמִן וַיַּכּוּם לְפִי חֶרֶב מֵעִיר מְתֹם עַד בְּהֵמָה עַד כָּל הַנִּמְצָא גַּם כָּל הֶעָרִים הַנִּמְצָאוֹת שִׁלְּחוּ בָאֵשׁ".
וכזאת במלכים (א' ט, טז-יז):פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם עָלָה וַיִּלְכֹּד אֶת גֶּזֶר וַיִּשְׂרְפָהּ בָּאֵשׁ וְאֶת הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הָרָג וַיִּתְּנָהּ שִׁלֻּחִים לְבִתּוֹ אֵשֶׁת שְׁלֹמֹה: וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת גָּזֶר וְאֶת בֵּית חֹרֹן תַּחְתּוֹן". עוד מצינו במלכים (א' יב, כה): "וַיִּבֶן יָרָבְעָם אֶת שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרַיִם וַיֵּשֶׁב בָּהּ וַיֵּצֵא מִשָּׁם וַיִּבֶן אֶת פְּנוּאֵל", וכאן הרד"ק טוען שעל כרחך אין הבניין אלא חיזוק, כי היו הערים האלו בנויות, ואלו דבריו: "ויבן ירבעם את שכם - לא נוכל לומר כי חרבה היתה מעת שהחריב אותה אבימלך כי לא יתכן שהניחוה חריבה יותר ממאתים שנה ועוד כי שם התקבצו ישראל להמליך רחבעם ודאי עיר בנויה היתה אלא פי' ויבן שחזק חומות העיר ובנה בו היכל מלך וכן ויבן את פנואל לא שהיתה חריבה מעת שנתץ גדעון מגדל פנואל אלא שחזק בניינו כי חשש שמא ילחם עמו רחבעם וחזק שני אלה הערים כי גם כן רחבעם בנה ערי מצודות כמו שאומר בד"ה[24]".
[יש מי שהעיר על דברי רעק"א, מנין לו לומר שכרכא פירושו מוקפת חומה, הרי כרך שבגמרא אינו מכריח שהוא מוקף חומה. והנה, אף אם נאמר כן בלשון המשנה ובתלמוד עדיין אינו הכרח ללשונו של תרגום יונתן, ושמא בדברי יונתן לשון כריכן היינו מוקפות ומבוצרות. ואכן, משמעות כל המקומות שתרגם יונתן כרכא להורות על חוזק המקום והמכוון שהיה מוקף חומה[25]. גם בתרגום אונקלוס כריכן תרגום של בצורות. אך ביותר כל זה אינו עניין לנידון דידן, כי גם אם נניח שאין כרכא מכריח שהיא מוקפת חומה, אפשר לפרש שהייתה שומרון מוקפת חומה, וכל מגמת הרעק"א היא רק לבוא ולהוכיח שלא נבנתה שומרון לראשונה בתקופת עמרי אלא לפני כן].
♦
סיכום
לסיכומם של דברים.מתי נבנתה שומרון לראשונה: העיר שומרון לדעת היונתן נבנתה לפני תקופת עמרי, האחרונים למדו בדברי הבבלי שחולק על היונתן ועמרי בנה העיר מתחילה, ההכרח לדברי היונתן א. לרעק"א מכך שהיה לשומרון דין מוקפת חומה מימי יהושע, וממילא נבנתה בתקופת יהושע. ב. אפשר שההכרח כהערת הרד"ק מכך שמבואר היה נביא משומרון עוד לפני תקופת עמרי. ג. כך הייתה במסורת ששומרון קדומה היא.
למה נהגו שילוח מצורע בשומרון: לרעק"א מדינא כי עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, לאחרונים כעין הדין שמלכי ישראל רצו לנהוג בשומרון כקדושת ירושלים שמשתלחים ממנה מצורעים, לרבי יהונתן אייבשיץ אינו מן הדין אלא להרחיק החולי.
אפשר שדין מוקפת חומה אינו דווקא בתקופת יהושע: ישנו צד באחרונים שכל שנבנה והוקף חומה בתקופת הבית הרי הוא בכלל מוקף חומה בימי יהושע, ויש לדון לשיטתם האם דינו כמוקף חומה רק לעניין שילוח מצורע ובתי ערי חומה, או גם לגבי דין קריאת המגילה בט"ו.
מאיזו תקופה נודע בעולם חשש הידבקות מחולי הצרעת: מקצת אחרונים פירשו שהרחקת המצורעים משומרון היתה מחשש הידבקות, ונידון בהרחבה בהערות (ט-י) ממתי הוזכר בדברי חכמים עניין ההידבקות מחולי, והאם שייך לומר שדין תורה של הרחקת המצורע נובע מחשש ההידבקות.
♦ ♦ ♦