מח"ס שו"ת אבני דרך י"ד כרכים
סעודת פורים מוקדם בבוקר
באשר שאל לגבי רופא שמתחיל את המשמרת שלו בשמונה בבוקר, האם הוא יכול לעשות עם משפחתו את סעודת פורים בבוקר מוקדם.ראשית, אציין כי יש ששיבחו את עשיית סעודת פורים בבוקר, וכפי שכתב השל"ה הקדוש (עמ"ס מגילה): "ריב גדול הי' לי עם מקצת קהלות בחו"ל שאוכלין הסעודה אחר מנחה ועי"ז מבטלין התמיד וכו' על כן לא יפה בעיני המנהג להקדים תפלת מנחה אף שכתב הרמ"א כן רק יעשה וכו' וכל מי שמקדים ומזרז ביותר לעשות הסעודה בהשכמה הוא משובח בעיני וכ"כ מהר"ר איסרלן שהוא ורבותיו נהגו בכל השנים עיקר סעודה שחרית וטעמא דמסתבר הוא דהא זו סעודה היא נגד סעודת אסתר שעשתה עם המלך...". ומקור דבריו של מהר"ר איסרלן הם בשו"ת תרומת הדשן[2] (קי).
על מעלת סעודת פורים בבוקר, יכולים אנו ללמוד מהפוסקים דציינו דזה הוא הזמן המשובח, ובהם הפרי מגדים (א"א תרצה, סק"ה), המשנה ברורה (תרצה, סק"ט) וזו לשונו: "כתב א"ר (תרצה, סק"ד) בשם של"ה (מגילה ד"ה 'פורים') המשובח מי שעושה סעודה בשחרית". וכן איתא גם במעשה רב (רלח), בסידור הרש"ש, בכף החיים (תרצה, סקכ"ג), בנתיבי עם (תרצה), בילקוט יוסף (פורים תרצה, יג), בדברינו בשו"ת אבני דרך (ח, תקו) ועוד. וע"ע בשו"ת זכרון יהודה (אורח-חיים רח) ובספר מקראי קודש (הררי עמוד קצא הערה טו).
הבעיה בעשיית סעודת פורים מוקדם נובעת מהשאלה, האם מותר לעשות את סעודת פורים לפני קיום מצוות משלוח מנות. שכן מצינו טעמים רבים למצוות משלוח מנות, והפוסקים דנו בעיקר בטעמי תרומת הדשן (קיא) ומנות הלוי (אסתר ט, יט). האם טעם משלוח המנות הוא בכדי שיהיה המאכל לסעודת פורים בהרווחה או שטעם המשלוח מנות הוא להרבות אהבה ואחוה. לפי זה עולה, דאם יהיה אדם שיחפוץ לשלוח רק אליו את משלוח המנות, תיווצר בעיה, שהרי לפי תרומת הדשן המשלוח צריך שיהיה לו לסעודה.
וחזיתי דבספר עתה באתי (עמוד עג) תלה דהנפק"מ בין הטעמים של תרומת הדשן ומנות הלוי הוא: אם יש להקדים את המשלוח מנות לסעודה. דלתרומת הדשן דהטעם הרווחה לסעודה, יש לשלוח את המנות קודם הסעודה. ואילו למנות הלוי ניתן לשלוח גם אחרי הסעודה, דאף אז ירבה אחוה וריעות. ומעניין לראות כי בלקט יושר (הנהגות תרומת הדשן, שכתב תלמידו של תרוה"ד, רבי יוסף בר משה), כתב שיש לשלוח את משלוחי המנות קודם הסעודה, וניתן למימר דהוא לשיטתיה דאזיל, דמשלוח מנות הוא לצורך הסעודה. וכן העלה גם בספר יפה ללב (תרצה אות יח), דלפי תרומת הדשן כמה שיכול יותר להקדים את המשלוח עדיף טפי, וכ"כ בספר יוסף לקח (מועדים ב, לח) ובספר מיני מעדנים (עמוד קמו ואילך). וכן נקט באורחות יושר (לר"י מולכו פרק יט), דמצוות משלוח מנות בבוקר בבוקר.
כמו כן, במציאות שלנו, מיירי שזמן הסעודה מוקדם בבוקר, ויתכן דחלק מבני ביתו לא יספיקו עד אז לקיים את מצוות משלוח מנות. ויל"ע האם יכול להקדים את סעודת פורים למשלוח מנות.
המקור חיים (תרצה) כתב דיש להשכים ולהקדים משלוח מנות ומתנות לאביונים, כמו בכל מצווה שזריזין מקדימין. ובספר מועדים וזמנים (ב, קפו) כתב דאין לאכול את סעודת הפורים לפני משלוח מנות, מפני שאין לאכול קודם עשיית המצווה. וכפי שאסור לאכול לפני קריאת מגילה (רמ"א תרצב, ד ע"פ תרומת הדשן קט), ה"ה לפני משלוח מנות. וע"פ טעם זה דייק בשו"ת משנת יוסף (ה, קיז אות ה) שיש להתיר רק טעימה. וכן כתב בשו"ת שרגא המאיר (ג, קיג), דאין לאכול לפני קיום מצוות משלוח מנות. וציין דאף שבפסוק (אסתר ט, כב) משמע: "משתה ושמחה ומשלוח מנות"[3], דהאכילה והסעודה קודמת למשלוח מנות, הכא כיוון שיש חשש שתחטפנו שינה, ובייחוד בפורים דשותה (וכעין הסייג שמצינו לגבי תפילת ערבית שמא יחטפנו שינה). וכ"כ בשו"ת אז נדברו (ו, סה) ובשו"ת ציץ אליעזר (טו, לב אות טו). ונראה דכן יש להוכיח מהגרי"ח בספרו לשון חכמים (סי' מ): "ביום הפורים אחר מקרא מגילה ומתנות לאביונים ומשלוח מנות, יאמר בתוך הסעודה...".
בהליכות שלמה (יט, ט) נקט בלשון "ראוי" שלא לאכול קודם שיקיים את מצוות היום, וביאר דזה משום דאין לאכול קודם קיום מצווה. וכ"כ תלמידו, הגר"א נבנצל, בשו"ת מציון תצא תורה (א, קלב). וכן בחזון עובדיה (פורים עמוד קלה) לא נקט בלשון איסור, אלא כתב: "טוב שלא לעשות סעודת פורים עד לאחר שיקיים מצות משלוח מנות ומתנות לאביונים. אבל לטעום מעט לפני כן מותר ואין בכך כלום" (וע"ע בזה בספר ישמח ישראל כ, ב). וכן כתב בפאת שדך [מונק] (במסילה-נעלה עמוד צט אות יד), דאין לאכול סעודה בפורים לפני שקיים מצות משלוח מנות.
אולם, בשו"ת משנה הלכות (ו, קכב) כתב בשופי להתיר לכתחילה לאכול את סעודת פורים לפני משלוח מנות, וביאר דזה הוא משום שגם הסעודה היא מצווה, ואכילת מצוה מותר לעשות קודם עשיית המצווה (וכן נראה מהצל"ח ריש מסכת ברכות). וממילא אין איסור לאכול לפניה. כמו כן, ע"ע באריכות דבריו (ז, צב) והוכחתו מסעודת אסתר, דזה היה בבוקר[4] (ורק לאחר מכן עשו את המשלוח מנות, עיי"ש). ועוד, בסוף דבריו הביא סברא נוספת להקדים (את הסעודה למשלוח-מנות): "וכרגע נפל מילתא בליבאי עוד טעם להקדים סעודה לשלוח מנות דמצות סעודה היא בגופו ושלוח מנות מצותו עכ"פ לכתחלה ע"י שליח כשמו כן הוא וא"כ מצוה שבגופו קודמת למצוה שע"י שליח". וכן איתא בשו"ת נודע ביהודה (קמא סי' מב) דהסעודה לפני המשלוח, עיי"ש.
וכן חזיתי דבספר מאורות נתן (פורים סי' לד) דייק מסידור היעב"ץ (דף שפג) ומספר יסוד ושורש העבודה דאפשר לאכול קודם המשלוח מנות. ואכן, ראיתי במפורש בדברי יסוד ושורש העבודה (שער יב, שער המפקד פ"ו) דין זה שהסעודה קודמת למשלוח, וזו לשונו: "הבוקר אור... להדר בקיום המצוה של מתנות לאביונים קודם התפילה בכדי שיוכל האביון להכין צרכי הסעודה... עצתי אמונה ונכונה לאדם שלא יזוז מבית המדרש אחר תפילת שחרית עד שילמוד... ואח"כ ילך לשלום לביתו לאכול סעודת מצוה של קבלה וכו', ויזהר בלימוד על השלחן, ואח"כ יזרז א"ע לקיים ג"כ מ"ע של קבלה ומשלוח מנות איש לרעהו". וכן כתב להתיר לסעוד לפני המשלוח מנות בשו"ת שואלין ודורשין (ג, מב). וע"ע בשו"ת בצל החכמה (ו, פא).
ויש שרצו לדייק דכיוון שמרן נקט בשולחן ערוך קודם את הלכות סעודת פורים (תרצה, א-ג) ורק אחר כך את דין משלוח מנות (תרצה, ד), משמע שהסעודה קודמת[5]. ועיין באריכות בזה בספר כנסת יעקב לגרי"ח סופר (עמוד כא ואילך) ובספר טוב להודות (א, כד).
ראיה נוספת להתיר לקיים את הסעודה לפני משלוח מנות, הוא ע"פ המובא בספר משאת המלך (בענייני פורים לגרי"ג אדלשטיין. הובא בבית מתתיהו ב, ט אות יח), דדייק מהרמב"ם (מגילה ד, טו) שבגוף חובת הסעודה, עושה משלוח מנות, עיי"ש. וכן כתב בשו"ת תירוש ויצהר (קעב), דאין מברכין על משלוח מנות, כיון דהוא חלק ממצוות סעודת פורים (וכ"כ בספר שארית-יעקב מגילה ז, א אות לח). אלא דכבר העיר ע"כ מו"ר בשו"ת משנת יוסף (ז, קמג) דיש שני טעמים למשלוח מנות. ולטעם תרומת הדשן, שיהא לו צרכי הסעודה, כיצד יכול להקדים את הסעודה למשלוח.
אך ראיתי בספר נטעי גבריאל (פורים עמוד שיג), שהביא מספר שיר מעון שהעלה דמפני שמשלוח מנות הוא חלק מהסעודה, יש לשלוח עד שש שעות, שהוא זמן הסעודה, וזריזין מקדימין למצוות. ועיין בספר יבקשו מפיהו (ח"א א, מא) שנשאל הגריש"א זצ"ל האם מותר לאכול לפני קיום מצוות משלוח מנות, והשיב: "שמשלוח מנות נחשב חלק מהסעודה ולפיכך לא שייך איסור אכילה לפניו".
וכן מובא בשו"ת קב ונקי לגר"י זילברשטיין (אורח-חיים רלא), ששאל את חמיו הגריש"א האם מותר לאכול קודם משלוח מנות, והעלה להתיר משני טעמים: ראשית, הסעודה היא אחת ממצוות היום, ובכל אכילה מקיים מצווה, ומדוע עדיפה מצוות משלוח מנות ממצוות סעודת פורים. שנית, היות שרגילים לשלוח זה לזה, א"כ כשיקבל במשך היום וודאי יזכר (שעדיין לא קיים מצוות משלוח מנות, ולכן אין את החשש שמא ימשך אחר האכילה וישכח מקיום המצווה). וכן הובא בחשוקי חמד (מגילה עמוד קג), וכן הביא זאת בספר מיני מעדנים (עמוד קנא), וע"ע בנטעי גבריאל (פורים נו, ב ובהערות ב-ג). וכן הובא גם בספר קימו וקבלו (עמוד 79) דהגראי"ל שטיינמן זצ"ל סובר דמותר לאכול קודם מצוות משלוח מנות, עיי"ש. וכן משמע משו"ת אבני ישפה (ד, פב ענף ג).
אך נראה דאף שיש מתירים לאכול את סעודת פורים לפני המשלוח מנות, טוב לעשות את מצוות משלוח המנות ורק לאחר מכן את הסעודה (וכ"כ בילקוט יוסף, פורים תרצה, כה). עוד בדין זה עיין בשו"ת רבבות אפרים (ה, תרג עמוד תלד), בשו"ת מקדש ישראל (פורים רסא), בספר באורח צדקה (עמוד תיב), בספר באר המועדים (יב, לא), בספר תורת המועדים (ט הערה כד) ובספר בית מתתיהו (ב, ט אות יח. ג, יז אות ג ד"ה 'ונפק"מ').
העולה לדינא: הנכם יכולים לעשות את סעודת פורים בבוקר מוקדם, וראוי ליתן את משלוח המנות לפני הסעודה. והדרך הטובה ביותר היא שתלך לתפילה עם בני ביתך, ואחר התפילה בוותיקין (וקריאת המגילה), תתן את המתנות לאביונים (מצוי שהגבאים אוספים את המתנות לאביונים מיד בתום קריאת המגילה), ואת משלוח המנות תתן בסיום התפילה לאחד מהמתפללים (וכן תנהיג את בני ביתך). ואז תגיעו לבית ותאכלו את הסעודה. אולם, במידה ובעזרת נשים אין נשים במנין ותיקין (שלהן יוכלו לתת נשות ביתך את המשלוח), בשעת צורך כזה, יתנו הן את משלוחי המנות אחר הסעודה בבוקר. ובכל מקרה מהיות טוב, טוב שתאכלו גם במשך היום, ויש מעלה בכל אכילה ואכילה ביום הפורים.
♦ ♦ ♦