ישיבת תורת החיים, יד בנימין
איסור אכילה ושתייה לפני תפילה האם הוא דאורייתא או דרבנן
דברי הגמרא באיסור אכילה ושתייה לפני תפילה
הנה איתא בברכות (י' ע"ב): "ואמר רבי יוסי ברבי חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב מאי דכתיב לא תאכלו על הדם לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם (איכא דאמרי) אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן אמר רבי יוסי ברבי חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב כל האוכל ושותה ואחר כך מתפלל עליו הכתוב אומר ואותי השלכת אחרי גויך אל תקרי גויך אלא גאיך אמר הקדוש ברוך הוא לאחר שנתגאה זה קבל עליו מלכות שמים".הנה הגמרא הביאה ב' פסוקים לאיסור שתייה לפני התפילה, הפסוק הראשון מן התורה (ויקרא י"ט, כ"ו) והוא: "לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו" והפסוק השני מדברי קבלה (מלכים א' י"ד, ט') והוא: "ואותי השלכת אחרי גויך".
אולם בגמרא בסנהדרין (ס"ג ע"א) מצינו שדרשה הגמרא את הפסוק "לא תאכלו על הדם" להלכות אחרות ולמדה מפסוק זה שאין לוקים על לאו שבכללות. וז"ל הגמרא: "דתניא מנין לאוכל מן הבהמה קודם שתצא נפשה שהוא בלא תעשה תלמוד לומר לא תאכלו על הדם, דבר אחר לא תאכלו על הדם לא תאכלו בשר ועדין דם במזרק, רבי דוסא אומר מניין שאין מברין על הרוגי בית דין תלמוד לומר לא תאכלו על הדם, רבי עקיבא אומר מנין לסנהדרין שהרגו את הנפש שאין טועמין כלום כל אותו היום תלמוד לומר לא תאכלו על הדם, ר' יוחנן אומר [אמר ר׳ יוסי בר' חנינא. ע"פ גירסת סה"מ להגר"י קאפח דלקמן, וכן הגיה החכמת שלמה] אזהרה לבן סורר ומורה מנין תלמוד לומר לא תאכלו על הדם".
♦
מדברי הגמרא בסנהדרין נראה שאיסור אכילה ושתייה לפני תפילה דרבנן
והעיר ידידי אליעזר גלעד הי"ו שלכאורה מכך שהגמרא בסנהדרין הביאה הרבה הלכות שנלמדו מהפס' "לא תאכלו על הדם" ולא הביאה את הדרשה של אכילה לפני התפילה משמע קצת שדרשה זו אינה בכלל הלאו דלא תאכלו על הדם אלא אסמכתא. נפק דק ואשכח כדבריו בדברי החת"ס עמ"ס חולין (קכ"א ע"ב ד"ה מסייע). ע"ש. ועוד יש קצת להוסיף ולחזק ראיה זו, שהרי לא מצינו מקום אחר בגמרא שדרשה את הפסוק "לא תאכלו על הדם", ולכן אין לומר שבחולין תנא ושייר.♦
מדברי הרמב"ם בספר המצוות נראה שהוא איסור דאורייתא
והרמב"ם בספר המצוות (שורש ט') כתב בזה"ל: וזה הוא לאו שבכללות שאין לוקין עליו כמו שנבאר עתה. וזה כי אמרו (קדושים יט) לא תאכלו על הדם אמרו בפירושו מנין לאוכל מבהמה קודם שתצא נפשה שהוא בלא תעשה ת"ל לא תאכלו על הדם, דבר אחר וכו' הנה אלו חמשה ענינים כולם מוזהר מהם והם כולם נכללים תחת זה הלאו. ועוד אמרו מנין שלא יטעום אדם כלום עד שיתפלל תלמוד לומר לא תאכלו על הדם לא תאכלו עד שתתפללו על דמכם. ובבאור אמרו בגמרא סנהדרין (שם) במנותם אלו הענינים על כלם אינו לוקה משום דהוה לאו שבכללות וכל לאו שבכללות אין לוקין עליו וכו'. עכ"ל. ולכאורה משמע מלשון הרמב"ם בבירור שאיסור אכילה לפני תפילה הוא איסור דאורייתא, שהרי מנה אותו בכלל לאו דלא תאכלו על הדם, וכ"כ הגרי"פ פרלא (עמ' ע' ד"ה אמנם יש לפקפק), החת"ס (שם) והאול"צ (ח"ב פ"ז בהערות לתשובה ז' ד"ה ולענין קפה ובהערות לתשובה ח' ד"ה ומכל מקום). [והן אמת שיש מי שרצה לומר שאין הכרח מדברי הרמב"ם שאיסור אכילה ושתייה לפני תפילה דאורייתא שהרי אחר שמנה הרמב"ם את חמשת הדרשות שדרשה הגמרא בסנהדרין לפסוק כתב הרמב"ם 'הנה אלו חמשה ענינים כולם מוזהר מהם והם כולם נכללים תחת זה הלאו' ורק לאחר מכן כתב את דרשת הגמרא בברכות. אולם דברים אלו אינם מחוורים שהרי הרמב"ם פתח וסיים בדין לאו שבכללות, ובתוך דבריו הביא את דרשת הגמרא בברכות ואם היתה דרשה זו אסמכתא בעלמא מדוע יביא אותה בשורש בו מדבר על לאו שבכללות. לכן צ"ל שמ"ש הרמב"ם 'הנה אלו חמשה ענינים וכו', הוא כעין סיכום שעשה הרמב"ם לדברי הגמרא בסנהדרין].♦
מדברי הרמב"ם בכת"י וביד החזקה נראה שהוא איסור דרבנן
אמנם יש להעיר שבהרבה גרסאות של ספר המצוות לא הובאה הדרשה של איסור אכילה ושתייה לפני התפילה, ובסה"מ הוצאת הגר"י קאפח (עמ' ל"ד) לא גרס משפט זה, וכן בסה"מ מהדורת ר' חיים העליר (עמ' כ"א הערה 54-55) כתב שבמקור הערבי הנדפס ליתא וכן ליתא בתרגום ר' שלמה אבן איוב [אולם מה שכתבו ביבי"א (ח"ד סי' י"א אות א') ובהערות ר' חיים העליר הנ"ל להביא ראיה מדברי הרמב"ם בפיה"מ (מכות רפ"ג ד"ה והחלק הששי) בדברו על לאו דלא תאכלו על הדם דהוי לאו שבכללות שלא הזכיר את הדרשה של איסור אכילה לפני תפילה, לכאורה צ"ע שהרי לא הזכיר שם גם את דרשת הגמרא של אזהרת בן סורר ומורה].ויש להוסיף עוד ראיה שהרמב"ם סבר שדרשת הגמרא בברכות אסמכתא היא, שהרי בכל ההלכות שדרשה הגמרא בסנהדרין מהפסוק לא תאכלו על הדם, הרמב"ם הביא את הפסוק כשהזכיר את ההלכה, ובהלכות שחיטה (פ"א ה"ב) כתב: והאוכל ממנה קודם שתצא נפשה עובר בלא תעשה, והרי הוא בכלל לא תאכלו על הדם ואינו לוקה. עכ"ל. וכן בכל שאר ההלכות (עי' פי"ג מהלכות סנהדרין ה"ד ובפ"ז מהלכות ממרים ה"א, ואין להקשות ממ"ש הרמב"ם בפי"א מהלכות מעשה הקורבנות ה"ד שלא הביא פס' זה, משום שיש פס' אחר שמחייב אפי' מלקות. ע"ש ודו"ק), אולם כשכתב (בפ"ו מהלכות תפילה ה"ד) את האיסור לאכול קודם תפילה לא הביא את הפס'. ומעין ראיה זו הביא במנחת חינוך (מצווה רמ"ח אות ה'). ע"ש. ועוד ראיתי בספר הלכה ברורה (עמ' קצ"ג) שכתב שקצת יש להוכיח שאיסור אכילה לפני תפילה דרבנן הוא לדעת הרמב"ם ממה שכלל אותו עם איסור עשיית חפציו לפני תפילה. ע"ש. ושו"ר שכ"כ התורת חיים סופר (סי' פ"ט סק"י).
♦
גם מדברי הרא"ש נראה שאיסור זה הוא איסור דרבנן
כתב הרא"ש (פ"א סי' י'): ומצאתי כתוב בשם ר"י ז"ל דאם התחיל לאכול קודם שעלה עמוד השחר כיון שעלה עמוד השחר פוסק. אף על גב דאמרינן (שבת ט' ע"ב) בתפלת המנחה אם התחילו אין מפסיקין. שאני הכא דאסמכוה אקרא ואיכא לאו דלא תאכלו על הדם. עכ"ל. ואע"פ שיש קצת משמעות מדברי הרא"ש שאיסור אכילה לפני תפילה דאורייתא, אין לומר כן, מחמת שמצוות תפילה גופא לדעת הרא"ש היא רק מדרבנן (עי' תוספות הרא"ש ברכות כ' ע"ב ד"ה חייבין בתפלה) ע"כ אין אכילה שלפניה יכולה להיות דאורייתא. וראיתי במעדני יו"ט (אות מ') שהסביר שמ"ש הרא"ש 'דאסמכוה אקרא ואיכא לאו דלא תאכלו על הדם' היינו דאסמכתא זו היא סמוכה ג"כ בלאו של לא תאכלו על הדם, ואפשר שהעמיס כן בדברי הרא"ש בגלל מ"ש בס"ד לעיל. ושו"ר שביבי"א (ח"ד סי' י"א סוף אות א') כתב להסביר שמה שכתב לאו אינו לאו ממש אלא חמיר יותר מדרבנן רגיל מכיון שאיכא אסמכתא והביא ראיות לדבריו. ע"ש.♦
הראשונים הסוברים שאיסור זה איסור דאורייתא
אולם מנגד עומדים הסמ"ג (לאוין סי' ר"כ), הראב"ן (שו"ת סי' ל"ד), הרא"ה בחידושיו לברכות (י' ע"ב ד"ה ואמר ר' יוסי בר' חנינא) וספר החינוך (מצווה רמ"ח) הסוברים שאיסור אכילה קודם תפילה הוא איסור דאורייתא, וכמו שכתב במנ"ח (שם) בדעת ספר החינוך. ע"ש. [וידוע מה שנחלקו גדולי עולם אם הרא"ה הוא מחבר ספר החינוך אם לאו (ע' שם הגדולים מערכת א' סוף אות קל"ב, וע"ע בעין יצחק ח"א עמ' תנ"א)].♦הראשונים הסוברים שאיסור זה איסור דרבנן
אולם תר"י (ה' ע"א ד"ה לא תאכלו) כתבו וז"ל: "וזה אסמכתא בעלמא הוא דפשטיה דקרא על אבר מן החי נאמר שלא יאכל הבשר בעוד שדמו בתוכו". ומה שכתבו (שם בד"ה כל האוכל) אין כוונתם לומר שהוא לאו ממש אלא אסמכתא, עיי"ש וביבי"א (שם). ודו"ק. וכ"כ המאירי (י' ע"ב ד"ה האוכל), אולם עיין במאירי בב"מ (קט"ו ע"א). וצ"ע. ובחידושי מסכת ברכות המיוחסים לריטב"א (י' ע"ב) כתב שאיסור אכילה לפני תפילה הוא איסור דרבנן וקרא אסמכתא בעלמא, וכ"נ מדברי רש"י (חולין קכ"א ע"ב ד"ה וממתין). ע"ש. (ונראה שלפי דברי הראשונים הסוברים שכל עיקר מצוות תפילה היא דרבנן לא יתכן שיהיה איסור מן התורה לאכול לפני שמתפלל, מאחר שהתורה לא ציוותה להתפלל וכ"כ המנ"ח [שם]. אמנם ראיתי למי שרצה לומר שהואיל ובעת צרה רוב הראשונים מודו שתפילה דאורייתא, אפשר לומר שאף הראשונים הסוברים שתפילה דרבנן יודו שאיסור אכילה לפני בעת צרה איסורא דאורייתא הוא. אמנם הדברים לענ"ד נראים קצת רחוקים. ועוד, שהגמרא לא חילקה בכך).♦
דעת מרן הבית יוסף
מרן בבית יוסף (סי' פ"ט ד"ה ומ"ש בשם אבי העזרי) כתב בפשטות שאיסור אכילה לפני תפילה הוא איסור דרבנן, וראיתי שהביא מו"ר ביבי"א (ח"י חאו"ח סי' ו' אות ב' בהערה) לחכ"א שכתב בדעת מרן הבית יוסף שאיסור אכילה לפני תפילה דאורייתא הוא שהרי לקמן בסעיף ה' פסק שהמתחיל לאכול לפני עלו"ש והגיע עלו"ש צריך להפסיק, ולכן ודאי משום דס"ל שאיסור אכילה קודם תפלת שחרית הוא איסור תורה. ע"כ דבריו שהובאו שם. אולם עמו הסליחה, שהרי מרן כתב בבית יוסף בפירוש שאכילה לפני תפילה אינה דאורייתא, אלא חכמים רצו לסמוך את ההלכה אקרא, ולכן התיר הראבי"ה לשתות מים לפני תפילה. ע"ש בדברי הבית יוסף. ומה שרצה לומר שדברים אלו הם דברי מהר"י אבוהב, לכאורה דבריו קשים, שהרי במהר"י אבוהב ליתא מהמילים 'ונראה לי' וברור שהוא מדברי מרן הבית יוסף. ומ"ש עוד החכם הנ"ל להוכיח כדבריו, שהרי מרן בש"ע (סי' קו) ס"ל כהרי"ף והרמב"ם שהתפלה היא מצוה מן התורה, וא"כ גם איסור אכילה קודם תפלה הוי מן התורה, במחכ"ת הדברים צ"ע, שהרי אף אם מצוות תפילה מן התורה אין להוכיח מכאן שאיסור אכילה קודם תפילה הוי דאורייתא, שהרי דעת הרמב"ם (פ"א מהלכות תפילה ה"א) שמצוות תפילה מן התורה ואעפ"כ דעתו שאיסור אכילה קודם תפילה דרבנן הוא וכמו שהוכחנו בס"ד לעיל. ועוד, שהרי מרן בש"ע (סי' פ"ט סעיף ג') כתב שמותר לשתות מים לפני התפילה, ובבית יוסף מבואר שאם לא היו משנים חכמים מהפסוק ואומרים אל תקרי גויך אלא גאיך היה אסור לשתות אף מים לפני התפילה. והטעם שהיה כח ביד חכמים לשנות את הפסוק הוא משום שאיסור אכילה לפני תפילה הוא דרבנן. ואם מרן היה חוזר בו בש"ע וסובר שאיסור אכילה לפני תפילה הוא דאורייתא היה לו לאסור לשתות מים לפני התפילה. על כן יאמר שלדעת מרן הש"ע איסור אכילה לפני תפילה איסורא דרבנן הוא.♦
דברי האחרונים
הלבוש (סי' פ"ט סעיף ג') כתב: "ולא יאכל ולא ישתה קודם שיתפלל, ואם אכל או שתה קודם לכן אסמכו עליו קרא ואמרו [ברכות י ע"ב] עליו הכתוב אומר [מ"א יד, ט] ואותי השלכת אחרי גויך, ואמרו אל תקרי גויך אלא גאיך, אחר שנתגאה זה מקבל עליו עול מלכות שמים. ומה שהוצרכו לשנות הכתוב באל תקרי, שהרי אפילו בקריאת פשט הכתוב ג"כ היו יכולין לדרוש אותי השלכת אחר גופך שפירוש גויך הוא גופך, כלומר השלכת אותי אחר צרכי גופך. לא רצו חכמים לעשות כן שהרי הפסוק הזה אינו אלא אסמכתא ולא על דבר זה נאמר, שדבר זה אינו אלא מדרבנן, והם לא רצו לאסור כל צרכי הגוף אלא דברים שאדם מתגאה בהן ולפיכך אמרו כן" ושפתיו ברור מללו שאיסור אכילה ושתייה לפני תפילה הוא איסור דרבנן. וכ"כ העו"ת (ס"ק י"ג), הפמ"ג (א"א ס"ק י"ב), הבגדי ישע (ד"ה אבל מים מותר), ש"ע הרב (סעיף ה'), המשנ"ב (ס"ק כ"א) וכ"פ מרן הגרע"י בהליכו"ע (ח"א עמ' קנ"ב).♦ ♦ ♦