מצא או מוצא [תגובה] - הרב דוד אריה שלזינגר
הרב משה פרץ שליט"א כתב בגיליון הקודם לבאר למה שאלו את החתן בארץ ישראל מיד מצא או מוצא, ולא המתינו על כמה חדשים, והביא כמה דרושים. אבל יש לדעת מקודם את פירוש המילים, כי בני ארץ ישראל החכמים לא התכוונו בזה להתערב בבתים החדשים לדעת האם היא טובה, אלא שהיה זה כעין מילתא דבדיחותא ובדרך רמז לשאול האם היא צדקת, ולא כדי לקבל ממנו תשובה.ובזה מיושבת גם קושיית החפץ חיים, כי בארץ ישראל לא היו החתנים תמימים שיענו את כל האמת, אלא שהיה זה כעין שאלה להעלות שחוק על פניו.
ואחרי זה אכתוב מה ששמעתי על דרך דרוש מה החילוק בין הפסוקים של מצא או מוצא, כי הרי איש ואשה שרויה שכינה ביניהם ע"י שם י-ה, כי איש ואשה מיוסד מ"אש", ואצל האיש נמצא הי', שהוא רומז על עולם הבא, וגבי האשה יש ה', שבזה נברא העולם הזה.
ולכן אם מצא אשה, היינו כדרך נשים שיש לה אות ה' אחד, הרי מצא טוב, אולם אם היא "האשה" שנוסף לה עוד ה' לגשמיות, הרי מוצא מר את האשה.
ויש להוסיף כי דרך האשה להזכיר את בעלה, "אישי" נתן לי וכדומה, וכוונתה בזה ליקח ממנו את הי' שנמצא בין ה"אש", ולהורידו לסוף שמו "אשי", שלא תהיה הרוחניות מכניע, ולכן צריך הבעל לומר "אשתי", דהיינו לסתום הה' שלה ולהוסיף לה ג"כ י'.
דוד אריה שלזינגר
מח"ס "ארץ דשא" על מ"ב
♦