הערה על מאמרו של הרב יהושע ון-דייק "ישיבה במקום אביו בבית הכנסת לאחר מותו" (עמוד קע"ב)
במאמרו של הרב יהושע ון-דייק שליט"א בעניין ישיבה במקום רבו ומקום אביו לאחר מותו, הביא מהגר"ח פלאג'י שנהגו לכסות מקומו של מרביץ תורה בבגד, ובהמשך הזכיר שם כיסוי כל י"ב חודש. אולם, בלשונו של המהר"ח פלאג'י שהזכיר לגבי כיסוי מקום המרביץ תורה לא הוזכר י"ב חודש. ונראה לי שיש מקומות שנהגו שכשישב בבית הכנסת אדם גדול בתורה, בפרט כשהוא גדול הדור, אז עושים במקום זה הנצחה כלשהי או דרך מסוימת, שקובעת שבמקומו לא ישבו עוד. ולמשל בבית הכנסת לדרמן, על מקומו של הסטייפלער זצ"ל עשו כן. ולכאורה יש קצת לדון האם מותר לעשות כך, שהרי יש איסור של סתירת בית הכנסת, ואסור מצד "לא תעשון כן לה' אלוקיכם", ולכאורה קצת יש לדון שביטול שימושו של בית הכנסת בחלקו, יש כאן מעין סתירה של בית הכנסת. וגם אם נאמר שאין כאן ממש את הגדר של "לא תעשון כן", אבל יש לדון האם ראוי להפקיע שימוש מבית הכנסת משימושו העיקרי, שהוא מקום לתפילה. ואפשר שהדבר תלוי באופי העניין, האם הדבר נעשה כהנצחה לגדול, שאז יש לומר שאין ראוי להשתמש בבית הכנסת כמוזיאון וכהנצחה לאדם פרטי, אף אם הוא גדול בתורה, או שהדבר נעשה כדי לעורר את הציבור לרגשי קודש, שהם מתפללים במקום שהתפלל בו אדם גדול וקדוש, והדבר יעוררם בתפילתם.אהרן הכהן פרידמן
מודיעין עילית
♦