ברכת האילנות - ברכת הראיה או גם הריח - הרב ישראל אליהו

איתא בברכות (דף מ"ג ע"ב): היוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים אומר ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וכו'. והנה, לא נתבאר בגמרא בפירוש מה ההתפעלות שיש באותם אילנות המלבלבים. אמנם בפשטות ההתפעלות היא בעצם ראיית הפרחים המלבלבים, אשר מראים את התחדשות הבריאה לאחר חודשי החורף, וכלשון הגמרא "וחזי אילני דקא מלבלבי". וכ"כ בחידושי הרא"ה (ברכות מ"ג:): "וקבעו ברכה זו לפי שהוא ענין בא לזמן, והוא ענין מחודש שאדם רואה עצים יבשים שהפריח הקב"ה". אולם, יש שיטה מחודשת שכתב תלמיד מהר"ם מרוטנבורג בספר הפרנס (סימן שצ"ו): "האי מאן דנפיק ביומי ניסן פעם ראשונה בשנה, וחזי אילני דמלבלבי שמוציאין ריח טוב, מברך בא"י אמ"ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות נאות להתנאות מהם", ולכאורה משמע מדבריו שהבין שהברכה נתקנה על ההתפעלות מלבלוב האילנות וגם על ההנאה מריחן הטוב של הפרחים [ואפשר שהוא למד זאת מסידור דברי הגמרא, שכתבה את דין ברכת האילנות בתוך ענייני ברכת הריח, ומשמע שאף ברכת האילנות היא מענייני ברכת הריח].
נמצא לפי זה שהרוצה לצאת ידי כל השיטות, ראוי תחילה שיריח ויהנה מריח הפרחים, ואח"כ יברך שלא חיסר בעולמו כלום וכו'. ויש לציין כי יהודי אלכסנדריה נהגו לאחר ברכת האילנות ליקח פרח מהאילן ולברך עליו בורא עצי בשמים (הגדש"פ עם פירוש ליל שמורים, עמ' י"ט), ואפשר שעשו כן בכדי לרמוז שברכת האילנות היא גם על הריח (או משום דכיון דאיתעבידא בה מצוה חדא ליעביד בה מצוה אחריתי). וכעין זה כתב בספר לקט הקציר: "ומנהגינו בק"ק טרבלס (במדינת לוב) לברך על אילני לימונים וכיוצא להוסיף ברכת הריח". הרי שהשתרש מנהג זה בכמה קהילות להריח באילן בשעת ברכת האילנות.
ואגב לפי זה יש ללמוד ענין נוסף, דידועים דברי חלק מהמקובלים שאין לברך ברכת האילנות בשבת מצד בורר, ואכמ"ל. אך לפי הנ"ל לכאורה יש להעיר בזה מצד אחר, שכיון שטוב להריח ג"כ מפרחי האילנות, באנו בזה למחלוקת הראשונים האם מותר להריח בהדס מחובר בשבת. ויש בזה מחלוקת גרסאות בסוכה ל"ז ע"ב, יש שגרסו הדס מחובר מותר להריח בו ויש שגרסו אסור להריח בו, והביאם הב"י בסימן של"ו, ופסק בשו"ע שמותר להריח בו. אולם, הביא הכה"ח (סימן ש"ו ס"ק ס"א) שמנהג העולם להחמיר בזה, וכתב דאפשר דטעמא משום שמא ישכח וימשמש בעלין ויתלשו [ועוד אפשר להציע בטעם המנהג, משום סברת השדי חמד (ח"א מערכת ח' כלל ל"ו), שבעניני גירסאות אין הולכים אחר עמודי ההוראה, משום שהם פסקו כהגירסא שלפניהם ולא משום שיקול דעתם, ואילו היתה לפניהם גירסה אחרת אפשר שהיו פוסקים כאותה גירסה]. וכיון שמנהג העולם להחמיר מלהריח במחובר, ממילא הרוצה להחמיר ולהריח מפרחי האילנות בזמן ברכת האילנות, לכאורה יש לו להימנע מלברך ברכת האילנות בשבת.
♦ ♦ ♦