כמה חששות בשרויה - הרב ישראל אליהו

בירחון האוצר (גיליון ב' עמוד ה') פרסמתי בס"ד מאמר בענין מצה שרויה של מצות מכונה, וכתבתי כמה חששות, ונזכירם בקצרה: א. דהבצק אינו מגובל לגמרי ובכה"ג כתב המשנ"ב לאסור שרויה אף בדיעבד. ב. כיון שכמעט מן הנמנע הוא לנקות לגמרי את הכלים, נמצא שאם ישנו איזה פירור שנדבק למצה בשלב הרידוד או הניקוב, הרי שלא נתבטל מדין לח בלח אלא מדין יבש ביבש, שהרי הפירור מונח בפני עצמו על המצה אלא שאינו ניכר, ונפסק ביו"ד סימן ק"ט שדבר שנתבטל ביבש אף שמותר לאכלו מ"מ אסור לבשלו כיון שגורם להוציא את הטעם מהאיסור ולהבליעו בהיתר. וא"כ אם עשה כן בפסח, הרי קי"ל שחמץ בפסח עצמו אפילו באלף אינו בטל. ע"כ קיצור ממה שכתבתי, והרוצה לעיין באורך יעיין שם.
והתעוררתי לחשש נוסף, שאף על הפירורים המתערבים בשלב הלישה לכאורה יש אופנים שהם אינם מתערבים כמו כל לח בלח, שהרי אם נשארו פירורים מיום קודם בקערת הלישה או בצינורות שדרכם נשפך הקמח והמים הרי הם בגדר 'שאור', ומצינו בש"ך יו"ד סימן שכ"ד ס"ק י"ח שהביא מחלוקת ראשונים האם שאור מתערב לגמרי בעיסה או לא, דלתה"ד (סימן ק"ץ) בדעת הרא"ש אין בילה בשאור, ולטור בדעת הרא"ש יש בילה וכן דעת רבינו פרץ והסמ"ק, והוסיף הש"ך (שם ס"ק כ"א) שכן דעת התשב"ץ (שו"ת ח"ב סימן רצ"א סכ"ז) והמהרי"ל (פסח הלכות חלה עמוד פ"ה) להחמיר בזה, ואף שהשו"ע פסק שיש בילה בשאור, כתב הש"ך שיש לחוש לדעת המחמירים. והוסיף הש"ך שם לצדד אף בדעת השו"ע שאמנם ס"ל דמתערב יפה, אך אין בילה מוחלטת. ע"ש.
וא"כ במצות מכונה דידן, שיש חשש שאור, אינו מתערב לגמרי בעיסה. והשורהו במים בפסח גורם להעביר טעם מהשאור לשאר המצה, ואינו בטל אפילו באלף. ובפרט בקמח מצה שישנם פירורי מצה מכמה וכמה מצות, וכמעט לא יבצר שאין שם איזה שאור.
♦ ♦ ♦