רב ומו"צ בית הוראה יד הרמ"ה
מח"ס אהל יעקב
ירושלים
מיץ ענבים בליל הסדר
לכבוד ידידי היקר, הגאון החשוב מרביץ תורה לאלפים מתוך עמל ועיון לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא, ה"ה רבי משה חליוה שליט"א, במח"ס יקרים ונצרכים ענפי משה הרבה חלקיםשלום וברכה וכלט"ס
שוב הבאתם אור לביתי עם חלק חדש מהשו"ת גם אני אודך תשובות הגאון רבי משה חליוה שליט"א שהשיב לידידי הגאון החשוב מרביץ תורה לאלפים, רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א, על שאלותיו המחכימות והנפלאות, חלק ד', וראיתי שם עמל ויגיעה של תלמיד חכם אמיתי המברר סוגיות בהלכה לעומק הדברים. מה השארתם לנו לומר חוץ מהמשפט "שירבו כמותכם בישראל", ובפרט בתקופה זו.
בענין מה שהבאתם מהגאון רבי שמואל וואזנר זצ"ל בענין מיץ ענבים בליל הסדר, מצאתי לנכון לצרף כאן את מה שליקטתי בענין זה:
והנה, מצאנו כמה דרכים מדברי הפוסקים בענין אם מותר לשתות מיץ ענבים לכתחילה למצות ד' כוסות בליל הסדר. ובאמת, מאחר שכבר האריכו הפוסקים בכמה ספרים חשובים בענין מיץ ענבים בכל דיני קידוש וכדומה, ואכמ"ל בזה, לכן כאן אנו נציין רק מדבריהם במה שנוגע להלכה למעשה לגבי ד' כוסות.
♦
דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל
והנה, בספר אשרי האיש (עמוד שצ"ג) ליקט שם כמה ענינים מהגרי"ש אלישיב זצ"ל שהודפסו בכמה ספרים פרטים חשובים, ונביא את דבריו כמו שכתוב שם, וכדאי לעיין במקורות שציינו שם. וז"ל: לכתחילה אין ראוי לקיים מצות ד' כוסות במיץ ענבים שאינו דרך חירות, אכן, אם יערב במיץ ענבים יין במידה שיורגש האלכוהול היטב כה"ג יוצא גם ידי חירות. ולכן יש למזוג כחצי או לכל הפחות כשליש יין (אמיתי מאה אחוז) עם המיץ ענבים דד' כוסות, וזה כדי שיהא שייך בו שמחה. אמנם כל אדם שקשה לו לשתות יין, יוצא יד"ח במיץ ענבים אמיתי שזהו דרך חירות שלו, וכדאיתא בפסחים דף קח ע"ב שיוציאים ביין חדש והיינו מיץ ענבים וכמ"ש במדרכי, עכ"ל.♦
דעת הגר"מ פיינשטיין זצ"ל
ובספר קול דודי (סימן ג' סעיף ד') כתב מהו טעם יין שצריך, פירש הרשב"ם (דף ק"ח:) ד"ה אל תרא, דהיינו יין המשכר, וא"כ יין שאינו משכר, כמו מיץ ענבים, אינו מן המובחר, וגם ביין כזה אינו יוצא ידי חירות, כמו שאינו יוצא ביין חי בזמן הגמרא כדאיתא בפסחים שם, וידי חירות, פירושו מצוה מן המובחר, וכן פסק הגר"מ פיינשטיין זצ"ל שלא יצא במיץ ענבים ידי חירות. ועוד כתב שם (אות ח') שאפילו אדם שמזיק לו יין צריך לדחוק את עצמו לקיים מצוה מן המובחר, עד שאמרו בירושלמי שקלים (פרק ג' הלכה ב') שהיו מחמירין ביין אף שכאב להם ראשם עד שבועות ולא הקילו במיץ ענבים. אכן נראה שאם יש ח"ו חשש סכנה או אפילו נופל למשכב או אפילו חשש שלא יגמור את הסדר אינו רשאי להחמיר.♦
דעת הגר"ש וואזנר זצ"ל
עיין בספר קובץ מבית לוי מועדי השנה (עמוד רפ"ט) שהביא את דעת בעל שבט הלוי שליט"א [זצ"ל], שמותר ליקח למצות ד' כוסות מיץ ענבים, ולכתחילה יוסיף לו יין. ואם הוא מיץ ענבים טבעי שמצוי היום, מספיק שיוסיף מעט יין. ומותר להוסיף למיץ ענבים מים בכמות כזאת שנשאר מורגש הטעם היטב והכל לפי הענין [כמובן שאין זה באותה כמות שניתן להוסיף מים ליין, כיון שביין יש טעם חזק יותר].♦
דעת הגרשז"א זצ"ל
בספר הליכות שלמה (פרק ט' סעיף י"א) כתב שיוצאין ידי חובת ארבע כוסות במיץ ענבים. וטעמו הוא משום דדין מיץ ענבים לענין זה כיין גמור, כי גם על ידי שתיית מיץ ענבים יצא ידי חירות, והרגשת החירות היא עיקר שם יין שחייבו לד' כוסות אבל החוזק אינו מעיקר שם יין לענין זה. וכל שקשה לו לסבול החוזק, אפילו אינו נופל למשכב כלל, ראוי ליקח לכתחילה מיץ ענבים.♦
דעת בעל הקנה בושם זצ"ל
בספר שיעורי קנה בושם הל' פסח (עמוד קמ"א) כתב, שיראה להכין לליל הסדר יין טוב שיהא בכוחו לשתות, ולפיכך מי שקשה לו בעלמא לשתות יין, יקח יין נוח וקל שיהא השתייה נוחה ועריבה עליו. ומי שאינו יכול גם זה יקח מיץ ענבים.♦
דעת הגרי"י פישר זצ"ל
בספר הליכות אבן ישראל (עמוד קנ"ד) כתבו שפסק הגרי"י זצ"ל שלכתחילה יש לקחת לד' כוסות יין, ולא מיץ ענבים, כיון שיש שאלה בזה משום חירות, והעיר בנו יבדלח"ט הגר"י שליט"א ששמע מאביו זצ"ל עוד ראיות שלדעתו בעינן חירות ויין דוקא. ומ"מ היה מורה לשואלים שיוצאים ידי חובות ד' כוסות על ידי מיץ ענבים.♦
דעת הגר"ש קמנצקי שליט"א
בספר קובץ הלכות הל' פסח (פרק כ' סעיף ה') כתב דאיתא בשו"ע (סימן רע"ב סעיף ב') יין מגתו מקדשין עליו, וסוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קידוש היום, וכפשוטו הוא הדין דכשר לכתחילה לענין מצות ארבע כוסות, ואין צריך לשתות יין המשכר דוקא, שלכן יוצאין לכתחילה ידי חובת ארבע כוסות בשתיית מיץ ענבים. ומסתבר דאפילו מי שסובר שצריך יין המשכר, הא עכ"פ מודה שכשיש בו מעט אלכוהול שפיר יוצאין בו לכתחילה, אף שהוא קלוש הרבה וכמעט שאין מרגישין טעם האלכוהול. והרוצה למזוג מיץ ענבים עם מים, אין למזוג בו כמות גדולה של מים, ולא שייך למזוג בו כי אם מעט מים בלבד, ואם הוסיף יותר ממעט מים אין דינו כיין.♦
דעת מו"ר הגר"מ דייטש שליט"א
כששאלתי את מו"ר שליט"א כיצד מורין למעשה גבי שתיית מיץ ענבים לד' כוסות וכיצד הוא נוהג, השיב לי בתשובה וז"ל קבלה מידינו מגדולי ישראל ששתו לכתחילה מיץ ענבים, וכן נהג מרן מטשעבין זי"ע.♦
דעת הגר"א נבנצל שליט"א
במשנה ברורה עם הערות ביצחק יקרא (סימן תע"ב סעיף י') כתב דיין צימוקים ויין מבושל יתכן דעדיף על מיץ ענבים, משום דבעינן מידי דמשכר. והגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל במקראי קודש חלק ג' (סימן ל"ה) כתב שמיץ ענבים עדיף מיין צימוקים.♦
דעת הגר"מ שטרנבוך שליט"א
בשו"ת תשובות והנהגות חלק ו' (סימן ק"ט אות ד') כתב דנראה בזמנינו שאין אנו רגילים לשתות יין בימות החול, לכן אפילו מיץ ענבים שאינו משכר, מ"מ אם אין טעמו כטעם שאר מיצים בעלמא, רק יש בו טעם חזק ומרגישים שזהו יין, כבר מרומם ומשמח האדם, וממילא הרי זה דרך חירות ויצא ידי חובתו לכתחילה. מיהו ראוי למצוע דרך ממוצע, והיינו לערב במיץ ענבים בשיעור שעדיין יהא השתיה עריבה לו וגם ישתנה טעמו לטעם יין, ואז יוצא ידי חובתו לכתחילה דגם השתיה ערבה לו וגם משמחו שהרי מרגיש האלכוהול שביין.♦
פוסקי הספרדים
בשו"ת אור לציון חלק ג' (פרק ט"ו שאלה ד') כתב שלכתחילה מן הראוי לקחת דוקא יין למצות ארבע כוסות. ומכל מקום מי שקשה לו יכול לקחת מיץ ענבים. וישתדל שלפחות כוס אחת ישתה של יין. ויכול לערב בכוס חצי יין וחצי מיץ ענבים. ולנשים יש להקל לכתחילה לשתות מיץ ענבים.בספר חזון עובדיה (עמוד י"ג) כתב שמי שקשה לו לשתות יין, יכול לקחת לארבע כוסות מיץ ענבים אע"פ שאינו משכר. ופשוט שיש להקל בזה לנשים, שקשה עליהן מאוד לשתות ארבע כוסות של יין ממש. וכל זה לענין ארבע כוסות, אבל לקידוש והבדלה מיץ ענבים כשר אף לכתחילה.
♦
מנהג גדולי ישראל בשתיית מיץ ענבים
הגרשז"א זצ"ל היה נוהג לשתות מיץ ענבים, משום שהיה קשה לו שתיית יין, ואף שבדרך כלל מזג את המיץ עם יין, מ"מ הורה להדיא להקל במיץ ענבים, וכן נהגו הנשים וכל המסובין בביתו שהיה קשה להם לשתות יין, וכן נהג גאב"ד טשעבין זצ"ל. הגר"מ פיינשטיין זצ"ל היה שותה יין, וכמ"ש לעיל. בחוברת גלא"ט שנת תשע"ג הביאו את הנהגת הגרא"מ שך זצ"ל שהיה שותה יין כל השנים, ולא מיץ ענבים, ורק בשנים האחרונות הוסיפו מיץ ענבים.בספר משנת אי"ש (קי"ג) כתב שהגרי"ש אלישיב זצ"ל היה שותה רוב השנים יין לד' כוסות (או שני שליש יין ושליש מיץ ענבים, כפי שהיה מורה). ובחוברת גלא"ט (עמוד 101) הובא מנכדו, הרב אריה אלישיב שליט"א, כיצד נהג הגרי"ש בענין שתיית יין, והביא שם סיפור, וז"ל הסיפור: "היה זה באחד הימים לפני פסח, ראיתי את הרב זצ"ל מהרהר, ומשניגשתי אליו הוא שח בפני כי הרופא אסר עליו לשתות יין מתוק, והוראה זו של הרופא גרמה לו לבעיה, שכן בהלכה נכתב שצריך להדר אחרי יין שערב לחיך, ויין יבש לא ערב לו לחיך. הרב המשיך ושאל אם יש לי מה לעזור לו בעניין, ולכך מיד קניתי כמה בקבוקי יין מסוגים שונים וישבתי עם הרב להראות לו יין אחרי יין, והרב כמנהגו עשר פעם נוספת כל יין בנפרד, ניסינו לשלב כל מיני סוגים, ולערבב גם מעט מיץ ענבים שימתיק את העפציות של היין, עד כי בסופו של דבר עלינו על נוסחה ראויה, שיהיה זה יין יבש עם מתיקות כלשהי, וכך שמח הרב שהצליח גם על הידור שזה שיהיה היין ערב לחיך".
בספר הליכות אבן ישראל שם הביא שהגרי"י פישר זצ"ל נהג לקחת יין דוקא לכל ד' כוסות. ולא נמנע מזה, אף שהיה לו קשה לו לשתות יין. ובשנים האחרונות שהתחילו לייצר יין עם אחוז אלכוהול נמוך (כ4%) לקח יין זה בשביל הד' כוסות.
♦ ♦ ♦