הבדל בין המשנה על סוגי המצה למשנה על סוגי המרור - הרב אהרן הכהן פרידמן

במסכת פסחים יש לנו שתי משניות שעוסקות בסוג המצה ובסוג המרור שיש לאכול בפסח. המשנה בדף ל"ה א' עוסקת בסוג המצה שיש לאכול, והמשנה בדף ל"ט א' עוסקת בסוג המרור שיש לאכול. ויש דמיון רב בין המבנה של שתי המשניות האלו.
אמנם, יש גם כמה הבדלים בין המבנה של שתי המשניות האלו, וברצוני לעמוד על אחת מהן.
במשנה לגבי מרור כותבת המשנה "ומצטרפין לכזית", דהיינו, שניתן לצרף את כל חמשת הסוגים שנזכרו במשנה שיוצאים בהם חובת מרור לכזית, ואילו המשנה לגבי מצה לא כותבת "ומצטרפין לכזית", שניתן לצרף את כל חמשת מיני הדגן לכזית. ונשאלת השאלה, למה לגבי מרור ראתה המשנה צורך להשמיע חידוש זה ולא לגבי מצה.
ונראה לבאר בפשיטות, שהרי מבואר בגמ' (שם קט"ו ב'): "בלע מצה יצא בלע מרור לא יצא", והטעם הוא דאין דין לטעום טעם מצה, אבל יש דין לטעום טעם מרור. ולפ"ז מובן למה השמיעה המשנה חידוש זה רק לגבי מרור, שכן במרור יש דין של טעם מרירות, ויתכן שבעירוב מינים שונים ישתנה הטעם מאשר אם הוא אוכל כל ירק לבדו, ובשילוב הטעמים יצא טעם שאיננו מר, או לפחות אינו מר מספיק כדי לצאת בו חובת מרור, ולכן הוצרכה המשנה להשמיע שאעפ"כ יצא. אבל לגבי מצה, שאין דין של טעם מצה, פשוט שמצטרפין לכזית, ולא הוצרכה המשנה להשמיע את זה.
♦ ♦ ♦