בביאור דעת רעק"א בעניין שומרון כעיר מוקפת חומה [מאמר תגובה]
הרב שלמה יאקב, במאמרו על פורים בעיר שומרון, הביא את דברי שו"ת בנין ציון (החדשות סימן ס): "מה שראיתי בתוספות רע"ק... קושיא על מה שפרש"י פתח השער כמו שנאמר מחוץ למחנה מושבו הרי שומרון לא היה מוקף חומה מימות הושע בן נון כמבואר (מלכים א' ט"ז) ודין שלוח מצורע אינו רק במוקף מימות יב"נ. והשיב לו דנזהר בזה התרגום יונתן שתרגם ויקן את ההר וזבין ית כרכא והיינו דס"ל מכח קושיא זו דגם מקודם היה כרך גדול אלא שעמרי חיזק הבנין וקרא שם העיר שומרון. וא"כ י"ל דכרך היה מוקף מימות יהושע עכ"ד. ותמהתי על גודל בקיאתו של הגאון ז"ל, איך לא הזכיר שהגמרא בסנהדרין (דף ק"ב) מתנגד לזה דאמרינן שם אר"י מפני מה זכה עמרי למלכות מפני שהוסיף כרך א' בא"י שנאמר ויקן את ההר וכו' ואם כדברי הגאון שכבר היה כרך גדול מוקף חומה ממימות יהושע בן נון איך יאמר שהוסיף כרך בא"י, ואם נאמר ג"כ שתרגום יונתן חולק על זה מה שלא ברור כ"כ אכתי יקשה קושית החכם על פי הגמרא".כדאי להזכיר שני גדולי ישראל שענו על השאלה ואמרו שגם חיזוק עיר נחשב כהוספת עיר, ועל כך דיברה הגמרא בסנהדרין.
הראשון הוא הרב מרדכי גימפל יפה מרוז'ינוי, שהיה אחד מגדולי הדור[2], ועלה בזקנותו לארץ לפני כמאה וארבעים שנה. למקום מגורים בחר הוא את המושבה החדשה יהוד ולא את ירושלים, והוא הסביר במכתב לאדר"ת את שיקוליו בהעדפת מקום זה על ירושלים. בין השאר הוא כותב (אגרות לראי"ה עמוד תקמ"ו): "... וגם אם יזכני ה' לחזק המושב, לפי דעתי לקבוע מושב חדש הוא ענין גדול, כמרז"ל שעמרי זכה... ועיין תורע"ק על משניות כלים... שהיה תחילה ג"כ עיר ורק הוא חיזק המושב והגדילו". כלומר, שהוא למד מרעק"א, כאמור, שגם חיזוק הוא כהוספת עיר. ויש כאן מעבר לתירוץ לקושיה, אלא רואים שהוא נקט זאת כדבר פשוט, שע"פ זה הוא הנהיג את עצמו למעשה ממש. ויש לשים לב, מהו החיזוק עליו מדבר הרמ"ג יפה, חיזוק רוחני, נפשי וכדומה לאנשים שהלכו במסירות נפש ליישב מקום חדש ומבודד שתנאי החיים בו לא היו פשוטים, והוא כגדול בישראל השרה מרוחו עליהם, ואף פתח שם ישיבה שאליה באו בחורים ממקומות אחרים. ואין זה כחיזוק שחיזק עומרי את שומרון, שהוא חיזוק חומרי, מן הסתם. והיה פשוט לרמ"ג שכל סוג חיזוק הוא בגדר הדבר שעליו נאמר שהוא כהוספת עיר בארץ ישראלב). ובכלל יש לדון שמא חיזוק רוחני וגשמי הם היינו הך, שכן החיזוק הרוחני מוסיף זכויות לקיומו של המקום, וגם נותן באופן גלוי כוחות לעמוד באתגרים, כמוכח במקרים רבים בדורות האחרונים ואכמ"ל.[3]
והשני הוא האדמו"ר מהוסיאטין, בספרו אהלי יעקב (עמוד שי"ב), שכתב: "ולמה אמרו מפני שהוסיף ולא תפסו לשון הכתוב לומר מפני שבנה כרך אחד, רבותא אשמעינן כרכים רבים היו בא"י והוא הוסיף עוד אחד, ולכאורה אין לזה חשיבות כל כך - ולכן אמרו הוסיף, ר"ל בזה שכל בנין בא"י חשוב מאוד אפילו נבנה בידי אדם כעומרי, ויונתן תרגם ויקן את ההר ...והנה השמיענו יונתן בן עוזיאל רבותא עוד יותר גדולה בזכות חיזוק הבנין הגיע למלכות".
♦
מניעת רוב גוים נחשבת כהוספת עיר
תירוץ נוסף כתב הרוגוצ'ובר (ספר הזכרון לר"י הוטנר עמוד תש"א): תוספות (כתובות מה ע"ב) מחדשים: "דהא עיירות המוקפות חומה משתלחין מצורעים מהם כדאמרינן במסכת כלים (פ"א מ"ז) וכשהיא רובה עובדי כוכבים אין משתלחין משום דבטלה קדושת חומה". לפי זה יש לומר שאף שהייתה שומרון בנויה אבל "מצווה ליקח מבני נח משום כדי שלא יהיה רובה ב"נ וח"ו נפקע הקדושה עי"ז, לכן זה כבוש א"י", ועל פי זה הסביר: "עיין סנהדרין ק"ב דלכך זכה עומרי למלכות מפני שהוסיף כרך בא"י, ואף דבאמת היא הייתה מן העיירות המוקפות חומה ולכך גיחזי ובניו היה בפתח העיר..." כלומר, קנייתו נחשב כהוספה עיר, שכן בלעדיה הייתה פוקעת קדושתה.♦
בניית העיר הישנה שנחרבה היא שנחשבת הוספת עיר
כתב הרלב"ג: "ויקן את ההר שמרון - ר"ל ההר שבנה בו עיר שמרון ולפי שהיה שם אדני ההר שמר קרא שם העיר שמרון וזה אות כי היה שם עיר שמה שמרון קודם זה אך עתה בנאה עמרי". וכתב על זה הרב חיים אלעזרי בספר דרכי החיים (עמוד רכ"ג): "לפי דבריו אפ"ל, שעומרי הוסיף עיר... לפי שהעיר שהייתה מקודם נחרבה, והוא בנה עיר חדשה באותו מקום, וא"כ יש לה דין של עיר מוקפ"ח מימות יהושע, ויתכן לומר שהחומה הקודמת נשארה אחרי שחרבה העיר". מעניין לציין שבאותו פרק במלכים (פסוק ל"ד) נאמר: "בְּיָמָיו בָּנָה חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי אֶת־יְרִיחֹה" וגם כאן מדובר בבניה מחדש של עיר שחרבה.ידידי הרב עמיחי כנרתי (המאיר לארץ עמוד 34) הראה שאף אם העיר לא חרבה לגמרי נכון לומר שהוא בנה ושהוסיף עיר: "נראה לומר שכרגיל גם פה רעק"א במילים קצרות התכוון ליישב קושיה זאת דהנה איתא במגילה ד' ע"א שלוד ואונו וגיא החרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון הוד ועל שאלת הגמרא מפסוקים שאלפעל ואסא בנו ערים אלו התירוץ אמר ר"א הני מוקפות חומה מימות יהושע בן נון הוו חרוב בימי פילגש בגבעה ואתא אלפעל בננהי, הדור אינפול אתא אסא שפצינהו, ופרש רש"י- החזיק את בדקיהן ומוכח שלשון בנין וממילא גם הוספה שייך גם בשיפוץ ותיקון ולכן כשעמרי חיזק הבנין כלשון הרעק"א נחשב לו כהוספת עיר בארץ ישראל"[4].
עוד הוסיף שם תירוץ אחר: "יתכן ליישב בדרך נוספת הפסוק מציין בתור בעליו הקודם של ההר את שמר לא ברור בדיוק מי הוא אדם זה והאם בכלל היה מישראל. אם שמר היה גוי אפשר לומר שעצם קניית העיר ממנו והעברתה לשלטון ישראל נחשבה לעמרי כהוסיף כרך אחד בא"י. הגמרא בכתובות ק"י אומרת על דוד המלך שאמר בי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלוהים אחרים ...וכי מי אמר לו לדוד לך עבוד וכר אלא מגיד שכל הדר בחו"ל כאילו עובד ע"ז. וצריך בירור שהרי רש"י שם כתב וכן כתב רד"ק בשמואל ועוד, שדוד היה אז אצל אכיש מלך גת ופשוט שגת כלולה בארץ ישראל וע"ב צריך לומר שחיסרון הריבונות היהודית שם החלישה את שם ארץ ישראל".
♦
שומרון עיר פרוזה שהוקפה חומה
הנה, במלכים א' (י"ג, י"א) נאמר: "ונביא אחד זקן ישב בבית אל ויבוא בנו ויספר לו את כל המעשה אשר עשה איש האלהים היום בבית אל את הדברים אשר דבר אל המלך ויספרום לאביהם". ובמלכים ב' פרק כג (י"ז-י"ח) נאמר שיאשיהו ניתץ את המזבח בבית אל, ואחר כך כתוב: "ויאמר מה הציון הלז אשר אני ראה ויאמרו אליו אנשי העיר הקבר איש האלהים אשר בא מיהודה ויקרא את הדברים האלה אשר עשית על המזבח בית אל: ויאמר הניחו לו איש אל ינע עצמתיו וימלטו עצמתיו את עצמות הנביא אשר בא משמרון". משמע שהנביא המוזכר במלכים א' בא משומרון, וכתב הרד"ק: "ותחלת ישיבתו בשמרון היתה כמו שכתוב בדברי יאשיהו הנביא אשר בא משמרון ובא לבית אל וישב שם". והקשה על זה: "ואף על פי שלא היה באותו הפרק עיר שמרון בנויה עדיין שהרי עמרי בנה את העיר" ושני תירוצים בפיו: "היה שם מתחילה פרוז ועמרי קנה ההר ובנה שם העיר או שהיה שם מתחילה כמו שתרגם יונתן ויקן את ההר וזבן ית כרכא אלא שעמרי חזק הבנין וקרא לעיר שם אחר". עפ"ז כתב בספר רינת יצחק (שם), שיש הסבר נוסף לדברי הגמרא בסנהדרין שהוסיף כרך "דאע"ג שהיה שם עיר פרזי הוא עשאה לכרך". אך לכאורה הסבר זה אינו מתאים לדברי רעק"א שנקט כתרגום, שכן אם הייתה עיר פרוזה, אינה עיר מוק"ח מימות יהושע.♦ ♦ ♦