בעניין הברכה על הדלקת נר יו"ט
לכבוד מערכת האוצר.בהאוצר גליון ל"ז בעמ' קי"ט הערה י"ט רציתי לומר שהברכה על הדלקת נרות של יום טוב נהגה באיטליה בתקופת הגאונים. והעירוני שהרב גבאי במאמרו בהאוצר גליון כ"ז עמ' ר"ל כתב 'וחדשות אני מגיד שגם מנהג איטליה לפחות עד סוף תקופת הראשונים היה שלא לברך על נר יו"ט, כמו שהראוני בהלכות שלפני הגדה של פסח נוסח איטליה שנעתקה בשנת ריד... ששם כתוב על נר יו"ט "והמדליק נר שלי"ט אינו צריך לברך"', והביא שם צילום של אותה הגדה. ואני לא חששתי לראיה זו כלל, כי מתקופת הגאונים עד שנת רי"ד עברו מאות שנים. ועוד העירוני שלא מצאנו לחכמי איטליה שהזכירו ברכה זו, והשבתי שאין לנו הרבה חיבורים מחכמי איטליה, יש רק מעט, כמו הרי"ד ושבה"ל וריבב"ן ותניא רבתי.
והנה, עתה מצאתי בקובץ על יד ספר כ"ה (עמ' 153) ב'ספר הלכות איטלקי קדמון לר' יחיאל בן יקותיאל' (תלמידו של הריבב"ן), שכתב להדיא שמברכים על הדלקת נר של יום טוב, והוסיף בזה עוד כמה פרטי דינים מעניינים, וזה לשונו: "והמדליק צריך לברך ומאי מברך בא"י אקמ"צ להדליק נר שלשבת, וביו"ט מזכיר שליום טוב, ואם הוא שבת ויום טוב אם יש לו שתי נירות מברך על הראשון שליום טוב ועל השיני שלשבת, ואם אין לו אלא נר אחד אומר בא"י אקב"ו להדליק נר שליום טוב ושלשבת, אבל שלשבת ויום טוב לא, שכיון שבירך על שלשבת אין לו רשות להדליק נר אחרת", וברוך שכיונתי לאמת.
ובמבוא להגדה של פסח מדרש בחידוש, עמ' ל"א, כתב שמנהג בני איטליה המכונים 'הלועזים' היה שהדלקת נר של יו"ט אינה חובה. ושם בהערה 107 כתב: "מצאנו במחזור כתב יד אחד שנכתב בשנת ה"א קנ"א שכתב בזה הלשון: והמדליק נר של יום טוב מברך בא"י אקב"ו להדליק נר של יום טוב', ויש אומרים שאין צריך לברך, ועיקר".
ובסוף המאמר כתבתי שני אופנים ליישב את הקושיא איך הספרדים מברכים על הדלקת נרות של יו"ט, והא לכאורה לדידהו אינו אלא מנהג, ובא"י לא מברכים על מנהג, כמ"ש השו"ע סי' תכ"ב. וכעת נ"ל עוד בס"ד, לפי מה שביארתי שם שכל מה שלא מברכים על מנהג הוא רק משום שלא נכון לומר ע"ז 'וציונו', אך במקום שה'וציונו' אינו שקר שפיר מברכים על המנהג (ובזה יישבתי היטב את פסקי השו"ע, שמברכים על הדלקת נרות חנוכה בביהכ"נ ושנשים מברכות ברכת התורה, ע"ש). ולפ"ז נראה דגם כאן ה'וציונו' אינו שקר כלל, דהרי גם לדעת הרמב"ם הדלקת הנר ביו"ט חובה, כידוע להוכיח ממש"כ בהלכות יו"ט פ"ו הט"ז "כשם שמצוה לכבד שבת ולענגה כך כל ימים טובים... וכבר בארנו הכיבוד והעינוג בהלכות שבת", ובהלכות שבת פ"ה ה"א כתב: "אפילו אין לו מה יאכל שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק את הנר שזה בכלל עונג שבת", וכן בשו"ע או"ח סי' תקכ"ט כתב: "וצריך לכבדו ולענגו כמו בשבת", ובסי' רס"ג ס"ב כתב: "ולוקח שמן ומדליק את הנר שזה בכלל עונג שבת הוא". (אלא שלדעת הרמב"ם אי"ז תקנה מיוחדת אלא חלק מהחיוב הכללי של עונג שבת, כמו עריכת השולחן ולבישת הבגדים, ואם כבר היה נר דלוק לא צריך להדליק נר אחר לכבוד יו"ט, וגם אפשר להדליק ע"י גוי. אמנם, אח"כ קיבלו הספרדים את המנהג להדליק נר מיוחד לשם יו"ט) ולכן כאן שפיר יכולים לברך על המנהג, כיון שעיקר הדבר הוא חיוב מן התורה, ושפיר שייך לומר ע"ז 'וציונו להדליק נר של יום טוב'.
דוד אריה הילדסהיים
♦