עורך ספר הזיכרון עדות ליוסף
דרוש לנישואין - כיצד מרקדין לפני הכלה[3]
מדוע אין מרקדים אף לפני החתן
הגמרא במסכת כתובות (טז, ב) שואלת: "כיצד מרקדין לפני הכלה?", אמנם לא נכתב: "כיצד מרקדין לפני החתן". ונשאלת השאלה, מדוע לא מציינת הגמרא, לכל הפחות בנוסף, כיצד יש לרקד לפני החתן?♦
קושיית הקובץ שיעורים – דמצינו בגמ' ברכות שיש לשמח את החתן
הגאון רבי אלחנן וסרמן הי"ד מקשה (קובץ שיעורים, כתובות אות מו)[4], דמלשון הגמרא: "כיצד מרקדין לפני הכלה", משמע שעיקר המצוה היא לשמח את הכלה. אמנם, מאידך הגמרא במסכת ברכות (ו, ב) מדגישה את חשיבות שמחת החתן דווקא, שעל כך נאמר: "ואמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו - עובר בחמשה קולות, שנאמר: קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות. ואם משמחו מה שכרו? - אמר רבי יהושע בן לוי: זוכה לתורה שנתנה בחמשה קולות וכו'". משמע אם כן, שהעיקר הוא לשמח את החתן ולא את הכלה!♦
יתקשה בדברי המהר"ם חאגיז – שאין לברך ברכת שהחיינו בחופה
כהקדמה לתירוץ, נציין עוד שתי שאלות: א' מדוע אין מברכים ברכת שהחיינו תחת החופה? ב' יתר על כך, בהלכות קטנות להמהר"ם חאגיז (סי' ז') כותב על שאלה זו, מדוע לא מברכים שהחיינו תחת החופה, וזה לשונו: "נמצא בכתבי מהר"י בוטון ז"ל, שהנושא אשה יכול לומר שהחיינו. וכששאלו את פי הרב אור שרגא ז"ל אמר, הי"ל (=היה לו) לשאול אם יאמר דיין האמת[5]", והדברים צריכים ביאור.♦
יש לשמח את הכלה ביותר
מתרץ הגאון רבי מנשה קליין (שליט"א) [זצ"ל][6] - על פי המובא בגמ' במסכת ברכות (ח, א) שבמערבא אמרי לחתן בליל נישואיו: "מצא, או מוצא", זכה - "מצא אשה מצא טוב" (משלי יח, כב). לא זכה – "ומוצא אני מר ממות את האשה" (קהלת ז, כו). ואם כן, תחת החופה, הרי החתן עומד בפחד, אם מצא או מוצא, ולכן אומר המהר"ם חאגיז: עד שאתה שואל שיברך שהחיינו, על שזכה ומצא טוב, שיברך דיין האמת – שמא לא זכה ויתקיים בו חלילה: "ומוצא אני מר ממות את האשה"[7].ולכן, החתן, אם ח"ו יתקיים אצלו לא זכה, יכול הוא עדיין לישא אשה אחרת, כי הרי איש יכול לשאת כמה נשים, ואולי בשנייה יצליח, אבל האשה שאסורה להינשא לאחר כל זמן שהיא נשואה לבעלה, ולכן היא מודאגת מגורלה יותר מהחתן. מעתה, אומר הגאון רבי מנשה קליין (החותם ומכונה מנשה הקטן), מתורצת קושיית הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל, כי באמת עיקר מצות השמחה היא לשמח את הכלה, משום שפחדה גדול יותר, ולכך נאמר בגמ' בכתובות: "כיצד מרקדין לפני הכלה" לשמחה, ומהאי טעמא ישנה מצות עשה על החתן של: "ושמח את אשתו" (דברים כד, ה), ובמשך כל השנה הראשונה, מחויב החתן לשמח את הכלה[8]. (א.ה. ואם כן יש להוסיף ולומר, דהגם שבגמ' בברכות מבואר, דיש חיוב לשמח את החתן, ומכל מקום יש מעלה יתירה לשמח את הכלה, שכן פחדה גדול יותר משל החתן).
♦ ♦ ♦