על ירושת רבנות

הערות שוליים

1. ↑ מכתי"ק. באדיבות ידידי, עורך שו"ת צפנת פענח החדשות הרה"ג שליט"א, אשר מסר בטובת עין חידו"ת אלו לכבוד ולע"נ אמו"ר ז"ל, וסייע בעדינו רבות. תשובות אלו עתידות להיכלל בשו"ת צ"פ החדשות (ח"ה).בעיקר העניין, ראה עוד בדברי רבינו המובאים בשו"ת צפנת פענח החדשות (ח"ב סי' מ"ה), וכנראה התשובה שלפנינו היא התשובה שקדמתה. כאן המקום לציין לתשובות רבינו שנדפסו בספר הזכרון –עדות ליוסף, בעניין האם מותר לשנות מי שיש לו חזקה בדבר שבקדושה. ותשובה יסודית בענין ביקור בקרבן. ואנו תפילה שתתקיים ברכתו של הגאון הצדיק, רבי ישראל אליהו וינטרוב זצ"ל (המובאים בהקדמת שו"ת צ"פ החדשות): "ובודאי זכות זו תהיה לאביך ז"ל, שבגרמתו הגיעו מכתבי בעל הצפנת פענח להדפסה, לנחת רוח ולעילוי נשמה בעדן גן אלוקים".
2. ↑ . ה"ג. אמר ר' זעירא פסול צריך ליפסל בבית דין כו'.
3. ↑ . ה"א. א"ר חנינא זאת אומרת פסול משפחה צריך ב"ד. [אודות זה כתב רבינו בגליונות על הרמב"ם, הלכות מלכים פי"ב ה"ג (נדפסו בכבוד חכמים עטר"פ) וצוין שם לצ"פ גירושין פי"ב הט"ז ערכין פ"ח הי"א, וכן לעיל ח"ב סי' פ"ה - רא"מ באקאן].
4. ↑ . מקוה פסולו בגופו, בעל מום פסולו בגופו, ואל יוכיח בן גרושה ובן חלוצה שפסולו מאחרים. [ועי' צ"פ קידושין ריש סו: ובהערה - ראמ"ב].
5. ↑ . מ"ב. ואל יוכיח בן גרושה ובן חלוצה שפסולו בבית דין. [וכן הוא בירושלמי תרומות הנ"ל].
6. ↑ . אמר מר אין מושחין מלך בן מלך מנלן כו' ירושה היא, ומפני מה משחו את שלמה מפני מחלוקת אדוניה, מנלן דכי אתי מחלוקת בעי משיחה כו' אמר רב פפא אמר קרא בקרב ישראל בזמן ששלום בישראל. וברש"י: בזמן ששלום בישראל הוי המלכות בירושה ולא בעי משיחה, אבל כי איכא מחלוקת לאו ירושה היא ובעי משיחה בתחלה.
7. ↑ . אמר מר ואין מושחין מלך בן מלך מנלן אמר רב אחא בר יעקב דכתיב (דברים יז-כ) למען יאריך ימים על ממלכתו וגו' ירושה היא לכם ומנלן דכי איכא מחלוקת בעי משיחה ולאו כל דבעי מלכא מורית מלכותא לבניה אמר רב פפא אמר קרא הוא ובניו בקרב ישראל בזמן ששלום בישראל קרינא ביה הוא ובניו ואפילו בלא משיחה.
8. ↑ . מת באדר ועמד אחר תחתיו בניסן מונין ראשונה לראשון ושניה לשני, פשיטא לא צריכא דאימנו עליה מאדר ומלך בן מלך הוא מהו דתימא נימנו ליה תרתין שנין קמ"ל. וברש"י ד"ה ומלך בן מלך הוא, דאי משום דאימנו עליה לא איצטריך לאשמעינן דשמעינן לה מרישא, אבל השתא דאיכא תרתי אימא נימנו ליה מקמייתא, קמ"ל. וטעמו של דבר, לפי שהמלכות ירושה הוא דכתיב למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו, עכ"ל. ובצ"פ קונטרס השלמה (דף ה' טור א') כתב: איך נשבע דוד שימלוך שלמה, הרי מבואר בכריתות דף ה' ע"ב דהיכא דיש מחלוקת אין רשות למלך, אך זה תליא במה דפליגי רש"י ורבינו, אם המשיחה הוא דהוה כמלך חדש כן ס"ל לרש"י שם, ורבינו ס"ל בפ"א מהל' כהמ"ק דרק לסלק המחלוקת, ועיין רש"י ר"ה דף ב' ע"ב דמה דאמר שם דהיכא דאימנו עלי' קודם ניסן והוא בן מלך מ"מ לא חשבינן ליה השנה, ודייק שם מקרא דלמען יאריך כו', ר"ל כיון דאימנו ע"כ הוה מחלוקת ושוב הוה כמלך חדש, ע"כ. וכ"כ בשו"ת צ"פ (וארשא סי' רמ"ח). ע"ש. [וע"ע לעיל ח"ג סי' ע"ט ובהערה ט' - ראמ"ב].
9. ↑ ואין מושחין מלך בן מלך, שהמלכות ירושה למלך לעולם כו', ואם היתה שם מחלוקת מושחין אותו כדי לסלק המחלוקת ולהודיע לכל שזהו מלך לבדו כמו שמשחו שלמה מפני מחלוקת אדוניהו. ועיין שו"ת צ"פ (וארשא, סי' רמ"ח), ע"ש.
10. ↑ רש"י שבועות דף כ"ה ע"א ד"ה ליתיה בלהבא. יזרוק פלוני או לא יזרוק אין זה שבועת ביטוי אלא שבועת שוא, שהרי אין פלוני ברשותו לזרוק ולא לזרוק.
11. ↑ ואם קיימו דבריו הרי אלו משובחין שלא הרגילו להוציא שבועה לשוא. וראה ביאור הגר"א ז"ל (סי' רל"ו סק"ד וסק"ז) שביאר את שיטת הרמב"ם ז"ל, וכן בצ"פ (מהדו"ת עמוד 65).
12. ↑ עיין לעיל ח"ב סי' מ"ה מ"ז וח"ג סי' ע"ט.
13. ↑ הט"ו. נשאלין לעם הארץ על טהרותיו, ובלבד שלא יאמר לו צא אכול, צא שרוף. אלא אומרים לו אם כזה שאלת טמא, ואם כזה שאלת טהור.