הגאון רבי יוסף ראזין זצ"ל
בעל הצפנת פענח

על ירושת רבנות[2]

עש"ק ב' ניסן תרפ"ח, דווינסק
קבלתי מכתבו, והנה אני משיב רק בכלל הדין, אבל לא על הפרט, כי זה אצלי כמו ד"נ (-דיני נפשות), וצריך רק בפניו וע"י עדים. וכן מבואר בירוש' סנהדרין פ"ג[3] גבי פסול צריך בב"ד ובירוש' תרומות פ"ח[4] דפסול משפחה צריך ב"ד וכן ר"ל בקדושין דף ס"ו ע"ב[5] גבי בן גרושה כו' פסולו מאחרים וכן הוא בתוספ' מקוואות ובר"ש?[6]. ולכן אין אני רוצה להתערב בזה לדון על הפרט, שע"י יהיה ויצמח רעה והפסד לאחד מאחב"י. אני כתבתי לו אז הדין בכלל, יותר מזה אין אני מתערב.
וגם הנה מבואר בכריתות[7] ובהוריות דף י"א ע"ב[8], דגם במלוכה בזמן שיש שלום דוקא, ובזמן שיש מחלוקת צריך משיחה, ואין להמלך בזה דיעה לצוות למי ימלוך אחריו. ומה לנו במה שהרב אמר, דגם במלך לא מהני. ועיין רש"י ר"ה דף ב' ע"ב[9] גבי מלך בן מלך, דמ"מ לא מחשבים רק (מאת) [מעת] שהעמידו אותו, דייק שם רש"י ומביא כל הפסוק למען יאריך כו', משום דבאמת אם לא הוה צריך למנות, תכף מזמן שמת המלך נעשה הוא מלך, אבל בזמן שצריך למנות, שוב הוה כמלך חדש.
אך הרמב"ם ז"ל בהל' כלי המקדש פ"א הי"א[10] לסלק המחלוקת ולהודיע, חזינן דס"ל דלא דהוה כמלך חדש רק בשביל להודיע. ומ"מ איך נשבע דוד המלך ששלמה ימלוך, הא הוה כמו שוא, לשיטת הראשונים[11] דפליגי על הרמב"ם ז"ל בהל' שבועות פ"ה ה"ג,[12] גבי אם נשבע על אחרים שיעשו אם קימו אם מהני. ומאוד יש להאריך בזה[13] ואכמ"ל. קנצי למילין, אני כבר כתבתי לו הדין, יותר מזה אין אני רוצה לכתוב לו להתערב בדבר אשר יהיה חובה לזה שלא בפני בע"ד, ואקצר.
יוסף ראזין רב דפה הנ"ל
וזה שייך רק להנמצאים בשם, כי הם יודעים הדבר במציאות. הדין כבר כתבתי לו בכלל, וכה"ג מבואר בתוספ' דמאי ספ"ב[14] דיש שאין לפסוק בפרט רק בכלל כן הדין, וה"נ כן.
הנ"ל
עוד הפעם אכתוב, אני כבר השבתי הדין דאין בזה גדר חזקה אך לא על פרט, ואקצר.
הנ"ל
♦ ♦ ♦