ע״ד שמחה באכילה ושתיה בחנוכה וע״ד קבלת שלש דולר

הערות שוליים

1. ↑ מכתי"ק. חלקה השני של התשובה הופיע בשו"ת צפנת פענח החדשות (ח"ג סי' פ"ז).
2. ↑ . השאלה שבמכתב הובאה בשלמות בשו"ת צפנת פענח החדשות (ח"ג הנ"ל).
3. ↑ . פ"ג ה"ג. ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו כו' ימי שמחה והלל כו'. וראה בשו"ת צ"פ החדשות (ח"א סי' מ"ה) ובמצוין שם, ובספר המפתח (המהדורה החדשה).
4. ↑ . פ"ו ה"ב. דתנינן תמן י"ג פרצות היו בו שפרצום מלכי יון. וחזרו וגדרום בית חשמונאי.
5. ↑ . ע"א. דאמר רבי זירא אמר רב שלשה עשר פרכות היו במקדש שני שבעה כנגד שבעה שערים כו'. ובתוד"ה שבעה כו'. לשבעה שערי עזרה קאמר אומר רבי דס''ל כתנא דמתני' דמס' מדות בפ''ק (משנה ד) דתנן ז' שערים היו בעזרה ג' בצפון וג' בדרום ואחד במזרח וכו' ובגמרא דירושלמי קאמר מתני' אבא יוסף בן חנן דקאמר כנגד י''ג שערים דלרבנן ז' שערים הוו בעזרה דעתייהו דרבנן היכן היו השתחוואות האלו כי ההיא דתנינן תמן י''ג פרצות היו בה שפרצו מלכי יון וחזרו וגדרום וגזרו כנגדם י''ג השתחוואות.
6. ↑ . ע"ב. מזרחית צפונית בה גנזו בית חשמונאי את אבני המזבח ששקצו אנשי יון.
7. ↑ . וראה גם במשך חכמה פ' בהעלותך פרק פסוק י' וביד לחכמה (להגרש"ח דומב שליט"א) שם.
8. ↑ . וכן הוא אומר (שיר השירים ג-יא) צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו, ביום חתונתו זה מתן תורה, וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו.
9. ↑ . לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה.
10. ↑ . [על המשנה דלהלן הערה הבאה] מעשה וגזרו תענית בלוד כו'. ונימא הלל מעיקרא, אביי ורבא דאמרי תרווייהו לפי שאין אומרים הלל אלא על נפש שבעה וכרס מלאה [מתוך שכתוב בו נותן לחם לכל בשר (תהלים קלו), נאה להאמר על השבע - רש"י]. [וע"ע בזה לעיל ח"ג סי' ט"ז ד"ה וכן ובהמצויין בהערה כ' - ראמ"ב].
11. ↑ . ע"א. משנה, מעשה שגזרו תענית בלוד וירדו להם גשמים קודם חצות אמר להם ר' טרפון צאו ואכלו ושתו ועשו יו''ט ויצאו ואכלו ושתו ועשו יום טוב ובאו בין הערבים וקראו הלל הגדול.
12. ↑ . מו"ק דף ט' ע"א. אין שמחה בלא אכילה ושתיה.
13. ↑ . ע"א [גמ', אלא אמר רב חסדא שמואל קרא אשכח ודרש [דאמר מוסיפין שתות והלכך מותר להוסיף שתות דלא חייש קרא אתגר אם יטעה בתוספת ולא ירויח - רשב"ם] (יחזקאל מה-יב) והשקל עשרים גרה עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל המנה יהיה לכם מנה מאתן וארבעין הוו אלא שמע מינה תלת ש''מ מנה של קדש כפול היה ושמע מינה מוסיפין על המדות ואין מוסיפין יותר משתות ושמע מינה שתותא מלבר] ד"ה והשקל כו'. והר''ר משולם אומר דנקט קרא חשבון זה כנגד ברכת כהנים ביברכך יש ט''ו ביאר כ' בישא כ''ה. ושמא במדרש הוא כך. ויש ליתן טעם שלפי שמתברכין ישראל בנתינת שקלים עשה יחזקאל חשבון זה בשקלים.