מח"ס אהלי שם ועו"ס
רב ור"מ ק"ק טוב בעי"ת מקסיקו יע"א
תשלומין בקריאת התורה[2]
הנה עתה בזמן המגיפה ה"י בתי הכנסת נסגרו, ולאחר זמן, כשהמצב משתפר, מתחילים להתפלל שוב במנין. והשאלה היא האם יש להשלים את הפרשיות שלא קראו בהם בתורה.א. כתב הרמ"א (סימן קלה ס"ב) אם בטלו שבת אחת קריאת הפרשה בציבור, לשבת הבאה קורין אותה פרשה עם הפרשה השייכה לאותה שבת. ע"כ.
ואם בטלו כמה שבתות, כתב מהר"ם מינץ סימן פ"ה דדוקא ב' סדרות יקראו אם יתבטלו קריאת שבת כיון דבלאו הכי מצינו לפעמים שקורין ב' סדרות בשבת אחת בשנים פשוטות, אבל אם נתבטל ב' שבתות אין קורין בשבת הבאה ג' סדרות דלא מצינו שום דוכתא שקורין ג' סדרות בחד שבת, וכן אם היו דבוקות בשבת שעבר אין לו תשלום. ע"כ.
והביאו כנסת הגדולה בהגהות הטור סימן רפב. וכתב דלפי דבריו אם בטלו הפרשה בשבת שאין פרשיותיה מחוברות, ולשבת הבאה פרשיות מחוברות, אין לקרוא הפרשה של שבוע שעברה, יעו"ש.
וא"כ בשנה זו, שנת תש"פ, בשבת ר"ח אייר קוראים שתי פרשיות, תזריע-מצורע, לפי מהר"מ מינץ, לא משלימים לקרא "שמיני", כדי שלא יקראו ג' סדרות בחד שבת.
ב. וכ"כ העולת תמיד סימן רפב אות ד', עטרת זקנים סימן קלה אות ב', מגן אברהם ס"ק ד', יד אהרן בהגהות הטור, סולת בלולה אות א', ע"כ. וכ"כ באר היטב ס"ק ד'.
ג. והמשנה ברורה אות ו', כתב ואם בטלו כמה שבתות יש אומרים דאין לקרות בשבת הבאה כי אם הסדרה האחרונה הסמוכה לנו. ויש אומרים דצריך להשלים בצבור כל הסדרות שבטלו, ומבאור הגר"א משמע דסבירא ליה כהדעה הראשונה, ע"כ. כלומר שיש לקרא רק הסדרה האחרונה הסמוכה לזו.
אמנם, יש שהביאו את תוספת מעשה רב אות לב, שהגר"א החמיר לעצמו כשיצא מבית האסורים לקרוא את כל הפרשיות שהחסיר בשמיעתם. ע"כ. ואין ראיה זאת ראיה לנידון שלנו, כי הגר"א הרי היה יחיד, ואיזה סמך יש לזה שיחיד יקרא כל הפרשיות שהחסיר. והלא מי שחלה וכדומה, או בני חוץ לארץ כאשר הם מאבדים קריאת פרשה כשהם עולים לארץ, לדעת כל הפוסקים אין הם חייבים להשלים. אלא זו היתה חומרא של הגר"א, ואין ממנה ראיה כלל, ולא מהגדולים שנהגו כן, כי זו הנהגה של חסידות ולא מעיקר הדין, וכאשר הצבור מסכימים מרצונם ממש, בבתי כנסת פרטיים.
ויש מי שחלק על המ"ב בהבנת דברי הגר"א, ומ"מ משנתו של המשנ"ב לא זזה ממקומה.
ד. ובנידון דידן לא קראו בתורה, כי לא היו עשרה מתפללים בגלל הסכנה שבדבר, וגם מדינא דמלכותא שאסרו מנינים. ובנידון כזה דעת השערי אפרים שער ז' סל"ט היא שלא ישלימוה בשבת שלאחריה, משום שבמקרה זה לא נתחייבו בקריאה, וכן דעת הגרשז"א הליכות שלמה תפלה סי"ב דבר הלכה אות ט'.
ה. ובמ"ב סימן קלה ס"ק ז' כתב בשם הר"מ מינץ, דאם בשבת זו קורין שתי פרשיות מחוברות, אין משלימין הפרשה משבת שעבר, כי לא מצינו קריאת שלש פרשיות בשבת אחת, ובהגהת מנהגים חולק ע"ז, וכן הסכים האליה רבה וכן נוטה דעת ספר מגן גבורים, והמשנ"ב לא הכריע בזה.
ו. והנה, הבן איש חי פרשת כי תשא אות ו' כתב שהמהר"ח ויטל ז"ל בשער הכונות בדרוש הספר תורה, וז"ל זמן הרבה התפלל מורי ז"ל (האר"י) בביתו בעשרה, ולא חשש שיהיה שם ספר תורה לקרות בו בין בחול בין בשבת, עכ"ל. והעיר ע"ז מרן הבן איש חי ואיך תהיה תפלתו רבנו נר ישראל חסרה, חס ושלום, מן הארות סוד פתיחת ההיכל וספר תורה וקריאת ספר תורה, אלא מוכרח לומר שסמך בזה על שאר קהלות שמוציאין באותם הימים, דמה שעושין בשאר קהלות יועיל גם לקהלה שלו כי הכל נכלל יחד. עכ"ל.
ובנידון דידן, היו מנינים שקראו בתורה, ואם האר"י ז"ל סבר, והבן איש חי סמך ידיו עליו, שתפילת אותם שקראו בתורה מועילה גם למי שלא קראו בתורה כי כל התפלות של כל הקהלות נכללות זה עם זה ועולים יחד. אם כן, יש מקום להוסיף סמך לזה שרשאים לנהוג כמנהג האר"י גם אנן.
ז. ואית לן בזה ספק ספק ספיקא שלא לחייב תשלומין של קריאת התורה, שמא כהמהר"ם מינץ, והמשנ"ב הביאו והבאר היטב סמך עליו שאם קורין שתי פרשיות אין לקרא ג' פרשיות של מצינו כזאת.
וספק שמא כהגר"א והמשנ"ב ס"ק ו' שנראה שנוטה לדעתו.
וספק שמא כיון שהתפללו ביחיד, כהגרשז"א בהליכות שלמה תפלה פי"ב דבר הלכה אות ט', כי לא נתחייבו בקריאה, וכדעת השער אפרים.
וספק שמא כדעת האר"י והבן איש חי שסמך עליו וביארו.
ומאחר שבקריאות הציבור בתורה בשבת יש חשש סביר יותר לסכנה של הנגיף, ובזה שנאריך בקריאת ארבע פרשיות נוסיף על הסכנה, יש מקום לסמוך על המהר"ם מינץ, הגר"א, המשנ"ב, וגם על המקובלים האר"י והבן איש חי, כשנוסף לזה פסק הגרשז"א זצ"ל.
♦ ♦ ♦