הערה על מאמרו של הרב עידוא אלבה "כשרות ועדיפות בקלף ובגויל [חלק א']" (עמוד קע"ה)

בעה"י
לכבוד מערכת ירחון האוצר
אפתח בהודאה על הקובץ הנפלא, שהוא מקור נפתח לדברי תורה הפרין ורבין.
הנה, זה לא מכבר נתברר כי פירושו של רבי סעדיה מורכב מפירושי רבי יעקב אלאמשאטי, המובאים כצורתם בלשון הקודש, ומפירושים אחרים של חכמי תימן או שלו עצמו, והם המובאים בלשון ערבי. עיין במאמרו של ר"י זייבלד, שנתפרסם בקובץ מוריה (שבט תש"פ, עמ' י"ד) 'פירושי רבי יעקב אלאמשאטי על הרמב"ם הלכות שבת ועירובין', בו נתבאר הדבר יפה יפה. משכך פניתי אל כותב המאמר, לשמוע את חוות דעתו, בדבר הסתירה שנתקשינו בה בדברי רבי סעדיה.
♦
לכבוד הגאון ר"י זייבלד שליט"א
אחרי דרך מבוא השלו' והברכה, אתכבד בנטילת רשות להציג לפניו שאלתי.
בפירושו של רבי סעיד בן דוד אלעדני להלכות סת"ם (פ"א ה"ו) מופיע קטע שנראה כי סופו סותר לעיקרו.
'קלף אלרִּק, והוא חלק העור שמול הבשר. ודוכסוסטוס, הוא אלקשט, והוא שמול השער. זו דעת הרב ז"ל. ואמר בתשובת שאלה, זהו דעת רבינו האיי. ויש גאונים חולקים בדבר זה, ואומרין שהחלק הדק הנקרא דוכסוסטוס הוא ממול הבשר. וכן שמענו מהעבדנים, שהחלק שקורין אותו קשט, הוא ממול הבשר. והלכה למעשה שזה הקרוי רִּק, נמצא בו מקצת השיער תלוי בו. והמנהג הפשוט כמו שאמר הרב ז"ל' (נדפס בדברי חפץ י"ד, פסח תש"פ).
עין רואה, שתחילה מסייע הוא את שיטת הגאונים החולקת - על ידי מה ששמע מהעבדנים. ועל כן הוא פוסק בתורת ודאי 'הלכה למעשה' כשיטת הגאונים החולקים על הרמב"ם. ותוך כדי דיבור הוא סותר את עצמו לכאורה - באומרו כי המנהג הפשוט הוא כדעת הרמב"ם, וצ"ע.
האם יתכן לומר שעיקרו של קטע הוא ליקוט שהביא הר"ס ממישהו אחר [וכגון רבי יעקב אלאמשאטי], והר"ס הוא שהוסיף את הסיומת 'והמנהג הפשוט' - המתנגדת להאמור בעיקר הקטע בתור 'הלכה למעשה'?
תשובת הר"י זייבלד:
אין לפני קובץ זה, אך בדקתי בכתב היד.
ואכן תחילת הדברים עד "זהו דעת רבינו האיי" כתוב בלשון ערבי, והיינו שהם דברי רבי סעיד. וכוונתו לתשובת הרמב"ם סי' קלט במהדו' בלאו.
משם ואילך הוא בלשון הקודש, ואינו העתקת לשון תשובת הרמב"ם, שהרי אין כזו תשובה, אלא היא העתקת דברי ר"י אלאמאשטי, וכאשר הוכחתי ביחס להעתקות שבלה"ק בחיבורו. ורי"א, כדרכו, מרשה לעצמו להביא דעות החולקות על הרמב"ם ולהכריע הלכה למעשה לא כדעתו.
ומה שנשאר הוא רק לחדש ולדחוק שהסיום "והמנהג הפשוט כמו שאמר הרב ז"ל" הוא מרבי סעיד ולא מרי"א, למרות שהוא בלה"ק, אך ההוכחה לכך היא ממה שרי"א תמיד מכנה את הרמב"ם "הגאון ז"ל" ולא "הרב ז"ל". וכנראה שכיון שהוא בא להוסיף הערה קצרה בשולי דברי רי"א כתבה בלה"ק כלשונו.
כן נראה לחומר הנושא וה' יאיר עינינו בתורתו.
ועוד הוסיף:
יש "סתירות" כאלו לעשרות ואולי למאות, נתקלתי כבר בהרבה, אגב עיסוקי בהלכות שבת.
את ההוכחות למה שכתבתי פרסמתי כמדומה במאמרי במוריה האחרון, ויפורסמו בעז"ה בקרוב גם במבוא לספר "הרמב"ם ובית מדרשו – שבת".
הוספת הרב אלבה:
לענ"ד, דברי הרב זייבלד מסייעים למה שפירשתי שעד המילים "מקצת השיער תלוי בו" היא דעת אחרת, שסוברים כשיטת מעבדי העור שהדוכ' הוא השכבה השומנית הדקה.
♦
ואכפול ברכה ושלו' לעוסקים בעמל התורה לשמה
חיים אשר ברמן
♦ ♦ ♦